לדלג לתוכן

אברהם רון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אברהם רון
לידה 16 ביולי 1920
א' באב ה'תר"ף
רוסיה
פטירה 28 במאי 2005 (בגיל 84)
י"ט באייר ה'תשס"ה
ירושלים
שם לידה אברהם הלפרין
מדינה ישראל
מקום קבורה הר הזיתים[1]
תאריך עלייה ה'תרפ"ה
השכלה תחכמוני, ישיבת היישוב החדש, בית הספר הגבוה למשפט ולכלכלה
מעסיק חינוך ממלכתי דתי
תפקיד ראש החמ"ד
בת זוג צילה רון
פרסים והוקרה פרס החינוך הדתי (1987)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אברהם רון (א' באב ה'תר"פ, 16 ביולי 1920י"ט באייר ה'תשס"ה, 28 במאי 2005) היה איש חינוך ישראלי.

בין השנים 1977[2]1984[3] עמד בראש החמ"ד.

נולד ברוסיה לרב יצחק ולאה הלפרין. אביו היה מצאצאי רבי חיים מוולוז'ין, והמנהל הראשון של ישיבת היישוב החדש[4].

עלה ארצה בגיל חמש עם הוריו. הוא גדל ולמד בתל אביב בבית הספר תחכמוני, בישיבת היישוב החדש ובבית הספר הגבוה למשפט ולכלכלה אותו סיים בהצטיינות בשנת 1941.

הוראה, חינוך ופיקוח

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1944 הוסמך להוראה.

בשנת 1951 מונה כמפקח חינוכי[5] על בתי ספר של החינוך ממלכתי דתי בירושלים[6][7], ולאחר מכן באזור הנגב. בשנת 1956 ניהל את בית המדרש למורות אפרתה. בשנת 1957 עבר לעזתה ולימד וביסס[8] את הישיבה ללימודי תורה ומלאכה[9] לנערים עולים חדשים - בה למדו נגרות, שרטוט טכני, חשבון ועוד לצד לימודי יהדות[10].

ב-1962 נתמנה למפקח ארצי על בתי הספר היסודיים והמוסדות להכשרת מורים של החינוך ממלכתי דתי[11], במקומו של יהודה קיל[12]. לאחר מכן מונה לסגן מנהל האגף לחינוך דתי[13].

בשנת 1977 נתמנה לעמוד בראש החינוך ממלכתי דתי[14][15]. הודות להשכלתו הרחבה ולידיעותיו בתחום התורני, החינוכי והפילוסופי, פיתח ושילב במהלך שנות עבודתו את מחשבת החינוך הממלכתי דתי.

בתקופתו התמודד עם אתגרים לחינוך הדתי: האתגר הראשון מצד האוכלוסייה המבוססת שהפגינה הישגים לימודיים אך אמונתה הדתית לא הייתה מבוססת, והאתגר השני מצד אוכלוסיית טעוני הטיפוח היציבה באמונתה אך טעונה השקעה בתחום הלימודי[16].

בנוסף, עמדו לעיניו מטרות ואתגרים נוספים, אותם מונה יעקב הדני בדברי הפתיחה לספר "פרקים במשנת החמ"ד" מאת אברהם רון:

  1. התמודדות עם הדיכוטומיה הרווחת בעולמו של היהודי המודרני וחתירה לעיצוב זהות דתית הוליסטית.
  2. התמודדות עם הפילוג והבדלנות בציבור הדתי לאומי והצבת מטרת על – לראות בחמ"ד קורת גג חינוכית למנעד הרחב של הזרמים.
  3. גיבוש אמות מידה לעיצוב דמותו המוסרית של בוגר מערכת החמ"ד מול הלכי רוח קיצוניים.

בתקופת כהונתו כראש החמ"ד החל למנות לראשונה רבני בית ספר[17].

בשנת 1984 סיים את תפקידו כראש החמ"ד. בשנת ה'תשמ"ז (1987) קיבל תעודת הוקרה בטקס פרס החינוך הדתי[18].

בשנת 1977 פרסם מאמר בשם: "על מורה שחקן ומורה במאי". במטאפורה זו השתמש כדי להגדיר שני סוגי מורים: מורה שחקן, המרוכז בעצמו: בקולו, בתנועותיו, ובחוויותיו; לעומת מורה במאי המרוכז בשחקנים-התלמידים: בקולם, בתנועותיהם, ובחוויותיהם.

