השקעה ESG

השקעות ESG (באנגלית: Environmental, Social, and Governance; בעברית: סביבתי, חברתי וממשלתי) היא צורת השקעה המתחשבת בשורה של שיקולים ערכיים הנוגעים בין היתר לשמירה על הסביבה והחברה, ונמנעת כעיקרון מהשקעה בחברות שחורגות מהעקרונות האלה. השקעה עם שיקולי ESG מזוהה במקרים רבים עם השקעה אחראית ולעיתים קשורה לסוגי השקעות אחרות דוגמת השקעות אימפקט.

באופן כללי, משקיעים בעלי אחריות חברתית מעודדים כללי ממשל תאגידי אשר תומכים בשמירה על איכות הסביבה, הגנה על ציבור הצרכנים, שמירה על זכויות אדם ושמירה על המגוון הביולוגי. חלקם של משקיעים אלו נמנע מלהשקיע במוסדות המעורבים בייצור או הפצה של אלכוהול, מוצרי טבק, הימורים, פורנוגרפיה, אמצעי לחימה ומוצרים צבאיים. התחומים בהם מתמקדות השקעות אחראיות הם שמירה על הסביבה, צדק חברתי וממשל תאגידי, ובהתאם לכך מכונים באנגלית לעיתים ESG, ראשי תיבות של Environmental, Social, and Governance.

המונח ESG עלה לראשונה בדו"ח משנת 2004 שכותרתו "למי אכפת מי מנצח", שהיה יוזמה משותפת של מוסדות פיננסיים בהזמנת האו"ם. בשני העשורים שלאחר מכן הפכה גישת ה-ESG מיוזמת אחריות חברתית–תאגידית של האו"ם, לתופעה בין לאומית המייצגת, נכון לשנת 2023, יותר מ-30 טריליון דולר של השקעות. על פי חטיבת ה-ESG של בלומברג, נכון ליולי 2021 היקף ההשקעות האחראיות בעולם עומד על כ-35 טריליון דולר.

על אף חדירתה של גישת ה־ESG לקהל הרחב, גישה זו סופגת גם ביקורות שונות. חלק מהביקורות עוסקות בפן הטכני של בעיית איכות נתונים והיעדר סטנדרטיזציה שמקשים על שיפוט ראוי אילו השקעות אכן עומדות ברף של ESG; ביקורות אחרות עוסקות בהיעדר רגולציה מתאימה, קושי להסכים מה נחשב ל"טוב חברתי", וניצול ציני של ה־ESG לצורך גרינווש.

היסטוריה

בעשור השני של המאה ה-21 התגבר בהדרגה השימוש בסיווג השקעות ברוח זו. בשנת 2016 החלה חברת מורנינגסטאר, חברת המידע ודירוג קרנות הנאמנות הגדולה בעולם, לבצע דירוג של אלפי קרנות נאמנות שונות על פי מדדי ה-ESG של החברות שנמצאות בקרן. מחקר שבדק את השפעת הדירוג (הרצמרק וסוסמן, 2019) הראה ממצאים לפיהם יצירת הדירוג של מורנינגסטאר השפיעה באופן משמעותי על העדפתם של משקיעים את החברות בעלי המדד הגבוה יותר, כך למשל, בשנת 2017 העשירון העליון של הקרנות בדירוג גייסו סכום השקעות כפול מזה של העשירון התחתון בדירוג.

בשנת 2018, כשהחלה המגמה להפוך מעט יותר מוכרת, הודיע ראש עיריית ניו יורק, ביל דה בלאזיו, שהעיר תפסיק להשקיע בחברות אנרגיה מזהמות, דוגמת חברות הדלק, ותשקיע את 5 מיליארד הדולרים שהושקעו בכך עד אז, בתחומים אחרים.

