באג 2000

"באג 2000" היה תקלה פוטנציאלית בתוכנות מחשב לפני שנת 2000. הבעיה נבעה משיטה נפוצה לרישום תאריכים במאגרי נתונים, שבה שימשו רק שתי ספרות לציון השנה, בהנחה שמדובר בתאריך במאה העשרים.

הגרסה העברית לתקליטור משאבים לבאג 2000 של חברת מיקרוסופט

עם התקרבותה של שנת 2000 התברר שבנתונים תאריכיים רבים המאוחסנים במאגרי נתונים ממוחשבים רשומה השנה, משיקולי חיסכון במקום, בשתי ספרות בלבד (שנת 1987, למשל, נרשמה כשנת 87). זאת לפי ההנחה הברורה אז שמדובר בשנות 1900–1999 (המאה העשרים). לכן בצורת רישום זו לא הייתה בעיה כל זמן שהנתונים עסקו רק באירועים שקדמו לשנת 2000, אך יש בה בעיה כאשר לנתונים מצטרפים נתונים העוסקים בשנת 2000 ואילך. השוואה בין תאריך בשנת 2000, שבו תוצג השנה בצורה "00", לבין תאריך בשנים שקדמו לה תיתן במצב זה תשובה שגויה, משום ש-"00" קטן מ-"87", אף ששנת 2000 מאוחרת משנת 1987. גם פעולות אריתמטיות בין תאריכים (כגון חישוב הזמן שחלף בין שני אירועים) יתנו במצב זה תשובה שגויה. באג זה נקרא "באג 2000" או "באג המילניום", ועורר חשש כבד מאוד, הן ביחס לתפקודן של מערכות מידע, ובפרט ביחס לתפקודן של מערכות זמן אמת.

הרקע להתפתחות הבעיה

בשנים המוקדמות לשימוש במחשבים הייתה עוצמת המחשב מוגבלת מאוד, רכיב הזיכרון שלו היה משאב יקר והיה צורך לחסוך בשטחי האחסון. לכן, במערכות המידע הוקצו לנתון התאריך שישה תווים בלבד (במבנה של: יום, חודש ושנה – DD/MM/YY), מתוך רצון לחסוך בשטחי אחסון ובמספר ההקשות הדרושות לצורך הזנת נתון תאריכי. במסגרת שיטת ייצוג זו יוצג נתון השנה באמצעות שתי הספרות האחרונות בלבד. בעוד ששנת 1999 במערכות אלו יוצגה באמצעות הספרות "99" יוצגה שנת 2000 באמצעות הספרות "00". וגם שנת 1900 יוצגה כ-"00". שנת 2000 הוצגה כך הן במערכות המידע, והן במערכות משובצות מחשב, ובהן מערכות רפואיות, ציוד צבאי, מערכות קשר, מערכות פיקוד ובקרה ומרכזיות.

עם התפתחות המחשוב חל שינוי מהפכני בעוצמת המחשבים וביכולת האחסון שלהם, ובמקביל פחתה העלות היחסית ליחידת עיבוד וליחידת אחסון, אך נתוני תאריך רבים עדיין הוצגו בשיטה הישנה ותוכניות מחשב רבות, שנכתבו בהשפעת האילוצים מן העבר, היו עדיין בשימוש. עם המעבר לשנת 2000, שינוי שדה השנה מ-"99" ל-"00" עלול היה להביא לשיבוש חישובים ופעולות הקשורים לתאריכים – אלא אם כן ייעשו פעולות הסבה להתאמת המערכות לשנת 2000.

היקף הבעיה

שיטת הייצוג האמורה של השנה עלולה הייתה לגרום לבעיות עם המעבר לשנת 2000. מערכת המבצעת חישובים אריתמטיים בין תאריכים, מיונים לפי שדות תאריך או השוואה לוגית בין תאריכים עלולה הייתה לסבול מתקלות. מערכות מסוימות עלולות היו להפסיק לעבוד לחלוטין, בעוד שמערכות אחרות היו עלולות לפעול חלקית, או לפעול תוך מתן מידע שגוי, מבלי שמשתמשי המערכת ידעו על כך.