את תפישותיו בעניין תפקידיו החינוכיים הייחודיים של החמ"ד העלה על הכתב בחוברת "עיונים במחשבת החינוך הדתי", שיצאה לאור על ידי האגף לחינוך דתי בשנת 1978. בחוברת דן רון במתח הקיים לכאורה בין חופש ובין סמכות בחינוך הדתי.

בשנת 1985, לאחר פרסום פרשת המחתרת היהודית, פרסם את המאמר "כנגע נראה לי בבית"[19], בו הוא קורא לחינוך לחשיבה רב כיוונית וניתוח מעמיק, השקפה דתית הבנויה על יסודות מוצקים, ומוסר יהודי אנושי.

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
בצוואתו ביקש כי על מצבתו תיכתב מילה אחת בלבד: מחנך

היה נשוי לצילה[20] והם התגוררו בירושלים. נפטרו עריריים.

  • למדנו לקרוא: מיומנו של מורה[21] (עורך: יצחק רפאל עציון), תל אביב: אברהם ציוני, הוצאת הספרייה הפדגוגית להורים ומורים שעל יד המרכז לחינוך דתי בישראל, 1959[22]
  • עיונים במחשבת החינוך הדתיחופש וסמכות, ירושלים: משרד החינוך, האגף לחינוך דתי, ה'תשל"ז 1978
  • פרקים במחשבת חמ"ד, ספריית המורה הדתי, ה'תשנ"ו, 242 עמ'

רון פרסם למעלה מ-60 מאמרים. להלן חלק ממאמריו:

