פורום המשפחות השכולות הישראלי-פלסטיני
 | |
| שמות קודמים | חוג ההורים – פורום המשפחות: משפחות שכולות למען שלום, פיוס וסובלנות |
|---|---|
| תקופת הפעילות |
1994–הווה (כ־30 שנה)  |
| פרסים והוקרה |
UNESCO-Madanjeet Singh Prize |
|
www | |
  | |
חוג ההורים – פורום המשפחות: משפחות שכולות למען שלום, פיוס וסובלנות (נקרא גם בערבית: منتدى العائلات الثكلى الإسرائيلي الفلسطيني, "פורום המשפחות השכולות הישראלי–פלסטיני") הוא עמותה משותפת לישראלים ופלסטינים שמטרתה המוצהרת היא "הפסקת ההרג בשני הצדדים, פיוס והדברות". הארגון הוקם בשנת 1994 בידי פעיל השלום יצחק פרנקנטל, ששכל את בנו בידי ארגון הטרור הפלסטיני, חמאס. כל חברי הפורום איבדו בן משפחה בסכסוך המתמשך, ולדברי הארגון חברות בו כיום כ-700 משפחות ישראליות ופלסטיניות.[1]
בראש הארגון שני מנכ"לים שותפים: אוסאמה אבו-אייאש ויובל רחמים, והוא מנוהל במשותף על ידי הצוות הישראלי והפלסטיני הפועל משני משרדים: המשרד הפלסטיני בבית ג'אלא שבגדה המערבית, והמשרד הישראלי ברמת אפעל שברמת גן.
הקמת הארגון[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביולי 1994 נחטף חייל צה"ל אריה פרנקנטל[2] בן ה-19 בידי ארגון הטרור הפלסטיני, חמאס, ונרצח. כתגובה לטרגדיה שפקדה אותו, החליט אביו, יצחק פרנקנטל, להקים ארגון למען הורים שכולים שאיבדו את יקיריהם בסכסוך הישראלי-פלסטיני, משני צדי הקונפליקט. בהמשך הפורום התרחב וצירף אליו פלסטינים.
שם העמותה, שנרשמה בשנת 1998 בישראל, הוא "חוג ההורים - פורום המשפחות: משפחות שכולות למען שלום, פיוס וסובלנות". עם זאת, תחת לוגו הארגון השם הוא "פורום משפחות שכולות ישראלי-פלסטיני בעד שלום", והארגון מוזכר פעמים רבות בקצרה כ"חוג ההורים - פורום המשפחות" או "פורום המשפחות השכולות".
פעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לערוך אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא: פירוט יתר במקביל למחסור במקורות.לארגון אין עמדה מוצהרת לגבי הפתרון הפוליטי של הסכסוך, אך מוסכם על רוב חבריו כי הפתרון חייב להיות מושתת על משא ומתן חופשי בין הנהגות שני העמים, סיום הכיבוש, הבטחת זכויות האדם הבסיסיות לכול, וחתימה על הסכם שלום. השגת פיוס היסטורי בין שני העמים, הוא, לתפיסת הפורום, התנאי ההכרחי להפיכת הסכם השלום להסכם שלום בר-קיימא.
כדי לקדם את מטרותיו,[3] נפגש עם מנהיגים וקובעי מדיניות בישראל ומחוצה לה (האפיפיור בנדיקטוס ה-16, ביל קלינטון, טריה לארסן, לאונרד כהן).[4]
הפורום מציע לקהל הרחב מספר פעילויות מרכזיות:
- מפגש דיאלוג - המפגשים מתקיימים בעיקר בבתי ספר. למפגש מגיעים חבר פורום ישראלי וחבר פורום פלסטיני. כל אחד מהם מספר את סיפור השכול שלו ועל הבחירה שעשה בדרך הפיוס והדיאלוג במקום דרך הנקמה. לאחר מכן מתקיימת שיחה פתוחה עם המשתתפים, בה ניתן לשאול שאלות ולהביע מגוון דעות. במהלך השנים ערך הפורום כ־8,500 מפגשי דיאלוג, בהם השתתפו כ־250,000 בני נוער ומבוגרים. כמו כן, מספר פעמים בשנה מוזמנים נציגי הפורום למפגשים, הרצאות וכנסים שונים, המתקיימים ברחבי העולם. מפגשי הדיאלוג של הפורום אושרו והוכנסו למאגר התוכניות החיצוניות של משרד החינוך: תוכנית 4750 במאגר גפ"ן.
