אה"מ בלק איגל
 | |
| "פיירברנד" יוצאת מנמל ולטה, מלטה, 1832. ציור מאת ניקולס קמיליירי. | |
| תיאור כללי | |
|---|---|
| סוג אונייה | אוניית משוטות |
| צי | הצי המלכותי הבריטי |
| דגל הצי |
 |
| ציוני דרך עיקריים | |
| מספנה | Merchant's yard, ליימהאוס, מזרח לונדון |
| הוזמנה | 28 בינואר 1831 |
| תחילת הבנייה | אפריל 1831 |
| מחיר | 19,964 ליש"ט[1] |
| הושקה | 11 ביולי 1831 |
| תקופת הפעילות | 11 ביולי 1831 – מרץ 1876 (כ־44 שנים) |
| אחריתה | נגרטה |
| מידות | |
| הֶדְחֶק | 510 טון אימפריאלי (518 טון) |
| תפוסה |
495 טון (לפי מידת התפוסה הבריטית הישנה) 540 טון מ-1843 |
| אורך |
"155-3 רגל (47.3 מ') "168-3 רגל (51.3 מ') מ-1843 |
| רוחב | "26-5 רגל (8.1 מ') |
| עומק הספנה | "14-10 רגל (4.5 מ') |
| נתונים טכניים | |
| גודל הצוות | 80 איש |
| מספר תרנים | במקור 2 תרנים, מ-1843 3 תרנים |
| סוג המעטה | מעטה סקונר עם מפרשים עיליים |
| הנעה |
מנוע קיטור ומפרשים 1831: מנוע קיטור זרועות צידיות, 2 צילינדרים, הספק נומינלי[2] 140 כוח סוס מתוצרת באטרלי 1833: מנוע קיטור מתוצרת מודסלי, הספק נומינלי 120 כוחות סוס 1843: מנוע קיטור מתוצרת ג'ון פֶּן, הספק נומינלי 260 כוחות סוס |
| צורת הנעה | זוג משוטות |
| אמצעי לחימה | |
| חימוש |
6 תותחי 9-פאונד (13½ cwt) לימים: תותח ציר (אנ') 32-פאונד (25cwt) 2 קרונדות 32-פאונד (17cwt) |
אה"מ "בְּלֶק אִיגְל" (באנגלית: HMS Black Eagle), מקודם אה"מ "פיירברנד" (HMS Firebrand) הייתה אוניית משוטות עשויה עץ של הצי המלכותי הבריטי שהושקה ב-1831. היא חודשה ב-1843 והוסבה ליכטת קיטור של האדמירליות הבריטית. ב-1876 פורקה ונגרטה.
תולדותיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]"פיירברנד", אוניית משוטות עשויה עץ לנוסעים ומשא, נבנתה במספנת מרצ'נט (Merchant's Yard) בליימהאוס (אנ') במזרח לונדון והושקה ב-11 ביולי 1831.[3] מנוע הקיטור המקורי שלה, מסוג זרועות צידיות ומתוצרת Butterley, פורק ב-1832 והוחלף ב-1833 במנוע מתוצרת מודסלי (אנ').
ב-5 בפברואר 1842 הוחלף שמה ל"בלק איגל".[1]
ב-1843 חודשה האונייה, אורכה הוגדל ב-13 רגל (4.0 מ'), והותקן בה מנוע צילינדר מתנודד מתוצרת ג'ון פן (אנ'). המנוע החדש פיתח הספק כפול מקודמו, אך משקלו והנפח שתפס נותרו ללא שינוי.[4]
ב-29 באוקטובר 1853 סייעה "בלק איגל" לגרור את אה"מ "רודני" (אנ') שעלתה על שרטון בדרדנלים.[5]
ב-1856 הותקן באה"מ "דִּי" וב"בלק איגל", לראשונה בצי, מַשְּׁחֵן קיטור (אנ') שפיתח ג' וות'רד (J. Wethered).[6] המַשְּׁחֵן חסך 18% מתצרוכת הפחם של "בְּלֶק אִיגְל" ו-31% מזו של אה"מ "דִּי".[7][6]
"בלק איגל" צורפה לאסקדרון המלכותי (אנ') בבסיס הצי בווליץ' (אנ'), בדרום-מזרח לונדון. היא שימשה הן את האדמירליות הן את הכתר לצידה של היכטה המלכותית (אנ'). במרץ 1876 הוצאה משירות ונגרטה בנמל פורטסמות'.[6]
דגם של האונייה שמור באוסף המוזיאון הימי הלאומי (גריניץ').[8]
-
אה"מ "בלק איגל" מסיעה את המלכה ויקטוריה לביקור באוניית המלחמה "קווין" בנמל פורטסמות', 1 במרץ 1842. -
שרטוט בחתך של מנוע הצילינדר המתנודד של אה"מ "בלק איגל". איור בספר מ-1868. -
מנוע הצילינדר המתנודד של אה"מ "בלק איגל", איור בספר מ-1892.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Busk, Hans (1859). The navies of the world. Routledge, Warnes and Routledge. p. 152.
- Lyon, David and Rif Winfield (2004). The Sail & Steam Navy List: All the Ships of the Royal Navy 1815 to 1889. London, Chatham Publishing. Part I, Chapter 3.
- Winfield, R.; Lyon, D. (2004). The Sail and Steam Navy List: All the Ships of the Royal Navy 1815–1889. London: Chatham Publishing.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- "Black Eagle" in The Victorian Royal Navy. Accessed 17 July 2024.
- "Past Presidents", Institution of Mechanical Engineers, 1858–59, John Penn. Accessed 27 July 2024.
- Black Eagle (1831), Royal Museums, Greenwich. Accessed 27 July 2024.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 Winfield (2004), p. 162.
- ^ הספק נומינלי (nominal horsepower) הוא ההספק התאורטי שמפתח מנוע קיטור כשהוא פועל בלחץ קיטור סטנדרטי של 7 ליברות לאינץ' מרובע ולא בלחץ הקיטור הממשי השורר בצילינדר שלו. פרמטר זה שימש לאומדן ההספק של מנועי קיטור במאה ה-19. ההספק חושב על פי הנוסחה: 7 ליברות לאינץ' מרובע x שטח הבוכנה באינצ'ים מרובעים x מהירות הבוכנה הממוצעת ברגל לשנייה חלקי 33,000.
- ^ HMS Black Eagle in: The Victorian Royal Navy.
- ^ "John Penn" in Institute of Mechanical Engineers.
- ^ "The Combined Fleets of England and France". The Morning Chronicle. No. 27117. London. 21 November 1853.
- ^ 1 2 3 Busk (1859), p. 152.
- ^ Lyon Winfield (2004), pp. 149–150.
- ^ Royal Museums, Greenwich