לדלג לתוכן

Live in Australia with the Melbourne Symphony Orchestra

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 Live in Australia with the Melbourne Symphony Orchestra
אלבום הופעה מאת אלטון ג'ון
יצא לאור 13 ביוני 1987
הוקלט 14 בדצמבר 1986
מקום הקלטה סידני שבאוסטרליה
סוגה מוזיקת רוק • רוק סימפוני
שפה אנגלית
אורך 73:46
חברת תקליטים רוקט (אנ') (בריטניה)
MCA (ארצות הברית)
פסטיבל (אנ') / ABC / וורנר ברדרס רקורדס (אוסטרלאסיה)
הפקה גאס דאג'ן (אנ')
כרונולוגיית אלבומים של אלטון ג'ון
Leather Jackets
(1986) 		Live in Australia with the Melbourne Symphony Orchestra
(1987) 		Elton John's Greatest Hits Vol. 3
(1987)
סינגלים מ-Live in Australia with the Melbourne Symphony Orchestra
  1. ""Your Song" (חי)"
    תאריך יציאה: 1987
  2. ""Candle in the Wind" (חי)"
    תאריך יציאה: 1987
  3. ""Take Me to the Pilot" (חי)"
    תאריך יציאה: 1988

Live in Australia with the Melbourne Symphony Orchestra (בתרגום חופשי: הופעה חיה באוסטרליה עם התזמורת הסימפונית של מלבורן) הוא האלבום ה־28 ואלבום ההופעה השלישי של המוזיקאי הבריטי אלטון ג'ון, שיצא לאור ב־13 ביוני 1987. הוא מתעד הופעה שנערכה ב־14 בדצמבר 1986 במרכז הבידור של סידני עם התזמורת הסימפונית של מלבורן.

רקע

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההופעה, שהוקלטה ב־14 בדצמבר 1986, הייתה ההופעה האחרונה בסדרת הופעות שנערכו בחודשיים האחרונים של 1986, כחלק מסיבוב ההופעות Tour De Force שערך ג'ון באוסטרליה ובניו זילנד. להופעות היו שני חלקים: החלק הראשון כלל הופעה של ג'ון ולהקה בת 14 נגנים, זמרי ליווי וחטיבת כלי הנשיפה Onward International. בחלק זה התלבש ג'ון בתלבושות ראוותניות אופייניות, פאות המחקות תספורת "מוהיקני" ואת שערה של טינה טרנר, ומשקפיים מוזרים אופייניים. החלק השני, לאחר ההפסקה, כלל הופעה עם הלהקה ועם 88 נגני התזמורת הסימפונית של מלבורן. ג'ון עלה לבמה בלבוש שחיקה את מוצרט (או את שופן). ההופעה שודרה בשידור חי ברחבי העולם[1].

להקתו של ג'ון באותה תקופה (ובסיבוב ההופעות) הייתה הלהקה שליוותה אותו באלבומו האחרון , "Leather Jackets" ‏(1986). היא כללה את נגני כלי ההקשה ג'ודי לינסקוט (אנ') וריי קופר, שהשתתף בסיבוב ההופעות כאורח מיוחד. ג'יימס ניוטון הווארד, שהיה מלחין עם עתיד מבטיח בהוליווד באותה תקופה, הצטרף וערך התאמות לתזמורת גדולה בת 88 נגנים לעיבוד התזמורתי המקורי שלו ל־"Tonight"[א]. כן הוא התאים באופן דומה את העיבודים של פול בקמסטר לשירים אחרים, עיבודים שנועדו במקור כולם לתזמורת קטנה יותר. הוא גם כתב עיבודים תזמורתיים חדשים לשירים כמו "Don't Let the Sun Go Down on Me", שבמקור כללו רק עיבודי כלי נשיפה.  

האלבום כולל את רוב החלק השני של המופע למעט "Saturday Night's Alright for Fighting", ‏"Carla/Etude", ‏"Cold as Christmas (In the Middle of the Year)" ו־"Slow Rivers" (שג'ון שר אותו במופע לבדו. השיר הוא מן האלבום "Leather Jackets", שם הוא דואט עם קליף ריצ'רד).

בשיר "נר ברוח" לא השתתפה התזמורת, אלא ג'ון ביצע אותו יחד עם הקלידן שלו, פרד מנדל. בתחילת הבית השני של השיר חברי התזמורת שלפו נרות שאותם הדליקו ביד, ותשואות הקהל שנשמעות באו כתגובה למחווה זאת. לג'ון עצמו לא הייתה ידיעה מוקדמת על המהלך, והוא נראה מגיב עליה בווידאו של השיר[2]. לפני ביצוע "Take Me To The Pilot" ג'ון נשמע פונה לפרד מנדל ואומר "היי פרד". היה זה סוג של הומור פנימי של ג'ון עם חברי הלהקה מדי פעם[3].

