המחאות בישראל (2024)
 |
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
| |
| ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך | |
 | |||
| תאריכי המאבק | 5 בנובמבר 2023 – הווה (195 ימים) | ||
|---|---|---|---|
| מקום |
מוקדים עיקריים:
| ||
| עילה |
| ||
| מטרה |
| ||
| שיטת המאבק | הפגנות, חסימת כבישים, שביתות, מרי אזרחי, התנגדות אזרחית, מהומות | ||
| סטטוס | פעיל | ||
| הצדדים במאבק | |||
| |||
| נפגעים | |||
| |||
| אירועים קשורים | |||
| מלחמת חרבות ברזל, החטופים הישראלים ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל | |||
בשנת 2024, התקיימו הפגנות והפרות סדר בישראל, בעקבות התמשכותה של מלחמת חרבות ברזל, עקב התמשכות אחזקתם של החטופים הישראלים ברצועת עזה וכנגד התנהלותו של בנימין נתניהו וממשלתו בתקופה זאת. המפגינים קוראים לנתניהו להסכים לעסקת חטופים וקוראים להקדמת הבחירות ולהתפטרותו של נתניהו בגין אחריותו למתקפת הפתע על ישראל, אשר רבים מהם מכנים מחדל.[1] מחאות אלו החלו להתקיים באופן מינורי בתחילת המלחמה, בעיקר למען שחרור החטופים, אך עם הזמן הן התעצמו, והגיעו לשיאן באפריל 2024 כאשר מחאת משפחות החטופים השתלבה עם פעולות המחאה כנגד הממשלה.[2][3][4]
בקנה מידה קטן יותר התקיימו גם הפגנות נגד המלחמה והפגנות נגד הסיוע ההומניטרי.
המחאה במקור החלה במספר ערים, בסביבות חודש נובמבר 2023, ובה דרשו מראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו לקחת אחריות על ההתנהלות שהביאה להצלחת חמאס במתקפת הפתע כנגד ישראל ולהתפטר, עם מסרי "הדחה עכשיו".[5] אף על פי שהיו קטנות בהרבה מהפגנות נגד הרפורמה, הן גדלו בהדרגה ומספר ארגוני מחאה חזרו להפגין בדצמבר של אותה שנה.[6] ב-24 בפברואר 2024, 21 מפגינים נעצרו בהפגנה נגד הממשלה בתל אביב, בסמוך לקריה.[7] בתחילת אפריל 2024, מפגינים חסמו את נתיבי איילון והפגינו מול ביתו של נתניהו, במה שהפך בהמשך להפרות סדר שבהן 16 מפגינים נעצרו.[8]
בקואליציה מתחו ביקורת חריפה על ההפגנות, טענו כי הן "פרס לסינוואר", ושצריך "לעמוד איתן מול לחצים חסרי אחריות".[9] מנגד, מארגני ההפגנות אמרו כי ימשיכו להפגין למען החזרת החטופים בעסקה וכנגד התנהלותה של הממשלה והמשטרה.[10] ב-13 באפריל 2024, תקף מטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים את נתניהו בטענה שבגללו חטופות נאנסות.[11] ההפגנות מתקיימות במוצאי שבת במספר ערים, כשהעיקרית שבהן היא תל אביב, בסמוך לקריה ובערים נוספות שביניהן חיפה, כפר סבא ונס ציונה.
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערכים מורחבים – המחאה נגד בנימין נתניהו, המחאה נגד הרפורמה המשפטית
בעבר, התקיימו הפגנות רבות כנגד ממשלתו של נתניהו וכנגד חברי הקואליציה. אף על פי שהמטרות שלהן היו שונות, רובן ככולן פעלו כנגד ממשלות נתניהו השונות, וטענו שאינן פועלת לטובת האזרח.
הפגנות נגד ממשלתו של נתניהו החלו בשנת 2020 עם משבר הקורונה בישראל, אך במקורן היו בעקבות הגשת כתב האישום כנגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ב-24 במאי 2020. בהפגנות קראו להתפטרותו של בנימין נתניהו. אחד ממוקדי ההפגנות המזוהים ביותר עם המחאות היה המתחם הסמוך למעון ראש הממשלה, ברחוב בלפור בירושלים, שאף העניק למחאה את הכינוי מחאת בלפור.[12]
ב-4 בינואר 2023, שישה ימים לאחר הקמת ממשלת ישראל השלושים ושבע, הוצגה התוכנית לרפורמה משפטית בידי שר המשפטים יריב לוין. הצעת הרפורמה גרמה להפגנות ופעולות מחאה נרחבות כנגד הרפורמה.[13] הפגנות אלו הופסקו ב-7 באוקטובר 2023, בו ביצע חמאס את מתקפת הפתע על ישראל, במועד שהיה אמור להיות השבוע ה-40 להפגנות כנגד הכוונות לפגיעה במערכת המשפט.