מערכות המחשב שהיו החשופות לסיכון היו מערכות שעשו שימוש כלשהו בנתונים תאריכיים לרבות מערכות משובצות מחשב ומערכות זמן אמת (Real time) כמרכזיות, מערכות רפואיות שונות וציוד צבאי.

הבעיה הקיפה את כל סביבת המחשוב ובכלל זה רכיבי חומרה ותוכנה, מערכות הפעלה, בסיסי נתונים, מחוללי יישומים, רשתות תקשורת, תוכנות מדף ועוד.

לכל ארגון יש נקודות השקה עם גורמים חיצוניים עקב התלות בשירותים או במוצרים שהוא מקבל, ואשר הפקתם אף היא מותנית במערכות ממוחשבות. לפיכך, לא היה בכל פרויקט בפני עצמו כדי להבטיח את הצלחת ההיערכות, בשל התלות ההדדית בין מערכות והתניית פעולתן בשרשרת פעולות הנעשות באחריותם של גורמים מחוץ לארגון. ראייה זו של הנושא הרחיבה את הבעיה וחייבה בחינה כלל מערכתית.

המחשה לעוצמתו של החשש, ולתגובתם יוצאת הדופן של ספקי החומרה והתוכנה לבעיה זו, ניתנת בכתב האחריות הסטנדרטי של חברת "חיון מחשבים בע"מ", שגם בסוף שנת 2004 כלל את הסעיף הבא:

"החברה לא תהיה אחראית על פי כתב אחריות זה ו/או בכלל לכיסוי חבות ו/או אחריות ו/או תביעה ו/או נזק הנובעים במישרין ו/או בעקיפין, מאי יכולתו של הציוד לבצע נכון, באופן מלא ו/או חלקי, פעולות כלשהן הקשורות ו/או הנובעות מתפקודי תאריך ו/או שעה וזאת בגין ו/או בקשר עם מעבר מערכות המחשב משנת 1999 לשנת 2000 ו/או בכלל (להלן "המעבר") בין לפני המעבר ובין לאחר המעבר."

הסיבה לעליית הבעיה על סדר היום הציבורי

לאור האמור, היה חשש כי שיבושים חמורים יחולו בחלק מהמערכות כבר בשנת 1999 ואף לפניה, בעיקר במערכות המבצעות בהווה פעולות הקשורות לתאריכים עתידיים (שמעבר לשנת 2000) כדוגמת הנפקת כרטיסי אשראי או ניהול חוזים ארוכי טווח. שיבושים חמורים שעלולים היו להפוך מערכות מידע רבות, פרטיות וממשלתיות, לחסרות תועלת ולפעמים אף למזיקות. הסיכונים הנובעים מהבעיה היו רבים ומגוונים, מנגנונים רבים בתחומים שונים של המשק עלולים היו להיפגע עם שינוי התאריכים בשנת 2000 ואף לפני כן.

בעיית "באג 2000" העסיקה את מומחי המחשבים, את כלי התקשורת, את הציבור כולו ולא ירדה מסדר היום בכל העולם, ככל שהתקרב מועד סיום האלף השני, בשל מספר גורמים:

• העיסוק הישיר של חלק גדול מהאוכלוסייה במחשבים אישיים בבתים ובמקומות העבודה, הגביר את מודעות הציבור.
• חשש הציבור מפני פגיעה במהלך החיים התקין, בגין תקלות במערכות מים, חשמל, תקשורת וחשבונות הבנקים של כל אחד ואחד.
• הצגת תרחישים על טילים גרעיניים שיחלו לעוף ולהתפוצץ עקב קריסת מערכות המחשב.
• ההתעניינות והדיון בנושא, של כל אמצעי התקשורת, על סוגיהם השונים, בעולם כולו.
• פחדים מאחרית הימים וסוף העולם שיגיעו במעבר המילניום.

