שי גליק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שמאי (שי) גליק
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 26 ביולי 1987 (בן 36)
בית שמש, ישראל ישראלישראל
מדינה ישראל
תקופת כהונה 2014–הווה (כ־10 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 2014–הווה (כ־10 שנים)
תפקידים בולטים ממקימי ארגון "בצלמו"

שמאי (שי) גליק הוא פעיל ימין ישראלי, ידוע במאבקו נגד ארגוני שמאל. בין מטרותיו הבולטות - שוברים שתיקה, פורום המשפחות השכולות הישראלי-פלסטיני, ותיאטרון אל-מידאן.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גליק נולד בירושלים, למשפחה חרדית בת 10 ילדים. שירת ב-יחידה 8200 וכיום הוא נשוי, אבא ל-3 ילדים ומתגורר בבית שמש. הוא אחיינו של חבר הכנסת לשעבר ופעיל הר הבית יהודה גליק.

גליק פעל למען ביקורי מוסלמים בכותל לקידום הר הבית כמרכז לשלום עולמי.[1]

גליק נמנה עם מקימי ארגון "בצלמו", ומציג את עצמו כמנכ"ל הארגון.

פעילות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

את פעילותו הציבורית התחיל בשנת 2014 במאבק נגד יצירה של האמן ארקדי זיידס שהוצגה בבית יד לבנים בפתח תקווה ועשתה שימוש בצילומים של ארגון בצלם.[2]

בראיון לשמעון איפרגן במאקו ב-2015, התגאה גליק בכך שהוא עומד לבדו, מחדר קטן בביתו בבית שמש, בלי מיליוני שקלים, צבא של יחצ"נים, מאות עובדים ומשרדים".[3]

מבחינה פוליטית, במהלך השנים הזדהה גליק הן עם הליכוד, והן עם הבית היהודי כשהובל על ידי נפתלי בנט.[4]

בראיון לניר גונטז' במקום הכי חם בגיהנום ב-2016, מנה גליק את האנשים, הארגונים והפעילויות שהצליח לחסום בפעילותו: "תיאטרון אל מידאן, ארקדי זיידס ובצלם, חיים לוסקי. לוחמים לשלום, שתיל, האגודה לזכויות האזרח, הקרן החדשה לישראל, הארץ, עיר עמים, בצלם, רזי ברקאי, שוברים שתיקה, אמנסטי, גלריית ברבור" ועוד.

ב-2016 הקים יחד עם יהודה פואה את העמותה "מוסרי ארגון זכויות אדם יהודי" שפעילותה המרכזית היא "בצלמו: ארגון זכויות האדם ברוח יהודית" (לאחרונה שונה שם העמותה ל"בצלמו". גליק מופיע באתר העמותה כ"מנכ"ל", אם כי במסמכי העמותה מופיע פואה כמנכ"ל וגליק אינו מופיע).

עיקר פעילותו של גליק היא במישור התקשורתי והציבורי, תוך פנייה לגורמים מוניציפליים וממשלתיים כדי לעצור את המימון או הפעילות של הארגונים אליהם הוא מתנגד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הגליק שלא הכרתם: "יהודים ימותו פה בגלל פוסטים של פעילי בית המקדש", באתר mynetjerusalem, ‏2016-04-24
  2. ^ אנדרמן, נירית (2020-01-08). "שי גליק: "כשאני סותם את הפה של דארין טאטור, זה בעיניי מאבק לזכויות אדם"". הארץ. נבדק ב-2024-05-13.
  3. ^ הצעיר שעומד מאחורי הקמפיין נגד שוברים שתיקה, באתר mako, ‏2015-12-23
  4. ^ ארי ליבסקר, אלה הפנים של הצנזור התרבותי החדש, באתר כלכליסט - www.calcalist.co.il, ‏2015-06-18