אבודרהם (ספר)
 | |
| שער הספר אבודרהם, דפוס ליסבון ה'ר"נ (1489) | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | רבי דוד אבודרהם |
| סוגה | הלכה |
| נושא | תפילה, ברכות ופיוטים |
| הוצאה | |
| מקום הוצאה | ליסבון |
| תאריך הופעה ראשונה | ה'ר"נ, 1489 |
| קישורים חיצוניים | |
| היברובוקס | 26894 |
אבודרהם או פירוש הברכות והתפילות הוא ספר הלכה העוסק בהלכות ופירוש הברכות והתפילה שחיבר רבי דוד אבודרהם, מחכמי ספרד במאה ה-14.
תוכן הספר
[עריכת קוד מקור | עריכה]בהקדמת לספר כותב המחבר שסיבת כתיבת ספרו, היא מפני שדיני התפילה רבים הם, ובמשך זמן הגלות וריבוי הצרות, השתנו מנהגי התפילה בין המדינות, והמון העם מתבלבלים בנוסח התפילה, אינם מבינים את מילותיה, ולא יודעים את הלכותיה. תוכן הספר כולל ליקט מן התלמוד בבלי ומהתלמוד ירושלמי ודברי הגאונים בענייני ביאור התפילות, הלכות ומנהגי התפילה וביאור טעמיהם.
בראש הספר מפרט המחבר שלושה שערים עם דינים וביאורים שונים:
- השער הראשון - ביאור מצות קריאת שמע ערבית ושחרית וזמניהם.
- השער השני - ביאור תיקון התפילות וענייניהם.
- השער השלישי - ביאור ברכת המצוות ודיניהם.
בנוסף מופיעים בו תשובת הר"י בן פלאט, דין מאה ברכות סדר קריאת שמע שעל המטה.
הבית יוסף מרבה לציין לספר זה.
מקורות החיבור
[עריכת קוד מקור | עריכה]חלק מהחיבור הוא ליקוט מהתלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי וכן מכתבי הגאונים וראשוני הראשונים.
מהגאונים מביא את דברי רב סעדיה גאון, רב עמרם גאון, רב נטרונאי גאון, רב האי גאון, בה"ג, שאילתות ורב שמואל בן חפני. מראשוני הראשונים הוא מזכיר את ר"י אבן גיאת, ר"י בן ברזילי וחבריהם.
לכתיבת פירוש התפלות השתמש בספר הערוך ובספרי רש"י ופירושיו וכן בפירושי אבן עזרא.
בספרות השו"ת השתמש בתשובות רב האי, תשובות הרי"ף, הרמב"ם והרא"ש ותשובות ר"מ מרוטנברג, כן מצטט מחכמי אשכנז, בהם רבי אלעזר מגרמייזא וכן מחכמי צרפת בהם רבינו תם ובעלי התוספות.
הוצאה לאור
[עריכת קוד מקור | עריכה]את כתיבת הספר סיים המחבר בשנת ה'ק'.[1] הספר נדפס לראשונה בליסבון, ה'ר"נ, (1489). נדפס שוב בוונציה בשנת ה'שכ"ו (1566) ומאז לא נדפס זמן רב.[2] הספר חזר ונדפס שוב באמשטרדם בשנת ה'תפ"ו (1726) על ידי המדפיס הרב מנחם מן (בן הרב שלמה הלוי) במהדורה זו נוספה הסכמתו של רבה של אמשטרדם רבי אברהם בן יודא.
במהדורת פראג, ה'תקמ"ד (1784) נוספה הסכמה מאת הנודע ביהודה רבי יחזקאל לנדא.
בשנת ה'תשס"א (2001) יצאה לאור מהדורה מוערת עם הערות ומראי מקומות בשם תהילה לדוד, בעריכת הרב מנחם אברהם בראון, בהוצאת מכון אור הספר, ירושלים.
כתבי יד
[עריכת קוד מקור | עריכה]- כתב יד מהספרייה הבריטית אוסף גסטר 759, OR 10727.[3]
- כתב יד אוקספורד בודלי HUNT.210[4]
- כתב יד טורינו A.11.29[5]
מהדורות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מהדורה ראשונה, ליסבון, ה'ר"נ (1489)
- קושטא, ה'רע"ד
- פאס, ה'רע"ז
- ונציה, ה'שכ"ו
- אמשטרדם, ה'תפ"ו (1726)
- פראג, ה'תקמ"ד (1784)
- ורשא, ה'תרל"ח
- ירושלים, ה'תשכ"ג עם הערות מכתב יד שהיה בביתו של המקובל רבי שלום שרעבי
- ירושלים, ה'תשס"א (2001) - בשם תהילה לדוד, הכולל הערות ומראי מקומו
- מהדורת קרן רא"ם, ג"כ, ירושלים, ה'תשע"ה
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אליעזר יהודה בראדט, "ספר אבודרהם ושימושו בספר הטור ופירוש התפילה והברכות לר"י בר יקר", ישורון לח (תשע"ח), עמ' תתס–תתעו.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אבודרהם, טקסט דיגיטלי באתר ספריא
- אבודרהם, באתר היברובוקס
- עם הערות תהלה לדוד, באתר אוצר החכמה
- חלק ממהדורות הספר: אשבונה, ה'ר"נ, באתר אוצר החכמה, ונציה, ה'שכ"ו, באתר אוצר החכמה, קושטא, ה'רע"ד, באתר אוצר החכמה, סודילקוב, באתר אוצר החכמה, פאס, רע"ז, באתר אוצר החכמה, ירושלים, ה'תשכ"ג, באתר אוצר החכמה
- מהדורת קרן רא"ם, חלק א, באתר אוצר החכמה, חלק ב, באתר אוצר החכמה, חלק ג, באתר אוצר החכמה
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ המחבר, בחלק סדר העיבור בספרו.
- ^ הסכמת רבה האשכנזי של אמשטרדם למהדורת אמסטרדם, ה'תפ"ו.
- ^ במכון לתצלומי כתבי יד של הספרייה הלאומית ירושלים ס' 8042.
- ^ במכון לתצלומי כתבי יד של הספרייה הלאומית ירושלים ס' 21864
- ^ =במכון לתצלומי כתבי יד של הספרייה הלאומית ירושלים ס' 34309
בקרת זהויות  |
|
|---|