ההיערכות ל"באג 2000"

חוברת ההסברה הישראלית בנושא

בעיית "באג 2000", שהיא ביסודה בעיית תוכנה, חרגה במידה רבה מעולם התוכנה, והפכה לבעיה של ארגונים שהשקיעו הון רב בהיערכות לקראתה, ואף לבעיה של ממשלות. גם ממשלת ישראל טיפלה בהכנת האוכלוסייה אל הלא נודע, בחודש דצמבר 1999 פרסמה חוברת הסברה בעניין זה. החוברת הציגה את ישראל כחברה בקבוצת המדינות שהיערכותן היא הטובה ביותר, ולכן ההסתברות לכשל קריטי בהן היא 15%, זאת לעומת מדינות כרוסיה וכמרוקו, שלהן נצפתה הסתברות של 66% לכשל קריטי. כצעד נוסף להרגעת הציבור נאמר בחוברת "אנו ממליצים לא להיגרר אחר סיפורי בלהות ומידע לא אחראי שחלקו מופץ על ידי גורמים בעלי עניין. אנו מציעים לפעול בשיקול דעת, להתייחס למידע מהימן ולנהוג כבימי שגרה". החוברת מתארת את ההיערכות של הגורמים השונים לבעיות אפשריות, ומסיימת בדברי הרגעה: "לא צפויות תקלות חמורות בהיקף ארצי אך ייתכנו שיבושים מקומיים ברמה המקובלת בשגרה. צוותים שהוקמו מבעוד מועד ערוכים להחזיר את המערכות לפעילות תקינה בזמן קצר ככל שניתן".

משום שבעיית שנת 2000 הייתה עלולה להשפיע על שגרת החיים של כל פרט ופרט ועל תחומי פעולה חשובים הנוגעים למדינה ולמשק, הפרויקט היה אתגר ניהולי גדול, אשר אופיין ברמת אי ודאות גבוהה. התמודדות מוצלחת עם משימה מורכבת זו חייבה ראייה כלל מערכתית של בעיית שנת 2000 והשפעותיה ובחינתה ברמה הלאומית. בארצות הברית, לדוגמה, הקים הנשיא ביל קלינטון, בפברואר 1998, את "המועצה לבעיית שנת 2000" בתוקף הוראה נשיאותית המפרטת את תפקידיה וסמכויותיה של המועצה. ממשלות במדינות מפותחות קיבלו החלטות בעניין זה, העוסקות במעורבות במעקב, בתיאום ובייזום פעולות, וכן בדיווח לציבור על מצב פעולות ההיערכות, וגם על תקלות וליקויים בהן. גם בישראל הוטל תפקיד זה על הממשלה, שבאפשרותה להביא להגברת המודעות לבעיה, להאצת מהלכים, לתיאום פעולות, לאיתור נקודות תורפה ולהבטחת היערכות נכונה במגזר הציבורי ובכל התחומים האזרחיים והביטחוניים.

אף שמערכות העוסקות בתאריכים עתידיים נאלצו להתמודד עם הבעיה כבר באמצע שנות ה-90, טיפול אינטנסיבי בה נעשה בשנים 1998–1999, שבהן שנת 2000 כבר נראתה עומדת בפתח.

ההיערכות במגזר הציבורי בישראל

שער פורטל משרד האוצר להכנה לשנת 2000
שהיה בכתובת: mof.gov.il/2000

קבלת ההחלטות

ממשלת ישראל קיבלה החלטות בדבר ההיערכות לבעיית שנת 2000. הראשונה – ביולי 1996, והשנייה – ביולי 1998. הכנסת מינתה ועדת משנה לנושא "באג 2000" בראשותו של חבר הכנסת פרופסור אלכס לובוצקי.

הנחות יסוד

הנחת העבודה של כל גופי הממשלה באה לידי ביטוי בדו"ח מבקר המדינה:

"יודגש, כי בקרב מומחים חלוקות הדעות באשר לסיכונים האמיתיים הנובעים מהמעבר לשנת 2000. הביקורת בדוח זה נערכה על-יסוד הנחת העבודה המקובלת בעולם, כי מן ההכרח הוא להיערך ולהתמודד בנחישות עם בעיית שנת 2000, להתאים את המערכות הממוחשבות לקראת שנה זו, וכי אין מקום לשאננות. הביקורת לא בחנה את מידת הסתברותה של סכנה מסוימת ואת התוצאות הממשיות שיתרחשו אם ההיערכות לא תושלם במועד."

