אברהם הלוי אמיגו
| לידה |
1610?  |
|---|---|
| פטירה |
1683 (בגיל 73 בערך) |
| תקופת הפעילות |
?–1683 |
  | |
רבי אברהם הלוי אמיגו (ה'ש"ע 1610 (לערך), אדריאנופול - ה'תמ"ג 1683, ירושלים) היה מחכמי ארץ ישראל שבאו מטורקיה. פוסק נודע, מקובל, דרשן ובעל מוסר.
קורות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד באדריאנופול בשנת ה'ש"ע (1610) לערך, למשפחה שמקורה בספרד. בעודו צעיר לימים נתקבל לרב בעיר אדריאנופול. עלה לארץ ישראל בערך בשנת ה'תט"ו (1655), התיישב בירושלים ונמנה עם חכמי ישיבת בית יעקב שבראשה עמד רבי יעקב חגיז.
רבני מצרים וטורקיה הפנו אליו שאלותיהם בהלכה, ותשובותיו נחשבו בעיני חכמי דורו כמכריעות. כמו כן התכתב עם רבי אהרן אבן חיים (השני).[1] ר' יעקב עמדין בספרו "תורת הקנאות"[2] מנה את ר' אברהם בין שלושת גדולי הדור שהיו בירושלים.
עמד בראש ישיבת "בעלי בתים". השתלם בקבלה והיה בחוג המקובלים של רבי יעקב צמח.
בין תלמידיו היו ר' דוד הכהן מחבר דעת קדושים ור' חיים אבולעפיה, ממייסדי היישוב היהודי המחודש בטבריה. לחם בתקיפות נגד שבתי צבי ופעל להחרמתו. בשנת ה'תכ"ו (1666) נבחר בידי רבני קושטא כאחד מארבעת גדולי ישראל שנשלחו לעזה, לחקור את נתן העזתי, שליח של שבתי צבי.
הרב אמיגו נפטר בירושלים בשנת ה'תמ"ג (1683).
חיבוריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "פרי חדש" - על שולחן ערוך אורח חיים מהלכות פסח עד סופו (להבדיל מספר "פרי חדש" המפורסם של ר' חזקיה די סילוה)
- שו"ת, פסקים, וחידושים לתלמוד - הוזכרו על ידי החיד"א. רוב התשובות אבדו, וכמה מהם הודפסו בספרי חברו ר' שמואל גרמיזאן "משפטי צדק" וב"נהרות דמשק" לר' שלמה קמונדו.
- בשנת ה'תש"ן נדפס ספרו "חידושי מהר"א אמיגו" - על התנ"ך והש"ס.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שמואל יוסף פין, הערך "הר"ר אברהם אמיגו", בתוך: כנסת ישראל, ורשה תרמ"ז, עמ' 11, באתר היברובוקס
אברהם אמיגו, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]| בקרת זהויות |
|
|---|