המחאות בארצות הברית במלחמת חרבות ברזל
חלק מהפגנות המלחמה בין ישראל לחמאס  מצעד פרו-ישראלי בוושינגטון הבירה .jpg) מחאה פרו-פלסטינית בקולומבוס, אוהיו | |
| תאריכי המאבק | אוקטובר 2023 – הווה (כ־230 ימים) |
|---|---|
| מקום | ארצות הברית |
| עילה | |
המחאות בארצות הברית במלחמת חרבות ברזל מתייחסות למחאות הקשורות למלחמת חרבות ברזל שהתרחשו ברחבי ארצות הברית מאז פרוץ המלחמה ב -7 באוקטובר 2023, אנשים רבים יזמו עצרות, הפגנות ומשמרות מחאה. באפריל 2024 החלו הפגנות רבות נגד ישראל במספר רב של אוניברסיטאות בארצות הברית.
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – מתקפת הפתע על ישראל (2023)
בבוקר 7 באוקטובר 2023, יום שבת, שמחת תורה, כ"ב בתשרי ה'תשפ"ד, פתחו ארגוני הטרור חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני במתקפת פתע על ישראל. בחסות שיגור אלפי רקטות, חדרו כ־3,000 מחבלים מרצועת עזה לעשרות יישובים ישראליים ומתקנים צבאיים באזור עוטף עזה ובסביבתו, תוך ניהול קרבות ירי נגד כוחות ביטחון מעטים. המחבלים ביצעו מעשי טבח ואונס, רצחו והרגו 1,150 בני אדם, מתוכם טבחו ב-779[1] אזרחים, וחטפו לרצועת עזה כ־253 אנשים, ובהם נשים, קשישים ותינוקות. בשעות הראשונות נלחמו נגדם כיתות הכוננות, שוטרי משטרת ישראל, לוחמי הימ"מ וחיילי צה"ל כשהם בנחיתות מספרית. בקרבות נהרגו כ־1,550[2] מחבלים בשטח ישראל, ובצד הישראלי נהרגו 301 חיילים, 55[3] שוטרים ו־10[4] אנשי שירות הביטחון הכללי.
בעקבות מתקפת הפתע על ישראל הכריזה מדינת ישראל על יציאה למלחמת חרבות ברזל למיטוט שלטון חמאס ברצועת עזה ולשחרור החטופים. בעקבות המלחמה נהרגו אלפים, דבר שעורר את זעמם של פרו-פלסטינים בארצות הברית, והביא לגל מחאות שהחל באמצע אפריל 2024.
היסטוריית המחאות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעשרת הימים הראשונים של המלחמה, היו הפגנות תמיכה רבות יחסית בישראל בארצות הברית והם היו הנפוצות ביותר[5], אך לאחר מכן, החלו הפגנות פרו-פלסטיניות נגד המלחמה בדרישה להפסקת אש ונסיגת כוחות ישראליים מהשטחים הפלסטיניים. לתפוס אחיזה ולהתגבר על הפגנות התמיכה בישראל[6] מפגינים פרו-פלסטינים מבקרים את ארצות הברית על תמיכתה בישראל, מוחים על התמרון הקרקעי ברצועת עזה, כשחלקם טוענים שישראל מבצעת רצח עם ברצועת עזה. כמה קבוצות שמאל יהודיות וכמה מעובדי ממשלת ארצות הברית הצטרפו גם הם להפגנות הפרו-פלסטיניות.
על פי קבוצת מומחים אמריקאים שעוקבים אחר הפגנות פוליטיות בארצות הברית, נכון ל-5 בדצמבר, יותר ממיליון אמריקאים השתתפו בהפגנות על המלחמה[7].
ב-21 באוקטובר 2023 פרצו הפגנות פרו-פלסטיניות בניו יורק, שגרמו לשיבושי תנועה ב-Bay Ridge למשך מספר שעות ולפחות 19 אנשים נעצרו[8].
החל מאפריל 2024, שני אנשים הציתו את עצמם במחאה על המלחמה בעזה. ב-1 בדצמבר 2023, אישה לא מזוהה שענדה דגל פלסטין הציתה את עצמה באטלנטה[9], איש חיל האוויר האמריקני בן 25 אהרון בושנל הצית את עצמו בוושינגטון הבירה[10].
המחאות באוניברסיטאות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – המחאות נגד ישראל באוניברסיטאות בארצות הברית
ב-18 באפריל 2024, פרצו הפגנות פרו-פלסטיניות באוניברסיטת קולומביה, ומשטרת ניו יורק עצרה 108 מפגינים. בתו של נציג ארצות הברית הדמוקרטי אילהאן עומר נעצרה גם היא במהלך ההפגנות[11]. עם זאת, מחאות פרו-פלסטיניות באוניברסיטת קולומביה לא פסקו מאז. במקביל, ההפגנות התפשטו לקמפוסים נוספים בארצות הברית כמו אוניברסיטת ייל ואוניברסיטת ניו יורק, והמשטרה עצרה יותר מ-500 איש[12]. הקורסים של אוניברסיטת קולומביה הועברו לתערובת של שיעורים מקוונים ולא מקוונים, וקמפוס קולומביה סגור למבקרים. אוניברסיטת דרום קליפורניה ביטלה את טקס הסיום המתוכנן ל-10 במאי[13].
