לדלג לתוכן

IPV

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מכשיר IPV

אוורור פרקוסיבי תוך-ריאתי (באנגלית: Intrapulmonary Percussive Ventilator - IPV) הוא מכשיר רפואי המשמש לטיפול בדרכי הנשימה. המכשיר מספק פולסי אוויר בתדירות גבוהה כדי לסייע בהזזת ליחה ופינויה, לשפר את אוורור הריאות ולתמוך בגיוס הריאות. הוא משמש בדרך כלל עבור חולים במחלות ריאה או מחלות נוירומוסקולריות שאינם מסוגלים לפנות את הליחה, או מטופלים המחוברים למכונת הנשמה. IPV יכול לשמש כטיפול עצמאי או כתוספת לשיטות טיפול אחרות, ומטרתו העיקרית היא לשפר את חילוף הגזים ולמנוע סיבוכים נשימתיים.

השימוש ב-IPV נחקר במגוון מצבים רפואיים, כולל COPD, סיסטיק פיברוזיס, מחלות נוירומוסקולריות ותמט ריאות. הוא נמצא בשימוש במחלקות טיפול נמרץ, מסגרות אמבולטוריות וטיפול ביתי, אם כי נכון לעשור השלישי של המאה ה-21 יעילות השימוש הביתי ארוך הטווח ב-IPV עדיין שנויה במחלוקת ולא נערכו די מחקרים לקביעת ההתוויות והגדרות המיטביות בסביבה הביתית.[1]

מנגנון פעולה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
תרשים כיווני תנועת האוויר בריאות בנשימה רגילה

IPV הוא מכשיר פנאומטי המשתמש בהנשמה פרקוסיבית בתדירות גבוהה (HFPV), המספקת נפחים תת-גאותיים (להלן) בקצבים גבוהים של 300-1200 לדקה, על גבי קצב נשימה קונבנציונלי במחזור של 10-15 לדקה. ניתן לשימוש דרך פיה, מסכה, או בשילוב עם נתיב אוויר מלאכותי או הנשמה מכנית.[2]

ה-IPV מורכב מממשק פיזיולוגי הנקרא פאזיטרון, המספק סדרת פעימות בתדירות גבוהה של נפחי גז תת-גאותיים בזרימות גבוהות לתוך דרכי הנשימה, ולאחר מכן מאפשר נשיפה פסיבית. נפחים תת-גאותיים הם נפחי אוויר קטנים יותר מ"הנפח המת" של מערכת הנשימה, כלומר החלל באיברי הנשימה שאינו משתתף בחילוף הגזים. השימוש בנפחים תת-גאותיים מאפשר להגן על הריאות מפני בארוטראומה הנגרמת מניפוח יתר של דרכי אוויר מועדפות במהלך הגיוס הריאתי הטיפולי. הפאזיטרון פועל כונטורי נע מבוקר קפיץ - כאשר זרם האוויר מגיע לחלק הצר הוא נאלץ לזרום במהירות גבוהה יותר, הגברת המהירות גורמת לתת לחץ בחלק הצר ויוצרת ואקום חלקי שמשמש לפעולת יניקה. כך משמש הפאזיטרון כשסתום שאיפה ונשיפה כאחד. הונטורי נע הלוך ושוב באופן פרקוסיבי בתדירויות גבוהות (100-300 תנודות לדקה), ומספק זרימת אוויר למינרית (כלומר תנועה חלקה ומסודרת של הגזים ללא ערבוב בין השכבות) בלחץ שיא נמוך יותר בזכות עקרון ונטורי. דפוס הזרימה הא-סימטרי, שבו זרימת הנשיפה עולה על זרימת השאיפה, מניע הפרשות למרכז. במהלך השאיפה, הפעימות בתדירות גבוהה מגדילות בהדרגה את נפחי הריאה, בעוד שהלחץ בכלי הדם הקטנים של הריאות (לחץ טריז תוך-ריאתי) נשמר רציף לייצוב דרכי הנשימה. זרימה למינרית פרקוסיבית במהירות גבוהה פותחת את דרכי האוויר ומאפשרת לאוויר לנוע מאחורי הפרשות אנדוברונכיאליות (הפרשות הנוצרות על ידי תאים בדופן הסמפונות או כתוצאה מתהליכים דלקתיים או זיהומיים). זרימה זו יוצרת זרימת נגד המניעה הפרשות מדרכי אוויר פריפריות לדרכי אוויר מרכזיות במהלך הנשיפה, שם ניתן לפלוט או לשאוב אותן. לחצי האוויר הממוצעים מתנודדים בין 5-35 ס"מ מים (cm H2O) וקירות דרכי האוויר רוטטים בסנכרון עם תנודות אלה. סנכרון זה מגביר את יעילות פינוי ההפרשות ושיפור האוורור.[2][3]

