לדלג לתוכן

Loud

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Loud
אלבום אולפן מאת ריהאנה
יצא לאור 12 בנובמבר 2010
הוקלט פברואר – אוגוסט 2010
סוגה דאנס-פופR&B
שפה אנגלית
אורך 46:38
חברת תקליטים דאף ג'אם • SRP
הפקה סטאר-גייט, הראנרס, אלכס דה קיד
כרונולוגיית אלבומים של ריהאנה
Rated R: Remixed
(2010)
Loud
(2010)
Talk That Talk
(2011)
סינגלים מ-Loud
  1. "Only Girl (In the World)"
    תאריך יציאה: 10 בספטמבר 2010
  2. "What's My Name?"
    תאריך יציאה: 26 באוקטובר 2010
  3. "Raining Men"
    תאריך יציאה: 7 בדצמבר 2010
  4. "S&M"
    תאריך יציאה: 21 בינואר 2011
  5. "Man Down"
    תאריך יציאה: 3 במאי 2011
  6. "California King Bed"
    תאריך יציאה: 3 במאי 2011
  7. "Cheers (Drink to That)"
    תאריך יציאה: 2 באוגוסט 2011

Loudעברית: קולני) הוא אלבום האולפן החמישי של הזמרת ריהאנה, שיצא ב-12 בנובמבר 2010. הוא הוקלט בין פברואר לאוגוסט 2010, במהלך סיבוב ההופעות "Last Girl on Earth Tour". ריהאנה הייתה מפיקה בפועל של האלבום ושיתפה פעולה עם מפיקים נוספים ביניהם: סטארגייט, סנדי וי, דה רנרס, סטיוארט טריקי ואלכס דה קיד. האלבום כלל גם את האמנים האורחים: דרייק, ניקי מינאז' ואמינם, שהשתתף בשיר המשך לשיר "Love the Way You Lie", שנקרא: "Love the Way You Lie (חלק II)".

האלבום שונה מהאלבום הקודם של ריהאנה, אשר שילב טון בולט מבשר רעות וכועס על נושאים חשוכים והכיל אלמנטים של היפ הופ, רוק, ודאבסטפ. אלבום זה כולל ז'אנרים קצביים של פופ, דאנס-פופ, אלקטרו-R&B,וסימן את החזרה לשורשי הדאנסהול, שהיה בולט בשני אלבומיה הראשונים. האלבום גם שילב מוזיקת רוק בשיר: "California King Bed" ורגאיי בהשראת האיים הקאריביים בשיר: "Man Down".

האלבום קיבל ביקורות חיוביות ממבקרי המוזיקה, שהחמיאו על השירים האופטימיים שלה, ועל הביצועים הקוליים של ריהאנה, וטענו שאף על פי שהשירים היו "מוצקים", הם לא ממוקדים אחד לשני. האלבום זכה להצלחה מסחרית בינלאומית, כאשר הגיע למקום ה-3 בבילבורד 200, בשבוע הראשון ליציאתו עם מכירות של 207 אלף עותקים, המכירות הגבוהות ביותר שזכה אלבום של ריהאנה בשבוע הראשון ליציאתו באותה תקופה, במצעד זה. בקנדה, שווייץ ובריטניה האלבום הגיע למקום הראשון. נכון ל-2011 האלבום מכר 5.7 מילון עותקים.

מהאלבום יצאו להיטים רבים וביניהם: "Only Girl (In the World)",‏ "What's My Name?" ו-"S&M". שלושתם הגיעו למקום הראשון במצעד הבילבורד האמריקאי, כאשר S&M, הפך לשיר העשירי של ריהאנה לעשות זאת, מה שהפך את ריהאנה לאמן הצעיר ביותר, שעשה זאת בזמן הקצר ביותר, כאשר היא שוברת את שיאה של מריה קארי. "Only Girl (In the World)" זכה בפרס גראמי בקטגוריית: "הקלטת הדאנס הטובה ביותר", בפברואר 2011. בנוסף לכך האלבום היה מועמד ל-3 פרסי גראמי נוספים, וביניהם בקטגוריית "אלבום השנה". כדי לקדם את האלבום ריהאנה יצאה לסיבוב ההופעות Loud Tour.

