אדמוניתיים

אדמוניתיים
מיון מדעי
ממלכה:	צומח
מערכה:	בעלי פרחים
מחלקה:	דו-פסיגיים
סדרה:	בקעצוראים
משפחה:	אדמוניתיים
סוג:	אדמונית
שם מדעי
	Paeonia; ‏רפינסק, 1815

המונח "אדמונית" מפנה לכאן. לערך העוסק בשיער אדמוני, ראו ג'ינג'י.

אדמוניתיים (שם מדעי: Paeoniaceae) היא משפחה של צמחים בעלי פרחים, ובה סוג יחיד, אדמונית (שם מדעי: Paeonia) המונה מינים רבים.

תפוצה

המינים בסוג זה נפוצים באמריקה הצפונית, דרום אירופה (כולל ישראל, בתפוצה הדרומית ביותר) ואסיה. קיימים כמה עשרות מינים של אדמונית, מתוכם רק מין אחד פורח בארץ ישראל - אדמונית החורש.

מאפיינים

מרבית מיני האדמונית הם צמחים עשבוניים רב-שנתיים, בעלי עלים מפולגים לאונות ומורכבים. הם נוטים לפרוח באביב ובתחילת הקיץ, בפריחה גדולה ובולטת בצבעים בהירים - ורוד, צהוב, אדום ולבן.

גידול חקלאי בישראל

מבין כלל מיני האדמונית, מגודל באופן מסחרי בארץ המין אדמונית עשבונית (P.lactiflora), באזורים גבוהים - רמת הגולן, הר חברון ובגליל המערבי. המין הוצג לראשונה בארץ למטרות גידול מסחרי בשנות התשעים, ככל הנראה על ידי פרופסור אברהם הלוי. קיימים למעלה מתריסר זנים שונים, הנפרדים בצבע, אופי עלי הכותרת, עמידות ועוד. הפרחים נקטפים בחודש אפריל או מאי ומיוצאים רובם ככולם לשוקי חוץ, בתחרות עם הולנד. בשנת 1999 נשקל לגדל מספר זנים חדשים, כגון "שירלי טמפל" (ורוד) ו-"צ'ארלי ווייט" (לבן), אף על פי שחיי המדף שלהם קצרים^[1].

ייצוא הפרח מישראל לא הגיע למיליון יחידות לשנה, בעוד שבהולנד נמכרים מעל 40 מיליון פרחי אדמונית בשנה^[2]. במטרה להשיג יתרון מסחרי על ההולנדים, ניסו הישראלים לגדל את הפרחים בחממות מבוקרות וכך להקדים את מועד הפריחה במספר שבועות ואף חודשים. במשך תקופה קצרה אכן השיגה שיטה זאת יתרון, אך לפני שהמגדלים הישראלים הפיקו רווח משמעותי, החלו ההולנדים מגדלים אדמוניות בשיטה דומה, והציפו את השוק באפריל. עם ירידת המחיר לפרח מ-85 יורוסנט ל-60 יורוסנט, ירדה הרווחיות למגדל הישראלי, ועימה פחת האיום למגדל ההולנדי.

בתרבות

בסין האדמונית היא פרח בעל חשיבות לאומית, ומספר פעמים ניסו להפכו לפרח הלאומי. יחד עם פריחת השזיף, האדמונית היא מהפרחים הסמליים החשובים בתרבות הסינית.
ביפן משתמשים בו ברפואה משלימה כתרופה לפרכוסים ועוויתות.
באינדיאנה, ארצות הברית הפרח נבחר ב-1957 כפרח הרשמי של המדינה.