באוניברסיטת קליפורניה, לוס אנג'לס פרצו עימותים בין אנשים פרו-ישראלים ופרו-פלסטינים[14]. ב-30 באפריל, משטרת ניו יורק נכנסה לקמפוס אוניברסיטת קולומביה ועצרה ופיזרה מפגינים פרו-פלסטינים שכבשו בנייני קמפוס וחנו בקמפוס[15].
נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן וראש עיריית ניו יורק אריק אדמס ראו שהמחאות בקמפוס הן אנטישמיות וגינו אותן. דובר המועצה לביטחון לאומי של הבית הלבן, ג'ון קירבי, אמר כי הוא מכבד את הזכות למחאה שלווה אך גינה את הרטוריקה האנטישמית[16], מייק ג'ונסון, יושב ראש בית הנבחרים של ארצות הברית, הגיע לאוניברסיטת קולומביה וביקש מהסטודנטים לסיים את ההפגנות נגד המלחמה ואיים לשלוח את המשמר הלאומי כדי לדכא את ההפגנות[17] . ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו האשים את מחאת הסטודנטים כ"גל אנטישמי"[18], עם זאת, חלק מהסטודנטים המפגינים היו יהודים, וקבוצת המחאה סירבה לראות בהם מחאה אנטישמית.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ※ 100 ימי לחימה: 779 אזרחים נרצחו, 52,571 נפגעו, באתר ערוץ 7, 13 בינואר 2024
- ^ ※ כתבי כיכר השבת, עזה מטווחת, והתושבים הונחו לברוח; 1,500 מחבלים חוסלו בישראל - עדכונים שוטפים, באתר כיכר השבת, 10 באוקטובר 2023
- ^ ※ אלון חכמון, הותרו לפרסום שמותיהם של 55 שוטרים שנרצחו במתקפת הטרור, באתר מעריב אונליין, 18 באוקטובר 2023
- ^ ※ ראיון של ראש השב"כ רונן בר לדני קושמרו, חדשות 12 - makoVOD (וידאו)
- ^ Moyer, Justin Wm.; Silverman, Ellie. "Jewish protesters in D.C. demand cease-fire in Israel-Gaza war". The Washington Post. ארכיון מ-18 באוקטובר 2023. נבדק ב-18 באוקטובר 2023.
{{cite news}}: (עזרה) Three were arrested for assault. - ^ Mukherjee, Rahul; Gordon, Shoshana. "Pro-Palestinian protests on the rise across the U.S." Axios. נבדק ב-14 בדצמבר 2023.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Maltz, Judy (5 בדצמבר 2023). "More Than 1 Million Americans Participated in Protests Since Hamas-Israel War Began on Oct 7". MSN.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ אלפים קוראים להשמדת ישראל: עימותים בהפגנה פרו פלסטינית בניו יורק, באתר מעריב אונליין, 22 באוקטובר 2023
- ^ Fiallo, Josh (2023-12-01). "Pro-Palestine Protester Sets Herself Ablaze Outside Atlanta Consulate". The Daily Beast (באנגלית). נבדק ב-2024-01-13.
- ^ "US airman sets himself on fire outside Israeli Embassy in Washington". CNN. 25 בפברואר 2024. נבדק ב-26 בפברואר 2024.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Mansoor, Sanya (23 באפריל 2024). "Pro-Palestinian Encampments Take Over College Campuses". MSN.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ דור מלול, כתבנו בארה"ב, דוד ברון, המחאה בקמפוסים בארה"ב: יותר מ-500 עצורים ב-18 מוסדות, באתר ישראל היום, 27 באפריל 2024
- ^ חשש להפגנות פרו-פלסטיניות: אוניברסיטת דרום קליפורניה ביטלה את טקס הסיום, באתר ynet, 26 באפריל 2024
- ^ דניאל גריימן-קנארד, ג'רוזלם פוסט, עימותים אלימים בין מפגינים פרו-פלסטינים ופרו-ישראלים באוניברסיטת UCLA, באתר מעריב אונליין, 29 באפריל 2024
- ^ הסוף לסאגה: המשטרה פינתה את המפגינים באוניברסיטת קולומביה - ערוץ הכלכלה של ישראל, באתר ערוץ הכלכלה של ישראל, 1 במאי 2024
- ^ מערכת ישראל היום, ג'ון קירבי על המו"מ לעסקת חטופים: "הצעה טובה - מפציר בחמאס לקבל אותה", באתר ישראל היום, 30 באפריל 2024
- ^ יו"ר בית הנבחרים האמריקני נגד המפגינים באוניברסיטת קולומביה: "תומכי טרור", באתר ערוץ 7, 30 באפריל 2024
- ^ אריאל כהנא, נתניהו על המצב בארה"ב: "אספסוף אנטישמי השתלט על האוניברסיטאות", באתר ישראל היום, 24 באפריל 2024