בסקר השנתי של Pazz & Jop שנערך על ידי מגזין הוילג' ווייס, האלבום התברג במקום ה-268 ברשימת 1000 האלבומים הטובים ביותר לשנת 2010.[1]

אחרי שחרור אלבומה הקודם שהתאפיין בצליל אפל ועצוב יותר מאלבומיה הקודמים, ריהאנה רצתה שהחומרים המוזיקליים של האלבום יהיו "אנרגטיים" יותר. טור אריק הרמנסן אמר בראיון: "ריהאנה הגיעה אלינו לפני שהתחלנו להקליט את "Only Girl (In the World)", ואמרתי שאני מרגיש נהדר עם עצמי, אני רוצה לחזור לכיף, אני רוצה לעשות שמח ושירי Up-tempo. שון גארט השווה את קולה בשיר "Only Girl (In the World)" לשירים הקודמים של ריהאנה: "Umbrella" ו-"Rude Boy". בריאיון ל-MTV בריטניה, סגן הנשיא של חברת ההקלטות Def Jam, השווה את החומרים המוזיקליים של האלבום לאלה של האלבום Thriller, של מייקל ג'קסון ואמר: ריהאנה הולכת להפתיע עם האלבום. אני מנסה לדחוף אותה למקום שבו כל שיר יהיה להיט מ-1 ל-12. אני מדבר על אלבום ללא שירים שנועדו למלא מקום. ההשראה שלנו לאלבום הזה הוא האלבום Thriller, של מייקל ג'קסון".

ריהנה ואנטוניו L.A ריד אספו קבוצה של כותבי שירים ומפיקים בכמה אולפני הקלטה בלוס אנג'לס במשך שבועיים כדי לכתוב שירים לריהאנה. הם כתבו 200 שירים אך רק 10 מהם נכנסו לאלבום. בין כותבי השירים והמפיקים היו: טאיו קרוז, אלכס דה קיד, שון גראט, ני-יו, ריקו לאב, דייוויד גטה, שונטל, טימבלנד, ודרייק. אחד מהשירים שנכתבו היה שיר "DJ Got Us Fallin' in Love", שאחרי שנדחה הלך לזמר אשר. לגבי השיר "What's My Name?", ריהאנה חשבה שדרייק יכול להשתתף בשיר והזמינה אותו לעבוד על השיר כשהיא השמיעה לו את ההקלטה המוגמרת. שיתוף הפעולה בין השניים תוכנן במקור להיות ברמיקס לשיר, אך מאוחר יותר הוחלט שדרייק ישתתף בגרסה המקורית של השיר.

האלבום הוקלט באולפנים שונים ברחבי העולם: "לרבה אולפני צליל", "הכפר ואולפן ההקלטות" בלוס אנג'לס, פלטינה קול אולפני צליל אולפני הקלטה", "Roci אולפני המיקרופון" בניו יורק ואולפני "בנקר" בפריז. בספטמבר 2010 במהלך צ'אט באתר הרשמי של הזמרת עם מעריציה, ריהאנה חשפה את שם האלבום ואמרה: "כולם תרעישו, תשתגעו, תתרגשו, כי אני נשאבת. אני רק הולך להיות אני, כי זה מה שאתם הכי אוהבים, וזה מה שגורם לי להרגיש את הטוב ביותר. רק להיות נורמלי, נורמלי עבורי, בקול רם! חצוף, כיף, פלרטטני, אנרגטי." בעוד ריהאנה צילמה את הסרט Battleship, היא הסבירה את שם האלבום בראיון בתוכנית "בידור ערב": "Loud היא מילה שבהחלט משקפת את יחס האלבום הזה. זה אלבום חצוף ופלרטטני, והוא תופס את תשומת הלב שלך, ואני נהנית מי זה. זה לוקח אותך לרכיבה ממש מעניינת. אלבום כל כך צבעוני".

באתר האינטרנט הרשמי שלה, ריהאנה כתבה על האלבום: "סיימתי את הקלטות האלבום. אני בטוחה שלא אאכזב אתכם עם המוזיקה שלי! אתם תמיד מגנים עליי, אז עכשיו יש לי כמה שירים שיצדיקו את זה. אני לא רוצה לחזור אחורה לאלבום Good Girl Gone Bad [משנת 2007]. אני רוצה לעשות את הצעד הבא באבולוציה של ריהאנה, וזה מושלם בשבילנו."

השפעה וצליל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

האלבום מבחינת תוכן יוצא מהנושאים האישיים עליהם דיבר האלבום הקודם שהיה יותר מלודרמטי. מבחינה מוזיקלית האלבום הוא חזרה לסגנון הדאנס-פופ והאיים הקרביים של אלבומיה הקודמים. בריאיון עם MTV, ריהאנה אמרה: "רציתי שירים שיהיו שירי ריהאנה, שאף אחד אחר לא יכול לעשות. אני לא רוצה תקליט פופ גנרי שקשה או ליידי גאגא או קייטי פרי יכולות לעשות וזה יעבוד. רציתי שיר, או שירים, שיהיו שירי ריהאנה, שרק אני יכולה לעשות, עם אווירה הודית מערבית קצת, שתהיה לי נימה מסוימת, חוצפה מסוימת ואנרגיה מסוימת." במהלך קידום האלבום, ריהאנה אמרה שהחלק גדול מהמוזיקה נולדה מתוך תסכול. היא הסבירה: "כשאתה הולך למועדון ויש לך מוזיקה רעה להאזין לה אתה חוזר למשקאות, מפני שאתה רוצה לבלות בנעימים אני שונאת לדלג על רצועות, אני רוצה לעשות אלבום שאתה יכול פשוט לנגן..."

