יום העצמאות
 | |
| מטס חיל האוויר לכבוד יום העצמאות ה-61 למדינת ישראל | |
| שמות נוספים | יום הקוממיות, יום המדינה |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| סוג | חג לאומי |
| סיבה | הקמת מדינת ישראל |
| סמלים | דגל ישראל, מגן דוד, כחול ולבן |
| חוגגים | עם ישראל; ישראלים ורוב היהודים בתפוצות |
| חגיגות | טקס הדלקת המשואות בהר הרצל, חלוקת פרס ישראל, גמר חידון התנ"ך העולמי |
| מתקשר עם | יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל |
| מועד | |
| תאריך | ה' באייר או סמוך ליום זה. |
יום העצמאות של מדינת ישראל הוא חג לאומי ומועד ממלכתי במדינת ישראל, המציין את ההכרזה על הקמת מדינת ישראל בתום תקופת המנדט הבריטי. יום העצמאות חל בתאריך העברי ה' באייר (או בסמוך לתאריך זה; ראו פירוט), מייד בצאת יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל.
ביום שישי, ה' באייר תש"ח (14 במאי 1948), בשעה 16:00, כ-8 שעות לפני סיום המנדט הבריטי, ובהתאם להחלטת החלוקה של עצרת האו"ם בכ"ט בנובמבר 1947, הכריז יושב ראש מנהלת העם, דוד בן-גוריון, בטקס חגיגי על הקמת מדינת ישראל, ונחתמה מגילת העצמאות. ההכרזה הוקדמה לצהרי יום ו', מספר שעות קודם לפקיעתו הרשמית של המנדט (15 במאי בשעה 00:00) בשל כניסת השבת והרצון להימנע מחילולה. התאריך העברי שבו נערכה ההכרזה נקבע ליום העצמאות.
יום העצמאות מתבטא בשורת טקסים ואירועים רשמיים, ובהם טקס הדלקת המשואות, לצד מנהגים דתיים ואירועים עממיים שהתפתחו במהלך השנים. יום העצמאות הוא יום שבתון, ואנשים רבים מנצלים אותו לנופש, לפיקניקים ומנגלים, לטיולים וביקור בתערוכות צה"ל ובאתרים שונים.
חקיקת יום העצמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]
יום העצמאות נקבע כיום חג ב"חוק יום העצמאות", ה'תש"ט-1949[1][2], שנחקק על ידי הכנסת הראשונה לקראת מלאת שנה להקמת המדינה ופורסם בספר החוקים ב-13 באפריל 1949. במסגרת הדיונים לחקיקת החוק נקבע שמו של יום זה כיום העצמאות (ולא בשמות 'יום הקוממיות' או 'יום המדינה', ביוזמתו של חבר הכנסת אברהם אלמליח ונוספים), תאריך יום העצמאות נקבע לתאריך העברי של הכרזת המדינה (ולא לתאריך הלועזי), ונקבע שבתון ממלאכה ביום החג[3][4].
מועדו המדויק של החג[עריכת קוד מקור | עריכה]
במהלך מלחמת העצמאות, בכ' בתמוז תש"ח (27 ביולי) נחגג "יום המדינה", שכלל מצעד צה"ל בתל אביב. היה זה חג העצמאות הראשון של מדינת ישראל הצעירה[5]. תאריך זה נבחר מפני שזהו יום פטירתו של בנימין זאב הרצל.
בחוק יום העצמאות, התש"ט-1949, נקבע כי "הכנסת מכריזה בזה על יום ה' באייר כעל 'יום העצמאות' שיוחג מדי שנה בשנה כחג המדינה"[6]. כבר בשנה השנייה לעצמאות ישראל, ה'תש"י-1950, נתקלו ראשי המדינה בבעיה: ה' באייר חל באותה שנה בשבת, והיה חשש שחגיגות יום העצמאות יגרמו לחילול שבת. בהתייעצות בין הרב שלמה גורן, שהיה אז הרב הראשי בצה"ל, ובין ראש הממשלה, דוד בן-גוריון, הוחלט כי יש לשנות את החוק, ולקבוע כי יום העצמאות ידחה משבת, ה' באייר, ליום ראשון ו' באייר. באותה השנה החליט משרד הביטחון, בהתייעצות עם נציגי המשפחות השכולות, לערוך את טקסי הזיכרון לחללי מלחמת העצמאות לפני יום העצמאות, ולא ביום העצמאות עצמו כפי שהוצע מלכתחילה. כיוון שיום העצמאות של אותה שנה חל בשבת (ונדחה ליום ראשון), הוקדמו טקסי הזיכרון ליום חמישי, ג' באייר תש"י.
