לדלג לתוכן

Future Blues

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Future Blues
אלבום אולפן מאת Canned Heat
יצא לאור 3 באוגוסט 1970
הוקלט 1970
סוגה בלוז רוק
בלוז
שפה אנגלית
אורך 35:25
חברת תקליטים קפיטול רקורדס
הפקה סקיפ טיילור
כרונולוגיית אלבומים של Canned Heat
Hallelujah
(1969)
Future Blues
(1970)
Vintage
(1970)

Future Blues הוא אלבום האולפן החמישי של להקת הבלוז רוק Canned Heat משנת 1970. האלבום היה להצלחה גדולה בארצות הברית ובבריטניה. עטיפת האלבום, בה מוצגים אסטרונאוטים המניפים את דגל ארצות הברית על הירח, כדוגמת הנפת הדגל באיוו ג'ימה במלחמת העולם השנייה היה לסמל מאוד מפורסם ופופולרי באמריקה.

האלבום היה האלבום האחרון שהופיע כשמנגנים בו ההרכב המקורי של הלהקה, שכן לארי טיילור והארווי מנדל עזבו שניהם ביולי 1970, כדי להקליט חומר מקורי משלהם עם ג'ון מייאל. גם כותב השירים אלן וילסון נפטר זמן קצר לאחר מכן ב־3 בספטמבר 1970. זה היה גם האלבום היחיד שבו מנדל היה הגיטריסט הראשי, שכן הנרי ווסטין היה הגיטריסט הראשי באלבומים הקודמים. גרסת הכיסוי שלהם לשיר "Let's Work Together" מאת וילברט הריסון הפך ללהיט ואף הופיע באלבום האוסף "The Very Best Of Canned Heat" כאחד מ-20 השירים הטובים ביותר של הלהקה. "Bluse In London" גם היה ללהיט ונמכר בנפרד כסינגל לאחר יציאת האלבום. האלבום יצא תחת חברת התקליטים קפיטול רקורדס ויצא מחדש בתקליטור בשנת 2002 על ידי הפקות MAM עם חמש רצועות בונוס.

ביקורות ודירוגים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
דירוגים מקצועיים
ציוני ביקורות
מקור ציון
Allmusic 4.5/5

האלבום התקבל בהאדה גדולה בהרבה מאלבומיהם הקודמים של הלהקה, "Canned Heat", "Boogie with Canned Heat", "Living the Blues" ו-"Hallelujah". הוא נמכר בלמעלה ל-100,000 עותקים ברחבי ארצות הברית, ובסיקור עכשווי מבקרי מוזיקה רבים שיבחו אותו ברשת. האתר AllMusic דירג אותו בארבעה וחצי כוכבים מתוך חמש וכתב עליו כי "אלבום [Canned Heat] האחרון בו השתתף אחד משני המייסדים אלן וילסון, Future Blues, היה גם אחד הטובים ביותר שלהם. באופן מאופק ועדין כהקלטת האולפן של הלהקה, כל העניין נמשך פחות מ -36 דקות. זה היה גם אחד המאמצים המגוונים ביותר [של הלהקה] מבחינה סגנונית".

בסדרת הקומדיה האמריקאית "חיל החלל" במשרדי חיל החלל מופיע תחריט אבן של תמונת עטיפת האלבום.

רשימת רצועות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. "Sugar Bee" (אדי שולר) – 2:39
  2. "Shake It and Break It" (צ'ארלי פאטון) – 2:35
  3. "That's All Right" (ארתור קרודופ) – 4:19
  4. "My Time Ain't Long" (אלן וילסון) – 3:49
  5. "Skat" (אלן וילסון) – 2:44
  6. "Let's Work Together" (וילברט הריסון) – 2:53
  1. "London Blues" (אלן וילסון) – 5:31"
  2. "So Sad" (כל הלהקה) – 7:57"
  3. "Future Blues" (כל הלהקה) – 2:58"

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך זה הוא קצרמר בנושא אלבומים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.