- פרויקט הנרטיבים - מפגיש 15 ישראלים ו-15 פלסטינים לתהליך שבו המשתתפים מתוודעים לנרטיב האישי והלאומי של הצד השני, כצעד חשוב בדרך לפיוס בין העמים. הפרויקט, שהחל בשנת 2010, מיועד לציבור הרחב ומפגיש קבוצות שונות של ישראלים ופלסטינים. עד היום נפתחו כ-50 קבוצות.
- הפורום מקיים פעילויות שונות מדי שנה לציון יום השלום הבין-לאומי, יום האישה הבין-לאומי. כמו-כן, יזם הפורום במהלך השנים תערוכות אמנות שונות ומגוונות.
- יום לפני תחילת מבצע צוק איתן של צה"ל, הקימו חברי פורום המשפחות בתל אביב אוהל של דיאלוג והידברות בשם "כיכר השלום". במהלך כל ימי הלחימה וגם לאחר סיומה, חברי פורום המשפחות השכולות, ישראלים ופלסטינים, הזמינו את העוברים והשבים, להצטרף כל ערב ולקחת חלק בוויכוחים ובשיחות, וחלקו עמם את סיפורם האישי ואת בחירתם בפיוס במקום בנקמה. בחודשים אפריל-מאי 2021 חודשה פעילות הכיכר, באופן וירטואלי.
- מחנה קיץ לנוער - החל משנת 2003 מקיים פורום המשפחות השכולות מחנה נוער למען שלום ופיוס, במקומות שונים ברחבי הארץ. הפעילות מפגישה בכל קיץ ארבעים בני נוער ישראלים ופלסטינים בגיל 18-14, לחמישה ימים של חוויות והתנסויות משותפות במטרה לייצר הכרות עם הצד השני ולהביא לשבירתם של סטריאוטיפים. דרך טיולים, פעילויות וסדנאות נחשפים המשתתפים לתרבות, לאורח החיים ולמנהגים של שני הצדדים. המפגש מאפשר לבני הנוער לגלות באופן ישיר ואינטימי כיצד נראים חייהם של בני גילם מהצד השני של הגדר – על מה הם חושבים וחולמים, ומה המשותף והשונה ביניהם.
- מנהיגים צעירים למען שלום - בשנים האחרונות החל פורום המשפחות השכולות לבנות קבוצות של צעירים, פלסטינים וישראלים, בני 18 עד 27, בנים ובנות למשפחות שכולות חברות הפורום. מטרת הפורום בעבודה עם קבוצת הצעירים היא בניית מנהיגות משותפת, המהווה את דור ההמשך של הארגון ובעלת היכולת לפנות אל בני נוער בישראל ובפלסטין ולשאת את מסר הפיוס.
ת 2012 הופק סרט תעודה "שני פנים לסיפור" בבימויו של תור בן מיור, המציג תהליך שעברה "קבוצת נרטיבים" ישראלית-פלסטינית במסגרת הפעילויות החינוכיות של הארגון.