בשנה שלאחר מכן, ה'תשי"א-1951, שוב עלתה הבעיה, משום שה' באייר חל ביום שישי, והיה חשש לחילול שבת בחגיגות. אז תיקנה הכנסת בשנית את החוק, והחליטה כי אם ה' באייר יחול ביום שישי – יוקדם יום העצמאות ליום חמישי ד' באייר, ויום הזיכרון יוקדם אף הוא ביום אחד, ליום רביעי ג' באייר.
בשנת ה'תשי"ד-1954 שוב חל ה' באייר בשבת, אך הרב הראשי לצה"ל, הרב שלמה גורן התנגד לדחיית יום העצמאות ליום ראשון (כפי שהיה בשנת ה'תש"י-1950) עקב חילולי השבת שהיו בהכנות ליום העצמאות. הכנסת החליטה לתקן את החוק בשלישית, ולקבוע כי אם יחול ה' באייר בשבת – יוקדם יום העצמאות ליום חמישי, ג' באייר (ויום הזיכרון ליום רביעי ב' באייר)[7][8].
נושא קביעת יום הזיכרון בערב יום העצמאות, על כל השינויים כתוצאה מתזוזת יום העצמאות, עוגן בשנת ה'תשכ"ג-1963, ב"חוק יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל", שעיגן את המסורת שנוצרה ב-15 שנותיה הראשונות של המדינה, ואשר על-פיה מתקיימים טקסי הזיכרון יום לפני יום העצמאות.
בשנת ה'תשנ"ז-1997 חל יום השואה ביום ראשון. גורמי ביטחון טענו שאין אפשרות לעמוד בסידורי האבטחה המחמירים שנקבעו אחרי רצח ראש הממשלה יצחק רבין בפרק הזמן הקצר שבין צאת השבת לטקס הפותח את יום השואה במוצאי שבת. לפיכך תיקנה הכנסת את חוק יום הזיכרון לשואה ולגבורה, כך שהוא יידחה תמיד מיום ראשון ליום שני, אך לא קיבלה תיקון דומה לגבי יום הזיכרון. המחשבה כי יום הזיכרון יידחה ליום ה' באייר, עוררה אי נחת בקרב אישי ציבור רבים[דרוש מקור]. הבעיה עלתה מחדש לפני יום העצמאות של שנת ה'תשס"ד-2004, שחל באותה שנה ביום שני. הקושי הטכני לקיים את טקסי יום הזיכרון במוצאי שבת גבר בסופו של דבר, והכנסת קיבלה שני תיקונים נוספים לחוק יום העצמאות ולחוק יום הזיכרון שעל פיו יידחו שניהם ביום אחד אם ה' באייר חל ביום שני.
לפי חוק יום העצמאות חל יום העצמאות בתאריך ה' באייר, אלא אם כן מתקיימים התנאים הבאים:
- אם חל ה' באייר ביום שישי, מוקדם יום העצמאות ביום אחד, ומתקיים ביום חמישי, ד' באייר.
- אם חל ה' באייר ביום שבת, מוקדם יום העצמאות ביומיים, ומתקיים ביום חמישי, ג' באייר.
- אם חל ה' באייר ביום שני בשבוע, נדחה יום העצמאות ביום אחד, ומתקיים ביום שלישי, ו' באייר.
על־פי כללי הלוח העברי יכול ה' באייר לחול רק בימים שני, רביעי, שישי או שבת. בהתאם לכללים לעיל חל יום העצמאות בה' באייר רק כאשר ה' באייר חל ביום רביעי בשבוע[9], אחרת הוא מוקדם[10] או נדחה[11].
לקראת יום העצמאות ה-50 קבעה הכנסת, שבנוסף ליום העצמאות שחל בשנת תשנ"ח ביום חמישי ד' באייר, יהיה גם יום שישי, ה' באייר תשנ"ח יום שבתון[12].
עיגון החג בחוק יסוד[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת ה'תשע"ח-2018 חוקקה הכנסת את חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי, ובמסגרתו נקבע כי "יום העצמאות הוא יום החג הלאומי הרשמי של המדינה". בכך עוגן יום העצמאות בחוק יסוד וניתן לו מעמד חוקתי.
אירועים רשמיים בחג[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעבר[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ב-25 השנים הראשונות לקיום המדינה התקיים ביום העצמאות מצעד יום העצמאות, שבו הוצגו כלי הנשק של צה"ל. מנהג זה הופסק, אך עדיין נערך משט ימי ומטס אווירי לאורך המדינה.
- בשנים הראשונות של המדינה התקיים מרוץ העצמאות מתל אביב לירושלים דרך רחובות, כדי להדגיש את חיבורה של ירושלים לשאר הארץ.
- ביום העצמאות בשנת ה'תשט"ו (1955) חוּלק נס הקוממיות ליישובים שהשתתפו בלחימה במלחמת העצמאות.
- בין השנים 1960–1974 התקיים במוצאי יום העצמאות פסטיבל הזמר והפזמון, שנעל את אירועי יום העצמאות.
כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בערב החג נערך בהר הרצל בירושלים, במעמד יושב ראש הכנסת, טקס הדלקת המשואות המסיים את אירועי יום הזיכרון ופותח את אירועי יום העצמאות. במהלך הטקס מורם דגל ישראל לראש התורן ובכך מתחיל רשמית יום העצמאות. את 12 המשואות בטקס מדליקים ישראלים שנבחרו כאות הוקרה על תרומתם לחברה ולמדינה. הטקס כולל גם חלק אמנותי ומופע דגלנים בו דגלני צה"ל יוצרים תבניות מורכבות על הרחבה.
- נשיא המדינה מעניק את אות מצטיין הנשיא ל-120 חיילים במשכן הנשיא.
- צה"ל מציג את אמצעי הלחימה שלו בחניוני צה"ל ובבסיסים שנפתחים במיוחד ביום זה, ועורך משט ימי ומטס אווירי לאורך המדינה. מטס חיל האוויר כולל טיסה של מטוסי קרב מתקדמים לצד מטס אווירובטי של מטוסי ההכשרה של החיל.
- חידון התנ"ך העולמי לנוער יהודי נערך בצהרי החג בתיאטרון ירושלים.
- אירועי החג ננעלים בטקס הענקת פרס ישראל. הפרס מוענק לישראלים שהגיעו להישגים יוצאי דופן בתחומם, בעיקר במדעים וברוח, והביאו גאווה מיוחדת למדינת ישראל.
חגיגות מיוחדות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- כל עשור נערכות חגיגות מיוחדות ששיאן ביום העצמאות, החל בחגיגות העשור למדינת ישראל ועד חגיגות שנת ה-70 למדינת ישראל.
-
-
תזמורת ילדים צועדת בחגיגות יום העצמאות בקריית גת, שנות השישים. -
מטס חיל האוויר לכבוד יום העצמאות ה-61 -
-
טקס חיילים מצטיינים בבית נשיא מדינת ישראל, הנערך בבוקר יום העצמאות. -
מנהגי החג[עריכת קוד מקור | עריכה]
.jpg)
כחג חדש יחסית, מנהגי החג עודם בתהליך גיבוש. בשנת 1952, בניסיון לייחד את היום ולכונן עבורו מנהגים, יזם שר החינוך בן ציון דינור את הגדת העצמאות. ההגדה חוברה על ידי הסופר אהרן מגד ויצאה לאור על ידי ענף ההסברה בצה"ל[13]. מנהיגי הציבור הדתי הביעו מחאה על פרסום ההגדה, שנכתבה במתכונת ההגדה של פסח, והוחלט לגנוז אותה[14]. חלק ניכר ממנהגי החג מקורם בחגיגות העשור למדינת ישראל בשנת תשי"ח-1958. בין המנהגים שנוצרו בחגיגות העשור: הצבת במות בידור במרכזי הערים והפרחת זיקוקין די-נור. יעקב אגמון ויהודה אילן היו אחראים על ארגון חגיגות העשור, והם הגו חלק מהאירועים שהפכו למסורת.
מנהגי החג העיקריים הם:
- בהתאם לסמכות שניתנה לו בחוק יום העצמאות, תש"ט-1949, קבע ראש הממשלה, דוד בן-גוריון כי "ביום העצמאות יונף דגל המדינה על כל בנין ממשלתי או ציבורי ועל כל בית פרטי"[15]. אף שהוראה זו אינה נאכפת נתלים דגלי ישראל ברחבי המדינה כבר ימים אחדים לפני החג. הן מוסדות ציבוריים ופרטיים, והן אזרחים, תולים את דגלי ישראל על בתיהם ומכוניותיהם והעיריות מקשטות את הרחובות בדגלים, דגלוני כחול-לבן ובנורות צבעוניות. כמו כן מחולקים דגלים בעיתונים, בצמתים, במוסדות ציבור וחינוך.
- לאחר הכרזת החג נפתחות במות למופעי מוזיקה ובידור בכל רחבי הארץ, וזיקוקין די-נור משוגרים לשמיים. המונים גודשים את הרחובות באזורי הבידור. יש הנוהגים להביע את שמחתם במתן חבטות בפטיש פלסטיק, התזת תרסיס שלג והתזת תרסיס חוטים דביקים, קניית צעצועים ואלמנטים זוהרים וצבעוניים.
- רבים מתושבי המדינה יוצאים לפיקניקים, מצוידים במנגלים, בכל רחבי המדינה. מכירה נרחבת של ציוד וכלים לפיקניק מתחילה מייד עם תום חג הפסח.