מהלך המחאה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-5 בנובמבר 2023, אלפים הפגינו בתל אביב בקריאות "עסקה עכשיו" ו-"Bring them home now". במקביל, התקיימה הפגנה גם בירושלים וערים נוספות.[14] ההפגנה הוכרזה כהפגנה שבועית והתקיימה במוצאי שבת בערים השונות, בדומה למחאות כנגד הרפורמה המשפטית שהתקיימו במהלך 2023 ועד למתקפת הפתע של החמאס.
אף על פי שגם "מטה משפחות החטופים" וגם ארגוני המחאה ל"בחירות עכשיו", הפגינו מקומות סמוכים ליד הקריה בתל אביב לקריה, הם בדרך כלל הפגינו בפיצול. לארגוני מחאה רבים שהפגינו בעבר כנגד נתניהו, לא נראה הזמן כמתאים להפגנות ופעולות מחאה כאשר חיילי צה"ל וכוחות מילואים נלחמים ברצועת עזה ובגבול הצפון ומסכנים את חייהם.[15] עם זאת, בעקבות אי ההתקדמות בהשגת מטרות המלחמה כאשר בפועל מרבית כוחות צה"ל יצאו מרצועת עזה ובעקבות אי ההתקדמות בסגירת עסקה לשחרור חטופים, החלו פעולות המחאה להתחזק בפברואר 2024.
פעולות המחאה הסלימו גם בשל אלימות משטרתית, בשל הסירוב לעסקת חטופים ומותם של חטופים בשבי החמאס ובשל הצהרותיו של נתניהו שהמלחמה תמשיך עד לניצחון המוחלט, יעד שנראה למפגינים כתלוש מהמציאות וכלא ניתן להשגה במציאות הקיימת. מכל הסיבות האלו החלו להתגבר פעולות המחאה.
ב-17 בפברואר 2024, ההפגנה השבועית התקיימה מול מעונו של ראש הממשלה בקיסריה, אשר האשימו אותו בחוסר לקיחת אחריות על המחדל, ובה 4 מפגינים נעצרו.[16] ב-25 בפברואר 2024, לראשונה, הופעלה מכת"זית בסמוך לקריה, במוקד המחאה, ו-21 מפגינים נעצרו.[17]
החל מסוף מרץ 2024 האשימו משפחות חטופים את נתניהו בגלוי בהכשלת עסקה לשחרור חטופים והודיעו שיפעלו להחלפתו וכך נוצר איחוד של חלק מהפגנות ופעולות מחאה של משפחות החטופים עם ההפגנות ופעולות נוספות של ארגוני המחאה.[18]
ב-30 במרץ 2024, התקיימה הפגנה במספר ערים. בתל אביב, הודלקו מדורות ואבוקות מול הקריה, ואיילון נחסמה, ובהן 16 נעצרו על ידי המשטרה.[19]
בתחילת אפריל 2024, מפגינים הטילו מצור אוהלים על הכנסת, ופרצו גדר למעונו של נתניהו, במה שהפך בהמשך להפרות סדר שבהן 5 מפגינים נעצרו.[20] האירועים גררו תגובות זועמות מטעם חברי הקואליציה.[9]
ב-6 באפריל 2024, במהלך עצרת נגד הממשלה בתל אביב, מכונית האיצה לתוך קהל מפגינים ופצעה 5 מהם, כשאחת נפצעה במצב קשה.[21]
קבוצות המחאה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – מטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים
מטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים הוא ארגון המייצג חלק מהקרובים של החטופים הישראלים שנחטפו בידי ארגון הטרור חמאס וארגונים נוספים במהלך במתקפת הפתע על ישראל ב-7 באוקטובר 2023 שהביאה למלחמת חרבות ברזל ועודם מוחזקים ברצועת עזה. המטה פרסם שלוש דרישות:
- שחרור מיידי של כל בני הערובה, היות שהחזקתם מנוגדת לדין הבין-לאומי ומוגדרת כפשע מלחמה ופשע נגד האנושות.
- פתיחה מיידית של מסדרון הומניטרי לאספקת תרופות וציוד נדרש לחולים כרוניים ופצועים. ובדיקה של כל בני הערובה על ידי רופא.
- התערבות וסיוע של מנהיגי המדינות השכנות לטובת שחרורם המיידי של בני הערובה החטופים.
