לדלג לתוכן

נסיכות הבוחר מבוואריה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נסיכות הבוחר מבוואריה
Kurfürstentum Bayern
דגלסמל
ממשל
משטר נסיכות הבוחר
שפה נפוצה גרמנית
עיר בירה מינכן
גאוגרפיה
יבשת אירופה
היסטוריה
הקמה שדרוג דוכסות בוואריה לנסיכות הבוחר
תאריך 25 בפברואר 1623
פירוק שדרוג נסיכות הבוחר לממלכה
תאריך 1806
ישות קודמת דוכסות בוואריה
ישות יורשת ממלכת בוואריה

נסיכות הבוחר מבוואריה, (מגרמנית: Kurfürstentum Bayern) הייתה אחת מנסיכויות הבוחר באימפריה הרומית הקדושה ששודרגה בשנת 1623 לנסיכות הבוחר, ובשנת 1806 קיבלה מעמד של ממלכה.

מלחמת שלושים השנים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך מלחמת שלושים השנים לחם מקסימיליאן הראשון, דוכס בוואריה לצד פרדיננד השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, ובתמורה לכך קיבל ב-25 בפברואר 1623 את נסיכות הבוחר מפפאלץ,[1] במקום פרידריך החמישי, הנסיך הבוחר מפפאלץ שהובס, ובנוסף, שודרגה דוכסות בוואריה למעמד של נסיכות הבוחר. בשנת 1632 כבש צבא שוודיה את מינכן, שנכבשה בחזרה רק לאחר שקיבל מקסימיליאן סיוע מאלברכט פון ולנשטיין.

בשלום וסטפאליה בשנת 1648, הוחזרה נסיכות הבוחר מפפאלץ מלבד פפאלץ העילית לבנו של פרידריך החמישי קרל הראשון לודוויג, הנסיך הבוחר מפפאלץ, אולם, מעמדה היה פחות משאר נסיכויות הבוחר.

המאות ה-17 וה-18

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המאות ה-17 וה-18 היו תקופה סוערת ברחבי אירופה ובוואריה ידעה תהפוכות רבות. במהלך תקופה זאת היו חיכוכים ומתיחות רבה בין בוואריה לאוסטריה שהתבססו על האמביציות הנרחבות של נסיכי בוואריה.

ב-27 בספטמבר 1651 מת מקסימיליאן הראשון, הנסיך הבוחר מבוואריה, ופרדיננד מריה, הנסיך הבוחר מבוואריה ירש את השלטון, אולם, עד לשנת 1654 כיהנו אמו ודודו אלברכט השישי, דוכס בוואריה כעוצרים. לאחר מותו של דודו פרדיננד השלישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה בשנת 1657, נמנע פרדיננד מריה להציע את מועמדותו לכס הקיסרות של האימפריה הרומית הקדושה, על אף שהיה בברית עם ממלכת צרפת, משום שלא רצה להיאבק בבית הבסבורג. במהלך השנים 16641666 שלח פרדיננד מריה את צבאו לעזרת ממלכת הבסבורג, במלחמתם כנגד האימפריה העות'מאנית. במהלך מלחמת הולנד שמר פרדיננד מריה על נייטרליות, ובשנת 1680 השיא את בתו מריה אנה ויקטוריה עם לואי, הדופן הגדול, על מנת לחזק את בריתו עם ממלכת צרפת.

פרדיננד מריה שיפר מאוד את הצבא הבווארי, ושיקם את הנסיכות מהנזקים שנגרמו במהלך מלחמת שלושים השנים. בנוסף, כינס את הדיאט של בוואריה בשנת 1669, לאחר שלא כונס משנת 1612.

ב-26 במאי 1679 מת פרדיננד מריה, ומקסימיליאן השני עמנואל, הנסיך הבוחר מבוואריה ירש את השלטון, אולם, עד לשנת 1680 כיהן דודו מקסימיליאן פיליפ הירונימוס, דוכס בוואריה-לוכטנברג כעוצר.

במהלך מלחמת תשע השנים לחם מקסימיליאן עמנואל לצד אוסטריה וספרד, ובשנת 1691 מונה למושל ארצות השפלה הספרדיות. במהלך מלחמת הירושה הספרדית תמך מקסימיליאן עמנואל בצרפת, ובשנת 1604 הובס בקרב בלנהיים. לאחר מכן הוחזקו מקסימיליאן עמנואל ומשפחתו בשבי באוסטריה, ובוואריה חולקה בין אוסטריה לנסיכות הבוחר מפפאלץ. בשנת 1706 הובס מקסימיליאן עמנואל שוב בקרב ראימיאי, וברח לצרפת. בשנת 1713 נחתם הסכם אוטרכט ובו הוסכם על החזרת נסיכות הבוחר מבוואריה למקסימיליאן עמנואל, ובשנת 1715 חזר יחד עם משפחתו למינכן.