- חלק ממחנות צה"ל נפתחים לביקורים של הציבור הרחב, ונותנים לציבור הזדמנות, פעם בשנה, לפגוש מקרוב את כלי הנשק וכלי הרכב של צה"ל: נשק קל של צה"ל, מטוסים ומסוקים (כולל מטוסי קרב), ספינות הטילים וספינות סיור, טנקים, רכב קרבי משוריין, כלים הנדסיים, אמצעי תצפית ועוד. לצד הבסיסים פותח צה"ל גם חניונים ברחבי הארץ ובהם מוצגים כלי נשק, אמצעי לחימה וכלי רכב לצד הפעלות לילדים. מאז שנת ה-58 למדינת ישראל מקיימת זרוע היבשה של צה"ל תערוכה רב-חילית ביד לשריון בלטרון. בשמי הארץ נערך מטס של מטוסי חיל האוויר ומשט.
- אתרים, מוזיאונים (בהם המוזיאונים של משרד הביטחון) ופארקים נפתחים בחינם לציבור הרחב.
- ערוצי הטלוויזיה משדרים תוכניות חגיגיות ומרבים להקרין סרטים עבריים. הסרטים "גבעת חלפון אינה עונה" ו"הלהקה" נכנסו לקלאסיקה של החג.
- בניו יורק מתקיים מפגן תמיכה בישראל בסוף השבוע האחרון של חודש מאי.
- קישוטים מותקנים ברחבי הערים.
מנהגים דתיים בחג[עריכת קוד מקור | עריכה]
סוגיות הלכתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – יום העצמאות בהלכה
שאלת קביעתו של יום העצמאות כחג, לאחר כאלפיים שנה שבהן לא קבעה ההלכה חגים חדשים, הביאה לדיונים הלכתיים רבים בנושא. הדיונים נסבו אודות עצם האפשרות לקבוע חג חדש, על אמירת ההלל ביום זה ואמירת ברכותיו, על האפשרות לאומרו גם בליל יום העצמאות, על ברכת שהחיינו ביום זה, על אמירת ברכת שעשה ניסים ואמירת תפילת על הניסים[16] ביום זה, על הקריאה בתורה ועל קריאה בהפטרה ביום זה, על דחיית צום ואבלות ביום זה, ועל ההנהגות שצריכות להיות לגבי יום העצמאות שחל בשבת. יום העצמאות חל בזמן ספירת העומר במהלכה נוהגים בימינו[17] מנהגי אבלות שונים, ולפעמים חלה בו אחת מתעניות בה"ב. לפיכך שאלת הצורך לדחות מנהגי אבלות ביום העצמאות משמעותית מאוד בקרב הציבור הדתי-לאומי. בהתאם לכך, בקרב הציבור הדתי לאומי, ביום העצמאות נהוג שלא חלים מנהגי האבלות של ספירת העומר.
כאשר נקבע יום העצמאות ציין הרב יהודה לייב פישמן מימון כי הוא משתלב בין שאר חגי ישראל בסימני המועדים שיצרו חז"ל לפי ימי הפסח.
מנהגי החג בציונות הדתית[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בבתי הכנסת ובבתי המדרש של הציונות הדתית נתלים דגלי ישראל, לובשים בגדי לבן ועורכים תפילות חגיגיות בהן משלבים אמירת הלל, תפילה לשלום המדינה, שירת "לשנה הבאה בירושלים הבנויה", שירת "אני מאמין", שירת פרק התהלים "שיר המעלות בשוב ה' את שיבת ציון" במנגינת המנון התקווה, אמירת פרקי תהלים העוסקים בהודאה לה' על הצלה, בקיבוץ גלויות ובגאולת עם ישראל, ועוד [18].
- במוסדות הלימוד, בישיבות ובמכינות נערכים שיעורי תורה מיוחדים לרגל החג וכן הרקדות חגיגיות.
מנהגי החג ביהדות החרדית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בראשית ימי המדינה צוין יום העצמאות כמעט בכל חוגי היהדות הדתית והחרדית במדינת ישראל[דרוש מקור], למעט חוגים קיצוניים כדוגמת נטורי קרתא[19]. בעקבות מאבקים על רקע דתי בין הציבור החרדי לממשלות ישראל בשנים הראשונות להקמת המדינה, חל פיחות במעמדו של יום העצמאות, וכיום מרבית החרדים אינם מציינים כלל את יום העצמאות, ואינם אומרים הלל באותו יום, מטעמים הלכתיים ואידאולוגיים. ישנם אף שמציינים את יום העצמאות כיום אבל וצום (בעיקר בקרב העדה החרדית), ובמקרים שונים אומרים תחנון אף כאשר על פי המנהג אין אומרים אותו (כדוגמת יום בו נערכת ברית מילה), על מנת להדגיש את ההתנגדות לחגיגת היום.
עם זאת, בקרב קבוצות חרדיות שונות ישנו ציון מצומצם של היום, כדוגמת הנפת דגל ישראל על גג ישיבת פוניבז' בעקבות הוראת מייסדה הרב יוסף שלמה כהנמן, והוראת האדמו"ר מבוסטון בשנת תש"ע (2010) כי בבית מדרשו לא יאמר תחנון ביום העצמאות[20].
