U1 (הרכבת התחתית של וינה)
 | |||
 | |||
| מידע כללי | |||
|---|---|---|---|
| מדינה | אוסטריה | ||
| עיר | וינה | ||
| שם המערכת | הרכבת התחתית של וינה | ||
| מפעיל |
Wiener Linien  | ||
| מידע על ההקמה | |||
| פתיחת הקו | 1978 | ||
| מידע על הקו | |||
| אורך הקו | 14.5 ק"מ | ||
| רוחב המסילה |
1435 מ"מ | ||
| מתח חשמלי |
750 V DC railway electrification | ||
| צבע על המפה | אדום | ||
| מספר התחנות | 19 | ||
| תרשים הקו | |||
 | |||
| |||
  | |||
קו U1 הוא אחד מקווי הרכבת התחתית של וינה. בקו זה, שאורכו 14.5 קילומטרים (בין רוימאן-פלאץ Reumannplatz ללאופולדאו Leopoldau), פועלות כ-19 תחנות. נכון לשנת 2016, תחנה נוספת, Oberlaa, והמסילה המובילה אליה, נמצאים תחת בניה. עם סיום ההרחבה (יעד לסיום ב-2017), U1 יהפוך לקו הארוך ביותר ברכבת התחתית (כיום קו ה-U6 הוא הארוך ביותר).
קו זה נפגש עם קו U2 ועם U4 בתחנת קרלספלאץ (Karlsplatz), עם קו U3 בתחנת שטפאנסנפלאץ (Stephansplatz), עם קו U4 בתחנת שוודנפלאץ (Schwedenplatz) ועם קו U2 בתחנת פראטרשטרן (Praterstern). הקו נפתח לראשונה ב-25 בפברואר 1978.
תחנות נבחרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]1. רוימאנפלאץ (25 בפברואר 1978)
- התחנה הראשונה שנפתחה
5. קארלספלאץ (25 בפברואר 1978)
- קישור ל-U2, U4 ורכבות מקומיות
- התחנה של U4 נמצאת במקומה של הרכבת העירונית משנת 1898, ומשלבת חלקים ממנה
- עיצוב מסובך מאחר שהנהר וינה זורם מתחת לקרקע של הרציפים של U2 ו-U4
- ישנם יותר דרגנועים מכל תחנה אחרת במערכת
6. שטפאנספלאץ (18 בנובמבר 1978)
- קישור ל-U3
7. שוודנפלאץ (24 בנובמבר 1979)
- קישור ל-U4
- לשעבר תחנה של הרכבת העירונית (1901)
- ניתן לראות שרידים של חומת העיר העתיקה
9. פראטרשטרן (28 בפברואר 1982)
- קישור ל-U2, הקו הראשי ו-S-Bahn
11. דונאואינזל (אי הדנובה) (3 בספטמבר 1982)
- התחנה נמצאת מתחת לגשר האימפריה.
12. קייזרמילן / וינה אינטרנשיונל סנטר (3 בספטמבר 1982)
19. לאופלדאו (2 בספטמבר 2006)
- קישור לקו הראשי ול-S-Bahn
