Britain's Got Talent (לעיתים מקוצר ל-BGT) היא תוכנית מציאותבריטית מסוגת חיפוש כישרונות שנוצרה על ידי סיימון קאוול והפכה ל"זיכיון Got Talent" של קאוול. התוכנית משודרת ב-ITV מאז 9 ביוני2007 (למעט 2021) ומונחית על ידי אנט ודק. המתמודדים מכל הגילאים מציגים את כישרונם באודישנים מול פאנל שופטים, הכולל כיום את קאוול, אמנדה הולדן, אלישה דיקסון וברונו טוניולי.
המנצחים זוכים בפרס כספי ובהופעה במופע Royal Variety Performance. עד 2024 זכו 17 מתמודדים בתחומים שונים כמו שירה, ריקוד וקסמים. ממוצע הצפייה נע בין 6 ל-10 מיליון צופים, ושיא של 17.3 מיליון נרשם בעונה השלישית. לתוכנית היו ספין-אופים, כולל Britain's Got More Talent ו-Britain's Got Talent: The Champions. החוזה להפקת התוכנית נמשך עד 2025.
המתכונת המקורית הייתה לשדר את התוכנית בין 2005 ל-2006, לפני שידור America's Got Talent, עם פול אוגרדי כמנחה תחת השם Paul O'Grady's Got Talent.[3] אך בעקבות עימות עם ITV, אוגרדי עזב את התוכנית והמשיך את תוכניתו בערוץ 4, מה שגרם לדחיית התוכניות.[3] אוגרדי אמר בראיון ב-2010: "עשיתי את הפיילוט ל-Britain's Got Talent, שהיה אמור להיקרא Paul O'Grady's Got Talent, אבל אמרתי למפיקים שהם צוחקים אם הם חושבים שאני אוביל תוכנית עם השם הזה".[4]
ב-12 בפברואר 2007, לאחר הצלחת America's Got Talent חברת ITV הודיעה על כוונתה ליצור גרסה בריטית של התוכנית. במהלך ההכרזה הוסרו חלק מהשינויים המקוריים, ונטען כי אנט ודק יהיו המנחים, בעוד קאוול יישאר כחלק משולחן השופטים. השופטים המקוריים היו אמורים להיות דייוויד הסלוהוף וצ'ריל קול, אך הם פרשו לפני תחילת השידור, ומורגן חזר לוועדה כפי שתוכנן. השחקנית אמנדה הולדן הצטרפה גם היא לצוות השופטים. כמו כן, התוכנית לוותה בתוכנית אחות ב-ITV2 בשם Britain's Got More Talent, בהנחיית סטיבן מולהרן.
תחרות "Britain's Got Talent" נפתחת מדי שנה בשני סבבי אודישנים. הסבב הראשון, "אודישנים פתוחים", נערך בערים שונות ברחבי בריטניה בסתיו, במקומות קטנים בנוכחות המפיקים. הסבב השני, "אודישני השופטים", מתקיים בחודשים ינואר ופברואר של השנה שלאחר מכן בערים נבחרות (כגון קרדיף, גלאזגו, מנצ'סטר, בירמינגהם ולונדון). שלב זה מתקיים בתיאטרון או מרכז כנסים, שנבחרים בשל יכולתם להכיל מספר רב של משתתפים. המקום מחולק לשלושה אזורים: אזור המתנה למשתתפים, אזור כניסה ויציאה מהבמה, ובמה מרכזית להופעה. שם השלב נובע מכך שהוא נערך בנוכחות השופטים וקהל שזכה בכרטיסים לצפות באודישנים.