במטרה למנוע שיבושים חמורים בפעולות הממשלה ויחידותיה החל מיום 1 בינואר 2000 ואף לפני כן, החליטה הממשלה, במסגרת הדיון על תקציב המדינה לשנת 1997:

1. להורות למשרדי הממשלה ויחידותיה לסיים את פרויקט ההסבה של כל מערכות המחשוב הממשלתיות לקראת שנת 2000, לא יאוחר מיום 30 ביוני 1998.
2. הפרויקט יעמוד בראש סדרי העדיפויות של הפעילות בתחום הענ"א בכל משרד ויחידה, וסיומו במועד שנקבע יהיה באחריות המשרדים והיחידות.
3. הפרויקט ימומן מתוך מסגרת תקציבי המשרדים והיחידות.
4. על שר האוצר למנות צוות היגוי לריכוז פעולות ההנחיה, הפיקוח והמעקב על ההיערכות למחשוב במעבר לשנת 2000. לשם ניהול המעקב השוטף והבקרה על התקדמות פרויקט הסבת מערכות המחשוב הממשלתיות לשנת 2000 יתקשר הצוות עם מנהלת חיצונית שתכלול מומחים בתחומים הרלוונטיים.

החלטת ממשלה זו התייחסה למשרדי הממשלה וליחידותיה. לא נקבע בהחלטה גורם שיפקח ויעקוב מטעם הממשלה אחר ההיערכות לשנת 2000 של גופים שפועלים מחוץ למשרדי הממשלה, בהם – תאגידים סטטוטוריים וחברות ממשלתיות. במאי 1998 הגיש צוות, שמינה שר האוצר דן מרידור נוסח הצעה להחלטה נוספת של הממשלה. ההצעה הטילה על הנהלות משרדי הממשלה ועל הנהלות יחידותיהם, את האחריות לפעולות הפרויקט גם בתאגידים ובגופים ציבוריים שבתחום אחריותם. ההצעה הובאה לפני הממשלה ואושרה ב-5 ביולי 1998. החלטת הממשלה קבעה את אחריות שרי הממשלה להספקה סדירה של שירותים לציבור, על אף בעיית שנת 2000. בהחלטה נאמר: "כל שר ימנה אחד מחברי הנהלת משרדו שיהיה אחראי על היערכות המשרד לבעיית שנת 2000". כמו כן קבעה הממשלה בהחלטתה: "להנחות את שרי הממשלה לוודא, כי בכל התאגידים והגופים הציבוריים שבאחריותם ואלו אשר פעילותם מפוקחת על ידם, נבחנו השלכות בעיית שנת 2000 על פעילות הארגון וכי קיימת היערכות להסבת מערכות המידע והתאמת המערכות 'משובצות המחשב' לשנת 2000. בחינה זו תכלול גם קיומה של היערכות ל'תוכניות המשכיות' (Contingency Plans) שתאפשרנה אספקה סדירה של שירותים לציבור, במידה שיהיו שיבושים בפעילות מערכות המידע, על אף ההיערכות שתבוצע".

עוד החליטה הממשלה, כי על כל שר להעביר למנהל הכללי של משרד ראש הממשלה, עד יום 1 בספטמבר 1998, דיווחים על עמידת משרדו בהחלטות הממשלה האמורות, ובנוסף ידווחו השרים "בכתב לראש הממשלה בתום כל רבעון, אודות ההתקדמות בפתרון הבעיה במערכות המידע ובמערכות משובצות המחשב שבמשרדיהם ובגופים המפוקחים על ידם".