החלטות הרבנות הראשית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנים הראשונות למדינת ישראל נתקבלה עמדת הרבנות הראשית ברוב בתי הכנסת של הציבור הדתי-לאומי. מועצת הרבנות הראשית והרב שלמה גורן תיקנו את אמירת הלל בברכה בליל יום עצמאות, בישיבתה ביום כ"ה בניסן תשל"ד[21] ושינו את משנתה בשנת תש"מ[22]. ההחלטה נקבעה על ידי הרבנים הראשיים הרב הרצוג והרב עוזיאל, הרב שלמה גורן גם נכח. בשל הרצון למזער את המחלוקת עם חוגים חרדיים רבים. למרות זאת, עדיין היו רבנים (כדוגמת הרב עובדיה יוסף) שהורו למי שמעוניין לומר הלל - לומר אותו ללא ברכה ובסוף התפילה, מחמת מספר סיבות בהן בשל אי השלמתו של הנס. בדיון שהתקיים במועצה ביום ב' בניסן תשמ"ג[23] נאמרו שלוש דעות: היה מי שרצה לבטל את התקנה; היה מי שרצה להותירה על כנה; והייתה הצעת הפשרה שהתקבלה, והיא: להורות לציבור "סדרי התפילה הידועים והמקובלים מדי שנה בשנה יהיו כפי שנקבעו ונהגו בעבר[24]". לאחר ביצוע תוכנית ההתנתקות צצו קולות הקוראים לביטול אמירת הלל בברכה ביום העצמאות. למרות זאת הורו מרבית הרבנים הדתיים והחרדים לאומיים להמשיך לומר הלל בברכה[25].
במרבית הקהילות אין מברכים שהחיינו על יום העצמאות ואין מברכים ברכת "שעשה ניסים". כמו כן אין קוראים בתורה (אלא אם חל ביום שני או חמישי בשבוע [או הוקדם ליום זה], שאז קוראים שלושה קרואים בפרשת השבוע, כרגיל). ואת הפטרת ”עוֹד הַיּוֹם בְּנֹב לַעֲמֹד”[26], הנקראת מחוץ לישראל בשמיני של פסח (שאינו נחוג בארץ), קוראים בלא ברכה. אומנם יש אומרים שיש לברך 'שהחיינו' בכניסת יום העצמאות כמו בשאר חגי התורה[27], ויש אומרים שנכון לברך על בגד חדש ולכוון גם על היום[28]. מנהג יוצאי טריפולי לקרוא בתורה ביום העצמאות: בשחרית קוראים בפרשיית "מקרא ביכורים" העוסקת בשיבת עם ישראל לארצו לאחר גלות מצרים, ומפטירים בברכה ב”קוּמִי אוֹרִי”[29], ובמנחה קוראים את עליית ראשון של פרשת קדושים, ומפטירים ב”הִנְנִי מוֹשִׁיעַ אֶת עַמִּי”[30].
במהלך השנים הועלתה ההצעה להוסיף לסדר התפילה נוסח על הניסים ייעודי עבור יום העצמאות. במסגרת זאת טען הרב פרופ' עזרא ציון מלמד כי לאורך הדורות כל המאורעות הלאומיים שפקדו את עם ישראל מצאו ביטויים בתפילה, ולאור זאת היה הראשון שחיבר תפילת על הניסים עבור יום העצמאות. בהתאם לכך נוהגים מספר חוגים בציונות הדתית[31] להוסיף את הברכה. לרגל יום העצמאות ה-70 למדינה הוציא ארגון רבני בית הלל איגרת בה מופיעה ברכה זו, שהודפסה גם בסידור פעמי גאולה. כמו-כן נוהגים בקהילות רפורמיות וקונסרבטיביות להוסיף את הברכה. עם זאת לא תמכו הרבנות הראשית ומרבית הרבנים בחוגי הציונות הדתית בהוספה זו מחשש הפסק בתפילה. כמו כן לא נדרשו כלל הרבנים בחוגים החרדיים לסוגיה עקב עמדתם השלילית ביחס להודאה על הקמת המדינה.
ישעיהו ליבוביץ בספרו "יהדות, עם יהודי ומדינת ישראל"[32] האשים את הרבנות הראשית באחיזת עיני הציבור בכך שמחד קבעה ליום העצמאות מנהגים שנראים דתיים, אך אין להם משמעות הלכתית של ממש, ומאידך שללה קביעת מנהגים דתיים האופייניים לימי שמחה, כמו אמירת ברכת "שהחיינו". בהקשר זה הסביר ליבוביץ' שאין הוא מוצא משמעות דתית למדינה או ליום הזיכרון להקמתה, אך לקיום המדינה יש חשיבות כשלעצמו והקמת המדינה היא מאורע משמח, ולפיכך צריך יהודי דתי לנקוט ביום הזיכרון להקמת המדינה במנהגים הדתיים האופייניים לימי שמחה.