כל משתתף שמעוניין להתחרות חייב להגיש בקשה הכוללת מידע על המבצע (יחיד, צמד, שלישייה או קבוצה גדולה), פרטים אישיים (גיל, עיר מגורים ורקע), ניסיון בתחום המופע וסוג המופע שיבצע. ההשתתפות נקבעת על בסיס הנתונים שנבדקים בהתאם לתקנון התוכנית. לאחר אישור הבקשה, המשתתף מופיע באודישן פתוח קרוב לאזור מגוריו. אם עבר בהצלחה, הוא מוזמן לשלב הבא באחד המקומות שנקבעו. עם הגעתו לאודישנים, הוא מקבל מספר מזהה ונשאר באזור ההמתנה עד שקוראים לו להיכנס לבמה. לפני תחילת ההופעה, המשתתף משוחח בקצרה עם השופטים, עונה על שאלות בסיסיות (שם, רקע וסוג המופע), ולאחר מכן מבצע את הופעתו, שאורכה עד שלוש דקות. ניתן להשתמש בפסקול ליווי במידת הצורך.
ההופעה מסתיימת כאשר הזמן תם או אם כל השופטים לוחצים על הבאזר (זמזם) שלהם לשלילה. לכל שופט יש באזר שהוא יכול להשתמש בו אם הוא סבור שהביצוע אינו משכנע, משעמם או לא מתאים לתחרות (אך ניתן לחזור בו מהחלטה אם ההופעה מתפתחת לכיוון בלתי צפוי). לאחר ההופעה, כל שופט נותן את חוות דעתו ומצביע. משתתף שמקבל רוב קולות "כן" עובר לשלב הבא, ואילו משתתף שנדחה אינו ממשיך.
החל מהעונה השמינית, נוספה אפשרות ה-"Golden Buzzer" (באזר הזהב), שמאפשרת לכל שופט להעניק למתמודד כרטיס אוטומטי לשלב ההופעות החיות, ללא קשר לדעתם של שופטים אחרים.[4] ניתן להשתמש בו פעם אחת בלבד בעונה, ולא ניתן להפעילו עבור מתמודדים נוספים. גם מנחי התוכנית רשאים להשתמש בכפתור, אך כפופים לאותם כללים.[5][6]
צילומי התוכנית מתחילים בשלב אודישני השופטים וכוללים תיעוד מכלל אתרי האודישנים, לצד קטעים מאחורי הקלעים. החומרים נערכים לפרקים המציגים אודישנים בולטים – המרשימים ביותר, הגרועים ביותר והמצחיקים ביותר – וכן ראיונות עם משתתפים וסצנות המתעדות את המנחים מלווים את האירועים מאחורי הקלעים.
בעונה השמינית הוסרה החובה על מתמודדים לענוד מדבקת זיהוי.
שלב זה מתקיים לאחר סיום האודישנים ומכונה גם "יום ההכרעה" (Deliberation Day). בשלב זה, השופטים בוחנים את המתמודדים שעברו בהצלחה ומצמצמים את מספרם לאלו שלהם סיכוי הוגן להעפיל לחצי הגמר בשידור חי. מספר העולים לשלב זה השתנה לאורך עונות התוכנית, אך לרוב מדובר בכמות שניתן לחלק באופן שווה בין חצאי הגמר.
לאחר שהשופטים מקבלים החלטה, כל המתמודדים שהגיעו לשלב זה מוזמנים בחזרה כדי לגלות אם הם עברו לחצאי הגמר או לא. לאחר מכן, הם מחולקים בין חצאי הגמר בהתאם למבנה העונה. בדרך כלל בכל חצי גמר משתתפים שמונה מתמודדים, למעט בעונות 6–10, שבהן השתתפו תשעה מתמודדים בכל חצי גמר.
בעונות 1–13, המתמודדים זומנו לתיאטרון כדי לגלות אם עברו לשלב הבא, אך בעונה ה-14 ההודעה נמסרה להם בשיחת טלפון מהשופטים. החל מהעונה ה-15, רגע ההכרעה של המתמודדים לא משודר עוד בטלוויזיה.