רצועת הפתיחה "S&M", הוא שיר יורודאנס קצבי, שהופק על ידי צמד המפיקים הנורווגים סטארגייט וסנדי וי. השיר דומה לשיר "Master and Servant" של להקת דפש מוד משנת 1984, ומכיל מילים העוסקות במזוכיזם. אנדי קלמן מאתר Allmusic, כתבה על השיר "שיר דאנס-פופ שבו הצדדים השובבים והמרושעים של ריהאנה מאוזנים ביעילות". What's My Name?" הופק גם על ידי סטארגייט וכלל את הראפר הקנדי דרייק. השיר הוא שיר מיד טמפו ואלקטרו-R&B בשילוב של רגאיי, מה שגרם לו להיות משווה לחומריה המוזיקליים הראשונים של הזמרת. "Cheers (Drink to That)" הוא שיר פופ רוק שהופק על ידי הדה רנרס, וסימפל את השיר "I'm with You", של אבריל לאבין משנת 2002. מארק סאבאג' מחדשות ה-BBC תיאר את השיר כפאנקי ומדרבן את גרוב הגיטרה לנגן למשך לילה מחוץ לעיר. "Only Girl (In the World)", היה השיר השלישי שהופק על ידי סטארגייט. השיר הוא שיר דאנס-פופ קצבי, שמשלב אלמנטים של יורודאנס. בראד ווט, סוקר של Entertainment Weekly, תיאר את השירה של ריהאנה בשיר כ"מפתה" ומזכירה גרסה סקסית של השיר "Don't Stop the Music" מ-2007.

"California King Bed" הוא בלדת רוק כוחני, שאותה יאן דומבל מ"קלשון מדיה" השווה לשיר "I Don't Want to Miss a Thing". השיר "Man Down" הוא שיר רגאיי קצבי עם קצב אלקטרו שאותו הפיק שאמה יוסף. בשיר ריהאנה שרה במבטא הודי מערבי. "Raining Men" הוא שיר היפ-הופ, שכולל את השתתפותה של הראפרית ניקי מינאז'. ריהאנה תיארה את השיר כשיר כיפי שמתייחס לשיר "It's Raining Men" של The Weather Girls מ-1979, אך שונה ממנו. "Complicated" הוא שיר שהופק על ידי טריקי סטיוארט ואסתר דין. לאה גרינב מ-Entertainment Weekly אמרה על השיר: "גם בזמן שריהאנה אומרת כמה קשה זה לאהוב, היא [ריהאנה] נשמע כמעט קלילה, שירה המורחב להוט להתרחב בקצב הבית בגובה של השיר". השיר האחרון באלבום הוא השיר "Love the Way You Lie (Part II)", שהוא המשך לדואט שלה ושל אמינם. בשיר ריהאנה היא הזמרת המרכזית ואמינם הוא האורח. השיר הופק על ידי אלכס דה קיד, ומציג את תוכן השיר מנקודת מבט נשית על מערכת היחסים, שלא כמו החלק הראשון של השיר שהוצג מנקודת מבט גברית.

האלבום באופן כללי קיבל ביקורות חיוביות. באתר Metacritic, אשר מקצה דירוג בין 1 ל-100 על אלבומים בהתבסס על 22 ביקורות שונות, האלבום קיבל ציון של 67 מתוך 100. ג'ון פארלס מ"ניו יורק טיימס" כינה את האלבום: כ"חישוב הרמטי ומגניב", ואף כתב: "אלבום פופ בצורה חלקה כאילו הוא אלבום השנה, ושומר על המותג ריהאנה." לאה גרינבלט מ-Entertainment Weekly כתבה על האלבום: "בלתי מנוצח על ידי הנסיבות הגרועות ביותר שלה ומוצא גאולה בדיוק מהסוג של אלבום פופ של נירוונה." ג'יימס ריד מ"להבוסטון גלוב" כינה את האלבום כ"תשואה חסרת בושה למקום שבו ריהאנה שייכת: רחבת הריקודים." "היא כאילו משחררת את עצמה ממעמקים, היא הכוח ב-11 השירים האלה". סטייסי אנדרסון מ-"ספין" ציין לשבח את האלבום, כאשר כינה אותו "תביעה מלאה ובריאה למיניות שלה". בנוסף לכך כתב על האלבום שהוא:" מציע אתוס נשי ובטוח בשורה אחת עם מיטב האומנים כמו שאקירה או ביונסה."