כתבי עת מדעיים ואחרים, ספרי מאמרים ועוד

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • מידות הלכה: בירור השיטות של הרב משה אביגדור עמיאל בדבר ההגיון התלמודי, "היסוד" ת"א, ו' בכסלו התש"א
  • הוראת האנגלית בבית הספר היסודי, החינוך א-ב, חשון ה'תשי"ט
  • החזרת עטרתה של הישיבה, אור המזרח, טבת ה'תשי"ט
  • על "כתבי הקודש ואינפורמציה מדעית" (תגובה למאמר בשם זה מאת ישעיהו ליבוביץ), דעות כד, ה'תשכ"ד
  • הערות במסכת יום טוב, אפיקים נחלים, הוצאת ישיבת נחלים, ה'תשכ"ה
  • על ברירה בדיני תחומים, ניב המדרשיה, ה'תש"ל
  • על הזכות לחנך לערכים דתיים, מגמות יז (2) ה'תש"ל
  • מה מוסר המקרא ליהודי (חליפת מכתבים עם ישעיהו ליבוביץ), דעות מב
  • משהו על המוכנות לקריאה, מגמות, יט (3) ה'תשל"ג
  • האינפורמציה במקרא, דעות מג, ה'תשל"ג (עמ' 218 ואילך. המשך מחוברת מב)
  • יסודות המחשבה החינוכית של החמ"ד, בתוך: חיים אורמיאן (עורך), החינוך בישראל, משרד החינוך והתרבות, ירושלים ה'תשל"ג (עמ' 110–111)
  • על המתירנות, חוזר מנהל האגף לחינוך דתי, ט"ו בסיון התשל"ד
    • נדפס גם במחשבת כב, בני ברק: אל המקורות, סיון-תמוז ה'תשל"ד
  • האדם הנקודתי והאדם הקוי, חוזר מנהל האגף לחינוך דתי, י' באלול התשל"ד
    • נדפס גם בהצופה, כ"ח בתשרי ה'תשל"ה
    • נדפס גם במחשבת כד, ה'תשל"ה
  • על דברי הצומות וזעקתם, דעות מד, ה'תשל"ה
  • המחנך הדתי ותאוריית האבולוציה, עלון למורי הביולוגיה 45, המרכז הישראלי להוראת מדעים, ה'תשל"ה
  • על הפסיכולוגיה בעבודת היועץ הדתי, יחד - עלון המורה היועץ בבית הספר חמ"ד 1, הוצאת האגף לחינוך דתי ה'תשל"ו
  • ועוד על "הניעות מטעם" של החינוך ממלכתי דתי, מגמות כב, חוברת 3, סיון ה'תשל"ז
  • על מורה "שחקן" ועל מורה "במאי", עיונים בחינוך, אוניברסיטת חיפה, טבת תשל"ז, חוברת 13
  • על דפוסי פיזור ובית ספר שכונתי, עיונים במינהל ובארגון החינוך, אוניברסיטת חיפה, חוברת 6 ה'תשל"ח 1978
  • האוקימתא והוראתה, בתוך: יצחק דב גילת ואליעזר שטרן (עורכים), מכתם לדוד: דברי תורה, מחקרים וחינוך לזכרו של הרב ד"ר דוד אוקס, אוניברסיטת בר-אילן, ה'תשל"ח 1979
  • יהדות בתפיסתו של ישעיהו ליבוביץ, בתוך: מדור דור, בהוצאת הסתדרות הרבנים דאמריקה, ירושלים ה'תשל"ט (עמ' 132–149)
  • גר שלא הביא קרבן, ניב המדרשיה, כרך יד-טו ה'תשמ"א
  • הואיל וישנן בראיה, ניב המדרשיה, כרך טז-יז ה'תשמ"ג-ה'תשמ"ד
  • דמות מופת של מחנך - על הרב יצחק רפאל הלוי עציון ז"ל, ניב המדרשיה, כרך טז-יז ה'תשמ"ג-ה'תשמ"ד[23]
  • משנתו החינוכית של ד"ר עציון ז"ל, ניב המדרשיה, כרך טז-יז ה'תשמ"ג-ה'תשמ"ד
  • להגנת השיעור הבלתי מוכן המושפל, שמעתין, סיון-אב ה'תשמ"ג
  • העולם הבא, שמעתין, תשרי-כסלו ה'תשמ"ד
  • על ישראל… ועל תלמידיהון, בתוך: יהודה עזריאלי (עורך), החינוך הדתי בגבורותיו: 80 שנה לחינוך הדתי-לאומי בארץ-ישראל, ירושלים: המרכז לחינוך הדתי בישראל, ה'תשמ"ז 1989 (עמ' 115–145)
  • אבי"ר, הרב חיים יוסף דוד אזולאי - 3 סיפורים עליו: חומר לימודי לבתי הספר בחמ"ד לכיתות ו-ז-ח לקראת 150 שנה לפטירתו, הוצאת משרד החינוך והתרבות: אגף החינוך הדתי, שבט ה'תשמ"ז
  • על יעדי החינוך, הד החינוך, פברואר 1986
  • גמלאי, גרונטולוגיה - כתב עת לנושאי זקנה, 1988
  • ממחרת השבת, מגדים טז, ה'תשנ"ב (עמ' 37–53)
  • מן העבר השני, מגמות לא 1988 (עמ' 90–96)
  • תגובה למאמר "גישות אפיסטמולוגיות באתיקה דתית" (תגובה למאמר מאת ד"ר רפאל ירחי), מים מדליו ה'תשנ"ב
  • שיטת רמב"ם במצוות תלמוד תורה, המעין לה (ב), ה'תשנ"ה
  • דרכי החינוך בישיבות, בשדה חמ"ד ה-ז (ה'תשכ"ג) עמ' 245-252, ו-ז (ה'תשכ"ג) עמ' 309–317
  • הוראת התנ"ך על פי פרשנות האגדה, בשדה חמ"ד ד', טבת ה'תשכ"ד 1964, עמ' 168-178[24]
  • דעת סופרים: ספר עזר למורי תנ"ך, בשדה חמ"ד ה, שבט ה'תשכ"ה
  • החינוך הדתי והילד טעון הטיפוח, בשדה חמ"ד א-ב ה'תש"ל
  • על כמה מבעיות הוראת היסטוריה בחמ"ד, בשדה חמ"ד ה-ו ה'תשל"א
  • מגמות וחידושים במרכז לתוכניות לימודים (נמסר בשיחה עם ח' טוביהו), בשדה חמ"ד ג ה'תשל"ג
  • על התפיסה הכוללנית בחינוך הדתי, בשדה חמ"ד טז (ד) ה'תשל"ג
  • הרהורים בעקבות המלחמה, בשדה חמ"ד ה, התשל"ד
  • ר' משה רוזה - ארבע שנים להסתלקותו, בשדה חמ"ד ג, ה'תשל"ה
  • מורי הד"ר עציון, בשדה חמ"ד ח, התשל"ה
  • החינוך הדתי והילד ט"ט[25], בשדה חמ"ד א-ב, תשרי-חשון ה'תשל"ז
  • ושוב על האגדה הפרשנית, בשדה חמ"ד א-ב תשרי חשון ה'תשל"ט
  • ושוב על "ושוב על האגדה הפרשנית", בשדה חמ"ד ה-ו ניסן ה'תש"ם
  • ערכים, בשדה חמ"ד א-ב תשרי חשון ה'תשמ"ב
  • מורי, ר' יוסף גולדשמידט, בשדה חמ"ד א-ב תשרי חשון ה'תשמ"ב
  • על ההקצנה, בשדה חמ"ד ג-ד, כסלו-טבת ה'תשמ"ד
  • היש ערך להוראת מדעי הטבע, בשדה חמ"ד ה-ו ניסן-אייר-סיוון ה'תשמ"ד
  • החינוך הממלכתי דתי: סיכומים, בעיות ותוכניות, בשדה חמ"ד כה 1982
  • ביציאתו מה הוא אומר, בשדה חמ"ד כט 1985
  • תחית המתים של דברי הימים, בשדה חמ"ד לב ג-ד 1988

