אגם ירוחם
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מיקום | ליד ירוחם |
| סוג |
מאגר מים  |
| מידות | |
| שטח | 300 דונם |
| מידע נוסף | |
| נהר מזין |
נחל רביבים |
| מדינות באגן הניקוז |
 ישראל |
| קואורדינטות | 30°59′18″N 34°53′51″E / 30.988472222222°N 34.8975°E |
|
(למפת צפון הנגב רגילה)   אגם ירוחם  | |
  | |
אגם ירוחם הוא מאגר מים שנוצר על ידי בניית סכר בערוץ נחל רביבים שבאזור הר הנגב הצפוני. האגם מתמלא על ידי מי שיטפונות.
גאוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אגם ירוחם ממוקם בבקעת ירוחם, סביב נ.צ. 190,544 (רשת חדשה). הסכר שעוצר את מי השיטפונות נבנה בערוץ נחל רביבים, מעט אחרי מפגש הערוצים של נחל רביבים, המנקז את דרום בקעת ירוחם, נחל ירוחם, המנקז את צפונה, ונחל שועלים, היורד מכיוון רכס חתירה. הסכר ממוקם בנקודה בה עוזב נחל רביבים, שהוא 'נחל חוצה רכס', את בקעת ירוחם, ומתחתר מערבה אל תוך רכס ירוחם.
האגם ממוקם מערבית לעיירה ירוחם, והוא מצוי בתוך תחום השיפוט של המועצה המקומית ירוחם. סמוך לאגם הוקם במהלך השנים פארק ירוחם, ובו עצים שניטעו על ידי קק"ל, וכן חניון יום, מתקני נופש, מסלולי אופניים ועוד.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
תכנון
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסכר הוקם במחצית הראשונה של שנות ה-50. הקמת הסכר הייתה חלק משלב ניסיוני של פרויקט ארצי, שבחן אפשרות של יצירת עשרות אגמי אגירה ברחבי הארץ, כדי לתת מענה לאתגרי ההתיישבות של מדינת ישראל הצעירה. במסגרת השלב הניסיוני הוקמו תשעה אגמים במיקומים שונים, המייצגים אזורים מגוונים מבחינת תנאי השטח - ביניהם מאגר נטופה (שקדם למאגר אשכול הנוכחי) ומאגר בית זית. הסכר תוכנן להיבנות בכמה שלבים. השלב הראשון יצר מאגר בנפח של כמיליון מ"ק. השלבים הבאים אמורים היו להגדיל את הנפח פי כמה, אך הם לא יצאו אל הפועל.[1]
ביצוע
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בניית הסכר בוצעה על ידי חברת תה"ל (תכנון המים לישראל), ששכרה קבלן משנה. הסכר החל להיבנות בקיץ 1952, והבניה ארכה מעט יותר משנה.
אף שהשלב הניסיוני של פרויקט האגמים לא הוכתר בהצלחה, הסכר שנבנה סמוך לירוחם דווקא התברר כמוצלח באופן יחסי. בחורף 1953/4, מיד לאחר סיום בניית הסכר נאגרה כמות מים גדולה באגם, אך היא חלחלה ונעלמה בתוך זמן קצר. בקיץ 1954 נעשו עבודות איטום ובחורף 1954/55 נאגרה שוב כמות מים משמעותית, והפעם החלחול היה איטי, ואיפשר את אגירת המים לאורך רוב חודשי הקיץ.
שימוש במי האגם
[עריכת קוד מקור | עריכה]מי האגם נועדו מראש לשימוש כמי השקיה לשדות קיבוצי המועצה המקומית רמת הנגב - משאבי שדה ורביבים, ששטחים חקלאיים שברשותם ממוקמים במורד נחל רביבים. מן הסכר הונח צינור מים שהוביל את מי האגם אל שדות הקיבוצים. הזרמת המים החלה בחודש מאי 1955, ונמשכה באופן לא סדיר עד לסוף שנת 1981. המים שימשו בעיקר את קיבוץ משאבי שדה, אך הם לא היוו את עיקר מי ההשקיה של הקיבוץ. אי הסדירות בהשקיה נבעה מכמות המים המשתנה שנאגרה בכל שנה, וכן מתחזוקה לקויה של הצינור.