בזרמים הלא-אורתודוקסים[עריכת קוד מקור | עריכה]
סידור ואני תפילתי, הסידור של התנועה המסורתית (קונסרבטיבית) בארץ ובחו״ל כולל הלל עם ברכה (בחלק מהקהילות גם בערב), ״על הניסים״ מיוחד לתפילת העמידה, אמירת ״שהחיינו״, קריאה בתורה מיוחדת לחג, וקריאת ההפטרה עם ברכה[33]. בארצות הברית מקפידים בתי הספר של התנועה הקונסרבטיבית לחגוג את יום העצמאות, אולם בחלק מהקהילות ניתנת פחות תשומת לב לאירועי היום[34].
הסידור של התנועה הרפורמית במדינות דוברות האנגלית כולל סדר מיוחד ליום העצמאות הכולל הדלקת מנורה בעלת 7 קנים והקראת חלקים ממגילת העצמאות[35]. על פי רוב נוהגים בבתי הכנסת הרפורמים בעולם לקרוא הלל עם ברכה, בבוקר היום או בשבת שלפני (במקרה שבית הכנסת לא מקיים תפילת ציבור בבוקר יום העצמאות) קוראים בהפטרה שנהוגה לשמיני של פסח עם ברכות הפטרה. בנוסף ישנו 'יעלה ויבוא' מיוחד כתוספת לתפילת העמידה ו'על הניסים' שנוסף לברכת המזון ביום זה[36]. נוסחים של אלו משתנים בין התנועות הרפורמיות במקומות השונים כאשר הישראלית מעניקה ליום העצמאות משמעות משיחית-ניסית, האמריקנית מעניקה לו משמעות דתית אך לא משיחית (בדומה לחנוכה או פורים) והתנועות האירופאיות נמצאות בין קטבים אלו. במספר קהילות של התנועה הרפורמית נהוג לציין בשבת שלפני יום העצמאות "שבת תקומה". במסגרת תפילות שבת זו מוסיפים קטעים הרלוונטיים לחג[37].
כרזות ובולים[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקראת החג הופקה כרזת יום העצמאות כחלק מחגיגות העצמאות, משנת 1949 ועד שנת 2017. את הכרזה הפיק מטה ההסברה שבמשרד החינוך, שערך לשם כך תחרות בין מעצבים. הכרזה הכילה ציור סמלי, המשקף את שמחת החג או אחד מערכי מדינת ישראל וכתובת המציינת את השנה שבה הופקה הכרזה.
בולי יום העצמאות הם סדרת בולים שמנפיק השירות הבולאי לקראת יום העצמאות. החל משנת תש"י (1950) ועד לשנת תשל"ג (1973) הונפקה סדרה מדי שנה, ובשנים שלאחר מכן מונפקת הסדרה רק אחת לכמה שנים, בדרך כלל בשנת עשור.
משירי החג[עריכת קוד מקור | עריכה]
- כל הארץ דגלים (מילים: רפאל ספורטה, לחן: עמנואל עמירן)
- ארץ ישראל שלי (מילים: ולחן: דתיה בן-דור)
- ארץ ישראל יפה (מילים: דודו ברק, לחן: שייקה פייקוב)
- יש לי חבר (מילים ולחן: נעמי שמר)
- מי יבנה בית (מילים: לוין קיפניס, לחן: נחום נרדי)
- הדגל שלי (מילים: יורם טהרלב, לחן: אילנה אביטל)
- כחול ולבן (מילים: סמדר שיר, לחן: נורית הירש)
פעולות מחאה בחג[עריכת קוד מקור | עריכה]
יום העצמאות משמש גם לפעולות מחאה של קבוצות שונות בחברה הישראלית:
- ועד העקורים של ערביי ישראל עורך, מאז 1996, תהלוכה לציון נוסף של "יום הנכבה". התהלוכה נערכת במקום שבו שכן יישוב ערבי שחרב, והיא מתואמת עם ועדת המעקב של ערביי ישראל. רוב הפלסטינים מציינים את היום ב-15 במאי, אולם ערביי ישראל בחרו לציין אותו ביום העצמאות, הן משום שמדובר ביום שבתון והן כדי לעורר את התעניינות התקשורת שמסקרת את אירועי יום העצמאות. סיבה נוספת היא כיוון שבזמן הממשל הצבאי על ערביי ישראל, בין השנים 1948–1966, אסור היה לערבים לצאת מתחומי מגורם משך כל השנה (למעט אישורים לצורך עבודה), למעט ביום העצמאות - בו הותר להם לנוע לאן שיחפצו. היתר זה נוצל, בין השאר, לצורך ביקור של אלה מהם שהיו נפקדים נוכחים בכפריהם שנחרבו, לשימור זכר מקומות היישוב ולהנחלת המורשת לדור הצעיר.
