לדלג לתוכן

The Last Song

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
"The Last Song"
סינגל בביצוע אלטון ג'ון
מתוך האלבום The One
יצא לאור 6 באוקטובר 1992 (ארצות הברית)
נובמבר 1992 (בריטניה)
תאריך הקלטה 1991–1992
סוגה מוזיקה עכשווית למבוגרים, מוזיקת פופ עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
בי-סייד "The Man Who Never Died" (Remix)
חברת תקליטים MCA רקורדס, דה רוקט רקורד קומפני עריכת הנתון בוויקינתונים
כתיבה אלטון ג'ון, ברני טופין עריכת הנתון בוויקינתונים
הפקה כריס תומאס עריכת הנתון בוויקינתונים
כרונולוגיית סינגלים של אלטון ג'ון
"Runaway Train"
(1992)
"The Last Song"
(1992)
"Simple Life"
(1993)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

"The Last Song" (בעברית: השיר האחרון; במקור: "Song for 1992"‏[1]) הוא סינגל של הזמר הבריטי, אלטון ג'ון. השיר שיצא ב-6 באוקטובר 1992 מופיע באלבום האולפן ה-23 של אלטון ג'ון, The One. השיר נכתב על ידי אלטון ג'ון וברני טופין, והופק על ידי כריס תומאס (אנ'). השיר הוא שיר צדקה, שהכנסותיו הותרמו לקרן האיידס של אלטון ג'ון (אנ'). השיר הגיע, בשיאו, למקום השביעי במצעד הסינגלים של RPM (אנ'), למקום השני במצעד השירים העכשוויים למבוגרים, ולמקום ה-21 במצעד הסינגלים הבריטי.

כותב המילים של אלטון ג'ון, ברני טופין, שלח לאלטון ג'ון בפקס את המילים בפריז, זמן קצר לאחר שהסולן הראשי של קווין, פרדי מרקיורי, מת בשנה הקודמת. בריאיון עיתונאי שנתן אלטון ג'ון לאדבוקט אמר כי: "בכיתי כל הזמן כשכתבתי את המוזיקה, והיה לי מאוד קשה לשיר אותו".[2]

מיקומי שיא

[עריכת קוד מקור | עריכה]
‏  מצעדים ודירוגים (1992–1993)
מדינה מצעד מיקום שיא
אוסטרליה מצעד הסינגלים האוסטרלי 32
אירופה אירופה הוט 100 80
אירלנד מצעד הסינגלים האירי 28
ארצות הברית בילבורד הוט 100 23
מצעד השירים העכשוויים למבוגרים 2
מצעד 40 שירי המיינסטרים 26
גרמניה GfK – טופ 100 72
הולנד מצעד 40 הסינגלים ההולנדיים 36
מצעד 100 הסינגלים ההולנדיים 38
הממלכה המאוחדת מצעד הסינגלים הבריטי 21
ניו זילנד המצעד הניו זילנדי הרשמי 27
פלנדריה אולטראטופ 50 35
קנדה קנדה הוט 100 -
מצעד הסינגלים של RPM 7
מצעד השירים העכשוויים למבוגרים של RPM 3
‏  מצעדי סוף שנה (1992)
מדינה מצעד מיקום שיא
קנדה קנדה הוט 100 -
מצעד השירים העכשוויים למבוגרים של RPM 53
‏  מצעדי סוף שנה (1993)
מדינה מצעד מיקום שיא
ארצות הברית בילבורד הוט 100 -
מצעד השירים העכשוויים למבוגרים 29
קנדה קנדה הוט 100 -
מצעד הסינגלים של RPM 77
מצעד השירים העכשוויים למבוגרים של RPM 47

בתרבות פופולרית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר הופיע בכתוביות הסיום של הסרט מ-1993, והתזמורת ממשיכה לנגן, שהציג תמונות של אנשים בולטים שחלו בHIV/איידס.

השיר הוזכר פעמים רבות בתוכנית הרדיו האמריקאית, The Howard Stern Show (אנ').‏[3]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Bernardin, C. and Stanton, T. Rocket Man: The Encyclopedia of Elton John, pp 182-183, Greenwood Press, 1995
  2. ^ Songfacts. "The Last Song by Elton John - Songfacts". www.songfacts.com (באנגלית). ארכיון מ-2021-12-07. נבדק ב-2022-01-12.
  3. ^ Dell'Abate, Gary (31 May 2011). They Call Me Baba Booey (אורכב 15.10.2022 בארכיון Wayback Machine), Spiegel & Grau. p 159. Archived at Google Books. Retrieved 2 October 2015.