אדריאן שוורץ

אין תמונה חופשית

אדריאן שוורץ (נולד ב-1948) הוא אלוף ישראל בשש-בש שהורשע במעשי אונס ונדון למאסר ממושך. החלטת בית המשפט העליון בעניינו הביאה לראשונה בישראל לכך שנערך משפט חוזר עקב תוצאות בדיקת DNA, וגם משפט זה הסתיים בהרשעה. שוורץ עומד במרכזה של השתלשלות אירועים ארוכה ונפתלת שנמשכה למעלה מ-18 שנים, והעסיקה ערכאות שונות במערכת המשפט בישראל.

רקע

אדריאן שוורץ נולד ברומניה, אלוף ישראל בשש-בש ובעל דרגת מועמד בכיר לאמן בשחמט. הוא נידון ב-1969 ל-14 שנות מאסר על עבירות מין ובהן אונס, מהן ריצה תשע שנים בכלא, ולאחר שנוכה שליש ממאסרו שוחרר ב-1978. לאחר מכן עסק בפעילות הדרכה במועדוני שחמט, והשתתף בתחרויות שש בש.

בתחילת שנות ה-90 אירעו מעשי אונס אחדים שיוחסו לו. שוורץ נעצר שוב והורשע לבסוף רק במעשה אחד, עליו נידון ל-20 שנות מאסר. לאורך כל משפטו, טען כי הוא חף מפשע וכי הודבקה לו תווית של אנס בגלל הרשעתו הקודמת עליה ריצה את עונשו. מאז ההרשעה פעל שוורץ מכלאו כדי להוכיח את חפותו בסדרה ארוכה של בקשות ופניות, וכן בהליכים משפטיים יזומים, שאחד מהם הביא לקיומו של משפט חוזר. אף שמדובר בעבריין שהורשע בעבר, ואף כי מעשיו ואופן התנהלותו – בעייתיים, התקיימו לכאורה פרטים עלומים ובלתי סבירים בהתנהלות גורמי האכיפה, שעוררו ספקות בקרב שופטים ואנשי ציבור.

ליווה את מאבקו פרופ' קנת מן שהיה ראש הסניגוריה הציבורית בישראל, ותמך במאבק גם פרופ' מרדכי קרמניצר.

המשפט ותהפוכותיו

בפברואר 1991 הואשם שוורץ בבית המשפט המחוזי בתל אביב ב-7 מקרי אונס ומעשים מגונים של ילדות, אף שנחשד על ידי המשטרה במספר כפול של מעשים. הראיות העיקריות עליהן התבסס כתב האישום היו מסדרי זיהוי שנערכו לו מול הקרבנות. הרכב שופטים, בראשות השופט אמנון סטרשנוב, זיכה אותו בחמישה מהמקרים, לאחר שנקבע כי נפלו פגמים במסדרי הזיהוי, והם אינם יכולים לשמש ראיה. בשני מקרים הנותרים, הוחלט להרשיעו ולגזור עליו 25 שנות מאסר.

ב-1995, לאחר שהגיש ערעור לבית המשפט העליון, זוכה ממקרה אונס נוסף, ונקבע כי גם בו היה מסדר הזיהוי פגום. נותר מקרה אחד שאירע בירושלים (כל המקרים האחרים אירעו באזור המרכז). על פי הכרעת הדין, פנה שוורץ לילדה בת 11 שהלכה לביתה מספרייה ציבורית, ובאמתלות שונות הביא אותה למקלט חשוך, שם אנס אותה תוך שהוא מאיים עליה בסכין. הילדה זיהתה את שוורץ על פי תמונות שהוצגו בפניה, וכן זיהתה ארנק שלו. זיהוי זה וראיות נסיבתיות נוספות שהובאו על ידי התביעה, גרמו להרשעתו. בין היתר עמד לו לרועץ סירובו לתת למשטרה דגימות דם כדי שניתן יהיה להשוותם עם כתמי הזרע שנמצאו על שמיכה במקלט. הסירוב נומק על ידו בטענה שרשויות החקירה יטו את ממצאי הבדיקה באופן שירע את מצבו. במקרה זה נותרה ההרשעה על כנה, אך עונשו הופחת ל-20 שנות מאסר. בקשתו של שוורץ לקיים דיון נוסף בערעורו נדחתה.

ב-1997 נדונה בבית המשפט העליון בקשתו שיימסרו לידיו ראיות אשר, לטענתו, בכוחן להצביע על חפותו ועל כן הועלמו על ידי התובע במשפטו ומומחית המחלקה לזיהוי פלילי. בית המשפט דחה את הבקשה.