שימוש בנוזל מתאים (למשל סליין) בכוס הנבולייזר במכשיר מספק זרם מתמשך של אירוסול המסייע להפחית את דביקות ההפרשות ולהקל על פינויין[4]. ה-IPV מהווה מערכת חלופית למתן טיפולים באירוסול ולחץ חיובי לריאות.[2]

IPV משמש במצבים כמו מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD), סיסטיק פיברוזיס, ברונכיאקטזיס, תמט ריאות (אטלקטזיס), חולשה נוירומוסקולרית (למשל ניוון שרירים על שם דושן), פגיעות ריאה בעקבות שאיפת עשן, ומצבים שונים לאחר ניתוחים.[2][1]

במחלקות טיפול נמרץ נעשה שימוש ב-IPV במטופלים עם תמט ריאות, עודף הפרשות בדרכי הנשימה ואי ספיקה נשימתית במגוון מצבים, החל ממטופלים הנושמים בכוחות עצמם ועד מונשמים מלאים (שם מורכב ה-IPV על מכונת ההנשמה). מחקרים שונים הראו שטיפול ב-IPV מסייע בשיפור החמצון, הפחתת דו-תחמוצת הפחמן, גיוס אזורי ריאה שקרסו, הפחתת שכיחות דלקת ריאות, ניקוי דרכי הנשימה וקיצור משך האשפוז במחלקת טיפול נמרץ, אם כי רמת ההשפעה החיובית שונה עבור מצבים שונים ולא כל המחקרים הניבו תוצאות מובהקות סטטיסטית. באף מחקר לא נצפו תופעות לוואי משמעותיות.[3][1]

במסגרות אמבולטוריות או ביתיות, המטרה העיקרית בשימוש ב-IPV היא סיוע בניקוי דרכי האוויר. לפני הפעלת המכשיר בבית, המטופל או המטפל העיקרי מקבלים הדרכה מאיש מקצוע רפואי על תפעול המכשיר. חלק מספקי הביטוח הרפואי מגדירים את השימוש הביתי ב-IPV כ"לא מוכח ולא הכרחי מבחינה רפואית"[5], בעוד אחרים מאשרים את השימוש בו בתנאים מסוימים[6].

התוויות נגד

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אין להשתמש במכשיר IPV במקרים של חזה אוויר, אי יציבות המודינמית (למשל הפרעת קצב לב חמורה, אוטם שריר הלב חריף), צלעות שבורות, כריתת ריאה, כריתת ושט, שיעול דמי, דימום ריאתי, דימום ממערכת העיכול, פציעות פנים, מטופלים שאינם משתפים פעולה, ומטופלים עם מדד גלאזגו לקומה ברמה 8 ומטה.[2][1]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 4 A. Hassan, S. Takacs, S. Orde, et al.., Clinical application of intrapulmonary percussive ventilation: A scoping review, Hong Kong physiotherapy journal 44(1), 2023, עמ' 39-56 doi: 10.1142/S1013702524500033
  2. ^ 1 2 3 4 5 Douglas Li, MD, The Usage of Intrapulmonary Percussive Ventilation, California Thoracic Society
  3. ^ 1 2 Hassan A, Lai W, Alison J, Huang S, Milross M., Effect of intrapulmonary percussive ventilation on intensive care unit length of stay, the incidence of pneumonia and gas exchange in critically ill patients: A systematic review, PLoS One 16(7), 2021 doi: 10.1371/journal.pone.0255005
  4. ^ Intrapulmonary Percussive Ventilator (IPV) | Treatment, Cincinnati Children’s, ‏10/2022
  5. ^ UnitedHealthcare® Oxford - Clinical Policy, Airway Clearance Devices, ‏2024
  6. ^ Husky Health Connecticut, PROVIDER POLICIES & PROCEDURES

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.