גנויוי קוסבי מ"דה איי וי קלאב" שיבח את ריהאנה על היכולות הקוליות שלה באלבום וכתב: "היא נשמעת נמרצת, ומספקת ביצועים קוליים כריזמטיים של חומר שלא תמיד מצדיק אותם." אמילי מקאי מ-NME כתבה שהיא הרגישה שהניסויים שלה:" מרגישים יותר אורגניים, הטון שלה בקצב טוב יותר מאשר האלבום הקודם". תומאס קונר מ"שיקגו סאן טיימס" כתב כי "האווירה החגיגית של החוצפה החדשה והרבה של ריאנה מתובלים בכמה טעמים כהים יותר מאלבומה הקודם". ריאן דומבל מ"קלשון מדיה" החמיא לאלבום וכינתה אותו כ"פופ תוסס" ואף רשם: "גישת הסה פר שלה פגעה בקול רם ויכולה לגרום למהלכים בטוחים מדי או חצי ניסויים שמגיעים מגדול באופן מפתיע". אד פאוור מ"עיתונות לוהטת" החמיא לשירים שלה ואמר "ללא בושה וללא הסאבטקסט."

בביקורת המעורבת, אנדי קלמן מ-"Allmusic" מצא את החומר של האלבום "פזיז" ו"לא אחיד", ואף הוסיף "יותר ממבחר ממוקד של שירים היה נותן יותר מקבוצה מאוחדת של שירים". סאל סינקומני ממגזין מ"סלנט" שיבח את האלבום וכתב כי "הטעם ההודי המערבי העדין של ריהאנה מכניס לאלבום זריזות חדורה". הוא ציין, שאף על פי שהוא ציין כמה פגמים בייצור של האלבום "ריהאנה תמיד התקשתה להשתלב בז'אנר אחד ...לטוב ולרע, ריהאנה ממשיכה להסתעף סגנונית בקול רם". יו מונטגומרי מ"אובזרוור" ציין כי "האלבום די חסר ייחוד ... אבל הציפה הצורמת שלו הופכת להיות קשה לעמוד בפיתוי." ב-30 בנובמבר 2011, האלבום היה מועמד לשלושה פרסי גראמי, כולל אלבום השנה.

האלבום נכלל במספר רשימות שפרסמו גופי תקשורת שונים לסיכום האלבומים הטובים ביותר לשנת 2010, וסיכום האלבומים של העשור השני. כתב העת בילבורד דירג את האלבום במקום ה-84 ברשימתם "100 האלבומים הטובים ביותר של העשור השני".[2] בוב סטנלי ממגזין הגרדיאן הכליל את האלבום במקום השלישי ברשימתו 10 האלבומים הטובים ביותר לשנת 2010. רבקה ניקולסון ממגזין הגרידאן הכלילה את האלבום במקום הרביעי ברשימתה.[3] אלכס בנדי ממגזין Access Hollywood הכליל את האלבום במקום השביעי לפי בחירתו ברשימת 10 האלבומים הטובים ביותר לשנת 2010.[4]

מסחר ומיקומים במצעדים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

האלבום הופיע לראשונה במקום ה-3 במצעד הבילבורד 200 האמריקאי, עם מכירות של 207 אלף עותקים בשבוע הראשון ליציאתו, נתון המכירות הגבוה ביותר של ריהאנה במצעד באותה תקופה. באותו שבוע האלבום הופיע לראשונה גם במצעד R&B/Hip-Hop של אלבומי הבילבורד. בשבוע השני שלו בבילבורד 200 האלבום ירד למקום ה-6 עם מכירות של 141 אלף עותקים. בשבוע ה-13 ליציאתו האלבום חזר למיקום השיא שלו במצעד (המקום ה-3) עם מכירות של 62 אלף עותקים. עם זאת שבוע לאחר מכן האלבום נפל למקום ה-10 עם מכירות של 45 אלף עותקים. בשבוע ה-15 ליציאתו האלבום עלה במצעד למקום ה-8 עם מכירות של 33 אלף עותקים. ב-3 ביולי 2011, האלבום היה האלבום הנמכר ביותר ב-2011 בארצות הברית, מכירות של 598.000 עותקים בין ה-1 בינואר 2011 ל-3 ביולי 2011. נכון למאי 2012 האלבום מכר 1.6 מיליון עותקים במדינה. ב-25 בינואר 2011 האלבום קיבל מעמד פלטינה במדינה. במצעדי סוף שנה של 2011 האלבום דורג במקום ה-9 כהאלבום המוצלח ביותר במדינה.

