אברהם ליכטנשטיין
 | |
| לידה |
10 באפריל 1910 א' בניסן ה'תר"ע ולוצלאווק,  האימפריה הרוסית |
|---|---|
| פטירה |
5 ביולי 1980 (בגיל 70) ט"ז בתשרי ה'תשמ"א באר יעקב,  ישראל |
| מדינה | הרפובליקה הפולנית השנייה, ישראל |
| תאריך עלייה | 1936 |
| מפלגה | ברית הציונים הרוויזיוניסטים, הציונים הכלליים |
| מספר צאצאים | 2 |
אברהם ליכטנשטיין (בפולנית: Avraham Lichtenstein; א' בניסן ה'תר"ע, 10 באפריל 1910, ולוצלאווק, פולין – ט"ז בתשרי התשמ"א, 5 ביולי 1980, באר יעקב, ישראל) היה ראש המועצה הראשון של באר יעקב, מייסד כפר הנוער "יוענה ז'בוטינסקי", איש העלייה החמישית, פעיל ציוני, מייסד בית"ר בוולצלבק, מפקדה הראשון ואחד מראשוני התנועה הרוויזיוניסטית בפולין.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אברהם ליכטנשטיין נולד ב-10 באפריל 1910 בוולוצלאווק, פולין (בפולנית: Włocławek ביידיש: װלאָצלאַװעק) אז בתחום המושב של האימפריה הרוסית. בן לדוד וחנה ליכטנשטיין (לבית יבלונקה) יהודים מסורתיים-דתיים בעלי חנות מסחר לעורות. במהלך שנות ה־30, אחותו אסתר היגרה לארצות הברית, אחיו יצחק והוריו דוד וחנה נרצחו עם יתר קהילת וולצלבק בשואה בשנת 1941, במחנה ההשמדה חלמנו בפולין.
ליכטנשטיין התחנך ולמד בגימנסיה העברית בוולוצלאווק, גדל בחינוך יהודי כללי ציוני ושלט בעברית, ביידיש, בפולנית ובגרמנית. בשנת 1925 הגיע לוולוצלאווק זאב ז'בוטינסקי והשאיר רושם עמוק בנפש הנוער היהודי בעיר ובסתיו 1928, הקים ליכטנשטיין, בהיותו בן 18 את קן בית"ר בוולצלבק. נציבות בית"ר עקבה אחרי התפתחותו המהירה של הקן שהשפעתו נתנה אותותיה גם בערי השדה ברחבי המחוז וקבעה את מושב מפקדת המחוז של בית"ר בוולצלבק ולתפקיד מפקד המחוז מונה ליכטנשטיין.
בשנת 1931 יצאו למשלחות הכשרה ברחבי פולין כמה מותיקי בית"ר בוולצלבק. יעקב מרידור יצא לגדוד ההכשרה בקוטנו, אהרון לנדאו לקלסוב, יהודה זלוטניצקי לפולטוסק ואברהם ליכטנשטיין כמפקד ההכשרה בנדבורנה אשר בגליציה המזרחית. ליכטנשטיין היה העורך של העיתון הרוויזיוניסטי "וולאצלאווקער ווארט"[1] וכותב קבוע - כחבר מערכת בעיתון "שלהבת", יחד עם אליהו עמיקם.
בשנת 1936, לאחר עליית המפלגה הנאצית לשלטון בגרמניה, התגברות האנטישמיות ופעילותו הציונית הענפה בעיר מולדתו לאורך השנים, ליכטנשטיין החליט לעזוב את ביתו ומשפחתו למען הגשמת הציונות ומימושה ועלה בדרך לא דרך לארץ ישראל אליה הגיע לאחר שנה, בשנת 1937. ליכטנשטיין הגיע לראש פינה והצטרף לפלוגת בית"ר במקום ובאותה השנה הצטרף להתיישבות בבאר יעקב. הימים היו ימי "המרד הערבי הגדול" והמושבה המוקפת כפרים ערבים משוועת לשומרים ועובדים. כתגבורת להגנת המושבה הגיעה אליה פלוגת בית"ר ובראשה עמד ליכטנשטיין. חברי הקבוצה התגוררו באורח ארעי בבתים שונים ולבסוף הם הקימו את כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי, על אדמת הקרן הקיימת לישראל.
ב-1949 נבחר אברהם ליכטנשטיין לתפקיד ראש המועצה המקומית[2] באר יעקב מטעם מפלגת "הציונים הכלליים" שהייתה לימים מפלגת האם של המפלגה הליברלית. מאז כיהן ליכטנשטיין בתפקיד זה לסירוגין לתקופה של 4 וחצי קדנציות עד שנת 1973.
בתקופת כהונתו התאמץ ליכטנשטיין לשמור על האופי הכפרי-חקלאי של באר יעקב כמושבה – בלב שטחי הערים הגדולות שמסביבה כמו כן היה על ליכטנשטיין להתמודד עם נושאים כמו קליטת עליה, בניית שיכונים ואכלוס מעברות, סלילת כבישים ואבטלה.
בין השנים 1957–1977 מילא תפקידים שונים בהתאחדות האיכרים בישראל ועמד בראש מחלקת העבודה בארגון. נבחר כיו"ר ההנהלה בקופת חולים עממית (לאחר מכן הפכה למאוחדת), יו"ר הוועדה לקצבאות ילדים במוסד לביטוח לאומי, חבר בשירות התעסוקה ונציג ציבור פעיל בבית הדין הארצי לעבודה.[3]
כהונתו של אברהם ליכטנשטיין הייתה הארוכה ביותר מבין חמשת ראשי המועצות של באר-יעקב.
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1940 נישא לאיילה קולומבוס ילידת קרטינגן, ליטא (צאצאית של המהר״ל מפראג) ואחות של מרדכי קולומבוס,[4] מראשוני הרוויזיוניסטים בארץ. נולדו להם שני ילדים, נתניה רזניק ודוד ליכטנשטיין. ביתם במושבה שימש כמקום התכנסות לפעילויות ציבוריות שונות, כמחסן נשק של ארגון האצ"ל וכאכסניה עבור פלוגות גיוס של תנועת בית"ר.
איילה הייתה פעילה ציבורית במושבה, שותפה בהקמת בית העם והספרייה, ושימשה כיו"ר סניף האגודה למען החייל במושבה. איילה נפטרה בשנת 1978, ובשנת 1979 החליטה המועצה המקומית להנציח את זכרה בקריאת הרחוב הראשי של המושבה על שמה.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- משרד הביטחון – ההוצאה לאור, סיפורי מושבות – סיפורן של חמישים ושתיים המושבות, 1995, עמ' 16–22
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בית איילה ואברהם ליכטנשטיין, באתר "המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל"
- ראשי המועצה באר יעקב באתר העיר "באר יעקב"
- ולוצלאבק – מחוז ורשה באתר "מרכז מורשת יהדות פולין"
- חוות בית״ר - יוענה ז׳בוטינסקי באתר "המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל"
- ולוצלבק והסביבה – ספר זיכרון, באתר The New York Public Library Digital Collections
- Betar Poland, Instructive and Informative Booklets, באתר "מכון ז'בוטינסקי"
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ולוצלאבק, באתר מרכז מורשת יהדות פולין
- ^ ראשי המועצה באר יעקב באתר העיר "באר יעקב"
- ^ נחום איצקוביץ, ראש המועצה, ״באר יעקב מרכינה ראשה״, 2010
- ^ דוד תדהר (עורך), "מרדכי דב קולומבוס", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יח (1969), עמ' 5424