דוד בן-בארון
 | |
| לידה |
1884 ה'תרמ"ה תוניס |
|---|---|
| פטירה |
2 במאי 1955 (בגיל 71 בערך) י' באייר ה'תשט"ו תוניס |
| מדינה |
תוניסיה  |
| תקופת הפעילות |
? – 2 במאי 1955  |
| תפקידים נוספים |
הרב הראשי של תוניסיה |
| רבותיו | רבי שלמה דאנה ורבי ישועה הכהן |
| חיבוריו | ויקן דוד, ודוד הגיד, ויאמר דוד, ויכתב דוד. |
| פרסים והוקרה | אות לגיון הכבוד; "מסדר התהילה" |
  | |
הרב דוד בן בארון (ה'תרמ"ה, 1884 או 1885, תוניס - י' באייר ה'תשט"ו, 2 במאי 1955) היה רב תוניסאי שכיהן כאב בית הדין בבירה תוניס וכרבה הראשי של כל יהדות תוניסיה בין השנים 1955-1947.
תולדות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בשנת ה'תרמ"ה (1884) בתוניס לאליהו בן בארון, בן לקהילה האיטלקית יוצאי ליבורנו ("גראנה") בתוניסיה. למד בישיבת "חברת התלמוד" אצל הרב שלמה דאנה, בעל "שלמי תודה" והרב ישועה הכהן, בעל "מעייני הישועה". כבר בצעירותו החל בכתיבת חידושי תורה.
בשנת 1914 התמנה לדיין בבית הדין הרבני בתוניס, תחת נשיאות הראב"ד ישראל זיתון. כמו כן, כיהן כדיין בבית הדין של הקהילה הפורטוגזית, ולמעשה הביא לאיחוד מחודש בין שתי הקהילות. בתקופת כהונתו של הרב דוד כטורזה כרב ראשי, נחשב לשני במעלה בקרב רבני תוניסיה. לאחר פטירת הרב כטורזה, התמנה לאב בית הדין. בשנת ה'תש"ז (1947) נתמנה לרב ראשי ליהודי תוניסיה, במקום הרב חיים בלעיש[1]. בשנת ה'תש"י העביר את תפקיד אב בית הדין לרב מרדכי אמייס כהן בשל העומס הרב, ונשא רק בתפקיד של רב ראשי. נשא גם בתפקיד מנהל ישיבת חברת התלמוד[2] עם הקמת מדינת ישראל, חתם על פסק הדין של בית הדין בתוניס הקורא לומר הלל ביום העצמאות, ואף התיר להתגלח ביום זה[3].
עוטר באות לגיון הכבוד הצרפתי ובחברות ב"מסדר התהילה" (אנ') מטעם הביי של תוניסיה.
נפטר בי' באייר ה'תשט"ו, 2 במאי 1955 מהתקף לב. בהלווייתו השתתפו למעלה מ-50,000 איש, בהם בנו של הביי, ראש הממשלה טאהאר בן עמאר(אנ'), שרי הממשלה ונציג הממשל הצרפתי רוג'ר סיידו (אנ')[4].
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת ה'תשע"ב יצא לאור הספר ויכתב דוד הכולל שלושה ספרים מכתב ידו:
- ויקן דוד - חידושים על הש"ס, חידושי אגדה, על השולחן ערוך ועל "מדרש תלפיות" (לרבי אליהו הכהן).
- ויאמר דוד - חידושים על התנ"ך בדרך הפשט והרמז, ודברי מוסר.
- ודוד הגיד - חידושים על הגדה של פסח
- ויכתב דוד - תשובות הלכתיות, רובן מכתב ידו.
תשובות הלכתיות ממנו נדפסו בשו"ת "משפט כתוב" של הרב זיתון[5], בשו"ת "איש מצליח" של עמיתו הרב מצליח מאזוז[6] ובשו"ת "שמחת כהן" של הרב רחמים חי חויתה הכהן[7]. מעט חידושים שכתב בבחרותו נדפסו בספר "מנחת יצחק" לחברו רבי יצחק הכהן, שנדס בסוף ספר "מעיני הישועה" לרבם רבי ישועה הכהן. כתב הגהות לספרי שו"ת בחתימה "דוב"ב" - דוד בן בארון.
הספד על פטירת הרב משה כלפון הכהן ממנו נדפס בתחילת שו"ת "שואל ונשאל" חלק א.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הרב מאיר מאזוז, הרה"ג דוד בן בארון זצ"ל, בתוך: אור תורה קפ, אייר ה'תשמ"ג, עמ' רמב-רמה. נדפס גם במבוא לספר "ויכתב דוד", עמ' כד-כז.
- הרב רפאל בנימין כהן, מלכי תרשיש, עמ' קכו-קכז (מערכת ב משפחת בן בארון אות א).
- הרב שושן כהן, מעשה שושן דרוש ל"ט (עמ' רפה-רצ).
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יום פטירתו של רבי דוד בן בארון זצ"ל, אתר 'תוניסיה מורשת'.
- רשימת הרבנים הראשיים בתוניסיה-עדכונים חדשים (אורכב 10.05.2020 בארכיון Wayback Machine), אתר 'תוניסיה מורשת'.
- הרב דוד בן בארון הרב הראשי לתוניסיה 1947-1955 (בצרפתית).
- חגיגה עברית גדולה בתוניס, הצופה 1 במאי 1951
סיפור על רבי דוד הילד, אתר הידברות
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הרב הראשי של תוניס, הארץ, 6 ביולי 1948.
- ^ מעשה שושן עמ' רפו
- ^ ויכתב דוד עמ' רג; מצא חיים סימן יא
- ^ Grand Rabbi of Tunis Dies; Premier Heads Delegation at Funeral, סוכנות הידיעות היהודית JTA.
- ^ אבן העזר א; חושן משפט ל"א; מערכת א' י"ז. מערכת ח' ח'
- ^ חלק ב' יורה דעה סימן נ
- ^ יורה דעה חלק א, סימן קנח (דף קפב)
| הקודם: הרב חיים בלעיש |
רבנים ראשיים לתוניסיה | הבא: הרב מרדכי אמייס כהן |