האלבום הוקלט בין השנים 2002–2004. מאדליב יצר את רוב כלי הנגינה במהלך טיול לברזיל בחדרו במלון תוך שימוש בכמויות מינימליות של ציוד: סאמפלר של Boss SP-303 (אנ'), פטיפון וקלטת.[1][2][3] כל שירי האלבום הופקו על ידי מאדליב, למעט השיר "The Illest Villains", שהופק על ידי מאדליב יחד עם דום.[4] ארבעה עשר חודשים לפני צאת האלבום, נגנבה גרסת דמו לא גמורה והודלפה לאינטרנט.[5] הצמד היה מתוסכל והפסיק לעבוד על האלבום, אך דום ומאדליב חזרו אליו לאחר שהוציאו פרויקטים אחרים באופן עצמאי.[2]
בעוד שהאלבום זכה להצלחה מסחרית מתונה, הוא הפך לאחד האלבומים הנמכרים ביותר של סטונס ת'רואו רקורדס. האלבום הגיע בשיאו למקום ה-179 במצעד הבילבורד 200,[2] ומשך תשומת לב מכלי תקשורת שלא סיקרו בדרך כלל מוזיקת היפ הופ, בהם הניו יורקר.[6] האלבום זכה לשבחים ביקורתיים נרחבים על ההפקה המוזיקלית של מאדליב והליריקה של אם אף דום, ותואר כיצירת מופת על ידי מבקרים רבים.[7] הוא דורג ברשימות האלבום הגדולים בכל הזמנים של מגזינים ואתרים שונים, בהם במקום ה-411 ברשימת האלבומים הגדולים בכל הזמנים של NME ובמקום ה-365 ברשימת 500 האלבומים הגדולים בכל הזמנים של הרולינג סטון.[8][9] מגזין Spin כלל את האלבום במקום ה-123 ברשימת "300 האלבומים הטובים ביותר ב-30 שנים האחרונות (1985-2014), שנערך בשנת 2019.[10]