בעונה החמישית, חלק מהמתמודדים נדרשו להופיע שוב, מאחר שהשופטים התקשו לקבל החלטה סופית. זהו המקרה היחיד בהיסטוריית התוכנית שבו נערך שלב בחינה נוסף למועמדים לחצי הגמר, והוא לא חזר על עצמו מאז.[7]
מתמודדים שעוברים את שלבי האודישנים (או שקיבלו את "באזר הזהב" החל מהעונה השמינית) מחולקים לקבוצות לכל סבב חצי גמר, שבו הם מופיעים מול הקהל והשופטים, וכן בשידור חי בטלוויזיה. בדומה לאודישנים, כל "חצי-גמריסט" מבצע שגרה חדשה של המופע שלו, והשופטים צופים, מבקרים ונותנים משוב לאחר ההופעה. כל שופט עדיין יכול להשתמש בזמזם (באזר) שלו, וניתן להפסיק הופעה אם כל השופטים מפעילים אותו. מכיוון שחצאי הגמר משודרים בשידור חי, למתמודדים יש זמן להתכונן מראש עם חזרות, והפקת התוכנית מספקת סיוע טכני לפי הצורך. עבור הופעות הכוללות סיכון, ננקטים אמצעי זהירות, כגון הצבת צוותי חירום ולעיתים שימוש באתרים חיצוניים להופעות – בלייב או כקטע מוקלט מראש לשידור החי.
בכל חצי גמר יכולים לעלות לגמר שני מתמודדים בלבד, שנבחרים באמצעות שני סבבי הצבעה.
הראשון הוא הצבעת הקהל בטלפון, שנמשכת לאחר הופעות כל המתמודדים ועד לסיום ההפסקה שנועדה להצביע. המתמודד שקיבל את מירב הקולות מוכרז כמנצח חצי הגמר ומבטיח את מקומו בגמר.
השני הוא הצבעת השופטים, הנערכת בין שני המתמודדים שסיימו במקומות 2 ו-3 בהצבעת הקהל. המתמודד שמקבל רוב קולות מהשופטים עולה לגמר. במקרה של תיקו, החל מהעונה החמישית, המתמודד שהגיע למקום השני בהצבעת הקהל עולה לגמר.
בנוסף, החל מהעונה השישית הוצג "כרטיס החזרה" (Wildcard), שמאפשר לשופטים להחזיר מתמודד מודח לחצי הגמר, בהצבעה פרטית שמתבצעת לאחר סיום כל חצאי הגמר. ההכרזה על כך נעשית לפני שידור הגמר. בעונות 9 ו-10 ניתן היה לבחור כרטיס חזרה גם על ידי הצבעת הקהל, אך הפורמט בוטל לפני העונה ה-11. בעונה ה-11 בוטלה הצבעת השופטים לחלוטין, וכל העולים לגמר נבחרו על ידי הקהל. בעקבות ביקורת ציבורית, פורמט הצבעת השופטים הוחזר בעונה שלאחר מכן.
הגמר מתנהל באופן דומה לחצאי הגמר, אך בשלב זה כל המתמודדים מתחרים בעיקר על קולות הקהל, עם מופע חדש או שדרוג של המופע שביצעו באודישן. השופטים עדיין יכולים ללחוץ על הבאזר ולתת חוות דעת, אך אין להם השפעה על תוצאות ההצבעה. לאחר סיום ההופעות, נספרים הקולות, והמנחים מכריזים על שני המתמודדים המובילים, לפני חשיפת המנצח שקיבל את מספר הקולות הגבוה ביותר. הזוכה מקבל פרס כספי ומופיע בהופעת ה-Royal Variety Performance (אנ') באותה שנה.
בדרך כלל, הפרקים החיים משודרים במהלך שבוע אחד, כאשר חצאי הגמר מתקיימים בכל יום חול, והגמר משודר בשבת או ראשון. חריגות לכך היו בעונות 7 ו-8, שבהן הגמר שודר שבוע לאחר חצאי הגמר, ובעונה ה-14, שבה חצאי הגמר שודרו כהקלטות מראש בכל מוצאי שבת, עקב מגפת הקורונה, והגמר שודר בשידור חי שבוע לאחר מכן.