האלבום זכה להצלחה מסחרית גם מחוץ לארצות הברית. בקנדה האלבום הגיע למקום הראשון במצעד הקנדי בשבוע הראשון ליציאתו במצעד, עם מכירות של 27 אלף עותקים. האלבום מכר יותר מ-80 אלף עותקים בקנדה, והשיג מעמד פלטינה כבר בשבוע הראשון של דצמבר 2010. בצרפת האלבום הגיע לראשונה למקום הראשון עם מכירות של 17,304. בשבוע השישי שלו במדינה, האלבום הצליח להגיע למעמד פלטינה עם מכירות של 100 אלף עותקים. עד אפריל 2013 האלבום מכר בצרפת 355 אלף עותקים. בשבוע השני של האלבום באוסטרליה האלבום הגיע למעמד פלטינה עם מכירות של 70 אלף עותקים. באיטליה האלבום הגיע למיקום השיא 11, המיקום הגבוה ביותר של האלבום במצעד זה באותה תקופה. בשווייץ האלבום הגיע גם למקום ה-1, מה שהפך אותו לאלבום ה-3 ברצף של ריהאנה לעשות זאת. בגרמניה האלבום הגיע לראשונה למקום השני.

בבריטניה, האלבום הגיע לראשונה למקום השני, עם מכירות של 91 אלף עותקים. בשבוע החמישי ליציאתו האלבום מכר 306,107 אלף עותקים, מה שנתן לריהאנה בפעם הראשונה מעמד פלטינה במדינה. לאחר 7 שבועות של מכירות, האלבום הפך לאלבום הרביעי הנמכר ביותר בבריטניה לשנת 2010. עד ה-4 בספטמבר 2011, האלבום מכר 1.8 מיליון עותקים בבריטניה, מה שהקנה לו שש מעמדות פלטינה במדינה. בנוסף לכך האלבום נהפך לאלבום ה-R&B הנמכר ביותר בבריטניה בשנת 2011. נכון לאוגוסט 2012 האלבום הוא האלבום הדיגיטלי החמישי המכר ביותר בכל הזמנים במדינה.

האלבום מכר עד היום 6.8 מיליון עותקים.

רשימת רצועות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
Loud
מס' שםכותב(ים) משך
1. S&M מייקל אס אריקסן, טור אריק הרמנסן, סנדי ויליאם ואסתר דין 4:04
2. What's My Name (עם דרייק) הרמנסן, אריקסן, דין, טראקי האל, אוברי גרהאם 4:23
3. Cheers (Drink to That) אנדרו הארר, ג'רמאין ג'קסון, סטייסי בראט'ה, לאורה פרגוליזי, קורי ג'יבסון, כריס איברי, לורן כריסטי, גראהם אדוארדס, אבריל לאבין, סקוט ספוק 4:22
4. Fading ג'אמל ג'ונס, דין 3:20
5. Only Girl (In the World) כריסטל יוהנסון, אריקסן, הרמנסן, ויליאם 3:55
6. California King Bed הארר, ג'קסון, פריסיליה רנאה, אלכס דליקטה 4:12
7. Man Down שאמה יוסף, טימוטי ט'ומס, ט'רון ט'ומס, שונטל 4:27
8. Raining Men (עם ניקי מינאז') מאלבין האף II, ריבילינו ווטר, טימותי וט'רון ט'ומס, ניקי מינאז' 3:45
9. Complicated סי "טריקי" סטיוארט, דין 4:18
10. Skin קנט' קובי, אורסולה יאנסי 5:04
11. Love the Way You Lie (Part II) (עם אמינם) אלכסנדר גרנט, הולי הפרמן, אמינם 4:56
משך כולל:
46:38
רצועות בונוס ב-יפן
מס' שם משך
12. Only Girl (In the World) (רדיו The Bimbo Jones) 3:53
13. Only Girl (In the World) (הרמיקס של רדיו CCW) 3:44
רצועות בונוס ב-iTunes
מס' שם משך
12. Love the Way You Lie (Part II) (גרסת פסנתר) 4:09
13. Only Girl (In the World) (וידאו קליפ) 4:15
14. Only Girl (In the World) (Mixin Marc & Tony Svejda Mix Show Edit) (הזמנה מוקדמת) 6:25

(Only Girl (In the World

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ריהאנה מופיעה עם השיר "California King Bed" בסיבוב ההופעות שלה, "Loud Tour".