יעדי ביניים מול יעדים סופיים

להשגת המוכנות לשנת 2000 נקבעו מספר שלבים לפעולה:

• שלב א' – מיפוי של המערכות (Inventory): בשלב זה יש לעשות מיפוי של כל מערכות המידע והרכיבים הטכנולוגיים בארגון.
• שלב ב' – ניתוח מצב (Impact Analysis): בסיום שלב זה יש להכין תוכנית עבודה הכוללת לוח זמנים מפורט עם אבני דרך.
• שלב ג' – הסבה (Conversion): השלב בתהליך ההתאמה שבו מוחלפת, במערכות ובציוד, התוכנה הקיימת בתוכנה המותאמת לשנת 2000. בקביעת לוח הזמנים וסדר העדיפויות למשימות ההסבה יש להתחשב בקריטיות של המערכות המוסבות לפעולות הארגון והשיבוש שייגרם אם התאמתן לא תושלם במועד.
• שלב ד' – בדיקות (Testing): לדעתם של מומחים בנושא הסבה לשנת 2000, יש להקדיש לשלב הבדיקות של המערכות המוסבות עד מחצית ממשאבי הפרויקט, הן מבחינה תקציבית והן מבחינת הזמן הנדרש לביצועו.

הנהלות הארגונים אמורות היו ליזום את התאמתן של מערכות המידע לשנת 2000, כדי לאפשר את המשך פעילותו של הארגון שבאחריותן. כדי להיערך כיאות ולאפשר את תפקודן של המערכות הממוחשבות ולהבטיח את רציפות פעולות הארגון, נוצר צורך להגדיר ולאפיין את החשיבות והקריטיות של כל אחד מן הרכיבים הקשורים במערכות, וכן את הקריטיות של כל מערכת ומערכת לפעולות הארגון ולהמשכן, במסגרת תהליך הקרוי "ניתוח סיכונים" במהלכו היה צורך:

• לאסוף נתונים על סיכונים שמערכות המידע או מערכות משובצות מחשב עלולות להיחשף להם ולבחון אותם;
• לקבוע את משך זמן ההשבתה הסביר – מצד הארגון ומטרותיו – של כל אחד ממהלכיו הממוחשבים;
• להעריך את תוחלת הנזק, את המשאבים הדרושים למניעתה ואת כדאיות ההשקעה במניעת הנזק או צמצומו.

יחד עם ניהול הפרויקט, היה על ההנהלות להיערך גם למצב שהתאמת המערכות לא תושלם בזמן, או למצב שלמרות פעולות ההתאמה יתגלו בינואר 2000 תקלות, או ישתבש שירות חיוני, התלוי בגורם חיצוני, ומערכות מידע יקרסו. על ההנהלה של כל ארגון להכין תוכניות המשך (Contingency Plans) לאותן פעולות שיאפשרו את המשך תפקודו של הארגון ואת הספקת השירותים שיוגדרו חיוניים, גם אם לא יפעלו מערכות מידע קריטיות או אם ישתבשו תהליכים. לשם כך כל ארגון הכין תוכניות שיגדירו חלופות לתהליכים ולשירותים חיוניים הנעשים בסיוען של מערכות מידע ומערכות משובצות מחשב. נוהל מסגרת לפיתוח ולתחזוקה של מערכות ממוחשבות, שהוציא החשב הכללי במשרד האוצר ליחידות ענ"א במשרדי הממשלה ושאושר על ידי הממשלה, קובע כי בפרויקט ייעשה ניתוח סיכונים בשלב המיפוי או לפחות בשלב ההסבה.

לשם העברת מידע שוטף למשרדי הממשלה ולציבור אודות ההיערכות לבאג פתח משרד האוצר באתר אינטרנט שלו פורטל מיוחד בכתובת: mof.gov.il/2000. פורטל זה כלל מסמכים ומידע רב אך כעבור מספר שנים הוסר הפורטל על כל המסמכים שבו.

מהלך הביצוע

במהלך 1997 זיהו חברי צוות ההיגוי שמינה שר האוצר, שעל אף החלטת הממשלה, לא הייתה בקרב הדרגים הבכירים במשרדי הממשלה התייחסות מספיקה לבעיית שנת 2000 והם לא היו מעורבים בפעולות ולא יזמו אותן. בדוח ממאי 1998 נאמר, כי "חלק מהמנהלים הכלליים במשרדים אינם מעורבים מספיק בתהליך ההסבה והתקדמותו וכן אינם מודעים להשלכות הבעיה ואחריותם לעניין". בעיה נוספת נבעה מחוסר מתמשך במשק הישראלי בעובדי היי-טק, לפיכך סוכם עם מנהל האגף להכשרת כוח אדם במשרד העבודה ועם איגוד בתי התכנה על מיקוד פעילות ההכשרה בתחום המחשוב בהכשרה ספציפית להסבות לשנת 2000. נקבעה מסגרת בה יבוצעו הכשרות על ידי בתי תוכנה שיקלטו בעצמם את המוכשרים ותוכנית שתרחיב את היצע כוח האדם בתחום ותגדיל את שעור המועסקים מבין מסיימי הכשרות משרד העבודה בתחום המחשוב.