ב-31 במרץ 2024, תקפו את הממשלה והשתתפו בהפגנות.[22] ב-13 באפריל 2024, תקפו את נתניהו וטענו שבגללו חטופות נאנסות. פעמים רבות, הכריזו על נתניהו כמכשול לעסקה.[23][18]
כולנו חטופים[עריכת קוד מקור | עריכה]
"כולנו חטופים" הוא מערך שטח של מחאת משפחות חטופים שמפגינים במוצאי שבת למען קידום עסקת שבויים. המערך מפגין כל יום מול שער בגין, ובנוסף מפעיל קבוצה שנקראת "כולנו חטופים - נמאס מהשירים".[24]
שותפות השלום
קואליציית ארגוני שמאל בהובלת מפלגת חד"ש. התומכת בהפסקת הלחימה, החזרת החטופים ועקורים לבתיהם והקמת מדינה פלסטינית בקווי '67. השותפות ארגנה כנסים בטירה, ירושלים, ועכו. והפגנות מדי שבת מתקיימים ביישובים ערביים בצפון ובמשולש.[25]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^
בר פלג, אלפים הפגינו בת"א בקריאה לשחרור החטופים: "רפיח יכולה לחכות, הם – לא", באתר הארץ, 29 באפריל 2024
- ^ "בחירות עכשיו!" עשרות אלפים הפגינו ברחבי הארץ, מאות בתהלוכה ברחבי תל אביב | ישראל היום, באתר www.israelhayom.co.il, 2024-04-20
- ^ אורי סלע, יואב איתיאל, עשרות אלפים מוחים בת"א וקוראים להקדמת הבחירות, 5 מפגינים נפגעו מרכב, באתר וואלה, 6 באפריל 2024
- ^ בר פלג, עדי חשמונאי, ניר חסון ועדן סולומון, אלפים הפגינו ברחבי הארץ; אם של חטוף: בגלל רה"מ ישראליות נאנסות בעזה, באתר הארץ, 13 באפריל 2024
- ^ רוני גרין שאולוב, לירן תמרי, הדר גיל-עד, איתן גליקמן, אדם קוטב, רענן בן צור, אילנה קוריאל, לצד קריאות להחזרת החטופים, הפגנות סוערות מול בתי נתניהו: "אשם", באתר ynet, 4 בנובמבר 2023
- ^ הפגנת המטריות 2: אלפים מחו בתל אביב בדרישה להדחת נתניהו, באתר "Time Out ישראל", 24 בדצמבר 2023
- ^ רן שמעוני, 21 עצורים בהפגנה נגד הממשלה בתל אביב, המשטרה השתמשה במכת"זית, באתר הארץ, 24 בפברואר 2024
- ^ ערב של מחאות: 16 נעצרו בתל אביב, נתיבי איילון נפתחו לתנועה; מאות מפגינים מול בית רה"מ בי-ם | צפו | ישראל היום, באתר www.israelhayom.co.il, 2024-04-19
- ^ 1 2 מורן אזולאי, יובל קרני, יאיר קראוס, אלכסנדרה לוקש, שרון כידון, ניר (שוקו) כהן, מתקפה בקואליציה על ההפגנה בהשתתפות קרובי חטופים: "עבריינות, הזכיר מחאות של טרוריסטים", באתר ynet, 31 במרץ 2024
- ^ ציוץ של משה רדמן, באתר טוויטר (X)
- ^ אורי סלע, יואב איתיאל, עצרת החטופים שבה לכיכר בתל אביב, הפגנות במוקדים שונים ברחבי הארץ, באתר וואלה, 13 באפריל 2024
- ^ Yifat Reuven, הערב - ההפגנה האחרונה בבלפור? | כל העיר, באתר כל העיר ירושלים, 2021-05-08
- ^ השבוע ה-39 למחאה: הפגנות נגד הרפורמה ברחבי הארץ, איילון נחסם לתנועה - ונפתח, באתר ישראל היום
- ^ Thousands rally in Tel Aviv for hostages; Netanyahu critics renew Jerusalem protests, זמן ישראל
- ^ בר פלג, להפגין או לא להפגין: זו השאלה שמפצלת עכשיו את ארגוני המחאה, באתר הארץ, 16 בינואר 2024
- ^ אדם קוטב, רועי רובינשטיין, איתן גליקמן, מחריפה המחאה נגד הממשלה: רחוב קפלן בתל אביב נחסם, 4 עצורים בקיסריה, באתר ynet, 17 בפברואר 2024
- ^ מתן וסרמן, לראשונה מאז פרוץ המלחמה: מכת"זית הופעלה במחאה בקפלן, באתר מעריב אונליין, 24 בפברואר 2024
- ^ 1 2 ארז הראל, משפחות החטופים בהצהרה חריפה נגד נתניהו: מכשיל בכוונה עסקה, נפעל להחלפתו, באתר וואלה, 30 במרץ 2024
- ^ יעל צ'כנובר, רועי רובינשטיין, אדם קוטב, הפגנה סוערת ו"הסרת כפפות" של קרובי חטופים: "המו"מ תקוע, לא נשב סטטיים", באתר ynet, 30 במרץ 2024