באוגוסט 2023 הודיע משרד החינוך שפורום המשפחות לא יורשה לפעול בבתי ספר במסגרת מאגר התכניות החינוכיות של הגפ"ן (גמישות פדגוגית ניהולית), בנימוק: "כל השוואה בין השכול של משפחות חללי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה עם שכול של נפגעים מפעולות הגנתיות של צה"ל בהגנתו על מדינת ישראל אינה מקובלת, ואינה מתיישבת עם הערכים שמקדם משרד החינוך ויש בו משום פגיעה קשה בזכרם של חללי צה"ל וברגשות בני משפחותיהם".[5] באפריל 2024 פסל בית המשפט המחוזי בירושלים החלטה זו, קבע שלא היה בסיס עובדתי להחלטה של משרד החינוך והורה להשיב את פורום המשפחות למאגר התוכניות החינוכיות של משרד החינוך.[6]
בעקבות אירועי ה- 7 באוקטובר 2024 והמלחמה בעזה, יזם הפורום פעילויות ותכנים רבים תחת הכותרת "נאחזים באנושיות", על מנת לעורר את התקווה והאמונה בעתיד של שלום ופיוס בלב ישראלים ופלסטינים רבים ולהשפיע על השיח הציבורי. נאחזים באנושיות כללה וובינרים בהם דיברו לקהל הרחב פלסטינים וישראלים שכולים מהפורום, אירועים כגון הקרנת הסרט "יום אחד אחרי השלום" בסינמטק בת"א ופאנל בנושא שחרור החטופים, השקת התרגום העברי לספר 'אפירוגון' מאת קולום מק'אן אשר נכתב על שני הורים שכולים מהפורום, ומפגשים וראיונות בארץ וברחבי העולם. טקס יום הזיכרון הישראלי פלסטיני התקיים במאי 2024 באופן מקוון.
טקס יום הזיכרון הישראלי-פלסטיני[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – טקס יום הזיכרון הישראלי-פלסטיני
החל משנת 2006 הארגון מקיים בשיתוף עם לוחמים לשלום טקס יום הזיכרון הישראלי-פלסטיני. בטקס משתתפות משפחות שכולות ישראליות ופלסטיניות ומטרתו "לזכור יחד את קורבנות האלימות בשני הצדדים, ולהזכיר לכולם שהמלחמה אינה גזירת גורל.".[7] מידי שנה, אלפי אנשים משתתפים בטקס באופן פיזי ומאות אלפים צופים בו בשידור אינטרנטי בארץ וברחבי העולם.
בשנת 2018 לא אישר שר הביטחון אביגדור ליברמן למשתתפים פלסטיניים להיכנס לישראל כדי להשתתף בטקס יום הזיכרון הישראלי-פלסטיני משום שלדעתו האירוע יוצר השוואה פסולה בין השכול של חללי צה"ל ונפגעי פעולות הטרור עם הנפגעים בצד הפלסטיני וכן משום שיש בו פגיעה במשפחות השכולות בישראל. מספר ימים לאחר מכן פסל בג"ץ את ההחלטה.[8] שנה לאחר מכן אסר ראש הממשלה ושר הביטחון בנימין נתניהו על כניסתם של 176 פלסטיניים לאירוע דומה מאותם נימוקים. גם החלטה זו בוטלה על ידי בג"ץ.[9]
פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הארגון זכה בפרסים רבים: ורד הכסף של ארגון סולידר (אנ') (2007),[10] Common Ground Award (2008),[11] מדליון אייזנהואר של ארגון PTPI (אנ')(2008), פרס מרתה לסובלנות וערכים דמוקרטים של הקרן לירושלים (2008),[12] פרס גולדברג לשלום במזרח התיכון של IIE (אנ')(2008),[13] פרס המוסד לשלוש התרבויות (2009), פרס השלום הבינלאומי של קרן גנדי (אנ') (2011),[14] פרס קוואנגג'ו לזכויות אדם (אנ') (2011),[15] , פרס דרור (2014), פרס לייבוביץ' (2016), פרס השלום מטעם ארגון Pax Christi International (2023), פרס החופש העולמי מטעם קרן PL מקופנהגן (2024) ופרסים נוספים.[16]
ספרות[עריכת קוד מקור | עריכה]
הגרסה העברית של הרומן "אפירוגון " מאת קולום מק'אן יצאה לאור בשנת 2024 . במרכז הרומן אבות שכולים, ישראלי ופלסטיני מהפורום: רמי אלחנן ובסאם עראמין. בפברואר 2024 ערך הפורום אירועי השקה לספר בתל אביב, ירושלים וחיפה. עיריית חיפה בראשות עינת קליש רותם אסרה על השקת הספר בבית הגפן.
ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]
כנגד פעילות הפורום הועלו טענות על ידי משפחות שכולות ואנשי תקשורת ימניים כי יצירת מכנה משותף בין משפחות שכולות ישראליות ופלסטיניות מטשטש את ההבדל שבין התוקף לקורבן וכי אין להשוות את חללי הטרור הישראליים שנרצחו בכוונת מכוון לבין החללים הפלסטיניים שרובם ככולם נפגעו בשוגג במהלך פעילות צבאית לסיכול טרור.[17] בנוסף נטען כי בפורום חברות גם משפחות של מחבלים פלסטינים.[18]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של פורום המשפחות השכולות הישראלי-פלסטיני
פורום המשפחות השכולות הישראלי-פלסטיני, ברשת החברתית פייסבוק
פורום המשפחות השכולות הישראלי-פלסטיני, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
פורום המשפחות השכולות הישראלי-פלסטיני, ברשת החברתית אינסטגרם- פורום המשפחות השכולות הישראלי-פלסטיני, באתר "גיידסטאר ישראל"
- חוג ההורים - פורום המשפחות באתר המכון לחקר ארגונים לא-ממשלתיים
- פידא זידאן, בכפרנו הרם, נאום מטקס יום הזיכרון היהודי-פלסטיני שנערך בשיתוף פורום המשפחות השכולות 2011 אתר העוקץ
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מתוך אודות באתר הארגון
- ^ קורות החיים של אריה פרנקנטל, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
- ^ רומי נוימרק, לאכול בגדול, באתר nrg, 22 בספטמבר 2007, ynet, יוזמה חדשה, "הלו שלום", לקשר בין ישראלים לפלסטינים, באתר ynet, 29 בספטמבר 2002, "קריקטורות בקונפליקט", אוצר: מישל קישקה
- ^ תמר דרסלר, סופשבוע של שכול, הידברות ואופטימיות, באתר ynet, 26 באוגוסט 2007, אלי אשכנזי, ילדי משפחות שכולות בקייטנת דו קיום, באתר הארץ, 26 באוגוסט 2007
- ^ ליאור ורוצלבסקי, משרד החינוך החליט: פורום המשפחות השכולות יורחק מבתיה"ס, באתר חדשות 13, 2 באוגוסט 2023
- ^
שירה קדרי־עובדיה, ביהמ"ש הורה למדינה לבטל את הוצאת פורום המשפחות השכולות מבתי הספר, באתר הארץ, 22 באפריל 2024
- ^ גילי כהן, למרות המחאה, טקס יום הזיכרון הישראלי־פלסטיני מציין עשור, באתר הארץ, 21 באפריל 2015
- ^ אור קשתי, בג"ץ חייב את ליברמן לאפשר לפלסטינים להשתתף בטקס יום הזיכרון, באתר הארץ, 17 באפריל 2018
- ^ יותם ברגר, בג"ץ הורה לנתניהו לאפשר למאה פלסטינים להיכנס לטקס זיכרון משותף, באתר הארץ, 6 במאי 2019
- ^ SOLIDAR Silver Rose Awards - Winners 2000 – 2021, באתר Solidar
- ^ Common Ground Awards 2008, באתר Search for Common Ground
- ^ The Jerusalem Foundation Annual Report 2008/9, באתר הקרן לירושלים, עמוד 39
- ^ IIE Goldberg Prize Winners, באתר The Institute of International Education
- ^ The Gandhi Foundation International Peace Award 2010, באתר The Gandhi Foundation
- ^ The Gwangju Prize for Human Rights 2016
- ^ פעילויות הפורום זוכות להערכה רבה ולפרסים שונים, באתר "חוג ההורים - פורום המשפחות"
- ^ קלמן ליבסקינד, טקס יום הזיכרון המשותף לישראלים ופלסטינים מבוסס על נרטיב של שקר, באתר מעריב אונליין, 6 במאי 2017
- ^ טל רפאל, “הקרבנות” הפלסטיניים של יום הזכרון האלטרנטיבי – מחבלים עם דם על הידיים, באתר מידה, 9/5/2017
