לדלג לתוכן

שמיטה ישראלית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

שמיטה ישראלית הוא מיזם חברתי חינוכי של עמותת טבע עברי שמטרתו להכניס משמעות עדכנית למצוות שנת השמיטה. המיזם החל לפעול בשנת 2013 לקראת שנת השמיטה התשע"ה.

הרקע למיזם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמיטה היא אוסף מצוות המתקיימות ביהדות מדי שנה שביעית, הנקראת שנת שמיטה. מצוות אלו עוסקות בעזיבת אחיזתו של האדם בנכסיו הגשמיים, ומתחלקות לשתי קבוצות: שמיטת קרקעות, המתקיימת באיסור על עבודת האדמה והנאה מתוצרתה, ושמיטת כספים, המתקיימת במחיקת חובות.

כיום, בחברה שרובה אינו חקלאי ואינו דתי, הצטמצם העיסוק בשמיטה לתחום הכשרות הרלוונטי למגזרים מסוימים בלבד ורוב תושבי המדינה או לא מודעים להיות שנה זו או אחרת שנת שמיטה או לא מוצאים בנתון זה רלוונטיות לחייהם במאה ה-21 או מכירים אותו רק דרך הפריזמה של פולמוס השמיטה.

יוזמי שמיטה ישראלית רצו למנף את שנת השמיטה בישראל לשנה בה יבואו לידי ביטוי ערכים סביבתיים חברתיים וכלכלים המקבלים השראה מטעמי מצוות השמיטה ולשנות את התפיסה הציבורית של שנת השמיטה ממושג ללא רלוונטיות או רלווטיות דתית בלבד למושג כלל ישראלי חיובי וערכי הנוכח בסדר היום של כל אזרחי מדינת ישראל.

"קרבה שנת השבע"

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המיזם התחיל לפעול בשנת התשע"ד, שנה לפני התחלת שנת השמיטה תשע"ה תחת הכותרת "קרבה שנת השבע"[1] בפעילויות שנועדו להכין את התודעה הציבורית לקראת שנת השמיטה.

בשנה זו התקיימו כנסים, סמינרים, ימי עיון וערבי לימוד, שנועדו להביא את רעיון השמיטה הישראלית לתודעת הציבור.

במקביל הוקמו קואליציות בין ארגונים, יזמים חברתיים, אנשי רוח ומוסדות ציבור לטובת פרויקטים משותפים מתחומים שונים הקשורים לשמיטה ישראלית.

"שמיטה ישראלית" בשנת השמיטה התשע"ה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיקר פעילות המיזם בשנת השמיטה עצמה הייתה קריאה והנעה לפעולה של גופים וארגונים קיימים וסיוע בהקמת שתופי פעולה ואיגום משאבים בנוסף נעשתה פעילות יח"צ ועידוד של אנשי ציבור לעסוק בנושא ולפרסם מאמרים העוסקים בערכי שנת השמיטה.

לטובת הפרויקט הוקם אתר אינטרנט ייעודי לשמיטה ישראלית[2] ודף פייסבוק[3] בו פורסמו החומרים והמיזמים השונים.

אוהל שמיטה ישראלית בפסטיבל הקהל התשע"ה
אוהל שמיטה ישראלית בפסטיבל הקהל התשע"ה

בנוסף לאורך כל השנה הוקם "אוהל שמיטה ישראלית" בנקודות שונות ברחבי הארץ. באוהל הוקמו פינות ישיבה שאיפשרו לאנשים זמן של רגיעה, הוגש כיבוד מפירות הארץ, הוקמה ספרית "קח וקח" שאיפשרה למי שרצה לשאול ספרים שעניינו אותו ובעיקר איפשר האוהל מרחב לשיח משותף על החלומות החברתיים של השוהים בו, בדגש על כאלו הנוגעים בערכי השמיטה.

להלן מספר דוגמאות למיזמים שונים בם התקיימו פעילויות התואמות לרוח השמיטה הישראלית על ידי גופים רבים ושונים.

חלק מהפעילויות היו עם זיקה ישירה למיזם וחלק מהם פעלו באופן עצמאי על פי אותה הרוח.

ניתן לחלק את הפעיליות לשני תחומים עיקריים, מעגל המעורבות החברתית ומעגל הלימוד ותרבות הפנאי.

מעגל המעורבות החברתית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • יוזמה פרלמנטרית של רות קלדרון לעידוד חברות ובנקים לשמוט חובות למשפחות שיעמדו בקרטריונים מסוימים[4]
  • יוזמה פרלמנטרית של איילת שקד למחיקת חובות של חייבים "מוגבלים באמצעים" בהוצאה לפועל[5]
  • פעילות משותפת של עמותת פעמונים וארגון אוצר הארץ לסיוע לנזקקים בשנת השמיטה[6]
  • יוזמות קהילתיות להפעלת בנק זמן בשנת השמיטה כגון יוזמת "שעת שמיטה" של הרב יוסף צבי רימון שאף הקים אתר אינטרנט ייעודי לטובת המיזם[7]
  • מיזם "היבול המשותף" של "שנת השבע" שחילק כחצי מיליון ארגזי ירקות במחירי עלות[8]

מעגל הלימוד ותרבות הפנאי

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • פסטיבל הקהל של "פנים -איגוד ארגוני יהדות ישראלית" עסק כולו בערכים של שנת השמיטה
  • כנס TheMarker - ב־18 בספטמבר 2014 התקיים באוניברסיטת תל אביב כנס חברתי-כלכלי בהשראת שנת השמיטה שכותרתו ״הזדמנות חברתית חדשה״. הכנס, בניהולו האקדמי של פרופ' דן אריאלי, הפגיש על במה אחת אנשי ממשל, כלכלה וחברה לסדרה של דיונים מעמיקים בנושא תפקידה של הכלכלה בעיצוב פני חברה צודקת וטובה יותר.
  • כנס של המרכז האקדמי שערי מדע ומשפט -"שמיטה מודל 2015- ההיית או חלמנו חלום?" שעסק ברלוונטיות של שנת השמיטה על ערכיה השונים, במציאות ימינו[9].
  • פרויקט "מה שבע?" של בית אבי חי. פרויקט זה היה פרי עבודתם של אמנים, מעצבים גרפיים, אנשי פרסום, אמני וידאו ויוצרי קולנוע שלמדו יחד על רעיונות השמיטה ותרגמו אותם בדרך מקורית, רעננה וביקורתית לנושאים רלוונטיים לחייהם[10] .

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]