בעונות הראשונות (1–3) שודרו חצאי הגמר בפרק אחד של 90 דקות עם שילוב ההופעות וההכרזות על התוצאות, ואילו הגמר (למעט העונה הראשונה) חולק לשני פרקים: הראשון שודר בשידור חי וכלל את ההופעות, והשני כלל את ההכרזה על הזוכה. החל מהעונה הרביעית ועד העונה ה-13, חצאי הגמר עברו למבנה של שני פרקים – פרק הופעות בן 90 דקות ופרק תוצאות של חצי שעה, כאשר ביניהם שודרה תוכנית אחרת של ITV, לרוב Coronation Street, כדי לאפשר זמן להצבעה. בתקופה זו, הגמר (למעט העונה החמישית) היה פרק יחיד ארוך של כשעתיים וחצי. החל מהעונה השלישית הופיעו בתוכנית אמנים אורחים, ובפורמט הדו-שלבי נוספה הופעה אורחת לפני סגירת ההצבעה בכל פרק תוצאות.
בעונה ה-14, שבה חצאי הגמר שודרו מדי שבוע, כל פרק היה בן שעתיים. בעונה ה-15 חזרו חצאי הגמר להיות משודרים בשידור חי לאורך שבוע אחד, אך בפורמט של פרק יחיד בן שעתיים, כמו בעונה ה-14.
מאז, ההרכב נותר יציב עם קאוול, הולדן, ואליאמס ודיקסון, למעט היעדרויות זמניות של קאוול. בשנת 2023, לאחר עזיבתו של ואליאמס, הוכרז כי ברונו טוניולי יצטרף כשופט החדש.[15]
^ קאוול לא נכח לאודישנים בסדרה החמישית עקב התחייבויות מעבר לים; הוא שימש כשופט בהופעות החיות בלבד.
^ כרמן אלקטרהעמדה בתפקיד של הולדן למספר מפגשים במהלך סדרה 6 עקב הריונה.
^ קאוול נאלץ להחמיץ את ההופעות החיות שלהסדרה הארבע עשרהעקב פציעה בגב;אשלי בנג'ועמדה עבורו במהלך הסיבובים הללו.
^ טוניולי יחמיץ כמה ימים מהאודישנים של בלקפול בסדרה 18 בגלל התחייבויות עם "רוקדים עם כוכבים".KSIו-Fatboy Slimעמדו עבורו בימים אלו.
^ קאוול יחמיץ כמה ימים של האודישנים של בלקפול בסדרה 18 עקב לכתו הבלתי צפוי של הקולגה לשעברליאם פיין, טוניולי יגיע מאמריקה מוקדם כדי לעמוד במקומו בימים אלה. KSI עדיין יהיה נוכח, בתחילה מצפה לכסות את טוניולי.
אמנדה הולדן (כל העונות) – מנחת טלוויזיה, שחקנית וזמרת אנגלייה.
דייוויד הסלהוף (עונה 5) – שחקן הידוע בתפקידיו בסדרות הטלוויזיה "אביר על גלגלים" ו"משמר המפרץ". הסלהוף הוא גם זמר מצליח בגרמניה והגיע לראש המצעד הבריטי עם הלהיט "Jump in My Car".
פירס מורגן (עונות 1–4) – משתתף בפאנל השופטים גם בגרסה האמריקאית. פירס הוא עיתונאי מצליח, עורך העיתון "The Sun". בשנת 2008 זכה מורגן בתוכנית הריאליטי של דונלד טראמפ "המתמחה – סלבריטי".
אלישה דיקסון (עונה 6 ואילך) – זמרת, שחקנית ודוגמנית בריטית.
דייוויד ואליאמס (עונה 6 ואילך) – שחקן קולנוע, קומיקאי, תסריטאי וסופר אנגלי. ואליאמס הוא יוצר ושחקן קומדיית המערכונים הבריטית "הממלכה הקטנה" ביחד עם שותפו מאט לוקאס.
