אדולף קוהנר
 | |
| אדולף קוהנר | |
| לידה |
26 באפריל 1866 פשט |
|---|---|
| פטירה |
30 בינואר 1937 (בגיל 70) בודפשט |
| מדינה | הונגריה |
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי ברחוב שלגוטאריאני, בודפשט, הונגריה  |
| מקצוע | תעשיין, בנקאי, בעל קרקעות |
  | |
הבַּרוֹן אדולף קוֹהְנֶר מִסַאסבֶּרֶק (בהונגרית: Szászbereki báró Kohner Adolf; פשט, 26 באפריל 1866 – בודפשט, 30 בינואר 1937) היה יהודי-הונגרי בעל אחוזות, תעשיין בקנה מידה גדול ופעיל בחיי הקהילה היהודית בהונגריה. הוא היה מנכ"ל "אדולף קוהנר ובניו". הבנק שנוסד למעשה בשנת 1874 על ידי זיגמונד קוהנר, היה אחד הבנקים הפרטיים ההונגריים המשמעותיים ביותר. אדולף קוהנר היה דמות מובילה בקרב השכבה הבורגנית-קפיטליסטית בהונגריה. הוא היה נשיא "האיגוד הלאומי לאמנויות היפות", ממקימי מושבת האמנים של סולנוק שנפתחה בשנת 1902. משפחת קוהנר הייתה אחת מ-26 משפחות הברונים היהודים-הונגרים.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קוהנר היה בין בעלי האחוזות והתעשיינים הגדולים בהונגריה אחד המשכילים והמלומדים ביותר. הוא היה דמות רב-צדדית ועסק בתעשייה, בייצור ובחקלאות, כמו כן גם התנועה התוססת של חיי היהודים בהונגריה נקשרה לשמו. כנשיא "הלשכה הלאומית היהודית", היה מנהיג הקהילה היהודית ההונגרית. הוא היה יו"ר "הקרן הלאומית היהודית בהונגריה" וחבר הוועד המנהל של בית המדרש לרבנים על שם הקיסר פרנץ יוזף .
אספן אומנות
[עריכת קוד מקור | עריכה]כמומחה לאומנות, אספן ופטרון של אומנויות, שמו זכה להכרה רחבה. אוסף האמנות המשמעותי שלו שם דגש על האומנות הצרפתית המודרנית של ציירים מהאסכולה האימפרסיוניסטית והפוסט-אימפרסיוניסטית, כולל ציירים מוקדמים מבשרי האסכולה כגון אלסנדרו מניאסקו (בשמו המוכר ליסנדרינו) הנזירים, פרנסיסקו דה גויה האיש התלוי, ג'ון קונסטבל כמה ציורי נופים ; ואז התמונות של גריקה, דלקרואה, דומייה, וציירי אסכולת ברביזון : קורו, מילה, צ'ינטרוי ; קורבה, מאנה, ברת מוריזו, מונה, רנואר, סזאן, אלפרד סיסלי, גוגן, פובי דה שאבאן, ועוד.
בנוסף לכך הוא אסף את יצירותיהם של ציירים הונגרים. באוסף שלו נכללו שלוש תמונות של מיהאי מונקאצ'י תמונות נוף של לאסלו פאל וה"עפרוני" של פאל סיניאי מרשה שאותו העניק למוזיאון לאומנויות יפות בבודפשט. כמו כן היו באוסף שלו יצירות של ציירים מסולנוק ומבאיה מארה.
איל הון
[עריכת קוד מקור | עריכה]הפוטנציאל הכספי של פעילותו האספנית התאפשרה עקב הצלחותיו התעשייתיות, המסחריות והבנקאיות המגוונות. קוהנר היה אחד האזרחים היהודים העשירים ביותר בעשורים הראשונים של המאה ה-19. צמיחתו הכספית החלה בסחר בנוצות ובצמר, ובהמשך הפעלת החזקותיו באחוזות הגדולות שלו, חברות מזון וכימיה משמעותיות והבנק תרמו להתעשרותו. בבעלות הפירמה "אדולף קוהנר ובניו" היו אחוזות נרחבות שנוהלו למופת בסאסברק, שם עסקו בראש וראשונה בגידול בעלי חיים ובייצור שימורים.
תפקידיו החברתיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אדולף קוהנר, כמו דמויות רבות נוספות של הבורגנות היהודית ההונגרית זכה בהכרה חברתית ופוליטית רבה. הקיסר פרנץ יוזף הראשון העניק לו תואר ברון בשנת 1912 והעניק לו את התואר "יועץ ראשי לחצר המלך". על פי ההספד הקצר בכתב העת "עבר ועתיד" בשנת 1937: "כאשר הנסיבות החומריות אילצו אותו לפרוש, הוא נשא את גורלו בצורה מעוררת כבוד. שקע בספריו שבעולמם מצא תמיד בית."
סוף חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתחילת שנות השלושים של המאה העשרים, ספקולציות מטבע גרועות ולא מוצלחות חרצו את גורל החברה והאוסף. בשנת 1933, התמוטטה החברה והחובות שהצטברו אילצו את קוהנר למכור במכירה פומבית את מרבית האוסף שלו. המכירה הפומבית התקיימה בפברואר 1934 במוזיאון ארנסט. הוא נאלץ למכור גם את ארמונו ברחוב דמיאניץ'. הוא הצליח לשרוד רק שלוש שנים לאחר מכירת אוסף האומנות שלו. הוא נפטר ב -30 בינואר 1937 ונקבר בבית הקברות היהודי ברחוב שלגוטריאני. השאיר אחריו את ילדיו: קארוי, אידה, לואיזה וקטלין.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הלקסיקון ההונגרי לקורות חיים. Magyar életrajzi lexikon I. (A–K). Főszerk. Kenyeres Ágnes. Budapest: Akadémiai. 1967
- הלקסיקון היהודי הונגרי, Szerk. Ujvári Péter. Budapest: Magyar Zsidó Lexikon. 1929. Online elérés
- Vámos Éva Katalin: Egy vegyész gyáros mint a művészetek mecénása. In: Tanulmányok a természettudományok, a technika és az orvoslás történetéből. Bp.: MTESZ, 1996. 39-43. p.
- האצולה הונגרית הגבוהה. Gudenus János József: A magyarországi főnemesség XX. századi genealógiája. Bp., 1990-1999
- Gulyás Pál: Magyar írók élete és munkái I–XIX. Budapest: Magyar Könyvtárosok és Levéltárosok Egyesülete. 1939–2002.
- A magyar társadalom lexikonja. Bp., A Magyar Társadalom Lexikona Kiadóvállalat, 1930.
- Palatinus József: A szabadkőművesség bűnei. 4. kiad. Bp., 1938-1939. Budai-Bernwaliner József ny.
- Szolnoki fejek. (Magyar társadalmi lexikon III.) Szerk. Hirn László, Zsadányi Oszkár. Szolnok, 1928. Wachs Nyomdai Műintézet.
- Új magyar életrajzi lexikon. Főszerk. Markó László. Bp., Magyar Könyvklub
- מצבות קבר יהודיות בבודפשט. Zsidó síremlékek Budapesten. Szerk. Haraszti György. Bp., Nemzeti Kegyeleti Bizottság, 2004
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- גדולי היהודים ההונגרים. MAZSIKE - Magyar Zsidó Nagyjaink