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • אבי"ר (אברהם בן יצחק רון), הישיבות בחינוך הנוער: על ההתפתחות של הישיבות התיכוניות, הצופה, כ"ט תמוז ה'תשי"ז
  • התאמת מורים מבחינה דתית, הצופה, כ"ה כסלו ה'תשכ"ב
  • יובל שלא נחוג, (25 שנה לישיבת היישוב החדש), הצופה, י"ד כסלו ה'תשכ"ג
  • האמת על הישגי החינוך הממלכתי דתי, מעריב, כ"ח בתמוז ה'תשל"ז
  • אבי, אבי הישיבות התיכוניות, הצופה, ח' בכסלו ה'תשמ"ב
  • חסידה ויניצקי, מיובל ליובלות, ירושלים: משרד החינוך התרבות והספורט מינהל חברה ונוער, 1988

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ כרטיס קבר: אברהם רון » הר הזיתים, ירושלים, באתר הר הזיתים, ירושלים, ‏2 בפברואר 2017
  2. ^ בועז פולצ'ק, מחנכים באמונה - אברהם רון, בתוך: מאורות - עיונים בסידור התפילה ובפרשת השבוע, גיליון מז מס' 416 (ה'תשע"ב 2012) בהוצאת מכללת אורות ישראל
  3. ^ אורנה שניידר, הבניית הזהות הדתית של גן הילדים בחינוך הממלכתי-דתי (חמ"ד) : בין הגמוניות לעצמאות", חיבור לשם קבלת התואר "דוקטור לפילוסופיה" בבית הספר לחינוך של אוניברסיטת בר-אילן, אייר תשע"ה]
  4. ^ אודות הישיבה באתר ישיבת היישוב החדש
  5. ^ לב ישראל, מעמד רב-השראה ליהדות הדתית במגדל אשקלון, הצופה, 1 בדצמבר 1954
  6. ^ "כנס תשובה" לנוער ב"היכל שלמה", הצופה, 22 בספטמבר 1958
  7. ^ כנס מורים בפסח, הצופה, 24 באפריל 1960
  8. ^ נ. עמינוח, ישיבת "נתיבות עזתה" בנגב, הצופה, 6 באוגוסט 1959
  9. ^ הנחת אבן פינה לביכנ"ס במרכז נתיבות (עזתה), הצופה, 29 בדצמבר 1957
  10. ^ נפתלי לביא, אורות וצללים בעזתה, הארץ, 10 בפברואר 1958
  11. ^ מינויים באגף החינוך הדתי, מינוים באגף החינוך הדתי, הצופה, 7 במרץ 1962
  12. ^ יעקב אדלשטיין, כל מוסדות החנוך העל-יסודיים הסכימו לפיקוח האגף לחנוך הדתי במשרד החנוך, הצופה, 27 בפברואר 1962, עמ' 4
  13. ^ סופר מעריב, כ־80% התלמידים הדתיים בארץ זקוקים לעזרהה בלימודים ולטיפוח, מעריב, 4 בפברואר 1976
  14. ^ שר־החינוך: הטוענים שהזרם הממלכתי דתי קופח-אינם דוברים אמת, על המשמר, 7 ביוני 1977
  15. ^ מינויים במשרד החינור והתרבות, דבר, 22 ביולי 1977
  16. ^ בועז פולצ'ק
  17. ^ חידוש: 30 רבנים מונו לכהן בבתי־הספר, מעריב, 28 בפברואר 1978
  18. ^ פרס החינוך הדתי
  19. ^ "כנגע נראה לי בבית", בתוך: פרקים במשנת החמ"ד, עמ' 191–200
  20. ^ כרטיס קבר: צלה צוראל רון » הר הזיתים, ירושלים, באתר הר הזיתים, ירושלים, ‏2 בפברואר 2017
  21. ^ למדנו לקרוא באתר הספריה הלאומית
  22. ^ יצא לאור, הצופה, 16 בינואר 1959
  23. ^ Page 30 Advertisements Column 2, מעריב, 1 באוקטובר 1982
  24. ^ הפסקה, הצופה, 12 בינואר 1964
  25. ^ טעון טיפוח, ומשג שטבע אריה סימון