לדלג לתוכן

שמואל גרמיזאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבי שמואל גרמיזאן
לידה 1600
ה'שס"ה
סלוניקי, האימפריה העות'מאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1675 (בגיל 75 בערך)
ה'תל"ה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ?–1675 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב שמואל גרמיזאן[1] (בקירוב 1605, ה'שס"ה – בקירוב 1675, ה'תל"ה) היה פוסק ספרדי, דרשן ומקובל, מגדולי חכמי ירושלים במאה ה-17, ומחברם של חיבורים רבים בכל מקצועות התורה.

קורות חייו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בסלוניקי, יוון בערך בשנת ה'שס"ה (1605). מוצא משפחתו הוא ככל הנראה מהעיר וורמס[2] (גרמייזא היא שמה של העיר במקורות העבריים מימי הביניים). לא ידועים פרטים רבים אודותיו בתקופה זו.

בגיל צעיר עלה לארץ ישראל עם משפחתו והתיישב בירושלים, שם רכש כנראה את רוב תלמודו. בשנת ה'ת"ו (1646) כבר נחשב בין חכמי ירושלים, וחתם יחד עימם על ההסכמה שנקבעה מימי הנגיד יצחק הכהן שולאל שלא להטיל מיסים על תלמידי חכמים.

בשנת ה'ת"ז (1647) נשלח כשד"ר מטעם חכמי ירושלים, לאסוף כסף עבור יהודי ארץ ישראל. בדרכו נקלע לאי מלטה, וכשראה את המצב הרוחני הירוד שם הקדיש את עצמו לגדור את הפרצות. במלטה שהה כעשר שנים תוך שהוא מכהן כרב הקהילה היהודית במקום.

בדרכו חזרה לארץ ישראל נשבה על ידי שודדים, והוא הריץ איגרת בה הוא מפרט את מצבו הקשה לפרנסי חברת פדיון שבויים בעיר ונציה. רבי שמואל אבוהב, שהיה רב הקהילה היהודית בעיר, עמל רבות למען שחרורו והוא הורה לחברה לפדותו, אך שחרורו התעכב עקב סכסוך שפרץ בין שוביו לגבי חלוקת הכסף ביניהם. בסופו של דבר שוחרר רבי שמואל בשנת תי"א או תי"ב (1651-1652) והוא חזר לאי מלטה, שם המשיך לכהן כרב הקהילה למספר שנים נוספות, והשיב לשאלות הלכתיות שהופנו אליו.

בערך בשנת ת"כ (1660) חזר לירושלים, ולפי עדותו של רבי משה גאלנטי כיהן כמורה בישיבת בית יעקב בראשותו של רבי ישראל יעקב חגיז, שם התיידד עם רבי אברהם הלוי אמיגו שהיה אף הוא מרבני הישיבה. מלבד תפקידו בישיבה היה דורש לרבים בשבתות ובמועדים. בתקופה זו למד גם קבלה בחברתו של המקובל רבי יעקב צמח, והחיד"א מספר שהוא ראה את כל ספריו בקבלה, כולל חיבור על מסכת ברכות לפי דרך הסוד.

בתקופה זו התפרסם כאחד מחשובי הפוסקים בירושלים, והוא השיב לשאלות הלכתיות רבות שהופנו אליו מארץ ישראל ומחוצה לה. לעיתים רבות ניתן למצוא את רבי שמואל חתום תחת תשובות ותקנות שונות יחד עם חכמי ירושלים המובהקים כמו רבי ישראל יעקב חגיז, רבי משה גאלנטי (המכונה הרב המג"ן), רבי יצחק ביטון, רבי שלמה אלגאזי ונוספים, וכפי הנראה אף שימש ברבנות בירושלים משך תקופה מסוימת. כן נשא ונתן עם רבי שמואל ויטאל, רבי מרדכי הלוי (אביו של רבי אברהם הלוי בעל גינת ורדים), רבי דוד קונפורטי ועוד. בין רבי שמואל גרמיזאן לרבי שמואל אבוהב נרקמו קשרי ידידות, ובתקופת שהותו בירושלים היה רבי שמואל אבוהב מסייע בידו מבחינה כלכלית.

