בואינג 377 סטרטוקרוזר
 | |||||||||||||
| מאפיינים כלליים | |||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| סוג | מטוס תובלה | ||||||||||||
| ארץ ייצור |
 ארצות הברית | ||||||||||||
| יצרן | בואינג | ||||||||||||
| טיסת בכורה | 8 ביולי 1947 | ||||||||||||
| תקופת שירות | 1964 – 1978 (חיל האוויר הישראלי) | ||||||||||||
| יחידות שיוצרו |
56  | ||||||||||||
| משתמש ראשי |
| ||||||||||||
| |||||||||||||
| |||||||||||||
| |||||||||||||
  | |||||||||||||
_American_Overseas_1949-50.jpg)
.jpg)
בואינג 377 סטרטוקרוזר הוא מטוס נוסעים דו-קומתי צר-גוף ארבע-מנועי, מתוצרת חברת בואינג. במקור היה הסטרטוקרוזר גרסת נוסעים מסחרית למטוס התובלה הצבאי C-97 סטרטופרייטר (C-97 Stratofreighter), שבעצמו היה גרסת תובלה של המפציץ B-50 סופרפורטרס (B-50 Superfortress) שהוא הוה שדרוג של ה-B-29 סופרפורטרס. הטיסה הראשונה של הסטרטוקרוזר הייתה ב-8 ביולי 1947.
המטוס נקרא בחיל האוויר הישראלי בשם "ענק" או בקיצור "סטרטו". בשימוש חיל האוויר היו שלוש גרסאות של המטוס: ה"סטרטוקרוזר" האזרחי, ה- "C-97 סטרטופרייטר" הצבאי (שנקרא גם בואינג 367), וגרסת כלאיים מתוצרת תעשייה האווירית שבה הותקנה והותאמה מערכת זנב ודלתות אחוריות של ה-C-97 הצבאי במטוסי "סטרטו" בגרסת נוסעים אזרחית.
בחיל האוויר הישראלי
[עריכת קוד מקור | עריכה].jpg)
מטוסי הסטרטוקרוזר נרכשו מעודפי ציוד וחלפים של חיל האוויר האמריקני. המיזם היה משותף לתעשייה האווירית ולחיל האוויר. ב-1964 הוטסו לארץ חמשת מטוסי ה"סטרטו" הראשונים, אשר שמשו קודם לכן כמטוסי נוסעים בחברת פאן אם. בתחילה שירתו המטוסים במסגרת גף טיסה צבאי (כשלוחה של טייסת 103), ונתנו מענה לטיסות ארוכות טווח של חיל האוויר, להטסת נוסעים וציוד מחו"ל. ב-1 ביולי 1964, הפך הגף לטייסת 120 שכללה בתחילה, את חמשת מטוסי ה"סטרטו" וזוג מטוסי דקוטה.
באותה תקופה היה איסור של הקונגרס האמריקאי על מכירת מטוסים לחיל האוויר, ובין השאר נאסרה מכירת הרקולסים למערך מטוסי התובלה של החיל. הסטרטוקרוזר מילא את הצורך של חיל האוויר במטוס תובלה גדול יותר מהנורד והדקוטה. הוא נרכש לאחר שכשל הניסיון לקנות מטוסי הרקולס. בחלק מהמטוסים בוצעו שינויים, על מנת לאפשר הצנחת אפסניה, נגמ"שים קלים ועוד.
בשנים 1964–1966 השתתפו מטוסי "סטרטו" במבצעי "רוטב" ו"דורבן" - הצנחת כלי נשק וציוד אחר למורדים המלוכניים התימניים, שנלחמו נגד צבא מצרים בתקופת מלחמת האזרחים בתימן[1].
ב-1966 ביצע מטוס "סטרטו" (שכינויו היה "מצדה"), טיסה ארוכה בין מדינות אפריקה, והוביל את פמליית ראש הממשלה דאז, לוי אשכול, בסיור של מספר שבועות ברחבי היבשת. המטוסים ביקרו ביבשת אפריקה לא אחת, וחזרו ממנה עם חיילים אתיופים שהגיעו לישראל להשתתף בקורס צניחה.