- ^ אור גואטה, 5 עצורים בהפגנות מחאה סמוך לבית ראש הממשלה, המשטרה פיזרה מפגינים באמצעות 'בואש', באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 2 באפריל 2024
- ^ מאיר תורג'מן, יעל צ'כנובר, אדם קוטב, נהג דרס 5 מפגינים, רבבות קראו לבחירות ושחרור החטופים: "אלעד, סליחה", באתר ynet, 6 באפריל 2024
- ^ יעל פרידסון ובר פלג, הצהרת המשפחות בהפגנה במוצ"ש הציפה את המחלוקות בתוך מטה החטופים, באתר הארץ, 31 במרץ 2024
- ^ עמוס הראל, מאבק משפחות החטופים עשוי להשליך על המו"מ, באתר הארץ, 1 באפריל 2024
- ^ כולנו חטופים, באתר טוויטר (X)
- ^ התחבר/י או הירשם/הירשמי כדי לראות., באתר www.facebook.com
| מלחמת חרבות ברזל | |||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| הצדדים הלוחמים |
| ||||||||||||||||
| אירועים עיקריים | מתקפת הפתע על ישראל (החטופים לעזה) • פינוי צפון רצועת עזה • התמרון הקרקעי • קרב בית חאנון • החלטה ES-10/21 של העצרת הכללית של האו"ם • קרב ג'באליה • קרב עזה • עסקת שחרור החטופים • החלטה 2712 של מועצת הביטחון של האו"ם • קרב שג'אעייה • קרב ח'אן יונס • קרב מחנות המרכז • מבצע עוז וניר • אסון אל-מע'אזי • מבצע כתר המערב • מבצע ניתוח מקומי • התקיפה האיראנית על ישראל • קרב רפיח | ||||||||||||||||
| זירות |
| ||||||||||||||||
| מתקפת הפתע |
| ||||||||||||||||
| בני ערובה וחטופים | חטיפת משפחת ביבס • פרשת בני הערובה בבארי • מבצע ראשית האור • עסקת שחרור החטופים • הריגת חטופים בשג'אעייה • מבצע יד זהב • מטה המשפחות להחזרת החטופים והנעדרים • פורום תקווה • חוק תגמולים למשפחות החטופים • רשימה חלקית | ||||||||||||||||
| פיגועים | פיגוע הירי באלכסנדריה • פיגוע הירי ליד עינב • פיגוע הדקירה בשער הפרחים • פיגוע הירי במחסום המנהרות • פיגוע הירי ביציאה מירושלים (הריגת יובל קסטלמן) • פיגועים נוספים בישראל ב-2023 • הפיגוע בוואדי חרמיה • הפיגוע המשולב ברעננה • פיגוע הירי בצומת ראם • פיגוע הירי במחלף הזיתים • פיגוע הירי בתחנת הדלק בעלי • פיגוע הדקירה בצומת בית קמה • פיגוע הירי בצומת הפרסה • הפיגוע בגן יבנה • רצח בנימין אחימאיר • פיגועים נוספים בישראל ב-2024 | ||||||||||||||||
| כוחות צה"ל |  חיל האוויר •  חיל הים •  חיל ההנדסה הקרבית •  חיל התותחנים •  עוצבת הפלדה (162) •  עוצבת געש (36) •  עוצבת האש (98) •  עוצבת סיני (252) •  עוצבת הבזק (99) •  חטיבת גולני •  חטיבת הצנחנים •  חטיבת עוז •  חטיבת גבעתי •  חטיבת הנח"ל •  חטיבת כפיר •  חטיבה 401 •  חטיבה 7 •  חטיבה 188 •  חטיבת קרייתי •  עוצבת חצי האש •  יהל"ם •  חיל הגנת הגבולות •  חטיבת החילוץ וההדרכה • חטיבת השומר
| ||||||||||||||||
| כוחות הביטחון | כיתות כוננות •  שירות הביטחון הכללי •  משטרת ישראל •  משמר הגבול •  ימ"מ •  יחידת מצדה
| ||||||||||||||||
| אמצעי לחימה ישראליים | אדיר F-35I • נגמ"ש איתן • בואינג AH-64 אפאצ'י • דחפור D9 • זיק (הרמס 450) • חץ 2 וחץ 3 • כיפה ימית • כיפת ברזל • משגר רקטות להב • מטאדור • טנק מרכבה • נגב NG7 • נגמ"ש מרכבה • סער 6 • עוקץ פלדה • כוונת פגיון • קלע דוד • רקטת רומח • תותח מתנייע M109 | ||||||||||||||||
| הרוגים |
| ||||||||||||||||
| ממשל | קבינט המלחמה • מנהלת תקומה | ||||||||||||||||
| שונות | מוזיקה • נשים • יום זיכרון • מוזיאון 7.10.360 • כלכלה • השפעות על ילדים ובני נוער • פורום הגבורה | ||||||||||||||||