בשנת 2019 החלו עקרונות ההשקעות האחראיות להיכנס אל המיינסטרים הכלכלי, כאשר 200 חברות ענק בארצות הברית הכריזו בהודעה משותפת שמעתה לא יתמקדו אך ורק בשורת הרווח, זאת בשונה מהחלטה שעוגנה מאז שנת 1997 לפיה המחויבות העליונה של כל מועצת מנהלים היא לבעלי המניות של החברה. הצהרה זו מצטרפת לעקרונות שגובשו בכנס מדינות ה-G7, העוסקות בצורך לעודד השקעות שיש להן ערך מדיד לסביבה ולחברה. כחלק מהתפתחות התחום, ארגונים שונים הרכיבו מדדים מקבילים למדדי השקעות מוכרים, אולם בהיעדר חברות בעלי מאפיינים מסוימים, למשל, כאלו המעורבות בזיהום סביבה משמעותי.

בשנת 2020 שינה השוק האירופי להשקעות אחריות את ההגדרות הקובעות אילו השקעות נחשבות ל"השקעה אחראית", כדי להוציא מהגדרה זו חברות שניצלו את ההגדרה לצורכי תדמית ומיתוג מבלי לספק די ערך סביבתי/חברתי/מנהלי. שינויי הגדרות אלו גרמו לירידה של למעלה מ-10% משווי ההשקעות המוגדרות כהשקעות אחראיות.

בשנים אלו החלו קרנות וממשלות להפיק גם איגרות חוב המיועדות למימון חברות המתאימות לסטנדרט של השקעות אחראיות. בשנת 2021 הנפיקה בריטניה אג"ח ממשלתי "ירוק" בשווי 10 מיליארד ליש"ט, השווי הגדול ביותר להנפקת אג"ח עד אז. הנפקה זו זכתה לביקוש רב מהרגיל, אף על פי שהתשואה שהוגדרה לה נמוכה מזו של אג"ח ממשלתי בריטי בדרך כלל.

יישומים בכלכלה מודרנית

בשני העשורים הראשונים של המאה ה-21, השקעות אחראיות הן שוק המתרחב בקצב מהיר מאוד בארצות הברית ובאירופה. סך ההשקעות הפועלות על פי עקרונות של אחריות חברתית וסביבתית נאמד בשנת 2018 כקצת פחות מ-5 מיליארד דולר (לעומת 3.07 בשנת 2010). בסוף שנת 2019 כמחצית מהון ההשקעות שמנוהל על ידי גופים מוסדיים באיחוד האירופי וכרבע מהונם של הגופים המוסדיים בארצות הברית - מנוהלים בהתחשב בעקרונות ההשקעות האחראיות.

מספר מחקרים (באוור ושות', 2005, סטין ושות', 2020, הרצמרק וסוסמן, 2019, פלאג וגרים, 2020 ועוד) שניסו להשוות בין ביצועי התשואות של חברות בעלות דירוג ESG גבוה לבין הממוצע לא מצאו עדויות מובהקות לכאן או לכאן. לצד זאת, המחקרים כן תומכים בהנחה לפיה השקעות בחברות בעלות דירוג ESG הן השקעות עם סיכון נמוך יותר.

מודלים

יש מספר מודלים מקובלים שלפיהם ניתן ליישם השקעה אחראית:

• סינון שלילי – גישת השקעה זו מוציאה מתיק ההשקעות הסטנדרטי חברות מסוימות או תחומים מסוימים שלא עומדים ברף שנקבע. לדוגמה, אם הדגש הוא על מניעת זיהום סביבתי, הוצאת חברות העוסקות בדלקי מאובנים.
• סינון חיובי – גישת השקעה המכניסה לתיק ההשקעות רק חברות העומדות ברף מוגדר של מאפיינים, באופן מוחלט או יחסי. לדוגמה, השקעה רק בעשר החברות עם הדירוג הסביבתי הטוב ביותר בתחום האופנה.
• הטיית תיק – גישה מתונה יותר בה שומרים על האיזון הרצוי בתיק ההשקעות, מבחינת המשקל של סוגי ההשקעות השונים בתיק, תוך הקפדה על כך שיהיה רוב להשקעות האחראיות בתיק מבלי להפר את האיזון.
• השקעה אחראית משולבת – גישה מתונה חלופית בה כחלק משיקולי ההשקעה המקובלים מוודאים שבוחנים בתשומת לב את כדאיות ההשקעה גם של חברות שיש להן דירוג ESG לצד צפי תשואה גבוה.
• מעורבות בעלי מניות – כאשר בעלי מניות מפעילים לחץ על חברות בהן הם מושקעים לממש הזדמנויות להגביר את דירוג ה־ESG שלהן, בין היתר בעקבות מתאמים בין מדדי ESG לסוגי ביצועים מסוימים של חברות.
• השקעה אקטיביסטית – כאשר משקיע קונה הון בחברה כדי להשפיע על מדיניות החברה, כך שתממש הזדמנויות להגביר את דירוג ה־ESG או אף תחתור ליצור הזדמנויות כאלו.
• השקעה בנושא קיימות – השקעה בתחום ספציפי, על כלל החברות העוסקות בו. למשל, פיזור השקעה בין חברות העוסקות בפינוי בר־קיימא של פסולת.