לכל כלי בתזמורת הוצמד מיקרופון והוא הוקלט בנפרד[4][3]. קלייב פרנקס, טכנאי הקול של ההופעות החיות של ג'ון, ביצע את הקלטת החלק הראשון של המופע (ג'ון עם הלהקה), בסיוע קית' ווקר ודניס פוֹקס. גאס דאג'ן (אנ') פיקח על ההקלטות של החלק עם התזמורת, הקלטות שביצעו ליאון מינרוויני וניק ג'רמי. דאג'ן לקח את סרטי ההקלטות לאולפני Wisseloord בהולנד, לשם עריכת מיקסינג יחד עם גרהאם דיקסון, שהיה טכנאי ההקלטות ב־"Leather Jackets".  

ההופעה הייתה ההופעה האחרונה שבה ג'ון לבש את התלבושות הגרנדיוזיות המפורסמות, שאותן לבש מאז תחילת שנות ה־70. היא גם הייתה הופעתו האחרונה לפני שעבר ניתוח במיתרי הקול בינואר 1987. הניתוח הצליח, אבל ג'ון נאלץ לנוח כמה חודשים משירה והופעות. הניתוח גם גרם לשינוי תמידי בגוון קולו, שהפך לדבריו עמוק יותר וחזק יותר, ומנע ממנו במידה מסוימת להגיע אל הגבהים שאליהם הגיע לפני הניתוח. ג'ון סיפר: ”[הניתוח] הנמיך את גוון קולי. הוא עמוק יותר, יש לו יותר תהודה והוא חזק יותר”[5][6][7][8] (להרחבה ראו Tour De Force).

הצלחה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בארצות הברית, האלבום הגיע למעמד אלבום זהב בינואר 1988 ולמעמד אלבום פלטינה באוקטובר 1995, בהסמכת איגוד תעשיית ההקלטות האמריקאי[9]. האלבום שהה במצעד בילבורד 200 במשך 41 שבועות, משך הזמן השני באורכו במצעד זה לכל אלבום של ג'ון מאז "Captain Fantastic and the Brown Dirt Cowboy" שמ־1975 ("Too Low for Zero" שהה במצעד במשך 54 שבועות ב־1983)[2].

הגרסה מההופעה של "Candle in the Wind" (צד ב': "Sorry Seems to Be the Hardest Word") יצאה לאור ב־1987 כסינגל בארצות הברית והגיעה למקום השישי במצעד בילבורד הוט 100. בבריטניה, השיר יצא כסינגל ב־1988 והגיע למקום החמישי במצעד הסינגלים הבריטי[2]. חרף הבעיות בקולו של ג'ון, הסינגל היה מועמד לגראמי בטקס פרסי הגראמי ה־30, שנערך ב־1988, בקטגוריית הביצוע הקולי הגברי הטוב ביותר לשיר פופ[10].

ביקורת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
דירוגים מקצועיים
ציוני ביקורות
מקור ציון
AllMusic [1]


לינדזי פלאנר, מבקר "AllMusic", כתב: ”אלטון ג'ון שוב הוכיח את עצמו כאיש במה מושלם, המופיע בשיא יכולותיו”[1]. אנדי גרין, מבקר "רולינג סטון", כתב שחרף הבעיות בקולו של ג'ון, ההופעות בסיבוב ההופעות היו "פשוט מדהימות". בנוגע להופעה האחרונה (שהוקלטה לאלבום) כתב שג'ון פחד (בגלל הבעיות בקולו) שהיא תהיה הופעתו האחרונה בכלל, ומשום כך שר ”בכל הלהט והאש שיכול היה לגייס”[11].

מאט ספרינגר מאתר ultimateclassicrock.com כתב על ההופעה שהייתה "בלתי רגילה", ושהאלבום ”מתעד מוזיקה מדהימה כמו גם לילה אגדי כשאלטון הביט מבלי למצמץ בהרס של קולו ושל הקריירה שלו – וניצח”. ספרינגר עמד גם הוא על כך שג'ון לא ידע באותו הלילה אם יוכל לשיר שוב, ותוך שהשתעל דם וליחה במהלך ההופעה, ביצע "סט אגדי" עם להט ומחויבות. ספרינגר טוען ש”אפשר לשמוע את הגסות בקולו ב־'Live in Australia', אבל הוא לא נשמע פגום [אלא] אינטנסיבי יותר, רגשי יותר”, ושג'ון ”מוצא הבעה חדשה לשירים שביצע מדי ערב במשך שנים, תוך שהוא נחוש לסחוט כל טיפה אחרונה של רגש ועוצמה מהמוזיקה הזאת”[12].