העונה הראשונה שודרה בשנת 2007, בין ה-9 ל-17 ביוני. האודישנים לעונה זו התקיימו בערים מנצ'סטר, בירמינגהם, לונדון וקרדיף, בין ינואר לפברואר של אותה שנה. העונה כללה שלושה חצאים-גמר חיים, בהם השתתפו 24 מתמודדים, כולם התחרו על הזדמנות להופיע בהופעה המלכותית ולזכות בפרס כספי של £100,000. בעונה זכה זמר האופרה פול פוטס, והתוצאות של שאר המתמודדים לא פורסמו.
העונה השנייה שודרה בשנת 2008, בין ה-12 באפריל ל-31 במאי, וכללה שינויים משמעותיים. העונה ארכה זמן רב יותר, האודישנים התקיימו בבלקפול וגלאזגו, העיר האחרונה היא סקוטלנד לאחר תלונות רבות על שלא הוזמנה לעונה הקודמת (יחד עם מנצ'סטר, בירמינגהם, לונדון וקרדיף). בנוסף, היו חמישה חצאי-גמר חיים, בהם השתתפו 40 מתמודדים. בעונה זכה הרקדן ג'ורג' סמפסון, וצמד הרקדנים Signature הגיע למקום השני, והזמר אנדרו ג'ונסטון הגיע למקום השלישי.
העונה השלישית שודרה בשנת 2009, בין ה-11 באפריל ל-30 במאי, והאודישנים התקיימו באותן חמש ערים כמו בעונה הקודמת. בהתחלה היה שינוי בפורמט עם הוספת שופטת רביעית, קלי ברוק, אך זו הוסרה מספר ימים לאחר תחילת האודישנים. העונה זכתה להקת הריקוד Diversity, והזמרת סוזן בויל הגיעה למקום השני, והסקסופוניסט ג'וליאן סמית הגיע למקום השלישי. זו העונה הנצפית ביותר בהיסטוריה של "Britain's Got Talent", עם ממוצע צפייה של מעל ל-13.3 מיליון צופים.
העונה הרביעית שודרה בשנת 2010, בין ה-17 באפריל ל-5 ביוני. פרק אחד מהעונה, שהיה אמור להיות משודר ב-22 במאי, הוקדם ל-23 במאי כדי להימנע מהתנגשות עם שידור חי של גמר ליגת האלופות. האודישנים התקיימו באותן חמש ערים, אך בנוסף הוספה העיר ניוקאסל. בעונה זכתה להקת הסטודנטים הגימנסטיים Spelbound, עם הצמד הרקדנים Twist and Pulse במקום השני, והמתופף קירן גאפני במקום השלישי.
העונה החמישית שודרה בשנת 2011, בין ה-16 באפריל ל-4 ביוני, והיא הייתה הראשונה ששודרה באיכות גבוהה (HD). האודישנים התקיימו בערים מנצ'סטר, בירמינגהם, לונדון, עם הוספת ליברפול. בעונה זכתה הזמרת ג'אי מקדואל, עם הזמר רונן פארק במקום השני, ולהקת הבניםNew Bounce במקום השלישי.
העונה השישית שודרה בשנת 2012, בין ה-24 במרץ ל-12 במאי. בפרק זה הוגדל הפרס הכספי מ-£100,000 ל-£500,000, והוספה תכונה חדשה שנקראה "Wildcard", שאפשרה לשופטים לבחור מתמודד שהודח בחצי הגמר לחזור ולהתחרות בגמר. העונה כללה ארבעה שופטים, ובסופו של דבר נוספו אודישנים באמצעות יוטיוב. בעונה זכה צמד של מאלף הכלבים Ashleigh ו-Pudsey, עם הצמד האופרה Jonathan ו-Charlotte במקום השני, ומקהלת ילדים Welsh Boys Choir במקום השלישי.
העונה השביעית שודרה בשנת 2013, בין ה-13 באפריל ל-8 ביוני. במהלך העונה הייתה הפסקה ב-29 במאי עקב שידור חי של משחק כדורגל בין אנגליה ואירלנד. בעונה זכתה להקת תיאטרון הצללים Attraction, עם הקומיקאי ג'ק קרול במקום השני, וצמד האופרה Richard & Adam במקום השלישי.
