Gish

*Gish*
	אלבום אולפן מאת הסמאשינג פאמפקינס
יצא לאור	28 במאי 1991
הוקלט	דצמבר 1990-מרץ 1991 ב-Smart Studios במדיסון, ויסקונסין, ארצות הברית
סוגה	רוק אלטרנטיבי, גראנג'
שפה	אנגלית
אורך	45:45
חברת תקליטים	Caroline Records. הושק מחדש תחת Virgin Records בשנת 1994
הפקה	בוטש ויג, בילי קורגן
Gish; (1991)	Siamese Dream; (1994)

Gish הוא אלבום הבכורה של הסמאשינג פאמפקינס. הוא יצא בשנת 1991. בילי קורגן תיאר את Gish בתור "אלבום מאוד רוחני". אף על פי שדורג רק במקום 195 במצעדים בארצות הברית בעת השקתו, הוא הגיע למעמד של אלבום פלטינה. נכון למאי 2005, 1.1 מיליון עותקים שלו נמכרו ברחבי ארצות הברית.

ההקלטה

הקלטת Gish החלה בדצמבר 1990 ונסתיימה במרץ 1991 באולפן Smart Studios, הממוקם במדיסון, ויסקונסין ונמצא בבעלותו של בוטש ויג. בשונה מהמגמה הרווחת בשאר אלבומי התקופה, התופים, כפי שנשמעים באלבום, לא עברו כל עיבוד, והגיטרות נושאות צליל ייחודי שלא הופק בנקל. בהתחשב בשאר אלבומי הפאמפקינס, האלבום הופק במהירות יחסית. עיקר זאת ניתן לייחס לחוסר ניסיון הלהקה. חברי הלהקה שררו במתח כבד במהלך ההקלטות. יותר מאוחר, דרסי ציינה שאינה יודעת איך הלהקה יצאה ממנו בשלום, וקורגן אמר שהוא סבל מהתמוטטות עצבים. עלות ההקלטות עמדה על 20,000 דולרים. ג'יימס איהא קנה את גיטרת הגיבסון לס פול הראשונה שלו לשם הקלטת Gish. עד עידן Adore, הוא נהג להשתמש בדגם זה באופן כמעט בלעדי.

האלבום

Gish הוקלט לעת סיום התקופה בה היה נתון בילי קורגן להשפעת המוזיקה הפסיכדלית, ובעונה בה שורשי הפוסט-פאנק של הלהקה נעלמו כמעט כליל.

"Rhinoceros ,"I Am One" ו-"Bury Me" הוקלטו והופיעו לפני כן באלבומי הדמו של הלהקה בשנת 1989. כל שלושת השירים הוקלטו מחדש לאלבום "Gish ."Daydream הוקלט גם הוא במהלך אותה תקופה. שלא כמו שלושת השירים הראשונים שהוזכרו, הלהקה עשתה שימוש בגרסת הדמו המקורית של שיר זה משנת 1989, והיא זו המופיעה באלבום.

בילי קורגן אמר מאוחר יותר:

האלבום עוסק בכאב ובהתעלות רוחנית. אנשים שואלים אם זהו אלבום פוליטי. זה לא אלבום פוליטי, זה אלבום אישי. בדרכו המוזרה, Gish קרוב מאוד להיות אלבום אינסטרומנטלי – המילים הנשמעות נרשמות לזכות יד המקרה, והמוזיקה – היא זו שמבדילה את הלהקה במקומות רבים. ניסיתי לומר הרבה דברים שלא יכולתי לומר באמת באופן מופשט, שלא ניתן להעלותם על דל השפתיים, אז הגעתי לכך באמצעות המוזיקה, אבל איני חושב שהגעתי לכך באמצעות המילים.

כותרת

האלבום נקרא על שם שחקנית הסרטים האילמים ליליאן גיש (Lillian Gish). בראיון, קורגן אמר כי "סבתי נהגה לספר לי שאחד האירועים הגדולים ביותר שהתרחשו בתקופתה היה כאשר הרכבת בה נסעה ליליאן גיש חלפה על פני העיר. סבתי התגוררה באמצע שום-מקום, כך שזה היה מאורע רציני...". יותר מאוחר, קורגן טען שהשם שיועד לאלבום בתחילה היה "Fish", אבל שונה ל- "Gish" על מנת להימנע מהשוואות ללהקה Phish.