רשימת השירים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מילות השירים נכתבו על ידי ברני טופין, המוזיקה לשירים הולחנה על ידי אלטון ג'ון.

מס' שם משך
1.  Sixty Years On 5:41
2.  I Need You To Turn To 3:14
3.  The Greatest Discovery 4:09
4.  Tonight 5:58
5. Sorry Seems to Be the Hardest Word 3:58
6.  The King Must Die 5:21
7.  Take Me to the Pilot 4:22
8. Tiny Dancer 7:46
9.  Have Mercy on the Criminal 5:50
10.  Madman Across the Water 6:38
11. Candle in the Wind 4:10
12.  Burn Down the Mission 5:49
13. Your Song 4:04
14. Don't Let the Sun Go Down on Me 6:06
משך כולל:
 73:46

ג'ון לא ביצע רבים משירי האלבום במשך קרוב ל־15 שנים. כשבחר את רשימת השירים לסיבוב ההופעות התזמורתי, הוא בחר רבים מהשירים מאלבומיו המוקדמים (שהיו בדרך כלל מתוזמרים): "Elton John", ‏"Tumbleweed Connection" ו־"Madman Across the Water"‏[2]. שישה מתוך 14 השירים נלקחו מהאלבום "Elton John" (שירים 1–3, 6, 7 ו־13).

מהדורת לייזרדיסק

[עריכת קוד מקור | עריכה]

צד א': ג'ון ולהקתו[13]

  1. לוגו – פתיחה – "Funeral for a Friend"
  2. ‏"One Horse Town"
  3. "Rocket Man"
  4. "The Bitch Is Back"
  5. "Daniel"
  6. "Song For You" /‏"Blue Eyes"
  7. "I Guess That's Why They Call It the Blues"
  8. "Benny and the Jets"
  9. "Sad Songs"
  10. "I'm Still Standing"

צד ב': ג'ון, הלהקה והתזמורת

  1. פתיחה
  2. "60 Years On"
  3. "I Need You to Turn To"
  4. "The Greatest Discovery"
  5. "Sorry Seems to Be the Hardest Word"
  6. "The King Must Die"
  7. "Take Me to the Pilot"
  8. "Have Mercy on the Criminal"
  9. "Don't Let the Sun Go Down on Me"
  10. "Candle in the Wind"
  11. "Burn Down The Mission"
  12. "Your Song"
  13. "Saturday Night's Alright for Fighting"

הוצאה לאור

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מהדורות תקליטור

[עריכת קוד מקור | עריכה]

האורך הכולל של תקליטור המהדורה האמריקאית המקורית מ־1987, שיצא לאור בחברת MCA ‏(MCAD-8022) הוא 73:58, בעוד שהאורך הכולל של הגרסה שעברה עריכה דיגיטלית מחודשת (רימסטר) ויצאה לאור בחברת Mercury/Island ב־1998 (314 558 477-2) הוא רק 73:48. הפער נובע מהסרת כמה שניות של תשואות לאחר השיר "Tonight".

רשימת השירים בשתי המהדורות זהה. עם זאת, אורך רוב הרצועות שונה בין מהדורת הרימסטר למהדורה המקורית, עקב חלוקה שונה של הרצועות: במרבית המקרים ההצגה המדוברת של השיר הועברה מתחילת הרצועה אל הסוף של הרצועה הקודמת.

מהדורות מצולמות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההופעה צולמה ויצאה לאור במהדורת לייזרדיסק ובמהדורת VHS. שתי המהדורות כללו את רוב החלק הראשון של ההופעה, שבו ג'ון הופיע עם להקתו (פרט ל־"Heartache All Over The World" ו־"This Town"), אבל בחלק מהן הושמטו שירים אחדים מהחלק השני, שבו ג'ון הופיע עם התזמורת: "The Greatest Discovery", ‏"Tonight", ‏"The King Must Die", ‏"Cold as Christmas", ‏"Carla/Etude", ‏"Tiny Dancer", ‏"Have Mercy on the Criminal", ‏"Slow Rivers" ו־"Madman Across the Water". גרסת הלייזרדיסק יצאה גם ב־DVD.