בדיקה של משרד מבקר המדינה העלתה כי במשרדים ממשלתיים רבים, ברשויות מקומיות וכן בגופים ממשלתיים אחרים לא הייתה ההנהלה הבכירה מעורבת במהלכי הפרויקט: לא בייזום שלו ולא במעקב תכליתי ומועיל אחר התקדמותו. ברבים מן הגופים שנבדקו באה היוזמה להתאמת המערכות הממוחשבות לשנת 2000 מיחידות המחשוב. ברבים מן הגופים הייתה זו גם היוזמה היחידה. חוסר המעורבות של ההנהלות על אף התוצאות האסטרטגיות שעשויות להיות לבעיית שנת 2000 על תפקודם התקין של הגופים עליהם הופקדו, באו לביטוי בקצב הפעלת הפרויקט. הועלה, כי החלת הפרויקט ברבים מהגופים שנבדקו לא נעשתה בקצב רצוי, למרות החלטת הממשלה. ברוב החברות הממשלתיות והרשויות המקומיות שנבדקו, היה איחור ביישום הפרויקט על אף הקריטיות של השירותים שהם מספקים.

על בסיס החלטת הממשלה מינה שר האוצר דאז ועדת היגוי שבה היו חברים: סגן הממונה על התקציבים, המשנה לחשב הכללי, מנהל שע"מ (שירות עיבודים ממוכנים), מנהל מערכות המידע של קופת חולים כללית ויועץ לענייני מחשוב של משרד האוצר. מיום מינויה ריכזה ועדת ההיגוי את פעולות ההנחיה, הפיקוח והמעקב על ההיערכות למחשוב במעבר לשנת 2000. הוועדה הגדירה את המטרות הבאות:

1. להגביר את המודעות לבעיה במשרדי הממשלה ולקדם את הפעילות הקשורה להסבת המערכות בהם.
2. להגביר את מעורבותם של הדרגים הבכירים במשרדי הממשלה בכל הנוגע להערכות לשנת 2000.
3. לסייע למשרדים בפרויקט ההסבה באמצעות פעולות מרוכזות, תוך ניצול היתרונות לגודל של הממשלה.

עם תחילת פעילותה ובמטרה ללמוד על היקף הבעיה יזמה הוועדה בנייה של בסיס נתונים עדכני שמרכז נתונים אודות המערכות הקיימות במשרדים השונים ומידת מוכנותן לשנת 2000. המידע שנאסף ורוכז בבסיס הנתונים הצביע על שונות רבה בין המשרדים בכל הקשור לרמת המודעות, רמת המוכנות ורמת הפעילות בנושא. לפיכך נשלח מכתב בנושא לכל המנהלים הכלליים של משרדי הממשלה כדי לידע אותם בדבר הסיכונים הנובעים מטיפול לקוי בבעיה ועל מנת שיגלו מעורבות ישירה בעניין ולא ישאירו את הטיפול רק למנהלי יחידות המחשב.

אורגן כינוס חירום בנושא שנת 2000 לפורום מנהלי יחידות המחשב במשרדי הממשלה. בכינוס זה הוצגו פתרונות מעשיים לבעיות בהן נתקלו המשרדים בשלבי ההסבה השונים והתקיים דיון שבו הציגו המשרדים את טענותיהם ואת צורכיהם בעניין.

