S-200

S-200

מידע בסיסי
קוד נאט"ו	Gammon
ייעוד	טיל קרקע-אוויר
ארץ ייצור
יצרן	אלמז-אנטיי
פעילות מבצעית	מלחמת האזרחים בסוריה (נגד חיל האוויר הישראלי)
מלחמות ומבצעים	מלחמת האזרחים בסוריה, ההתקוממות בלוב, הסכסוך האוקראיני–רוסי
תקופת השירות	1967–הווה (כ־57 שנים)
משתמשים	הכוחות המזוינים של הפדרציה הרוסית
פלטפורמת שיגור	משגר ועליו טיל יחיד
מאפיינים כלליים
הנעה	מאיצים: מנוע רקטי דלק מוצק שלב שני: דלק נוזלי
משקל	7,100 ק"ג
ממדים
אורך	10.8 מטר
ביצועים
מהירות	1,371 מטר לשנייה
טווח	300 ק"מ
גובה טיסה	40,000 מטר
ראש קרב והנחיה
ראש קרבי	217 ק"ג
מרעום	קרבה
הנחיה	מכ"ם

S-200 אנגרה/וגה/דוּבְּנה (ברוסית: Ангара\Вега\Дубна; בקוד דיווח נאט"ו: SA-5 Gammon) היא מערכת טילי קרקע־אוויר נייחת לטווחים בינוניים עד ארוכים מתוצרת ברית המועצות. המערכת מיועדת ליירט מטוסי בקרה אווירית, מטוסי צילום ומפציצים בטווחים ארוכים. נתוניו הטכניים של הטיל אינם מאפשרים יירוט של מטרות מתמרנות ולכן אינו מיועד ליירוט מטוסי קרב. סוללת טילי S-200 כוללת 6 משגרי מסילה שעל כל אחד מהם טיל בודד, ומכ"ם גילוי אווירי מסוג P-14 בעל טווח גילוי של כ־600 ק"מ.

נוכח גודלו הפיזי של הטיל וריבוי מערכות תומכות הכרחיות בסוללת הטילים, המערכת סובלת מחוסר ניידות. על פי הדוקטרינה הצבאית הסובייטית יש לפצות על חוסר ניידותה של המערכת בהקמת מערכות דמה סמוכות אשר יקשו על תוקף לזהות את הסוללה האמיתית. לכן על פי רוב ניתן למצוא סמוך לסוללת הטילים מרכיבי סוללה דמה מסוגים שונים.

תיאור המערכת

טיל

טיל S-200 על משגר רכוב בצבא אוקראינה

לכל טיל מוצמדים 4 מנועי האצה רקטיים מונעים בדלק מוצק. לאחר סיום בעירתם הם מתנתקים מהטיל ומופעל מנוע דלק נוזלי של הטיל. הטווח המקסימלי של הטיל הוא 150–400 ק"מ, תלוי בדגם הטיל. הטיל משתמש בהנחיית אלומת רדיו לתיקון המעוף במהלכו, ולקראת המטרה הוא מפעיל מכ"ם חצי־אקטיבי לצורך התבייתות סופית. המהירות המרבית של הטיל היא 4 מאך. הגובה האפקטיבי של הטיל הוא 20,000-300 מטר בדגמים הראשונים ועד ל־35–40 ק"מ בדגמים המתקדמים יותר. הטיל מצויד בראש קרב במשקל 217 ק"ג חומר נפץ מרסק או בראש קרב גרעיני בעוצמה של 25 קילוטון המופעל רק על ידי אות מהפיקוד.

מכ"ם

מכ"ם 5N62

המכ"ם המרכזי המשמש את מערכת ה־S-200 הוא 5N62 (קוד דיווח נאט"ו: Square Pair), המכ"ם בעל טווח של 270 ק"מ ומשמש גם לעקיבה אחר המטרות וגם להארתן לצורך הנחיית הטיל.

מכ"מים נוספים בהם המערכת משתמשת הם:

• "P-14/5N84A "Tall King או "Big Back" המשמש לגילוי מטרות והתראה מוקדמת (בעל טווח של 600 ק"מ, וגובה מרבי של 46 ק"מ).
• "Kabina 66/5N87 "Back Net או "Back Trap" המשמש להתראה מוקדמת (בעל תצורת חיפוש מיוחדת בגובה נמוך, וטווח של 370 ק"מ).
• "P-35/37 "Bar Lock\Bar Lock B בעל הספק של 1,000 קילוואט, משמש לגילוי ועקיבה אחר מטרות (טווח של 392 ק"מ).
• "Side Net" או "Odd Pair" המשמש לאיתור גובה המטרות (משמש גם במערכות SA-2, SA-4 ו־SA-3. בעל הטווח של 240 ק"מ, וגובה מקסימלי של 32 ק"מ).
• "P-15M(2) "Squat Eye בעל הספק של 380 קילוואט. משמש לגילוי מטרות (טווח של 128 ק"מ).

