אדם וייסהאופט
 | |
| לידה |
6 בפברואר 1748 אינגולשטאדט, נסיכות הבוחר מבוואריה, האימפריה הרומית הקדושה  |
|---|---|
| פטירה |
18 בנובמבר 1830 (בגיל 82) גותה, דוכסות סקסוניה-קובורג-גותה, הקונפדרציה הגרמנית |
| מדינה |
ממלכת בוואריה |
| מקום קבורה |
Friedhof II der Sophiengemeinde Berlin |
| מקום מגורים |
גותה |
| השכלה |
|
| מעסיק |
אוניברסיטת אינגולשטאט |
| השקפה דתית |
דאיזם |
  | |
יוהאן אדם וייסהאופט (בגרמנית: Johann Adam Weishaupt; 6 בפברואר 1748 – 18 בנובמבר 1830) היה פרופסור למשפט קאנוני, סופר ומשורר גרמני אשר היה מייסד האילומינטי.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד באינגולשטאדט, שהייתה אז תחת שלטון נסיכות הבוחר מבוואריה. אביו, יוהאן גיאורג, שהיה פרופסור למשפטים, נפטר בעת היותו של אדם בן 5 והוא עבר לגור אצל סנדקו, שהיה אף הוא פרופסור למשפטים באוניברסיטת אינגולשטאדט(אנ'). וייסהאופט סיים בגיל 20 את לימודי המשפטים באוניברסיטת אינגולשטאדט עם תואר דוקטור במשפטים (Doctor iuris). ב-1772 קיבל משרת מרצה למשפטים באותה אוניברסיטה ושנה לאחר מכן נישא.
ב-21 ביולי 1773 פרסם האפיפיור קלמנס הארבעה עשר בולה אפיפיורית, בה הורה על ביטול מסדר הישועים[1]. כחלק מהשינויים הפרסונליים שנבעו מצו זה, מונה וייסהאופט כפרופסור למשפט קאנוני.
האילומינטי
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – אילומינטי
בתקופה שבה שלל אגודות חשאיות שימשו לבידור ולמעשים שליליים, אני תכננתי דווקא להשתמש בנטייה האנושית הזאת למטרה אמיתית וראויה, לתועלתם של אנשים. רציתי לעשות את מה שראשי רשויות דתיות וחילוניות צריכים לעשות מתוקף מעמדם...
— Schneider, Heinrich (2005) [1947]. Quest for Mysteries: The Masonic Background for Literature in 18th Century Germany. Kessinger Publishing. p. 24 n.49
ב־1 במאי 1776 ייסד וייסהאופט בנסיכות הבוחר מבוואריה את ה"אילומינטי". הוא אימץ את השם: "האח ספרטקוס" בתוך המסדר. האנציקלופדיה ניו אדוונט מציינת שהמסדר לא היה שוויוני או דמוקרטי בשום אופן, וביקש לקדם את הדוקטרינות של שוויון וחופש בכל חברה; ואילו אחרים כמו אנציקלופדיית קולייר (Collier's Encyclopedia), אמרו כי המטרה הייתה כדי להילחם בדת, לפתח ולטפח רציונליזם במקומה.
ב-1777, הצטרף וייסהאופט ללשכת בונים חופשיים במינכן, יצר שיתוף פעולה בין הבונים החופשיים לבין האילומינטי, גייס בונים חופשיים לארגון שלו והרחיב אותו מאוד.
ב-1784, סוכני החרש של קרל תאודור, הנסיך הבוחר מבוואריה הביאו בפני הנסיך ממצאים שהעידו כי האלומינטי הייתה קבוצה חתרנית, ממשלתו של הנסיך אסרה על המשך פעילות האילומינטי, ווייסהאופט עצמו איבד את משרתו באוניברסיטה ונמלט מבוואריה.
פעילויות בגלות
[עריכת קוד מקור | עריכה]וייסהאופט קיבל מקלט בחצרו של ארנסט השני, דוכס סקסוניה-גותה-אלטנבורג, חי בגותה וכתב סדרת עבודות על נְאוֹרוּת, ובהן "ההיסטוריה השלמה של רדיפות האילומינטי בבוואריה" (1785), "תמונה של נְאוֹרוּת" (1786), "התנצלות על האילומינטי" (1786) ו"מערכת משופרת של נְאוֹרוּת" (1787).
אדם וייסהאופט מת בגותה ב־18 בנובמבר 1830. הוא הותיר אחריו את אשתו השנייה, אנה מריה לבית סוזנהופר (Sausenhofer), ואת ילדיו נאנט, שרלוט, ארנסט, קארל, אדוארד ואלפרד. וייסהאופט נקבר ליד בנו וילהלם, שמת לפניו בשנת 1802.
עבודותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- (1775) De Lapsu Academiarum Commentatio Politica
- (1786) Apologie der Illuminaten ISBN 978-3-7448-1853-7
- (1786) Über die Schrecken des Todes – eine philosophische Rede
- (1788) (בצרפתית)
- (1786) Über Materialismus und Idealismus. Torino
- (1788) Über die Gründe und Gewißheit der Menschlichen Erkenntniß
- (1788) Über die Kantischen Anschauungen und Erscheinungen
- (1788) Zweifel über die Kantischen Begriffe von Zeit und Raum
- (1793) Über Wahrheit und sittliche Vollkommenheit
- (1794) Über die Lehre von den Gründen und Ursachen aller Dinge
- (1794) Über die Selbsterkenntnis, ihre Hindernisse und Vorteile
- (1797) Über die Zwecke oder Finalursachen
- (1802) Über die Hindernisse der baierischen Industrie und Bevölkerung
- (1804) Die Leuchte des Diogenes
- (1817)
- (1818) Über das Besteuerungs-System
- (1822) חקר מוות פתאומי של חברי המסדר לשעבר
