אברהם מלבסקי
 | |
| אברהם מלבסקי, 1951 | |
| לידה |
1907 צ'חנוביץ פולין |
|---|---|
| פטירה |
7 ביולי 1995 (בגיל 88 בערך) גבעתיים, ישראל  |
| מדינה |
ישראל |
| מקצוע | צלם |
| בת זוג | אסתר מלבסקי |
| מספר צאצאים | 3 |
  | |
אברהם מָלַבְסקי (בפולנית: Abraham Malavsky; 1907 – 7 ביולי 1995) היה צלם ישראלי שתיעד את ההיסטוריה של ישראל טרום הקמת המדינה ואחריה. מעת עלייתו ארצה, עבד בעיקר עבור הקרן הקיימת לישראל וקרן היסוד, וצילומיו הוצגו בתערוכות רבות בישראל ומחוצה לה.
תחילת הדרך
[עריכת קוד מקור | עריכה]אברהם מלבסקי נולד בעיירה צ'חנוביץ שבפולין. כבר מנעוריו מצא עניין רב בצילום והרבה לבקר בחנותו של צלם קרוב משפחה. כך נחשף למדיה זו שהפכה למקצועו בהמשך חייו. הוא גדל בבית חילוני ציוני ובהשפעתו עלה לארץ ישראל בשנת 1925. בהשפעתו עלו לארץ שניים מאחיו ואחותו. הוריו ואחיו הבכור שנשארו בפולין, הושמדו בשואה. בראשית דרכו בארץ עבד מלבסקי בסלילת כבישים ובחקלאות. בהמשך חזר לתחביבו הישן והחל לעסוק בצילום[1][2][3].
פעילותו בצילום
[עריכת קוד מקור | עריכה]מלבסקי נימק את בחירתו בצילום כעיסוק עיקרי, מאחר שבאמצעותו יכול היה לקחת חלק בהנצחת תחיית החזון הלאומי, עליו התחנך[2]. משנות העשרים המאוחרות עבד באופן אקראי עם קק"ל. משנת 1935 עבד עם קק"ל ועם קרן היסוד בקביעות, כאשר משנת 1950 הפך למעשה ל"צלם הבית" של הקרן הקיימת. את הסטודיו והמעבדה שלו מיקם בביתו המרווח ברחוב הנביאים בירושלים. במסגרת התקשרות רבת שנים זו, סייעה לו הקרן בעיקר בזמנים הקשים של מלחמת העולם השנייה, בהן פחת מאוד הביקוש להזמנת צילומים. אשתו אסתר סייעה בידיו ואף השתלמה כשנה בארצות הברית בענף, בעיקר בצילום צבע. עם שובה ארצה, העבירה לו את הידע שרכשה. בשנת 1962 סיימה קרן הקיימת את ההתקשרות עמו ולפיכך נטש מלבסקי את המקצוע לחלוטין ועבר להתגורר באילת, שם פתח יחד עם אשתו בית ההארחה לתיירים.[3]
דרכו האמנותית
[עריכת קוד מקור | עריכה]מלבסקי צילם חלוצים בעבודה, הקמת יישובים, פיתוח תשתיות הארץ, התפתחות התעשייה, נטיעות, ייעור הנגב, הווי-חיים, נופים וילדים[4]. במסגרת עבודתו, נסע ברחבי הארץ ותיעד בין השאר את הקמת ישובי חומה ומגדל ושלוש הנקודות בנגב[5]. יצירותיו מאופיינות בקומפוזיציות פשוטות, המדגישות את היחסים בין אור וצל ובבימוי התצלום ברוח "הצילום החדש"[1]. בשנת 1937 הוצגו רבות מעבודותיו בביתן הישראלי של התערוכה העולמית שנערכה אותה שנה בפריז. הביקורות תארו תמונות גדולות מאוד המתארות את "האדם החדש היוצר ארץ חדשה, המחדשת עלומים לאדם הבא לעבדה". נושאי התערוכה דנו בשלושה היבטים: הפיכת היהודי הגלותי לבונה ויוצר, שינוי פני הארץ כתוצאה מכך ושיפור מצבם הכלכלי של התושבים הערביים בארץ ישראל עקב התפתחות החקלאות, בעיקר הפרדסים[2].