העונה השמינית שודרה בשנת 2014, בין ה-12 באפריל ל-7 ביוני. עונה זו הייתה הראשונה שהציגה את באזר הזהב ("Golden Buzzer"), וכן הייתה הראשונה שלא קיימה אודישנים בסקוטלנד מאז העונה הראשונה. בעונה זכתה להקת הבנים Collabro, עם הזמרת Lucy Kay במקום השני, והצמד הראפרים Bars & Melody במקום השלישי.
העונה התשיעית שודרה בשנת 2015, בין ה-11 באפריל ל-31 במאי. בשנה זו שופרה תכונת ה-Wildcard, ושופטי התוכנית יכלו להוסיף מתמודד שהודח לחצי הגמר לגמר עצמו. בעונה זכו צמד מאלפי הכלבים Jules O'Dwyer & Matisse, עם הקוסם Jamie Raven במקום השני, ומקהלת Welsh Côr Glanaethwy במקום השלישי.
העונה העשירית שודרה בשנת 2016, בין ה-9 באפריל ל-28 במאי. אודישנים התקיימו בליברפול, בירמינגהם ולונדון. בעונה זכה הקוסם ריצ'רד ג'ונס, עם הזמר Wayne Woodward במקום השני, וצמד הרקדנים Boogie Storm במקום השלישי.
העונה האחת-עשרה שודרה בשנת 2017, בין ה-15 באפריל ל-3 ביוני. העונה כללה שני שינויים עיקריים: מספר המתמודדים בחצי הגמר הופחת ל-40, ושיטת ההצבעה שונתה כך שהשניים עם מספר הקולות הגבוה ביותר עלו לגמר. בעונה זכתה הפסנתרן Tokio Myers, עם הקוסמת Issy Simpson במקום השני, והקומיקאי Daliso Chaponda במקום השלישי.
העונה השתים-עשרה שודרה בשנת 2018, בין ה-14 באפריל ל-3 ביוני. העונה חזרה לשיטת הצבעה עם הקולות של השופטים בגמר, והתקיימו אודישנים במנצ'סטר, בלקפול ולונדון.[17] בעונה זכה הקומיקאי Lost Voice Guy, עם הזמר Robert White במקום השני, והזמר Donchez Dacres במקום השלישי.
העונה השלוש-עשרה שודרה בשנת 2019, בין ה-6 באפריל ל-2 ביוני. בעונה זכה הזמר Colin Thackery, עם המנטליסט Marc Spelmann (הידוע בשם "X") במקום השני, והקוסם Ben Hart במקום השלישי.
העונה הארבע-עשרה שודרה בשנת 2020, אך בשל מגפת הקורונה חולקה לשני חלקים.[18] בעונה זכה הפסנתרן הקומי Jon Courtenay, עם מקהלת שפת סימנים Sign Along With Us במקום השני, והקומיקאי Steve Royle במקום השלישי.
העונה החמש-עשרה שודרה בשנת 2022, בין ה-16 באפריל ל-5 ביוני. בעונה זכה הקומיקאי Axel Blake, עם הפיתומות Jamie Leahey במקום השני, והזמר Tom Ball במקום השלישי.
העונה השש-עשרה שודרה בשנת 2023, בין ה-15 באפריל ל-4 ביוני. שופטי העונה היו Bruno Tonioli במקום דוויד וויליאמס, והיו שמונה באזרי-זהב. בעונה זכה הקומיקאי הנורווגי Viggo Venn, עם הרקדנית Lillianna Clifton במקום השני, והקוסם Cillian O'Connor במקום השלישי.
העונה השבע-עשרה שודרה בשנת 2024, בין ה-20 באפריל ל-2 ביוני. העונה כללה תשעה באזרי-זהב, ובעונה זכתה הזמרת Sydnie Christmas, עם הקוסם Jack Rhodes במקום השני, והצמד Abigail & Afronitaaa במקום השלישי.