על מקומו החשוב ופעילותו הציבורית בירושלים באותה תקופה ניתן ללמוד מדברים שכתב בתוך תשובה הלכתית שהשיב לידידו רבי אברהם אמיגו:

נדרשתי לעיין בדברי החכם השלם הנזכר לעיל, ובהיותי עמוס תלאות וטרוד טרדת מצוות רבות כנודע בשערים, לא הייתי רוצה להיבטל ממלאכתי - מלאכת שמים, כי רבה היא.

הלך לעולמו סמוך לשנת ה'תל"ה (1675) (בערך בגיל 70) ונקבר בירושלים. את מקומו מילא באופן זמני המקובל הרב יעקב צמח.

עבודתו הספרותית הייתה ענפה ביותר והוא כתב ספרים בכל מקצועות התורה, נגלה ונסתר. במבוא על ספרו "אמרי בינה" על מסכת סנהדרין, מונה מאיר בניהו חמישים ושניים ספרים שחיבר. רוב חיבוריו מצויים עדיין בכתבי יד וחלקם אבדו, ובמקומות רבים מזכיר החיד"א בספריו דברי תורה שראה בכתבי ידו של רבי שמואל. בספרו "שם הגדולים" מתפעל החיד"א מן ההיקף הרחב של יצירותיו הספרותיות:

והרב מהר"ש גארמיזאן הפליא לעשות שיטות... וביאורים לארבעה טורים ושו"ת. גם כל ספרי הפוסקים שלו, טורים ופוסקים ראשונים ואחרונים, כל הגיליונות מלאים מכתיבותיו. דבר פלא אשר פעל ועשה... ואני ראיתי [ספר] בית יוסף מלא על כל גדותיו מחידושיו, וכן תשובות מהרש"ך ואיזה אחרונים כולם מלאים בכתיבת ידו הקדושה מחידושיו".

שם הגדולים

מחיבוריו העיקריים:

  • משפטי צדקשאלות ותשובות. נדפס לראשונה מכתב ידו על ידי יוסף שמעא, ירושלים, תש"ה, .
  • אמרי בינה, פת לחם – שיטות ופירושים על מסכתות רבות בתלמוד. לחלקם חיבר אף מהדורה בתרא. חלק מחיבור זה נדפס על ידי הוצאת יד הרב נסים במספר כרכים, אך רוב החיבור נותר בכתב יד, ושלושה כרכים גדולים על מסכתות קידושין, כתובות, בבא קמא ובבא מציעא מצויים בספרייה הבודליינית שבאוניברסיטת אוקספורד. כרכים נוספים נמצאו בספרייתו של הרב רחמים נאהורי, רב העיר בון שבאלג'יריה
  • אמרי קדוש – פירוש על ארבעה טורים. בספר השתמשו רבים מחכמי ירושלים וביניהם: רבי חזקיה די סילוה בספרו פרי חדש, רבי מיוחס בכר שמואל בספרו פרי האדמה, רבי יונה נבון בספרו נחפה בכסף.
  • כבוד חכמים, דברי חכמים, לשון חכמים – ביאורים על מאמרי חז"ל. שלושה ספרים אלו היו בספרייתו של החכם באשי הראשון לציון רבי יעקב שאול אלישר
  • אמרי נועם, מדי שבת – דרשות לפי סדר התורה ולאירועים, מכיל עשרות דרשות לכל פרשה. חלק ניכר מהדרושים עוסקים ב"מעלת ארץ ישראל".
  • אמרי מישרים, אמרי אמת, אמרי יושר, אמרות נעימות – ספרי פירושים ודרושים לתנ"ך
  • דרכי נועם – דרשות על דרך הקבלה
  • תורת אמת – פירוש לתנ"ך על דרך הסוד

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ לעיתים "גרמיזון" או "גורמיזאנו"
  2. ^ שלמה רוזאניס, דברי ימי ישראל בתוגרמה, עמ' 261.