Night Train (אלבום של אוסקר פיטרסון)
| אלבום אולפן מאת שלישיית אוסקר פיטרסון | |
| יצא לאור |
1963  |
|---|---|
| סוגה |
ג'אז |
| שפה |
קטע כלי |
| חברת תקליטים |
ורב רקורדס |
| הפקה |
נורמן גרנץ |
  | |
Night Train (באנגלית: "רכבת לילה") הוא אלבום של שלישיית אוסקר פיטרסון, שיצא ב-1963 על ידי ורב רקורדס. האלבום כולל סטנדרטים של ג'אז, בלוז ו-R&B, כמו גם "Hymn to Freedom", אחת היצירות המקוריות הידועות ביותר של פיטרסון.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]מפיק האלבומים נורמן גרנץ מכר את חברת התקליטים ורב, אבל נשאר המנהל של פיטרסון, ולכן פיקח על הקלטת רכבת הלילה. משך הזמן הקצר של רבים מהקטעים יוחס לרצון להשמיע אותם ברדיו המסחרי, שנרתע מלהשמיע שירים בני יותר מכמה דקות.[1]
תצלום אמנות הכריכה הוא מאת פיט טרנר [2] וההערות המקוריות של השרוול היו מאת בני גרין הסקסופוניסט.
האלבום הוקדש לאביו של פיטרסון, שעבד כמלווה בקרונות שינה בחברת הרכבות הקנדית Canadian Pacific Railways.
מוזיקה והקלטה
[עריכת קוד מקור | עריכה]סקירה של Jazz.com מציינת שרצועת הכותרת, "Night Train", היא עדות ליכולתו של פיטרסון לאזן בין חדשנות מוזיקלית לפופולריות, כפי שהודגם לאורך האלבום: "על ידי שימוש באלמנטים הבסיסיים של קרשנדו ודימינואנדו, וקטעים מסודרים כדי לאזן את החלקים, פיטרסון הופך את מה שיכול היה להיות נגינה כלאחר יד, ליצירת מופת מינורית."[1]
הלחן המקורי היחיד של אוסקר פיטרסון באלבום הוא "המנון לחופש" ("Hymn to Freedom"). הוא נכתב במקום, באולפן, כדי לסגור את האלבום, בעקבות הצעתו של נורמן גרנץ שהלהקה תכלול שיר עם "תחושת בלוז מוקדם". [3] פיטרסון קרא לשיר החדש "Hymn to Freedom" לכבודו של מרטין לותר קינג. הרייט המילטון כתבה מילים נלוות שנה לאחר מכן, והקטע הפך להמנון לא רשמי של התנועה לזכויות האזרח. [4] "המנון לחופש" מופיע באופן בולט בסרט התיעודי משנת 2023 אוסקר פיטרסון: שחור + לבן, כחלק מהמורשת המתמשכת של פיטרסון. [5]
בהוצאה המחודשת של התקליטור משנת 1997, טייק חלופי של "רכבת לילה" נקרא "Happy Go Lucky Local", שם היצירה של דיוק אלינגטון משנת 1946, המהווה את הבסיס ל"רכבת לילה" מאת ג'ימי פורסט. הטייק החלופי כולל את אותן אדפטציה וקומפוזיציה של טייק המאסטר.
מצילת המסמרות של אד תיגפן, שהוקלטה מקרוב, בולטת בכל קטעי האלבום.
ביקורת
[עריכת קוד מקור | עריכה]בכתיבה עבור AllMusic, המבקר ג'ון בוש כתב שהאלבום "כולל קאברים מפוארים של בלוז וסטנדרטים של R&B".[6] מדריך הפינגווין לג'אז כלל אותו בקולקציית הליבה שלו, כינה אותו "אחד מתקליטי ארך-הנגן הארוכים הטובים ביותר של התקופה" וקבע שהנגינה של פיטרסון היא "הדוקה ולא רגשית באופן בלתי אופייני".
השפעה
[עריכת קוד מקור | עריכה]דיאנה קרול סיפרה שלאחר שהאזינה לאלבום, החלה לשאוף להיות פסנתרנית ג'אז.[1] לינדה מאי האן אוה דיווחה שהאזנה לאלבום נתנה לה השראה להתחיל לנגן בס בעמידה. [7]
רשימת רצועות
[עריכת קוד מקור | עריכה]| מס' | כותרת | כותב (ים) | אורך |
|---|---|---|---|
| מ | "Night Train" | ג'ימי פורסט, לואיס סימפקינס, אוסקר וושינגטון | 4:52 |
| 2. | "C Jam Blues" | בארני ביגארד, דיוק אלינגטון | 3:26 |
| 3. | "Georgia on My Mind" | הוגי קרמייקל, סטיוארט גורל | 3:46 |
| 4. | "Bags' Groove" | מילט ג'קסון | 5:43 |
| 5. | "Moten Swing" | בני מותן | 2:55 |
| 6. | "Easy Does It" | סיי אוליבר, טראמי יאנג | 2:45 |
| מס' | כותרת | כותב (ים) | אורך |
|---|---|---|---|
| 7. | "Honey Dripper" | ג'ו ליגינס | 2:24 |
| 8. | "Things Ain't What They Used to Be" | מרסר אלינגטון, טד פרסונס | 4:38 |
| 9. | "I Got It Bad (and That Ain't Good)" | דיוק אלינגטון, פול פרנסיס ובסטר | 5:08 |
| 10. | "Band Call" | דיוק אלינגטון | 3:55 |
| 11. | "Hymn to Freedom" | אוסקר פיטרסון | 5:38 |
(רצועות 12 עד 17 הן רצועות בונוס של תקליטור, לא כלולות בתקליט הוויניל המקורי)
חברי הלהקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אוסקר פיטרסון - פסנתר
- ריי בראון - קונטרבס
- אד תיגפן - תופים
מפיקים
- נורמן גרנץ – הפקה
- ואל ולנטין - הנדסת הקלטות
- פיט טרנר - צילום שער
- בני גרין - תווי שרוול
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 Cunniffe, Thomas "Oscar Peterson: Night Train" (אורכב 01.07.2015 בארכיון Wayback Machine). jazz.com. Retrieved June 30, 2015.
- ^ "Album Cover Art - Oscar Peterson Trio - Night Train". Tralfaz-archives.com. נבדק ב-17 בנובמבר 2015.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Hymn to Freedom (Canadian Songwriters Hall of Fame)". Canadian Songwriters Hall of Fame. נבדק ב-26 ביולי 2023.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Mergner, Lee (16 בדצמבר 2022). "Oscar Peterson's 'Hymn to Freedom' is re-recorded and released as a single". WBGO.org. נבדק ב-26 ביולי 2023.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Bradshaw, Peter (24 בינואר 2023). "Oscar Peterson: 'Black + White' review – profile of pianist lets the music do the talking". The Guardian. נבדק ב-26 ביולי 2023.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Bush, John. "Night Train > Review". AllMusic.
{{cite web}}: (עזרה);|access-date=מצריך גם|url=(עזרה);|url=חסר או ריק (עזרה) - ^ Oh, Linda. "Interview with Bass Players Only". youtube.com. ארכיון מ-2021-12-19.
| בקרת זהויות |
|
|---|