- קבוצות חרדים מביעות מחאה. ישנה הפגנה שנתית של נטורי קרתא מול ישיבת פוניבז' שבהוראת מייסדה, הרב יוסף שלמה כהנמן, מניפה את דגל ישראל. קבוצת מיעוט חרדית קיצונית נוהגת לצום ביום העצמאות, ובתפילת מנחה הם מתכנסים בבית הכנסת של נטורי קרתא במאה שערים וקוראים בתורה ובהפטרה של תענית. העיתונות החרדית המשתייכת לעדה החרדית יוצאת לקראת החג במאמרי ביקורת כנגד הציונות והמדינה שהוקמה בעקבותיה. העיתונים החרדים הגדולים "יתד נאמן", "המבשר", "המודיע" ו"הפלס" מתעלמים מהחג, אך אינם כותבים נגד הרעיון הציוני.
- החל מיום העצמאות תשנ"ח מקיימת תנועת "יש גבול" ערב הדלקת משואות אלטרנטיבי ברחבת אמיל גרינצווייג מול משרד ראש הממשלה בירושלים. בטקס זה מוצגים ערכיה של תנועת "יש גבול": הפסקת האיבה הדו-צדדית שישנה בין יהודים ופלסטינים, יציאה משטחי יהודה, שומרון ועזה, תיקון היחס לחלשים בחברה ועוד.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- עדי שרצר, עיצובה של תרבות ממלכתית יהודית-ישראלית: יום העצמאות, 1948–1958 (עבודת דוקטורט), באר שבע, 2019.
- פרופ' נחום רקובר, הלכות יום העצמאות ויום ירושלים, ירושלים תשמ"ה, 408 עמודים.
- הרב אורי בצלאל פישר, הלכות יום העצמאות ויום ירושלים: מעבדות לחירות, ממוות לחיים, מחושך לאור גדול, ראשון לציון תשס"ח, 470 עמודים.
- אהרן ארנד, פרקי מחקר ליום העצמאות, ירושלים תשנ"ח.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יום העצמאות, בתוך לקסיקון הכנסת, אתר הכנסת
- יום העצמאות – חגה של מדינת ישראל, באתר "חגים"
- יום העצמאות, באתר "דעת"
- מידע על יום העצמאות בקטלוג הספרייה הלאומית
- מבחר פרטים הקשורים ליום העצמאות באתר הספרייה הלאומית
- מ"יום הרצל" ל"יום המדינה": כך נולד "יום העצמאות" באתר הספרייה הלאומית
- תערוכה וירטואלית על יום העצמאות באתר הספרייה הלאומית
- אוסף הגדות עצמאות באתר הספרייה הלאומית
- הגדת יום העצמאות, היסטוריום: רגע היסטורי למורים ותלמידים, המרכז ללימודי רוח בספרייה הלאומית
- כתבות ומאמרים בנושא יום העצמאות בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית
בנו רותנברג, אוסף תצלומים של יום העצמאות הראשון, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, אפריל 2021- חוק יום העצמאות, מאגר החקיקה של הכנסת.
- עדי שרצר, אם תרצו, הן זו הגדה: החיפוש אחר טקסט וטקס ליום העצמאות באתר מכון הרטמן.
- שי ואלטר, "יום העצמאות והלוח העברי", בד"ד - בכל דרכיך דעהו; כתב-עת לענייני תורה ומדע 34 (תשע"ט), עמ' 47–73.
- שואה ועצמאות, באתר האקדמיה ללשון העברית, 1 במאי 2011
חגיגות יום העצמאות הראשון בירושלים ובתל אביב, 7 במאי 1949, 5:04 דקות, ארכיון הסרטים הישראלי- חגיגות יום העצמאות השלישי, גנזך המדינה 1951 (באנגלית)
- הָדי אור ודוד אסף, מן הגורן ומן היקב: עצמאות לישראל, בבלוג "עונג שבת", 15 באפריל 2021
נעמה ריבה, עם כל הכבוד למנגלים ולפטישים, זה המנהג שבאמת עושה סדר ביום העצמאות, באתר הארץ, 27 באפריל 2020- עדי שרצר, על השורשים העתיקים של היהודי החדש כפי שמשתקפים בימי העצמאות הראשונים, 31 בינואר 2017.
- ביהדות הדתית
- עקיבא גלזנר, חגיגת יום העצמאות במדינה ובגולה (אייר תשט"ז), בתוך: הדרום מה, תשרי תשל"ח, עמ' 18–25, באתר היברובוקס
- הרב אורי שרקי, שיעורים על יום העצמאות, מתוך האתר של הרב אורי שרקי ואתרים אחרים.
- הרב אורי שרקי, מאמרים על יום העצמאות, מתוך האתר של הרב אורי שרקי ואתרים אחרים.