לאחר המלחמה טיפח מקסימיליאן עמנואל את האדריכלות במדינה, ובשנת 1717 שלח את צבאו לעזרת אוסטריה במלחמה ההבסבורגית-עות'מאנית (1716–1718). בשנת 1724 כרת מקסימיליאן עמנואל ברית עם כל הנסיכים לבית ויטלסבאך, ובכך השיג ארבעה קולות מבין הנסיכים הבוחרים של האימפריה הרומית הקדושה; בנו קלמנס אוגוסט ארכיבישוף קלן, קרל השלישי פיליפ, הנסיך הבוחר מפפאלץ, פרנץ לודוויג מפפאלץ-נויבורג ארכיבישוף טריר, והוא עצמו.

ב-26 בפברואר 1726 מת מקסימיליאן השני עמנואל, הנסיך הבוחר מבוואריה, ובנו קרל אלברכט עלה לשלטון במקומו. במהלך שלטונו, הצליח קרל לשמור על יחסים טובים הן עם ממלכת צרפת, והן עם ממלכת הבסבורג.

לאחר מותו של קרל השישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה בשנת 1740, סירב קרל אלברכט לקבל את הסנקציה הפרגמטית[2], ובשנת 1741 כרת ברית עם צרפת וספרד ופלש לאוסטריה. בתחילה חשב קרל אלברכט לעלות על וינה, אך לבסוף פנה לעבר פראג וכבש אותה, והוכתר ב-19 בדצמבר 1741 למלך בוהמיה.

ב-20 בינואר 1742 נבחר קרל אלברכט פה אחד לקיסר האימפריה הרומית הקדושה, בין השאר על ידי עזרה מאחיו קלמנס אוגוסט מבוואריה, שהיה הארכיבישוף של קלן. אולם בהמשך גברה ידם של האוסטרים, וקרל אלברכט ברח מבוואריה, שנפלה בידי האוסטרים, ונשאר עם תואר בלבד, ללא כוח ממשי.

ב-20 בינואר 1745 מת קרל אלברכט, ובנו מקסימיליאן יוזף עלה לשלטון בבוואריה במקומו. ב-13 בספטמבר 1745 נחתם הסכם פיסן, ובו נבחר פרנץ מלורן לקיסר האימפריה הרומית הקדושה.

מקסימיליאן יוזף היה שליט נאור, ועשה הרבה על מנת לפתח את המדינה; הוא ביטל את הצנזורה על העיתונות, פיתח את התעשייה ועודד את החקלאות. כמו כן ייסד את האקדמיה למדעים של בוואריה, ויצא נגד הבזבזנות של הכנסייה בבוואריה.

ב-30 בדצמבר 1777 מת מקסימיליאן השלישי יוזף, הנסיך הבוחר מבוואריה, ובמקומו עלה לשלטון קרל תאודור, הנסיך הבוחר מפפאלץ. ב-8 בינואר 1778 חתם קרל תאודור על הסכם עם יוזף השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה על החלפת בוואריה בארצות השפלה האוסטריות, אולם, מריה אנה סופיה מסקסוניה אלמנתו של מקסימיליאן השלישי יוזף, הנסיך הבוחר מבוואריה ובן דודו קרל השני אוגוסט, דוכס פפאלץ-צווייבריקן התנגדו לכך, בסיוע פרוסיה ורוב המדינות הגרמניות הקטנות, ובעקבות כך פרצה מלחמת הירושה הבווארית. בשנת 1779 נחתם הסכם טשן, שבו קיבלה אוסטריה שטחים מסוימים בבוואריה, אך מלבד זאת לא נעשו שום שינויים טריטוריאליים.

המלחמות הנפוליאוניות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1796 התקדמו הצרפתים לעבר בוואריה, ובעקבות כך פנה קרל תאודור לפרנץ השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה בבקשת עזרה. ב-16 בפברואר 1799 מקסימיליאן יוזף, דוכס פפאלץ-צווייבריקן הפך לנסיך הבוחר מבוואריה ולדוכס ברג, לאחר מותו של קרל תאודור, הנסיך הבוחר מבוואריה שהיה בן משפחתו, ללא ילדים. במהלך המלחמות הנפוליאוניות לחם מקסימיליאן הרביעי יוזף, הנסיך הבוחר מבוואריה עם נפוליאון, ובתמורה לכך קיבלה בוואריה מעמד של ממלכה.

נסיכי בוואריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ שהייתה אף היא בשליטת בית ויטלסבאך.
  2. ^ שלפיה הייתה אמורה בתו מריה תרזה לרשת אותו, ולא בנותיו של יוזף הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, וביניהן אשתו של קרל אלברכט.