אגרה (תשלום)

אגרה היא תשלום המשולם לרשות ציבורית (הממשלה, רשות מקומית וכדומה) בתמורה לשירות מסוים שהרשות מספקת.

אגרה לעומת מס

בדומה למס, האגרה משולמת לרשות ציבורית, אך בשונה ממנו, האגרה משולמת בתמורה לשירות מסוים, ואילו מס משולם ללא תמורה ספציפית. לדוגמה, אזרח המבקש דרכון ממשרד הפנים נדרש לשלם אגרה בגין שירות זה. עם זאת, האגרה נבדלת ממחיר בכך שייתכן שהאגרה תהיה בגובה מעל הנדרש על מנת לספק את השירות עבורו הוא משולם, ובכך יש בו רכיב שהוא מיסוי.

במספר מדינות מקובל לממן אמנות תוך שימוש ב"אחוז לאמנות".

אגרה בישראל

בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל נקבעו שיעורי האגרות על ידי השרים האחראים על הנושא. בשנת 1960 מונתה ועדה ממשלתית בראשות משה זנבר, נציג משרד האוצר ובהשתתפות נציג משרד המשפטים והמשרד הנוגע בדבר, לקביעת גובה האגרות באופן מרוכז.

האגרה הנודעת ביותר בישראל היא אגרת הרדיו והטלוויזיה, שהוטלה על כל משק בית המחזיק במקלט טלוויזיה. כיוון שבבתים רבים מאוד בישראל יש מקלט טלוויזיה, והאגרה הוטלה על עצם החזקת המקלט, יש שראו באגרה מס, שהוא בגדר מס גולגולת. השאלה האם מדובר במס או באגרה עלתה לדיון בבית המשפט העליון. בדיון זה טענה רשות השידור שהאגרה היא מס, אך טענה זו נדחתה בפסק דינו של השופט אהרן ברק. אגרה זו בוטלה בשנת 2015. עדיין קיימת אגרת רדיו הנגבית דרך אגרת חידוש רישיון הרכב.

כיום קיימות אגרות רבות שנדרש לשלמן בעת שפונים לרשות שלטונית, ובהן אגרות להנפקת דרכון, אגרות לצורך פתיחת הליכים בבתי משפט, וכן אגרות לחידוש רישיונות נהיגה, רכב וכיוצא באלה. כ-2900 אגרות שונות קיימות בישראל עליהן משלמים אזרחי ישראל כ-7 מיליארד ש"ח בשנה.

בשנים האחרונות (משנת 2005 והלאה) האפשרות לתשלום אגרות, דוחות וכדומה, היא אלקטרונית. התשלום הוא בכרטיס אשראי והשירות מספק קבלה מיידית. שירות התשלומים הממשלתי הוא פרויקט שבוצע עבור אזרחי ישראל והוא מסייע הן למדינה בהיקף גביית האגרות והן לאזרחים במתן שירות. שירות זה הקל על לקוחות רבים את הצורך לפנות לבנק הדואר לביצוע תשלומים ובכך חסך זמן וטרחה.

אגרות רשות שדות התעופה, שהן שונות ומגוונות למתן שירותים לגופים שונים. הרשות מחזיקה גם היא במערכת לפירוט ותשלום אגרות.

בתחום הבניה יש תהליך של חישוב אגרות להיתרי בניה וקיימת מערכת הן לחישוב והן לתשלום אגרות היתרי בניה.

על פי חוק חופש המידע כל אזרח זכאי לקבל מידע מרשויות ציבוריות. לפני פניה לקבלת מידע מסוג זה גם כן יש לשלם אגרת חופש המידע.

אגרות (עמלות) בבנקים

עמלות בנק הן סוג של אגרה שנקבעת מראש ונגבית מלקוחות עבור שירותים שונים וכקנסות.

קיימות עמלות משיכת יתר, עמלות שימוש בכספומטים ועמלות בגין יתרת חשבון מתחת ליתרה היומית המינימלית.

חלק מהבנקים גובים עמלה על שימוש בנותני שירות אנושיים בבנק, במאמץ לעודד לקוחות להשתמש בשירותים אוטומטיים במקום זאת.

העמלות זכו לביקורת כמופרזות מצד תומכי הצרכנים. הם גם התמקדו בשיטות בנקאיות שממקסמות את הערכת העמלות והעמלות שיכולות להסתכם בכמות גדולה של עסקאות קטנות.

עמלות בנק הוא נושא למחקר וארצות שונות נוהגות בדרכים שונות בנושא זה דוגמת יוון, אוסטרליה ועוד.

בנקים בארצות הברית שואבים עמלות מעסקאות כספומט המבוצעות בבנקים מתחרים, גם אם לבנק הביתי של הלקוח אין סניף באזור מסוים (כגון כשהלקוח נמצא בחופשה באזור שאין סניפים של הבנק שלו). לקוחות מחויבים לפעמים פעמיים, הן על ידי הבנק שבבעלותו הכספומט, והן שוב על ידי הבנק שלהם. בנק אוף אמריקה גובה עמלת דחייה, פשוטו כמשמעו עמלה על סירוב שירות ללקוח (אם אין מספיק כספים בחשבון והלקוח ניסה למשוך, או בשל מגבלה משיכה יומית). בנק זה גם גובה עמלה רק עבור בדיקת יתרת החשבון בכספומטים "זרים" (של בנקים אחרים).

מקור המילה

מקור המילה הוא במילה הארמית "אגרא", שפירושה שכר או גמול. המילה הארמית ידועה בזכות מספר פתגמים, בעיקר בזכות הפתגם: "לפום צערא אגרא" - (על פי המאמץ שכרו).

קישורים חיצוניים

• אגרה בלקסיקון כלכלה וסטטיסטיקה, באתר מעות
• למה צריך אגרת דיג על דיג בים המלח אם אין שם דגים? 🎣 | עקיבא עובר על החוק, סרטון בערוץ "כאן | דיגיטל - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 03:36)

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא כלכלה ובנושא חוק ומשפט. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.