הוחלט שבתקציב לשנת 1998 יתוקצבו הוצאות פיתוח המחשוב של משרדי הממשלה השונים בתקנות רזרבה. הרזרבה תופשר פרטנית לכל משרד לאחר הצגת התקדמות משמעותית בפרויקט ההסבה. פעולה זו נעשתה במטרה לאכוף הקצאת משאבים מספקת לפרויקט, למקד את פעילות הפיתוח במשרדים בנושא ההסבה וכדי למנוע עיכובים בהתקדמות ההסבות בגין התחלת פרויקטים בתחום המחשוב שאינם קשורים בהסבת המערכות.

נשלח מכתב בחתימת מנכ"ל משרד האוצר לכ-20 מנהלים כלליים של תאגידים סטטוטורים שונים במטרה להגביר את מודעותם כמנהלים לבעיית שנת 2000 בגופים אלו.

עדכונים מפורטים לגבי הערכות המשרדים ופעילות הוועדה הועברו למבקרת מערכות מידע שבמשרד מבקרת המדינה, אשר קיימה פגישות עם המשרדים שהתקדמות פרויקט הסבת המערכות בהם לא הייתה משביעת רצון.

ועדת ענ"א עליונה במשרד החשב הכללי הסירה חסמים בכל הנוגע להליכי רכש או התקשרות עם ספקים, הנדרשים במסגרת פרויקט ההסבה. במסגרת זו ניתנו פטורים מהליכי מכרז.

הוכן סקר מקיף ביותר (ראשון מסוגו בארץ) אודות הכלים הממוחשבים המוצעים בישראל להסבת מערכות לשנת 2000. הסקר העמיד לרשות יחידות המחשב במשרדי הממשלה מידע מרוכז ועדכני, שאיפשר ליחידות השונות, תוך זמן קצר יחסית, לבחור בכלי המתאים ביותר לסביבת המחשוב הספציפית שלהן.

תוצאות ההיערכות

ככלל, הטיפול במרבית המערכות לא הסתיים עד לתאריך היעד (30 ביוני 1998) שנקבע בהחלטת הממשלה הראשונה. הסיבות המרכזיות לכך היו:

• התחלה מאוחרת של תהליך הטיפול בבעיה.
• הערכה מקילה של חומרת הבעיה וזמן הטיפול הנדרש לפתרונה.
• היערכות לא מספקת להסבה מבחינת הקצאת תשומות ניהול וכוח אדם.

לא היה אף מקרה בו הפעילות לא החלה או עוכבה בשל מחסור בתקציבים.

בין נובמבר 1997 ליוני 1999 בדק משרד מבקר המדינה את פעולות ההיערכות ואת ניהול הפרויקט בממשלה, במשרדיה, ביחידותיה, בתאגידים סטטוטוריים, ברשויות מקומיות, ובחברות ממשלתיות המופקדות על הספקת שירותי תשתית חיוניים. מטרת הביקורת הייתה לבחון את הפעולות שנעשו ואת מוכנות הגופים המבוקרים להתמודד עם בעיית שנת 2000, לברר אם נעשות הפעולות הדרושות כדי להבטיח המשך פעילות תקינה והספקה סדירה של שירותים לציבור. הסתבר כי הצוות שהקים השר לא פנה אל רשויות המפקחות על פעולתם של גופים כלכליים, כגון: רשות החברות הממשלתיות, הממונה על שוק ההון, הביטוח והחיסכון, והמפקח על הבנקים, ולא בירר אם בידיהם נתונים על היערכותם לבעיית שנת 2000 של הגופים הנתונים לפיקוחם, אשר חובת הזהירות והאחריות מחייבת אותם לנקוט בכל הצעדים הדרושים כדי לקיים את איתנותם, המשך יציבותם והבטחת תפקודם התקין. הביקורת העלתה, כי ברוב הגופים שנבדקו, חשיבות הנושא לא הובנה עד תחילת 1998, והם התרכזו בתחילת הפרויקט בפעולות להתאמתן של מערכות מידע, ולא החילו אותו על מערכות משובצות מחשב השכיחות בגופים עתירי טכנולוגיה ובהם – חברת החשמל וחברת בזק.