בשנים הראשונות נעשה ניסיון של גידול דגים כענף חקלאי של הקיבוצים באזור - רביבים, משאבי שדה ושדה בוקר, אך לאחר כשלוש שנים נזנח הרעיון, בין השאר משום שבחודשי הקיץ האגם היה מתרוקן כמעט לחלוטין, והיה צורך להוציא את הדגים טרם הגעתם לגודל הרצוי.
האגם היה תחת אחריותה של חברת תה"ל, ובהמשך עבר לניהולה של חברת 'מקורות'.
האגם וירוחם
[עריכת קוד מקור | עריכה]אגם ירוחם הוקם ללא כל קשר למעברת תל ירוחם שהוקמה בסמוך ממש באותן השנים. גם מי האגם לא נועדו להגיע אל המעברה, שמיקומה היה גבוה בכמה עשרות מטרים מגובה פני האגם, דבר שהיה מצריך שימוש במשאבה. כאשר הוכרה ירוחם כמועצה מקומית, בשנת 1959, לא נכלל שטח האגם בתחום השיפוט של המועצה. רק במהלך שנות השבעים נכלל השטח שסביב האגם בשטחה של ירוחם, והאגם עצמו עבר מאחריותה של חברת 'מקורות' לאחריותה של המועצה המקומית רק בראשית שנות האלפיים.
זיהום האגם ושיקומו
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ממזרח לאגם הוקמו בריכות הביוב של ירוחם. בשנות התשעים, עקב בעיות תשתית שונות, גלשו מי ביוב מספר פעמים וזיהמו את האגם, ומשום כך הגישה לאגם הייתה אסורה במשך כמה שנים. בשנת 2008 הוקם בסמוך מתקן טיהור שפכים מתקדם, ומאז מי הביוב מטופלים בו, וגלישת מי הביוב נפסקה. בקיץ 2010 התייבש האגם לגמרי, והסתבר שהסחף מילא אותו כמעט לגמרי. במשך כמה חודשים בוצעו עבודות תשתית של העמקת האגם ופינוי הסחף.
האגם כמוקד אקולוגי
[עריכת קוד מקור | עריכה]האגם והפארק הסמוך מהווים נקודה ייחודית מבחינה אקולוגית, ומצויים בהם וסביבם מינים רבים של צמחים ובעלי חיים. במיוחד מהווה המקום מוקד משיכה לצפרים וחוקרי ציפורים, בשל המגוון הייחודי של עופות מים, מיני עופות מדבריים, ומינים רבים נוספים בעונת הנדידה. במקום פועל מרכז 'דוכיפת' העוסק באקולוגיה וצפרות ומפעיל נקודת טיבוע ציפורים במקום. החל משנת 2014 נערך בכל שנה אירוע ביו-בליץ באזור האגם.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]חיים צבי אלבוים, מדבר לאגם מים: על ירוחם וגלגולו של אגם, קתדרה, 172, 2019, עמ' 143-166
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אגם ירוחם באתר אי ירוק
- אתר אגם ירוחם בפייסבוק
- גלעד כרמלי, ביקור בפארק ירוחם - נווה המדבר הכי יפה שלא הכרתם, באתר ynet, 8 בנובמבר 2019
משה גלעד, אגם ירוחם: מקום יפה שנולד בטעות, באתר הארץ, 4 בינואר 2022
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ המידע ההיסטורי (גם בפסקאות הבאות) מתבסס על המקור הבא: אלבוים, חיים צבי, 'מדבר לאגם מים': על ירוחם וגלגולו של אגם, קתדרה 172, 2019, עמ' 143-166