סינון השקעות

על פי אסטרטגיה זו נמנע הגוף מלהשקיע בגופים או חברות המקיימים פעילות בתחומים מסוימים בעייתיים מבחינה האתית, סביבתית או חברתית. למשל, גופים רבים המבצעים השקעות אחראיות מסרבים להשקיע בחברות העוסקות בייצור או הפצה של מוצרי טבק, אמצעי לחימה, פורנוגרפיה ועוד. בעבר הייתה רווחת הגישה כי מניעת השקעה בתחומים מסוימים מסיבות אתיות מניבה רווחים פחותים, ואף עשויה לפגוע בכלכלה. מחקר עדכני מצא כי השקעה מסוג זה דווקא עשויה להניב רווחים העולים על אלו שמניבות "תעשיות החטא" כפי שהוגדרו על ידי עורכי המחקר (פורנוגרפיה, אלכוהול, הימורים, טבק, אמצעי לחימה ונשק גרעיני).

משיכת השקעות

על פי אסטרטגיה זו מבוטלות השקעות קיימות בגופים כאשר השיקול העיקרי לכך הוא השיקול האתי. לאחרונה^{[דרושה הבהרה]} הכריזה קרן הפנסיה של התאגדות המורים של קליפורניה (CalSTRS) על משיכת השקעות מחברות העוסקות בייצור ושיווק טבק, בסך של למעלה מ-237 מיליון דולר.

מעורבות בעלי מניות

אסטרטגיה זו כוללת מעורבות של בעלי המניות בחברה על מנת לעודד שינוי חיובי בהתנהלות התאגידית של החברה. בעזרת שיתוף פעולה של משקיעים שונים, ניתן לנווט את התנהלותה של החברה כך שזו תפיק רווחים גדולים יותר לאורך זמן ובו בזמן תשמור על זכויות העובדים בה, ועל רווחתם של המשקיעים והתושבים הסמוכים למקום פעילותה של החברה.

השקעות חיוביות

על פי אסטרטגיה זו מעודדת ההשקעה בגופים וחברות אשר השפעתם על הסביבה והחברה נתפסת כחיובית. יתרונה של גישה זו טמון בכך שהיא איננה דורשת סלקציה בתיק ההשקעות, ובכך שהיא מאפשרת מתן תמריצים לחברות אשר פועלות לאורך זמן באופן המועיל לחברה ולסביבה.

גישת גופי הרגולציה

הגישה של השקעות אחראיות התחילה לקבל בהדרגה תמיכה של גופי הרגולציה בישראל במהלך העשור השני של המאה ה-21, בעדיפות לתחום הגילוי והדיווח. בספטמבר 2017 הוציאה דורית סלינגר, שעמדה בראש הרשות לשוק ההון, ביטוח וחסכון, הנחיה הדורשת מהגופים הפנסיוניים לציין אם מדיניות ההשקעה שלהם כוללת אחריות חברתית.