עבודותיו של מלבסקי הוצגו בתערוכות רבות בארץ, ביניהן:
- תערוכת העשור, שהתקיימה בשנת 1958 בבנייני האומה בירושלים לרגל מלאת עשר שנים להקמת מדינת ישראל[3]
- תערוכת "שי לילדנו – תרבות לילדים בקיבוצים" שהתקיימה ב־2012 בהמשכן לאמנות על שם חיים אתר, קיבוץ עין חרוד
- תערוכת "דיוקן תימני: אוריינטליזם יהודי בצילום המקומי 1881–1948" שהתקיימה ב־2012 במוזיאון ארץ ישראל, רמת אביב, תל אביב
- תערוכת "רואים שקוף" שהתקיימה ב־2014 בפסטיבל הצילום הבינלאומי בראשון לציון
- תערוכת "הצלמים – ירושלים בעיני צלמיה 1900–1950", במוזיאון לתולדות ירושלים במגדל דוד, ירושלים (2016)[1]
עד שנות החמישים, התמקדה עבודתו האמנותית של מלבסקי בצילומי חלוצים בעבודה, פיתוח תשתיות הארץ, חקלאות, ייעור הנגב וילדים בסיטואציות מגוונות. צילומו המפורסם "לעבודה!" שצולם ב-1937 במעלה החמישה, הפך לאייקון של ההתיישבות הציונית בארץ ישראל של אותה תקופה[4]. בתצלום נראות נשים הצועדות במעלה ההר, חלקן נראות מאושרות ועל שכמן כלי עבודה מכל הסוגים. הצילום מכיל בתוכו אלמנטים של שוויון בין המינים, שמחת היצירה וגאולת הארץ. הצילום אומץ על ידי מחלקת התעמולה של הקק"ל[6],שהוסיפה לו את הכותרת "לעבודה!". לדעתה מגלם הצילום את התפתחות הישות הציונית ותרומתה לבניית חברה מתקדמת, המבצעת הלכה למעשה את קידומה הכלכלי והחברתי של הארץ החדשה ישנה[4][3]. משנות החמישים ואילך התרכזה עבודתו של מלבסקי בתיעוד חגיגות, אירועים וטקסים בכל רחבי המדינה. כן סיפק לקרן הקיימת לישראל שרותי מעבדה[3][7].
לצד תיאורי היישובים העבריים צילם גם דיוקנאות של ראשי היישוב ואישים מפורסמים[1], ביניהם דוד בן-גוריון, מנחם אוסישקין, חיים נחמן ביאליק, הנרייטה סאלד, נחום סוקולוב, אברהם הרצפלד, חנה סנש, יהושע חנקין, יוסף שפרינצק ועוד רבים אחרים[7][5].
חייו האישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אברהם מלבסקי נישא לאסתר חכים בשנת 1929 ונולדו להם שני בנים ובת. בנם הבכור שלום מלבסקי נפל בקרבות ההגנה על גוש עציון במלחמת העצמאות, בהיותו בן 17. נכדם איל פרס, טייס בחיל האוויר, נספה בתאונת מסוק בשנת 1982[8]
אברהם מלבסקי נפטר בגבעתיים ביולי 1995.[2][9]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 4 מרכז מידע לאמנות ישראלית | מוזיאון ישראל, ירושלים, באתר museum.imj.org.il
- ^ 1 2 3 4 גדי דגון, קרן קיימת ומצלמת תמונות מהקופסה הכחולה 1903 - 2003, ירושלים: קרן קיימת לישראל, 2003
- ^ 1 2 3 4 5 קרן קימת ומצלמת: תמונות מהקופסה הכחולה 1903–2003 : בתחנת הכוח ההיסטורית רדינג א של חברת החשמל, אפריל 2003 / [אוצר התערוכה ועורך הספר - גדי דגון | תערוכת קרן קימת ומצלמת (2003 : תל אביב) (דגון, גדי, 1957 -) | הספרייה הלאומית], באתר www.nli.org.il
- ^ 1 2 3 tsipiso, הצלם אברהם מלבסקי, באתר ספריית עיצוב ומידע חזותי, 2020-01-22
- ^ 1 2 גיא רז, צלמי הארץ מראשית ימי הצילום ועד היום, תל אביב: מפה - מיפוי והוצאה לאור הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2003
- ^ רונה סלע, רונה סלע, אוצרת, על מחלקת התעמולה של הקק"ל, באתר www.ronasela.com
- ^ 1 2 ארכיון הצילומים של קק"ל, באתר salkkl.kkl.org.il
- ^ חללי חיל האוויר, אייל פרס, באתר izkor.iaf.org.il, 17.8.1982
- ^ בית עלמין סגולה פתח תקוה, באתר www.sgula.org