(Only Girl (In the World, הוא הסינגל הראשון ששוחרר מהאלבום. השיר שוחרר ב-10 בספטמבר 2010, וכשבוע וחצי לאחר מכן גם בתחנות הרדיו בארצות הברית. השיר קיבל ביקורות חיוביות מהמבקרים ששיבחו את קצב הדאנס הסוער של השיר. השיר הגיע למקום הראשון מספר רב של מדינות וביניהן: בריטניה, קנדה, אוסטרליה, אוסטריה, בלגיה (מצעד ולוניה), אירלנד, ישראל, איטליה, ניו זילנד, נורווגיה וסלובקיה. השיר נחשב לאחד השירים המצליחים ביותר שלה עד היום. בטקס פרסי הגראמי ה-53 השיר זכה בפרס "הקלטת הדאנס הטובה ביותר".

ערך מורחב – What's My Name

What's My Name יצא כסינגל השני מהאלבום וככל את אירחו של הראפר הקנדי דרייק. השיר יצא בארצות הברית ב-21 בספטמבר 2010. מבקרי המוזיקה שיבחו את השיר, וקראו לו "העבודה הקולית הטובה ביותר של ריהאנה עד כה", וציין את האופי הרומנטי של השיר והצלילים המיניים שלו. השיר הגיע למקום ה-1 בבילבורד האמריקאי, מה שהפך לשיר השמיני שלה לעשות זאת, ואילו הסינגל הקודם הפך לשיר התשיעי שלה לעשות זאת, כאשר הגיע למקום הראשון בבילבורד שבועיים אחר מכן. בבריטניה השיר גם הגיע למקום הראשון, ונהיה לשיר החמישי של הזמרת לעשות זאת, והראשון של דרייק.

ערך מורחב – Raining Men

Raining Men - יצא כסינגל השלישי מהאלבום, אך שוחרר לתחנות הרדיו בלבד ב-7 בדצמבר 2010. השיר כלל שיתוף פעולה עם הראפרית ניקי מינאז'. בארצות הברית במצעד שירי ה-R&B/Hip-Hop, השיר הגיע למקום ה-48. השיר קיבל ביקורות מעורבות מהמבקרים ששיבחו את הכימיה בינה לבין ניקי מינאז', אך מתחו ביקורת על כך שהשיר לא מצליח ליצור שום דבר חדש או מקורי.

ערך מורחב – S&M (שיר)

S&M- יצא כסינגל הרביעי מהאלבום ב-21 בינואר 2011. השיר קיבל ביקורות מעורבות ממבקרי המוזיקה: חלק מהם מתחו ביקורת של השימוש הגלוי במיניות, בעוד אחרים ציינו שהוא השיר הטוב ביותר באלבום. הרמיקס לשיר בשיתוף בריטני ספירס יצא ב-11 באפריל 2011 להורדה דיגיטלית. השיר הגיע לעשירייה הפותחת ב-40 מדינות וביניהן: קנדה, אוסטרליה וארצות הברית.

ערך מורחב – Man Down

Man Down- יצא כסינגל החמישי מאלבום ב-3 במאי 2011, ובחלק ממדינות אירופה ביולי 2011. השיר זכה לביקורות חיוביות מהמבקרים, שכינו את השיר חזרה לקצב מהול הקריביים של ריהאנה. השיר לא זכה להצלחה במצעד הבילבורד והגיע למקום ה-59 בלבד, ואילו בצרפת השיר הגיע למקום הראשון תוך 5 שבועות רצופים.

California King Bed

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – California King Bed

California King Bed יצא כסינגל הבינלאומי הרביעי מן האלבום ב-13 במאי 2011, וכסיגנל השישי בארצות הברית. ב-16 במאי 2011 נשלח לתחנות הרדיו Hot/Modern adult. השיר זכה להצלחה בעולם כאשר הגיע למקום ה-4 באוסטרליה וניו זילנד, ולמקום ה-8 בבריטניה.

(Cheers (Drink to That

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערכים מורחבים – Cheers (Drink to That)

(Cheers (Drink to That- ריהאנה הודיעה על שחרורו כסינגל השביעי באלבום ב-24 ביולי 2011. הסינגל יצא ב-2 באוגוסט 2011, והגיע למקום ה-7 בארצות הברית, ולמקום הראשון במצעד שירי הפופ בארצות הברית.

