אדוארד מרון
![]() | ||||||||||||||
אדוארד מרון, 1960 | ||||||||||||||
לידה |
1937 (בן 88 בערך) חיפה, פלשתינה (א"י) | |||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
מידע כללי | ||||||||||||||
מדינה |
ישראל ![]() | |||||||||||||
ספורט | ||||||||||||||
ענף ספורט | הרמת משקולות | |||||||||||||
תת-ענף |
משקל תרנגול (עד 56 ק"ג) משקל נוצה (עד 60 ק"ג) | |||||||||||||
| ||||||||||||||
![]() ![]() |
אדוארד מרון (בערבית: ادوارد ميرون; נולד ב-1937) הוא מרים משקולות ערבי-ישראלי, ייצג את ישראל באולימפיאדת רומא (1960) והיה לערבי הראשון (ואחד משלושה אי פעם) שייצג את ישראל במשחקים האולימפיים.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מרון נולד בשנת 1937 בחיפה למשפחה נוצרית-מרונית שמוצאה מלבנון.[1] בשנת 1956, בעת שעבד בנגריה בחיפה, הציל מרון תינוק בן שישה חודשים משריפה כשפרץ לדירה הבוערת והוציאו החוצה.[2]
בשנת 1957 החל להתאמן בהרמת משקולות בצורה מקצוענית בעקבות פיתוח הענף בארץ על ידי יעקב שפרינגר. ביולי 1959 השתתף מרון לראשונה בתחרות בינלאומית במסגרת 'משחקי אסק"א' שנערכו בלינץ שבאוסטריה. בתחרות זו הרים 237.5 ק"ג וזכה במקום הראשון במשקל תרנגול.[3]
בשנת 1960 השתתף מרון באולימפיאדת רומא והתחרה במשקל תרנגול. הוא קבע תוצאה של 80 ק"ג בלחיצה, 82.5 בהנפה ו-107.5 בדחיקה, סך הכול 270 ק"ג.[4] התוצאות בלחיצה ובהנפה היוו שיאי ישראל חדשים אך הוא הגיע למקום ה-19 בלבד מתוך 22 מרימי משקולות שהתמודדו בקטגוריה זו.[5] לאחר האולימפיאדה החל מרון לאמן מרימי משקולות במסגרת הפועל יקנעם.[6]
באליפות העולם בהרמת משקולות שנערכה בווינה ב-1961 שיפר מרון את שיאיו הישראלים והרים 87.5 ק"ג בהנפה ו-115 ק"ג בדחיקה. גם התוצאה הכללית שלו 295 ק"ג הייתה שיא ישראלי חדש.[7]
בפסטיבל ספורט הפועלים שנערך בזלצבורג ב-1963 זכה מרון במדליית זהב במשקל נוצה ובאליפות העולם שנערכה סטוקהולם באותה שנה דורג במקום ה-11 מבין 17 משקולנים במשקל נוצה.[8]
בשנת 1964 התקרבו מרון ויוסף רומנו להשגת הקריטריון האולימפי אך לא הצליחו להגיע אליו ולא נכללו במשלחת ישראל לאולימפיאדת טוקיו (1964). החל משנה זו חלה דעיכה בקריירה של מרון והוא לא הצליח לחזור להישגים גבוהים, לאחר טבח הספורטאים במינכן, שבו נרצחו מאמנו וחבריו לנבחרת מרימי המשקולות, פרש מהענף.[9]
בשנת 1996 נקטעה רגלו של מרון בשל מחלה ובשנת 2003 עבר אירוע מוחי קשה. מצבו הבריאותי והעובדה שהתגורר בדירה לא נגישה פורסמו בתקשורת בסוף העשור הראשון של שנות ה-2000, ובעקבות כך נשמעו הצהרות של פוליטיקאים שהבטיחו לטפל במצב.[9][1]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אדוארד מרון, באתר olympedia.org
- זאב, כוכבי רומא, מעריב, 7 בספטמבר 1960 (קריקטורה של מרון מאת זאב)
- אבי כפירי, זמן חיפה, יונה יהב יסייע לאדוארד מרון, באתר nrg, 6 ביוני 2008
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 אבינעם פורת, רמזור צהוב: על המפגש חיפה-ת"א, באתר mynet (כפי שנשמר בארכיון האינטרנט), 30 בנובמבר 2009
- ^ נער ערבי הציל תינוק מדליקה, דבר, 5 בפברואר 1956
- ^ פ. רות, ספורטאי הפועל שיכנעו בהופעה מעוררת כבוד בלינץ, דבר, 26 ביולי 1959
- ^ נ. בן-אברהם, הקלעים שלנו הביאו קצת נחת, מעריב, 8 בספטמבר 1960
- ^ מידע על מרון ב'פינה האולמיפית' באתר מכון ווינגייט
- ^ שני משחקי "דרבי" בליגה הלאומית הפועל-מכבי תל־אביב הפועל-מכבי פתח־תקוה, דבר, 7 בדצמבר 1962
- ^ ברגר הציב שיא עולמי בהרמת משקולות, דבר, 7 במאי 1961
- ^ משקולות - 2.5 טונות..., מעריב, 15 בספטמבר 1963
- ^ 1 2 אבי כפירי, זמן חיפה, יונה יהב יסייע לאדוארד מרון, באתר nrg, 6 ביוני 2008
![]() ![]() | ||
---|---|---|
![]() |
הנרי אוחיון • יצחק בן דוד | |
![]() |
אילנה אדיר • גדעון אריאל • עמוס גרודז'ינובסקי • אילה חצרוני • ברוך פיינברג • יאיר פנטילט • דוד קושניר • אילנה קרשיק | |
![]() |
גזי כהן • אדוארד מרון | |
![]() |
רות אבלס • ראלי בן-יהודה • מרים קארה | |
![]() |
דוד ואן-חלדר • מיכאל רון | |
![]() |
רפאל פלס • חנן קריסטל | |
![]() |
עמירם טראובר • יצחק לוריא • יורם שניידר • גרשון שפע |