אודיו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר "Daniel" ו"מחרוזת: 'Song for You', ‏'Blue Eyes', ‏'I Guess That's Why They Call It the Blues'" (מחלק ההופעה הראשון, של ג'ון ולהקתו) יצאו לאור ב־1988 כרצועות בונוס שצורפו לסינגל המקסי של "A Word in Spanish"[ב] בהוצאת רוקט רקורדס (אנ') (בבריטניה/אירופה בלבד, כ־EJSCD 18‏, מס' 299-2‏ 872). האודיו של "Carla/Etude" יצא לאור במארז To Be Continued... (אנ').

משתתפים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסים ומועמדויות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסי גראמי

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שנה עבודה מועמדת קטגוריה תוצאה
1988 "Candle in the Wind" ביצוע הפופ הקולי הגברי הטוב ביותר מועמדות[10]

נתוני מכירות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מדינה הסמכה יחידות מאושרות / מכירות
אוסטרליה (ARIA)[14] פלטינה 85,000[15]
ארצות הברית (RIAA)[9] פלטינה 1,000,000^
הולנד – 10,000[16]
ספרד – 25,000[15]
קנדה (מיוזיק קנדה)[17] פלטינה ×2 200,000^
^אומדן היחידות המופצות מתבסס על הסמכת האלבום בלבד

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביאורים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ מ־"Blue Moves".
  2. ^ מן האלבום "Reg Strikes Back" ‏(1988).

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 לינדזי פלאנר, ביקורת "AllMusic", באתר AllMusic, בדיקה אחרונה ב־30 באוגוסט 2021
  2. ^ 1 2 3 4 עשר עובדות כיפיות על כל אחד מאלבומי ההופעה של אלטון "Here and There" ו־"Live In Australia", (במידת הצורך יש ללחוץ על "CONTINUE TO SITE"), באתר eltonjohn.com, ‏9 בנובמבר 2018, בדיקה אחרונה ב־30 באוגוסט 2021
  3. ^ 1 2 ‏Elton’s Tour de Force Remembered, באתר eltonjohn.com, ‏27 בדצמבר 2016, 28 ביוני 2022
  4. ^ אלטון ג'ון, Me: Elton John Official Autobiography, כריכה רכה, לונדון: Pan books, 2020, עמ' 195–200, ISBN 978-1-5098-5334-2
  5. ^ הניתוח שעבר אלטון ג'ון היה כדי להציל את קולו, באתר femalefirst.co.uk, בדיקה אחרונה ב־25 במאי 2021
  6. ^ ג'ף גיילס, כשאלטון ג'ון עבר ניתוח גרון משנה קול, באתר ultimateclassicrock.com, ‏5 בינואר 2017, בדיקה אחרונה ב־25 במאי 2021
  7. ^ אלטון ג'ון יעבור ניתוח גרון, מבטל מופעים ב־1987, באתר לוס אנג'לס טיימס, ‏2 בינואר 1987, בדיקה אחרונה ב־25 במאי 2021
  8. ^ סער גמזו, אלטון ג'ון בישראל: הכינו עצמכם להופעה, באתר הארץ, ‏17 ביוני 2010, בדיקה אחרונה ב־25 במאי 2021
  9. ^ 1 2 מכירות בארצות הברית, באתר RIAA, בדיקה אחרונה ב־23 במאי 2021
  10. ^ 1 2 היסטוריית גראמי של אלטון ג'ון, באתר גראמי, בדיקה אחרונה ב־4 בינואר 2022
  11. ^ אנדי גרין, הבזק לאחור: אלטון ג'ון באוסטרליה, באתר רולינג סטון, ‏11 בפברואר 2014, בדיקה אחרונה ב־30 באוגוסט 2021
  12. ^ לאלבום "Live in Australia" של אלטון ג'ון מלאו 25, באתר ultimateclassicrock.com, ‏19 ביוני 2012, בדיקה אחרונה ב־30 באוגוסט 2021
  13. ^ לייזרדיסק בדיסקוגס, באתר Discogs, בדיקה אחרונה ב־28 ביוני 2022
  14. ^ ‏ARIA Charts – Accreditations – 1990 Albums (קובץ PDF), בדיקה אחרונה ב־31 באוגוסט 2021
  15. ^ 1 2 מכירות באוסטרליה ובספרד – בילבורד, כרך 100 מס' 5, באתר World Radio History, ‏30 בינואר 1988, בדיקה אחרונה ב־23 במאי 2021
  16. ^ מכירות בהולנד, באתר World Radio History, בדיקה אחרונה ב־23 במאי 2021
  17. ^ מכירות בקנדה, באתר musiccanada.com, בדיקה אחרונה ב־23 במאי 2021
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=Live_in_Australia_with_the_Melbourne_Symphony_Orchestra&oldid=40035968"