הוצאה וקידום

[עריכת קוד מקור | עריכה]

האלבום שוחרר ב-12 בנובמבר 2010 בכמה מהדורות נפרדות: גרסה רגילה, מהדורת דלוקס ארוזה ב-digipak, שיצאה באופן בלעדי בארצות הברית ואוסטרליה וכוללת DVD באורך חצי שעה, מהדורת קוטור המכילה את מהדורת הדלוקס של האלבום עם ליטוגרפיה עטיפת הדלוקס וממיר עם כיסוי משופר ברור, קוטור וספר תמונה בגודל מלא. בנוסף לכך גם הופקה מהדורת קוטור אולטרה המכילה עותק של מהדורת הדלוקס עליה חתמה ריהאנה וגרסה נוספת יצאה להורדת MP3 של האלבום על מועד רחוב ואת כל התכונות של מהדורת קוטור. מהדורת קוטור אולטרה אזלה ואינה זמינה בחנויות המקוונות. גרסה מפורשת של Loud שוחררה גם וכוללת מדבקת אזהרה להורים בשל חלק מהתוכן הלירי של השירים. המהדורה היפנית של האלבום יצאה עם שני רמיקסים נוספים של "Only Girl (In the World)" וגרסת הפסנתר של "Love the Way You Lie (Part II)" והייתה זמינה רק במהדורת ה-iTunes של האלבום. עם זאת, הגרסה שכוללת את אמינם הייתה זמינה לרכישה.

ביצועים חיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריהאנה יצאה לסיבוב הופעות רשמי לקידום האלבום בצפון אמריקה, אירופה ודרום אמריקה. את השיר "Only Girl (In the World)", ביצעה לראשונה בצפון אמריקה בתוכנית Saturday Night, ב-30 באוקטובר אותה שנה, ולאחר מכן ביצעה גם את "What's My Name?". יום למחרת ריהאנה שרה את "Only Girl (In the World)", בעונה השביעית של X פקטור בבריטניה. בטקס ה-EMA ביצעה ריהאנה שוב את "Only Girl (In the World)", ב-7 בנובמבר 2010 במדריד, ויומיים לאחר מכן גם באקס פקטור באיטליה, ויום לאחר מכן גם ב-Le Grand Journal בצרפת. ב-11 בנובמבר 2010 ריהאנה הופיעה במופע מוקלט מראש של נורטון הצג גרהם בבריטניה, שם היא נתנה ראיון ושרה שוב את "Only Girl (In the World)". ב-15 בנובמבר 2010, ריהאנה ביצעה את "What's My Name?" ב-MTV's The Seven, בשידור חי בניו יורק. למחרת ביצעה שוב את השיר בתוכנית של דייוויד לטרמן. ב-17 בנובמבר 2010, ריהאנה התראיינה ובציעה את Only Girl (In the World)" ו-"What's My Name?" ב-Good Morning America. בטקס ה-AMA שהתקיים ב-21 בנובמבר 2010 ריהאנה ביצעה את השירים: "Love the Way You Lie (Part II)", "What's My Name" ו-"Only Girl (In the World)" במחרוזת.

ב-11 בדצמבר 2010, חזרה לאקס פקטור בבריטניה על מנת לבצע את "Unfaithful" עם מאט קרדל, ולאחר מכן ביצעה גם את What's My Name?". בעקבות כך הוגשו אלפי תלונות על הביצוע הפרובוקטיבי של ריהאנה במופע. ריהאנה ביצעה את השיר בפעם הראשונה עם דרייק בטקס פרסי גראמי ה-53. עם השיר S&M, ריהאנה הופיעה בפעם הראשונה בטקס פרסי המוזיקה הבריטית, במחרוזת עם Only Girl ו-"What's My Name?". ריהאנה התבקשה למתן את הביצועים שלה בשיר S&M על ידי מפיקי התוכנית, כדי שהם לא יקבלו תלונות דומות לאלה שקיבלו מפיקי התוכנית X פקטור, מה שגרם לה לשיר רק פסקה אחת מהשיר. ריהאנה התארחה באופן מיוחד ב-NBA All Star Game, שם ביצעה מספר שירים ובניהם את What's My Name?" עם דרייק.

את "California King Bed" ביצעה לראשונה בטקס ACM, ב-3 באפריל 2011. ב-14 באפריל 2011 ביצעה שוב את השיר, הפעם בעונה ה-10 של אמריקן איידול. את השיר ריהאנה המשיכה לקדם עם הופעות במילאנו, פריז והמבורג, משום שהיא מונתה לשגריר מוצרי טיפוח לעור של Nivea. ב-22 במאי 2011 בטקס פרסי הבילבורד, ריהאנה שרה את גרסת הרמיקס ל-S&M, עם בריטני ספירס. הביצועים של ריהאנה לקידום האלבום המשיכו לקבל תלונות על האופי מיני הגלוי בשידור ערוץ טלוויזיה בבעלות ציבורית. ריהאנה הופיעה בתוכנית היום של NBC ב-27 במאי 2011 כחלק מסדרת קונצרטים בקיץ, שם ביצעה את: "S&M", "Only Girl (In the World)", "What's My Name" ו-"California King Bed".