המטוסים נטלו חלק במלחמת ששת הימים, בהצנחת אספקה בחצי האי סיני, ובמלחמת יום הכיפורים. יותר משנה לאחר סיומה הרשמי של 'מלחמת ההתשה' ולמרות הסכם הפסקת האש שחתמה עליו מצרים, הופל ב-17 בספטמבר 1971 מטוס סטרטוקרוזר באמצעות טיל קרקע-אוויר מצרי בהפעלת צוות סובייטי מדגם SA-2 ששוגר ממארב טק"א ממערב לתעלת סואץ. המטוס היה בגיחת איסוף מודיעין וצילום אוויר אלכסוני מעל לשטח סיני (לצילום מערכי הטילים המצריים[2]), כ-22 ק"מ מתעלת סואץ. רק אחד משמונת אנשי צוות המטוס הצליח להיפלט מהמטוס, להפעיל את מצנחו ולהינצל[3][4]. אנדרטה לזכר צוות המטוס בצורת מנוע מטוס הסטרטוקרוזר, נמצאת ביער בן שמן. יום למחרת, הותקפו סוללות נ"מ במצרים לראשונה בטילי שרייק מתבייתי מכ"ם,[2] אך תקיפה זו נכשלה מכיוון שצוותי הטק"א המצרים כיבו את מכשירי המכ"ם שלהם. תקרית זו הביאה את ראשי צה"ל להבנה שכללי המשחק השתנו בתחום זה, וכי "הטיל כופף את כנף המטוס" כפי שהגדיר זאת לימים עזר ויצמן.[5]
בשנת 1966 לפני מלחמת ששת הימים, יצא משלחת תעש"א בראשות משה מיץ לארצות הברית, על מנת לאתר ולשפץ מטוסי KC-97, ולהביאם לארץ. עקב האמברגו האמריקאי, המבצע היה חשאי, ואף על כן קיבל פורסם בוושינגטון פוסט.[6] מטוסים אלו, שהיו מדגם כמטוסי תדלוק בחיל האוויר האמריקאי. בנובמבר 1970 הושמד אחד המטוסים בתאונה (התנגשות מטוס חיל האוויר סטרטוקרוזר ומטוס טי.וו.אי בואינג 707) על מסלול המראה בנמל התעופה לוד כאשר התנגש בו מטוס מטען בואינג 707 של חברת התעופה TWA.[7]
צוות אוויר של המטוס באותה תקופה כלל: קברניט, נווט, מהנדס טיסה, אלחוטן אוויר, ופקח העמסה.
ב-1978 יצא המטוס רשמית משירות חיל האוויר הישראלי.
ב-2011, במלאת 40 שנה לתקרית ב-17 בספטמבר 1971 שבה הופל אחד המטוסים, הוצב מטוס סטרטוקרוזר מספר 035, כאנדרטה בבסיס נבטים, לאחר שהיה מונח מאז 1978 כגרוטאה בבסיס חצרים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אהרון לפידות, הטל צל ענק, בטאון חיל האוויר 122, אפריל 1981, באתר הספרייה הדיגיטלית להיסטוריה ומורשת חיל האוויר
- אייל בירנברג ושי שבח, מיומנו של מוביל, בטאון חיל האוויר (גיליון 146, 2002)
- בואינג 377 סטרטוקרוזר "ענק" באתר חיל האוויר
- נעם הרטוך, בואינג סטרטוקרוזר/סטרטוטנקר בשירות ח"א, באתר "מרקיע שחקים"
- גלריה של צילומי בואינג 377
- בואינג 377 סטרטוקרוזר באתר חיל אוויר
- מערך התובלה - דפי מורשת, באתר הספרייה הדיגיטלית להיסטוריה ומורשת של חיל האוויר, עמ' 2 - 12
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ יוסי מלמן, נשיא תימני משלנו, באתר הארץ, 18 באוקטובר 2008
- ^ 1 2 "השמיים אינם הגבול", אליעזר (צ'יטה) כהן וצבי לביא, עמוד 433
- ^ אלי נווה, קפיצה אל החיים, בטאון חיל האוויר 113, באתר הספרייה הדיגיטלית להיסטוריה ומורשת חיל האוויר
- ^ האירוע מתואר בספר אוטוביוגרפי של ויקטור יאקושב "אנו מתורגמנים מנילוס וולגה" (רוסית)
- ^ בני ארבל, "בנדיגו" – שילוב ארטילריה במענה לאיום טילי הקרקע-אוויר בחזית הדרום (עמ' 536), באתר יסודות - כתב העת של מחלקת ההיסטוריה בצה"ל, ספטמבר 2023
- ^ הופמן ד., וושינגטון פוסט, 30.10.67 "From Tuscon to Tel-Aviv - the Flight of Papa Papa" (קישור חיצוני באישור העיתון)
- ^ אתר מרקיע שחקים (קישורים חיצוניים)
| מטוסים אזרחיים מתוצרת בואינג | ||
|---|---|---|
| מטוסי מדחף | 40 • 50 • 73 • 75 • 80 • 200 • 221 • 247 • 307 • 314 • 377 | |
| מטוסי סילון (סדרת 7x7) | 707 • 717 • 727 • 737 (קלאסי • NG • MAX) • 747 (747-400 • 747-8) • 757 • 767 • 777 (777X) • 787 • BBJ | |
| מטוסי מחקר | 367 • 7J7 • 2707 • פליקן • סוניק קרוזר • X-40 • X-43 • X-48 • X-53 • Y1 • Y2 • Y3 | |