בשנת 2002 עתר שוורץ לבית המשפט המחוזי בתל אביב בבקשה להוֹצאתו לחופשות, ולחלופין לקבלת טיפול תרופתי לשם הפחתת מסוכנוּתוֹ, אך עתירתו נדחתה.

בדיקת ה-DNA

ב-1996 קיבל פרופ' מן חוות דעת, ובה מועלית האפשרות כי השוואה של דגימות דם הייתה מונעת את ההרשעה. הוא שכנע את שוורץ להסכים למסור דגימות מדמו, ופנה לבית המשפט העליון בבקשה להורות על ביצוע בדיקה שתוצאותיה יכולות להביא לזיכויו של שוורץ. בית המשפט דחה את הבקשה, אך במקום זאת התיר לערוך בדיקת DNA, המאפשרת לקשור בין חומר ביולוגי שנמצא בזירת העבֵירה לבין החשוד בביצועה על ידי השוואת פרופילי הדנ"א של הממצא ושל החשוד. בתחילה סירב שוורץ לבדיקה זו, וטען כי המשטרה תעשה שימוש אחר בממצאי הבדיקה. כאשר הסכים, כעבור שלוש שנים, סירבה הפרקליטות בטענה כי העניין מוצה בכל הערכאות, ושוב נדרש בית המשפט העליון להכריע.

ביוני 2001, קבע השופט מישאל חשין כי בקשתו של שוורץ ראויה להידחות, אך עקב הסכמתה של המדינה - תערך בדיקה במכון לרפואה משפטית.

ממצאי הבדיקות הראשונות לא תרמו לזיכויו, אך לא איששו את הפללתו, ובית המשפט העליון קבע בדיקות משלימות. ב-2004, לאחר השלמת הבדיקות, נמסרה לבית המשפט העליון חוות דעת של המכון לרפואה משפטית, חתומה על ידי ד"ר מיה פרוינד, ומסקנתה העיקרית היא, כי בכל המוצגים שנבדקו אותר הפרופיל הגנטי של הילדה ופרופיל גנטי נוסף של זכר, שמקורו לא יכול להיות אדריאן שוורץ. במהלך הדיונים, חזרה בה הד"ר פרוינד מהמסקנה. לטענתה, נפלה טעות טכנית של הקלדה וניסוח שגויים, ולמעשה בכוונתה הייתה לומר כי על סמך ממצאי הבדיקה "אי אפשר לשלול את המסקנה כי מדובר ב-DNA של שוורץ". בדיון הובאה עוד ראיה חדשה אשר, לכאורה, מטילה ספק בהרשעתו.

בספטמבר 2005, ולאחר שהובאו עוד שני עדים מומחים מטעמו של שוורץ, קבע השופט אדמונד לוי כי "קיומו של משפט חוזר בעניינו של המבקש מתחייב מהראיות החדשות שהונחו בפני ביהמ"ש, באשר יש בהן, אם תתקבלנה כמהימנות, כדי לשנות את תוצאת המשפט לטובת הנידון" (כלשון סעיף 31(א)(2) לחוק).

ב-2005 החל המשפט החוזר, בבית המשפט המחוזי בתל אביב. ביוני 2009 הורשע שוורץ בשנית. שוורץ ערער לבית המשפט העליון על הרשעתו, אך ערעורו נדחה ובקשתו לדיון נוסף נדחתה אף היא. בראשית ספטמבר 2010 השתחרר שוורץ ממאסרו. בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע כי עליו להישאר במעצר בית לילי וכי ייאסר עליו להתקרב למקומות שבהם שוהים קטינים. בינואר 2019 שוורץ הגיש פעם נוספת בקשה למשפט חוזר, ובקשתו נדחתה.

קישורים חיצוניים

• משה גורלי, אם בדיקת ד-נ-א יכולה לזכות את האסיר, למה לעשות אותה?, באתר הארץ, 14 בדצמבר 2003
• טל רוזנר, לאחר 14 שנה בכלא: ה-ד.נ.א הוכיח שאינו האנס, באתר ynet, 1 בנובמבר 2004
• ורד לוביץ', הדי.אן.איי הוכיח: האנס שזכה למשפט חוזר - אנס פעמיים, באתר ynet, 21 בפברואר 2006
• עפרה אידלמן, העדה: מומחית הד-נ-א. החוקר: הנאשם באונס, באתר הארץ, 5 בדצמבר 2007