דגמים

• S-200A אנגרה - נכנס לשירות בשנת 1967, בעל טווח מקסימלי של 160 ק"מ וגובה טיסה מרבי של 20 ק"מ.
• S-200V וגה - נכנס לשירות בשנת 1970, בעל טווח מקסימלי של 250 ק"מ וגובה טיסה מרבי של 29 ק"מ.
• S-200 וגה - בדגם זה בעל טיל חדש, קצר יותר ובעל מנוע דלק מוצק, הוארך הטווח המקסימלי ל־300 ק"מ ולגובה טיסה מרבי של 40 ק"מ.
• S-200M וגה־M - בעל טווח מקסימלי של 300 ק"מ וגובה טיסה מרבי של 29 ק"מ.
• S-200VE וגה־E - הדגם לייצוא, בעל ראש קרב נפיץ בלבד, טווח מקסימלי של 250 ק"מ וגובה טיסה מרבי של 29 ק"מ.
• S-200D דובנה - נכנס לשירות בשנת 1976, בעל ראש קרב נפיץ או גרעיני, בעל טווח מקסימלי של 400 ק"מ וגובה טיסה מרבי של 40 ק"מ.

מפעילים

מפת מפעילי מערכת ה־S-200

עם המדינות המפעילות את הטיל נמנות אוקראינה, איראן, אלג'יריה, בולגריה, גאורגיה, הודו, לוב, קוריאה הצפונית, רוסיה, סוריה ועוד.

טיל S-200 שירה צבא אוקראינה יירט ב־4 באוקטובר 2001 מטוס Tu-154 הרוסי (טיסה 1812 של S7 איירליינס) בו נספו 78 בני אדם, רובם ישראלים, מעל הים השחור.

פעילות מבצעית של המערכת בסוריה

ערך מורחב – ישראל במלחמת האזרחים בסוריה

מפת אמ"ט לטיל SA-5 שנערכה בCIA בשנת 1984

סוריה הייתה המדינה הראשונה שרכשה את המערכת מברית המועצות. המערכת נדרשה לסוריה לאחר מלחמת לבנון הראשונה כדי לאיים ולהגביל את חופש הטיסה שהיה למטוסי הבקרה האווירית של ישראל, שסייעו להצלחה בקרבות האוויר במלחמה. לאחר השמשת הסוללות נוצר מצב חדש שבו נמל התעופה בן-גוריון היה מצוי בטווח הטילים. רכיבי המערכת סופקו בינואר 1983. במהלך מלחמת האזרחים בסוריה השתלטו המורדים על מספר אתרים שבהם ניצבו רכיבי המערכת וגרמו לה נזק. חלק מהמערכות שנפגעו במהלך הלחימה הוחלפו או תוקנו על ידי רוסיה וחזרו לכשירות מבצעית.

ב־17 במרץ 2017 נורו מספר טילי S-200 לעבר מטוסים ישראליים שהפציצו מטרה בסוריה. אחד הטילים שהמשיך לכיוון ישראל יורט על ידי טיל חץ 2. ב־16 באוקטובר 2017 שיגר צבא סוריה טיל S-200 לעבר מטוסי קרב של חיל האוויר הישראלי שחגו בשמי לבנון בגיחת צילום שגרתית. המטוסים לא נפגעו והשיבו בירי פצצות מונחות שהשמידו את מכ"ם סוללת הנ"מ שתקפה אותם ובכך הוציאו אותה מכלל שימוש.

בעימות האווירי בין ישראל לסוריה ואיראן בפברואר 2018 הצליחה סוללת S-200 סורית, באמצעות ירי של למעלה מ-20 טילי נ"מ, להפיל מטוס F-16I סופה של חיל האוויר הישראלי מעל שמי ישראל, אחרי שזה חזר מתקיפה בסוריה. הטייס והנווט נטשו את המטוס, שהתרסק בשטח ישראל, ובצניחה נפצעו קשה וקל.

ב-17 בספטמבר 2018 תקפו סוללות S-200 סוריות רביעיית מטוסי F-16 ישראלים שתקפו מטרות במערב סוריה אך פגעו והפילו בשגגה מטוס איליושין 20 רוסי ששימוש כמטוס לאיסוף מודיעין. המטוס הרוסי התרסק מעל למימי הים התיכון וכל 14 החיילים שהיו בו נהרגו. התקרית הביאה למתיחות ביחסי ישראל–רוסיה.

ב-30 ביוני 2019 הופעלו טילי S-200 סורי כנגד מטוסי הפצצה ישראלים שתקפו מטרות של צבא סוריה בחומס שבסוריה, טיל אחד המשיך במעופו עד לקפריסין הטורקית וגרם שם לבהלה ולשרפה.

ב-22 באפריל 2021 הופעלו טילי S-200 סוריים נגד מטוסים ישראלים. אחד הטילים הגיע עד ליישוב הקהילתי אשלים והתרסק שם. במקרה דומה כעבור מספר חודשים נפל טיל S-200 בים התיכון סמוך לתל אביב.

ב-2 ביולי 2023 שוגר מסוריה לעבר ישראל טיל S-200 לאחר שחיל האוויר הישראלי תקף בעיר חומס שבסוריה, נפלי הטיל נמצאו בעיר רהט, ככל הנראה כ־400 ק"מ מנקודת השיגור של הטיל בסוריה.

ראו גם

• S-75 דווינה
• S-125 נייבה
• S-300
• S-400
• S-500

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא S-200 בוויקישיתוף

• ניצן סדן, היפרסוני, קשיש וקטלני: כמה מסוכן הטיל ששיגרה סוריה לישראל?, באתר כלכליסט, 7 ביולי 2023