העונה השמונה-עשרה צפויה להיות משודרת בפברואר 2025. בעקבות מותו של ליאם פיין, סיימון קאוול יהיה חסר בחלק מהאודישנים הראשוניים, ו-KSI יתארח בתור שופט. האודישנים יוקלטו בבלקפול בלבד, בפעם הראשונה בהיסטוריה של התוכנית.[19]
סטיבן מולהרן הנחה את תוכנית האחות של Britain's Got Talent בין השנים 2007–2019Britain's Got More Talent (2007–2019): תוכנית אחות ששודרה ב-ITV2 בין השנים 2007–2019 בהנחיית סטיבן מולהרן. כל סדרה שודרה במקביל לעונה הראשית של "Britain's Got Talent", עם פרקים ששודרו לאחר כל פרק של התוכנית המרכזית. התוכנית הציגה ראיונות עם משתתפים והופעות שלא הוצגו בתוכנית הראשית. במהלך פרקי השידור החי, התוכנית כללה גם פרקי "after-show" ("אחרי התכנית") עם ראיונות עם מתמודדים שהעפילו לשלבי חצי-הגמר, גמר ושיחות עם השופטים. ב-2019, "Britain's Got More Talent" הועברה לפלטפורמות מקוונות והוחלפה ב-"Britain's Got Talent: Unseen", ששודרה ב-ITV Hub. ב-2022 לא חזרו עם תוכנית אחות כלל.[20]
Britain's Got Talent: The Champions (2019): ב-2019, סימון קאוול יצר ספין-אוף בינלאומי בהשראת "America's Got Talent: The Champions". התוכנית הציגה את הזוכים והמתמודדים המובילים מכל גרסאות "Got Talent" ברחבי העולם, שהתחרו על תואר "אלוף העולם". העונה שודרה באוגוסט 2019 וניצחו בה צמד הלהקה "Twist and Pulse".[17]
Britain's Got Talent Christmas Spectacular (2020): ספיישל חג המולד אחד ששודר ב-25 בדצמבר 2020.[21] התוכנית הציגה את האקטים המרגשים ביותר מההיסטוריה של "Britain's Got Talent", ושודרה בהנחיית אנטוני מקפרטלין ודקלן דונלי.[17]
Britain's Got Talent: The Ultimate Magician (2022): ספיישל אחד ששודר ב-18 בדצמבר 2022, עם המתמודדים הקוסמים המובילים מכל העונות. המתמודדים התחרו על תואר "הקוסם הגדול ביותר" ומלגת 50,000 לירות. התוכנית שודרה בהנחיית סטיבן מולהרן.
BGT Reacts (2024): תוכנית שיצאה ב-ITVX לקראת עונת 2024. התוכנית מציגה יוצרים בריטים שמגיבים לאקטים ששודרו ב-"Britain's Got Talent".[22]
בנוסף, התוכנית הייתה מועמדת לשני פרסי האקדמיה הבריטית לטלוויזיה (BAFTA) בשנת 2008, אך לא זכתה. היא הייתה מועמדת גם לפרסי TV Quick and Choice בקטגוריית "תוכנית הכישרונות הטובה ביותר" בשנים 2007 ו-2008, אך הפסידה ל-The X Factor ול-Strictly Come Dancing בהתאמה.
בין הפרסים בהם זכתה התוכנית:
פרס אגודת הטלוויזיה המלכותית בשנת 2008 על הישגים טכניים.
התוכנית המשיכה להיות מועמדת לפרסים לאורך השנים, וזכתה במספר פרסי BAFTA לטלוויזיה עבור "תוכנית הבידור הטובה ביותר" בשנים 2010, 2018 ו-2019. בנוסף, השופטים שלה קיבלו הכרה, כאשר דייוויד ווליאמס זכה בפרס "שופט השנה" מספר פעמים, בעוד שסיימון קאוול היה מועמד באופן קבוע.
המנחים Ant & Dec ממשיכים לשמור על רצף הזכיות שלהם בפרס "המנחים הטלוויזיוניים הפופולריים ביותר", כשהם זכו גם בשנת 2024.