- דף מיוחד על יום הזיכרון ויום העצמאות
- הרב זכריה זרמתי, היתר תגלחת (גילוח) ותספורת ביום העצמאות על פי ההלכה, באתר "תורת אמ"ת"
- שמואל כ"ץ, חידוש שלא היה כמותו מימי בית שני, מקור ראשון, מוסף "שבת", 7 במאי 2011, גיליון 717 - על עיצוב דמותו הרוחנית של יום העצמאות בידי הרבנות הראשית
- יום אסתקלל ישראל, באתר מרכז אור שלום – לשימור והנחלת מורשת יהודי לוב
- Adi Sherzer, “The Chief Rabbinate and Israel's Independence Day Religio‐National Rituals During the 1950s,” Journal of Religious History (2021).
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ חוק יום העצמאות באתר הכנסת
- ^ בהצעת החוק נאמר: ”הכנסת מכריזה בזה על ה' באייר כעל יום הקוממיות שיוחג מדי שנה בשנה כחג המדינה”. ראו הצעת חוק יום הקוממיות, תש"ט-1949(הקישור אינו פעיל, 15.4.2021) באתר הכנסת
- ^ הצבעה ראשונה על חוק יום העצמאות, בדברי הכנסת
- ^ הצבעה שנייה ושלישית על חוק יום העצמאות, בדברי ימי הכנסת
- ^ מפגן מרהיב של צבא ההגנה לישראל ביום המדינה, דבר, 27 ביולי 1948
- ^
סעיף 1 לחוק יום העצמאות, ספר החוקים הפתוח, באתר ויקיטקסט
- ^ אברהם אריה עקביא, ליקוי בקביעת חג העצמאות, דבר, 12 במרץ 1954
- ^ חגיגות יום העצמאות יוקדמו השנה ליום חמישי, הצופה, 16 בפברואר 1954; המשך
- ^ כ-28.6% מכלל השנים.
- ^ כ-39.5% מכלל השנים.
- ^ כ-31.9% מכלל השנים.
- ^ חוק יום העצמאות (יובל לעצמאות ישראל – יום שבתון התשנ"ח-1998) (הוראת שעה)
- ^ הגדת העצמאות, באתר הספרייה הלאומית
- ^ הגדת העצמאות נגנזה על ידי המטכ"ל, באתר עיתון הצפה, אתר עיתונות יהודית היסטורית, 8.5.1952
- ^ הוראות בדבר הנפת הדגלים וקיום עבודה ושירותים ביום העצמאות, י"פ 839 מ-17 באפריל 1961
- ^ ראו: איילת לזרובסקי תפילת 'על הניסים' ליום העצמאות – סקירת הנוסחים השונים שהוצעו ל"על הניסים ליום העצמאות". וראו
- ^ בעבר ובזמן שבית המקדש היה קיים היו ימי ספירת העומר ימים של שמחה
- ^ נוסח תפילת יום העצמאות, באתר שורש
- ^ נטורי קרתא קוראים ל...אבל, חרות, 4 במאי 1949
- ^ האדמו"ר מבוסטון: אין לומר תחנון בעצמאות, באתר בחדרי חרדים, 19 באפריל 2010
- ^ נחום רקובר, הלכות יום העצמאות, התשמ"ה, עמ' שצ
- ^ ספר יובל השבעים לרבנות הראשית חלק ב עמ' 895
- ^ ספר יובל השבעים הנ"ל, עמ' 901
- ^ ספר יובל השבעים, שם.
- ^ נדב שרגאי, בציונות הדתית מתלבטים: איך לחגוג את יום העצמאות?, באתר הארץ, 1 במאי 2006
- ^ ספר ישעיהו, פרק י', פסוק ל"ב.
- ^ הרב משולם ראטה, שו"ת קול מבשר, חלק א' סעיף כ"א.
- ^ הרב אליעזר מלמד, יום העצמאות - שהחיינו והלל בלילה, באתר פניני הלכה.
- ^ ספר ישעיהו, פרק ס', פסוק א'.
- ^ ספר זכריה, פרק ח', פסוק ז'.
- ^ ב'סידור המקדש' שחיבר הרב ישראל אריאל, בהוצאת מכון המקדש, מוצע נוסח לאמירת 'על הניסים' המותאם ליום העצמאות, ונוסח נוסף של "על הניסים" המותאם ליום ירושלים.
- ^ ישעיהו ליבוביץ, יהדות, עם יהודי ומדינת ישראל, הוצאת שוקן, 1979, עמ' 91–94
- ^ Yom Ha-Atzmaut, Jewish Virtual Library
- ^ Danny Ben-Moshe, Zohar Segev, Israel, the Diaspora, and Jewish identity, Sussex Academic Press, 2007, page 74
- ^ Mishkan T'filah—A Reform Siddur
- ^ העבודה שבלב. סידור התנועה ליהדות מתקדמת בישראל
- ^ הרב יהורם מזור, שבת תקומה – רעיון ובצוע