בדצמבר 2020 פרסם המפקח על הבנקים בבנק ישראל הודעה לבנקים ולגופים המפוקחים, אשר הודיעה על הכוונה לגבש מדיניות ניהול סיכונים המתחשבת גם בסיכונים סביבתיים וסיכוני אקלים והשפעתם על הגופים המוסדיים, אולם אינה מתייחסת להשפעתם של הבנקים כגופים מממנים להחמרה או מניעת משבר האקלים.

בפברואר 2021 פרסמה רשות שוק ההון טיוטת תקנות המחייבת את הגופים המוסדיים לקבוע מדיניות השקעה ביחס לשיקולי ESG ולפרסם אותה, וכמו כן מדיניות הנוגעת לניהול סיכונים בתחומים אלה, יחד עם סיכונים טכנולוגיים וסיכוני סייבר.

באפריל 2021 פרסמה הרשות לניירות ערך מסמך הממליץ לחברות הציבוריות לפרסם דיווח בנושאים אלה, אך אינו מחייב אותן.

גישת גופים שונים בשוק

גופים רבים במגזר השלישי שמו למטרה לקדם גישה זו בהשקעות, כך למשל הצהיר פורום החוסכים לפנסיה בישראל עם הקמתו בשנת 2011 על הכוונה לקדם גישת השקעה אחראית בכספי הפנסיה בישראל. בתחילת 2020 הוקם פורום כסף נקי, קואליציה של ארגוני חברה וסביבה, אשר שם לו למטרה להסיט השקעות מתחומים מזהמים אשר פוגעים באקלים.

בשנת 2017 האוניברסיטה העברית בירושלים הפכה למוסד הישראלי הראשון בישראל שמאמץ מדיניות של השקעה אחראית.

בשנת 2019 פרסם בית ההשקעות פסגות אמנה מנחה להשקעות חברתיות, בניסיון לפעול להסדרת השקעות האימפקט בהיקף רחב יותר. האמנה בין היתר: מבהירה כי השיקול הראשון בבחינת כל השקעה יתמקד בשמירה על הכספים המושקעים תוך שאיפה למקסום התשואה; מציעה סטנדרטיזציה של ציון ESG (ראשי תיבות: סביבה, חברה, מנהל תקין) שתוצמד למידע על אפשרויות ההשקעה ; חתירה לגילוי נאות בהקשר ההשקעות-האחראיות מהגופים שבהם מושקעים הכספים.

בנובמבר 2020 פורום כסף נקי הביא ליצירת "מדד ת"א 125 - אקלים נקי מדלקים פוסיליים", שהוא מקביל לאחד ממדדי ההשקעות המסורתיים, אך ללא חברות המעורבות בהפקתם של דלקי מאובנים.

בדצמבר 2020 הקימה הראל השקעות קרן ייעודית שתשקיע את רוב כספה בהשקעות אחראיות, וכן בית ההשקעות כרמים, המנהל כ-800 מיליון ש"ח, היה הראשון בישראל להכריז שלא ישקיע בחברות העוסקות בשרשרת הייצור של דלקי מאובנים.

פורום כסף נקי העניק את "תו כסף נקי" לארבעה גופים - בית השקעות כרמים, אופק הבנק החברתי, בית השקעות Value^2 ופלטפרמת ההלוואות טריא.

ראו גם

• השקעה אחראית

קישורים חיצוניים

• מדד ההשפעה הסביבתית – דירוג חברות התעשייה הציבוריות בישראל המבוצע על ידי המשרד להגנת הסביבה
• השקעות אחראיות ומשבר האקלים, באתר "פורום החוסכים לפנסיה בישראל"
• קריטריונים גמישים והבטחות ריקות: כך אפילו חברות נפט יכולות להיחשב "סביבתיות"
• נתנאל קופראק, השקעות ESG, באתר מרכז המחקר והמידע של הכנסת, 21 בפברואר 2022
• מדרג גופי הפנסיה הגדול - דירוג גופי הפנסיה בהתאם להשפעתם על משבר האקלים, על פי אתר פורום כסף נקי
• אילנה קוריאל, מדד ההשקעה של המוסדיים בחברות מזהמות: אלטשולר שחם במקום האחרון, באתר ynet, 8 בספטמבר 2023.