הפסיכולוג גלן וילסון מתח ביקורת על התוכנית וכינה אותה "מופע פריקים", בטענה כי חסרונות המשתתפים חשובים לא פחות מהכישרון שלהם, וכי הקהל נהנה מהלחץ המופעל עליהם.[23]
הזמרת MC Kinky טענה בשנת 2012 כי תוכניות כמו Britain’s Got Talent ו-The X Factor הופכות את המוזיקה ל"שעשועון זול" המונע משיקולים כלכליים, במקום לטפח אמנים אמיתיים. היא אף כינתה זאת "ג'אנק פוד רקוב" שאין לה שום קשר אליו.[24]
בשנת 2013, ברוס פורסיית' ביקר את השתתפותם של ילדים בתוכנית והציע ליצור גרסה מיוחדת עבורם. סיימון קאוול הגיב בזלזול לדבריו.[25] כוכבת הפופג'סי ג'יי הצטרפה לביקורת, כשהביעה הסתייגות מהליך המיונים וטענה כי הוא נועד ללעג ואינו צריך להיות חוקי.[25]
בין השנים 2008–2011, מתחרי חצי-גמר, פיינליסטים וזוכי "Britain’s Got Talent" השתתפו בסיבוב הופעות חי בשם "Britain’s Got Talent Tour". הסיבוב כלל מופעים שנערכו בערים שונות ברחבי בריטניה במהלך חודשי הקיץ, ביניהן: לונדון, מנצ'סטר, ליברפול, בירמינגהם, בלפסט, גלאזגו ועוד.
בשנת 2009, מולרן הנחה סיבוב נוסף, שהחל עם ארבע הופעות בלבד, אך הורחב ל-18 בשל הביקוש. הוא כלל מופעים של סוזן בויל, ג'ורג' סמפסון, סטברוס פלטלי, דיברסיטי, פלולס, איידן דייוויס ועוד.
בשנת 2010, נערך הסיבוב השלישי, שהתרחב משמעותית וכלל 16 ערים ו-23 הופעות. הוא הונחה על ידי הקומיקאי פאדי מקגינס וכלל מופעים של הפיינליסטים של אותה שנה, ביניהם Spelbound, Twist & Pulse, טינה וצ'אנדי וליאם מקנאלי.
בשנת 2011, נערך הסיבוב הרביעי והאחרון, שוב בהנחיית מולרן, עם הופעות של פיינליסטים כמו ג'אי מקדואל, רונן פארק, ניו באונס ולס גיבסון. עם זאת, מכירות הכרטיסים צנחו עקב חוסר עניין שנבע מהמצב הכלכלי באותה שנה.[26]
בשל החשש שסיבוב נוסף ייכשל, הוחלט לבטל את הסיבוב המתוכנן ל-2012.
מאז 2010, הייתה זמינה אפליקציה רשמית של Britain’s Got Talent בחנויות App Store ו-Google Play. תכונות האפליקציה השתנו מדי שנה וכללו באזר אינטראקטיבי, סקרים, חידונים, קטעי וידאו מהתוכנית ועדכונים מהרשתות החברתיות.
בשנת 2015, נוספה אפשרות הצבעה חינמית – כל משתמש קיבל 5 הצבעות חינם לכל חלון הצבעה בחצאי-הגמר והגמר.
ב-11 באפריל2022, האפליקציה הוסרה ולא זמינה יותר. ההצבעות מתבצעות כעת דרך האתר הרשמי של ITV.
.jpg)
_(cropped).jpg)
.jpg)
_(cropped).JPG)
.jpg)
אתר האינטרנט הרשמי של Britain's Got Talent
Britain's Got Talent, ברשת החברתית פייסבוק
Britain's Got Talent, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
Britain's Got Talent, ברשת החברתית אינסטגרם
Britain's Got Talent, סרטונים בערוץ היוטיוב
"Britain's Got Talent", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"Britain's Got Talent", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