סוף דבר

בסופו של דבר לא התממש החשש מ"באג 2000". המצדדים בפעולות המנע מייחסים זאת להשקעות האדירות שנעשו לפתרון הבעיה קודם להגעתה של שנת 2000. המתנגדים לעומת זאת, מצביעים על פגיעה מצומצמת מאד גם במדינות אשר נקטו מעט מאד למניעת הבאג, בדומה למדינות מערביות אשר כן נקטו. שתי שיטות עיקריות שימשו להתמודדות עם בעיית "באג 2000":

• מעבר יסודי על חומרה ותוכנה, בניסיון לאתר כל טיפול שגוי בתאריכים, ותיקון טיפול זה.
• החלפת חומרות ותוכנות מיושנות, שנכלל בהן "באג 2000", בחדשות, שלא סבלו מבעיה זו.

בנוסף ננקטו אמצעי זהירות שונים, כגון הוצאת תדפיסים של מאגרי נתונים, כדי שישמשו אסמכתה במקרה שמאגר הנתונים יחדל לתפקד.

ההכנות האינטנסיביות לבאג הביאו, מכל מקום, לשדרוג מערכות מחשוב בעולם כולו, מעל ומעבר לטיפול בבאג עצמו.

בעיית חודש פברואר

מאמר מאת אמנון ז'קונט שפורסם בגיליון ינואר 2005 של הירחון "כותרת", ובו טעות של הכותב בעניין מספר הימים בחודש פברואר 2000 (שלמעשה אכן ארך 29 ימים)

בנוסף לחשש העיקרי, העוסק במעבר משנת 1999 לשנת 2000, התעורר חשש נוסף, משני, הקשור אף הוא בשנה זו: בשנה זו יש בפברואר 29 ימים, אך התעורר חשש שמי שאינו מכיר את האלגוריתם המדויק לעיבורו של פברואר יטעה לחשוב שבשנה זו יש בפברואר רק 28 ימים.

ראו גם

• באג 2038
• באגים הקשורים לשעה ותאריך

לקריאה נוספת

• מידעון – כתב עת למידע בעיבוד נתונים אוטומטי, יולי–אוקטובר 1998. הגיליון מוקדש כולו ל"באג 2000".

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא באג 2000 בוויקישיתוף

• מבקר המדינה, דו"ח על ההיערכות לקראת בעיית המחשוב של שנת 2000 (באג 2000), ירושלים, 1999
• הבאג שלא היה, באתר TheMarker‏, 15 בינואר 2010
• דנה אביב, ‏איזה גורל מחכה לאלפי מתכנתים ישראליים אחרי שנת 2000?, באתר גלובס, 11 בפברואר 1998
• באג 2000: המשפטים שאחרי, באתר גלובס, 8 ביולי 1999
• עמיר מקוב, ‏המניפולציה של באג 2000, באתר גלובס, 5 באוקטובר 1999
• מאת גדי גולן, ‏סוף סוף – באג 2000: הבנקט של בנה"פ בעומר חילק כסף, באתר גלובס, 11 בינואר 2000
• עופר אדרת, תקלת "באג 2010" שיתקה מיליוני כרטיסי אשראי בגרמניה, באתר הארץ, 5 בינואר 2010
• דב אלפון, גבירותי ורבותי, כנראה שלא נתרסק, באתר הארץ, 1 בינואר 2000
• ירון דרוקמן, אז מה קורס? כך נראתה היסטריית באג 2000, באתר ynet, 3 בינואר 2015
• אליצפן רוזנברג, המשבר שלא היה: באג 2000 והשיאים המוזרים של השקל, באתר ynet, 31 בינואר 2018
• באג 2000 במחשבון של Psion משנת 1986, באתר טוויטר
• רן לוי, באג 2000, או – האפוקליפסה של הארנבות, באתר "עושים היסטוריה" (שידור של הפודקאסט וטקסט מלא שלו)
• נגה אריאל, מה אפשר ללמוד מהקטסטרופה שלא קרתה, באתר הארץ, 25 בדצמבר 2019
• כאן מסבירים | מה הסיפור של באג 2000?, סרטון באתר יוטיוב
• באג 2000, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• מערכות מחשב, הסבת תאריך שנת אלפים, דף שער בספרייה הלאומית