סיבוב הופעות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כדי לקדם יותר את האלבום, יצאה ריהאנה לסיבוב הופעות רשמי ברחבי העולם, ביוני 2011, כאשר הודיעה עליו בפברואר אותה שנה. הסיבוב הופעות הורכב מ-98 יעדים: 33 בצפון אמריקה, 61 באירופה ו-6 בדרום אמריקה. בעקבות הצלחת המופע בבריטניה, נוספו 10 הופעות באצטדיון O2 בלונדון. ריהאנה התראיינה עם ריאן סיקרסט באמריקן איידול ודיברה על העיצוב של הבמה, כאשר אמרה: "רק עיצבנו את הבמה ויש לנו עוד כל כך הרבה דברים לעשות... המעריצים במופע יוכלו להיות קרובים לבמה יותר מאשר אי פעם, זה VIP אמיתי." הרגל בצפון אמריקה של הסיור החלה ב-4 ביוני 2011 בבולטימור, ארצות הברית. במקור, ג'יי קול וסי-לו גרין תוכננו להיות זמרי חימום בצפון אמריקה אך, גרין עזב את הסיור, בגלל צפיפות בלוח הזמנים. במקום זאת דרייק, קניה וסט וג'יי זי התארחו בכמה תאריכים במופע כדי לבצע ביחד עם ריהאנה את "What's My Name?", "Run This Town" ,"All of the Lights" ו-"Umbrella" בהתאמה. סיבוב ההופעות קיבל ביקורות חיוביות מהמבקרים, כאשר כינו אותו: הסיור הטוב ביותר של ריהאנה, עדיין". ג'יין סטיבנסון מ"שמש טורונטו" ציין כי "שתי שעות ביממה, המופע גדול מהחיים עד היום." ג'ון ברין מ"מיניאפוליס סטאר טריביון" ציין: "הזמרת הברבדית הייתה הרבה יותר מבחינה ויזואלית, קולית ודינמית, ממה שהיא הייתה אי פעם בעבר."

מיקומי שיא

[עריכת קוד מקור | עריכה]
‏  מצעדים ודירוגים
מדינה מצעד מיקום שיא
אוסטריה Ö3 אוסטריה טופ 40‏ 3
אוסטרליה מצעד האלבומים האוסטרלי 2
אירופה מצעד האלבומים האירופאי 1
איטליה מצעד האלבומים האיטלקי 11
אירלנד מצעד האלבומים האירי 1
ארצות הברית בילבורד 200 3
גרמניה GfK – טופ 100 2 [5]
דנמרק היטליסטן 2
הולנד מצעד 100 האלבומים ההולנדיים 6
הונגריה Mahasz 6
הממלכה המאוחדת מצעד האלבומים הבריטי 1
יוון IFPI Greece 10
יפן אוריקון 5
מקסיקו טופ 100 – מקסיקו 17
נורווגיה VG-lista 1
ניו זילנד המצעד הניו זילנדי הרשמי 4
ספרד PROMUSICAE 6
סקוטלנד מצעד האלבומים הסקוטי 1
פולין ZPAV 4
פורטוגל מצעד האלבומים הפורטוגזי (AFP) 11
פינלנד המצעדים הפיניים הרשמיים 7
צ'כיה ČNS IFPI 12
צרפת SNEP 3
קנדה מצעד האלבומים הקנדי 1
קרואטיה טופ ליסטה 14
רוסיה טופ-היט 3
שוודיה סוורייטופליסטן 15
שווייץ המצעד השווייצרי 1

נתוני מכירות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מדינה מעמד מכירות
ארצות הברית (RIAA)[6] פלטינה 5× 5,000,000

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Rocklist.net...Village Voice (Pazz & Jop) Lists 2010 ....., www.rocklistmusic.co.uk
  2. ^ The A. V. Club, The 50 best albums of the 2010s, The A.V. Club, ‏2019-11-20 (באנגלית)
  3. ^ guardian.co.uk/music (2010-12-11). "Albums of 2010: How Guardian music critics voted". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2023-03-25.
  4. ^ Access’ On The Download Staff’s Top 10’s Of 2010 | Access Online, Access (באנגלית)
  5. ^ Rihanna – Loud, מצעדי ה-GfK אנטרטיינמנט
  6. ^ Gold & Platinum, RIAA (באנגלית אמריקאית)


הקודם:
2010: אשרRaymond v. Raymond
פרס המוזיקה האמריקאית לאלבום הנשמה/R&B האהוב ביותר
2011: ריהאנהLoud
הבא:
2012: ריהאנהTalk That Talk