לדלג לתוכן

STS-32

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
STS-32
נתוני משימה
מטרה מרכזית שחרור לוויין למסלול
מעבורת קולומביה
כן שיגור 39-A
שיגור 9 בינואר 1990 12:35:00 UTC
נחיתה 20 בינואר 1990 9:35:37 UTC
משך המשימה 10 ימים, 21 שעות ו-36 שניות
נתוני חללית
מסת החללית 116,117 ק"ג עריכת הנתון בוויקינתונים
נתוני מסלול
מספר הקפות 172 עריכת הנתון בוויקינתונים
אפהליון 361 ק"מ (כדור הארץ) עריכת הנתון בוויקינתונים
פריהליון 296 ק"מ (כדור הארץ) עריכת הנתון בוויקינתונים
זמן הקפה 91.1 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה מסלול 330 ק"מ
נטיית מסלול 28.5 מעלות
אורך מסע 7,258,096 ק"מ
צוות
אנשי צוות דניאל ברנדנסטיין, מרשה אייבינס, בוני דנבאר, ג'ים ות'רבי, ג'יי דייוויד לואו עריכת הנתון בוויקינתונים
משימות קשורות
משימה קודמת
STS-33
משימה הבאה
STS-36
מזהים
מספר קטלוג לוויינים 20409 עריכת הנתון בוויקינתונים
מאגר המידע הלאומי 1990-002A עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

STS-32, היא המשימה ה-33 בתוכנית המעבורות של נאס"א והמשימה ה-9 של מעבורת החלל קולומביה. משימה זו הייתה הראשונה ששוגרה מכן השיגור 39A מאז משימת STS-61-C ב-12 בינואר 1986. משימה זו הייתה אחת הארוכות לאותה תקופה, 10 ימים. לפני משימה זו הייתה משימת STS-9 למשימה בעלת אותו משך זמן שבוצעה על ידי הקולומביה גם כן, ותכליתה הייתה להיות משימת "מעבדת החלל" הראשונה.

המעבורת שוגרה ב-9 בינואר 1990. עיקר המשימה הייתה לשחרר לחלל את לוויין ההגנה ליסאט-F5 של סינקום ואת LDEF, ניסוי החשיפה הארוכה לחלל (אנ'), שאיסופו התעכב בארבע וחצי שנים בעקבות אסון צ'לנג'ר שאירע ב-1986[1]. ביום הטיסה הרביעי, מומחה המשימה, דנבאר הפעיל את הזרוע הרובוטית והצליח לחבר אותה ל-LDEF, שגודלו היה כשל אוטובוס. גוף הניסוי הועבר לתא המטען של המעבורת עד לחזרתה לכדור הארץ[2].

איסוף המיכל תועד בסרט Destiny in Space שצולם במצלמת IMAX.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא STS-32 בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]