קבלה

Gish התקבל בביקורות נלהבות ברובן. גרג קוט מהשיקגו טריביון כינה את Gish בתור "הנועז והמושלם ביותר כנראה" מכל האלבומים שהקליטו להקות מקומיות בשנת 1991. רולינג סטון כינה אותו "מעורר יראת-כבוד" המעורב עם "כאוס מחושב כהלכה" וגם "בעל עוצמה מסחררת". חרף ההשקה שלא בישרה טובות, האלבום נמכר ב-100,000 עותקים בפחות משנה, וחצה בהרבה את ציפיותיה של חברת ההקלטות העצמאית Caroline Records. אחרי שהושק מחדש במסגרת חברת ההקלטות Virgin, האלבום הגיע למעמד אלבום פלטינה. עד אשר The Offspring השיקו את האלבום Smash בשנת 1994, Gish היה האלבום הנמכר ביותר שהופק במסגרת בחברת הקלטות עצמאית.

רשימת שירים

את כל השירים כתב בילי קורגן, להוציא את "I Am One" שכתבו קורגן וג'יימס איהא יחדיו.

"I Am One" - ‏4:07
"Siva" - ‏4:20
"Rhinoceros" - ‏6:32
"Bury Me" – ‏4:48
"Crush" - ‏3:35
"Suffer" - ‏5:11
"Snail" - ‏5:11
"Tristessa" - ‏3:33
"Window Paine" - ‏5:51
(שיר חבוי) "Daydream" / "I'm Going Crazy" - ‏3.08

סינגלים

"Siva" הופץ כתקליט 12 אינץ'/תקליטור בבמהדורה מוגבלת, יחד עם "Window Paine".
"Rhinoceros" הופיע במיני-אלבום Lull, אך סיום השיר בן 30 השניות נחתך בגרסה זו.
"I Am One" הושק שנית כסינגל הזמין במהדורת תקליטור יחד עם "Plume" ו-"Starla".
"Tristessa", שהופץ כסינגל לפני יציאת הקלטת האלבום, לא הושק שנית כסינגל.

שירים שלא נכללו בגרסה הסופית

השירים הבאים נכתבו והוקלטו לאלבום Gish, אך לא נכללו בגרסה הסופית. כולם פרט לשניים מהשירים הוקלטו באולפן וראו אור בהפצות מאוחרות יותר.

"Blue" (נכלל במיני-אלבום Lull וב-Pisces Iscariot).
"Obscured" (נכלל ב-Pisces Iscariot).
"Slunk" (נכלל במיני-אלבום Lull).
"?Why Am I So Tired" (נכלל ב-Earphoria).
"Jesus Loves His Babies" (לא הופץ רשמית. עם זאת, מופיע בבוטלג Mashed Potatoes, מקבץ של חמישה דיסקים שנאסף בידי בילי קורגן וניתן לחברי הלהקה ולצוות כמתנה לחג-המולד בשנת 1994).
"La Dolly Vita" (ראה אור ר לראשונה כבי-סייד בסינגל "Tristessa". הופץ שנית ב-Pisces Iscariot).

דירוגים במצעדים

אלבום

שנה	מצעד	דירוג
1991	Top Heatseekers	6
1991	The Billboard 200	195

סינגלים

שנה	סינגל	מצעד	דירוג
1991	"Rhinoceros"	Modern Rock Tracks	27
1992	"I Am One"	UK Singles Chart	73

סגל מבצעים

הסמאשינג פאמפקינס
- בילי קורגן - סולן, גיטרה, מפיק.
- דרסי רצקי - גיטרה בס, סולנית ב-"Daydream", עריכה.
- ג'יימס איהא - גיטרה, קולות.
- ג'ימי צ'יימברלין - תופים.
בוטש ויג - מפיק, מהנדס מוזיקלי.
האווי ויינברג - עורך מוזיקלי.
בוב נאפ - צלם.
מייקל לוין - צלם.
כריס ואגנר - כינור וויולה ב-"Daydream".
מרי גיינז - צ'לו ב-"Daydream".

בשיר "Suffer" המופיע ב-Gish השתתף חלילן שלא צוין כחלק מהסגל.

קישורים חיצוניים