לדלג לתוכן

Around the World in a Day

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Around the World in a Day
אלבום אולפן מאת פרינס והרבולושן (אנ')
יצא לאור 22 באפריל 1985
הוקלט פברואר – דצמבר 1984
Flying Cloud Drive Warehouse (אידן פריירי (אנ'), מינסוטה)
אולפני סאנסט (אנ') (הוליווד, קליפורניה)
אולפן אודיו נייד (מחוץ לSt. Paul Civic Center (אנ'), סיינט פול, מינסוטה[א])
אולפני קפיטול (אנ') (לוס אנג'לס, קליפורניה)
אולפני פייזלי פארק (אנ') (מיניאפוליס)
סוגה פופ פסיכדלי[1][2] • פופ רוק[3] • פאנק פסיכדלי (אנ')[4] • סול פסיכדלי (אנ')[5][6]
שפה אנגלית
אורך 42:33
חברת תקליטים וורנר ברדרס רקורדס
הפקה פרינס
כרונולוגיית אלבומים של פרינס והרבולושן (אנ')
Purple Rain
(1984) 		Around the World in a Day
(1985) 		Parade
(1986)
סינגלים מ-Around the World in a Day
  1. ""Raspberry Beret"
    צד ב': "She's Always in My Hair" (ארצות הברית) • "Hello" (הממלכה המאוחדת)    "
    תאריך יציאה: 15 במאי 1985
  2. ""Paisley Park" (לא יצא בארצות הברית)
    צד ב': "She's Always in My Hair"    "
    תאריך יציאה: 24 במאי 1985
  3. ""Pop Life"
    צד ב': "Hello" (ארצות הברית) • "Girl" (בריטניה)    "
    תאריך יציאה: 10 ביולי 1985
  4. ""America" (לא יצא בבריטניה)
    צד ב': "Girl"    "
    תאריך יציאה: 2 באוקטובר 1985

Around the World in a Day (בעברית: מסביב לעולם ביום) הוא אלבום האולפן השביעי של המוזיקאי האמריקאי פרינס, והשני בו חלק את הקרדיט עם להקת הליווי שלו, הרבולושן (אנ'). הוא יצא לאור ב־22 באפריל 1985 על ידי "וורנר ברדרס רקורדס" ופייזלי פארק רקורדס (אנ'). הייתה בו התנתקות במידת מה מהצליל המסחרי של קודמו המצליח מאוד "Purple Rain", ופרינס התנסה בו בסגנונות פסיכדליים ובמרקמים מוזיקליים עשירים יותר. חברת התקליטים נענתה לרצונו של פרינס והוציאה את האלבום עם יחסי ציבור מזעריים, וכן עיכבה את הוצאת הסינגלים עד כמעט חודש לאחר צאתו של האלבום לאור[7].

"Around the World in a Day" הוא האלבום השני של פרינס ו"הרבולושן" שהגיע למקום הראשון במצעד בילבורד 200. שניים מבין ארבעת הסינגלים שלו הגיעו לטופ 10 במצעד בילבורד הוט 100: "Raspberry Beret" ו־"Pop Life". לאחר מותו של פרינס ב־2016, "Raspberry Beret" צעד מחדש בבילבורד הוט 100 והגיע למקום ה־33. "Around the World in a Day" הוסמך למעמד פלטינה כפולה על ידי איגוד תעשיית ההקלטות האמריקאי ב־2 ביולי 1985.

רקע

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההקלטות ל־"Around the World in a Day" החלו בסשנים שקדמו לסיום הקלטות "Purple Rain". לאחר שישה חודשי הופעות של "גשם סגול", פרינס חזר להקליט[8]. השראה ראשונית לצליל של האלבום הגיעה מדמו שהקליט דייוויד קולמן, אחיה של חברת "הרבולושן" ליסה קולמן (אנ'), דמו שהפך בסופו של דבר לשיר הנושא[8].

האלבום הוקלט באולפנים שונים. חלק מהשירים הוקלטו באולפן מאולתר, Flying Cloud Drive Warehouse שב־‏Eden Prairie (אנ'), מינסוטה. האולפן היה מחסן עם קירות עץ וגג מפח שהוסב לאולפן. פרינס החל להשתמש במקום, להקלטות ולחזרות עם "הרבולושן", במאי 1984. התנאים במקום היו בסיסיים: עמדת ההקלטה הייתה על הריצפה, ללא הפרדה בינה לבין הנגנים כפי שמקובל באולפן הקלטות. לדברי סוזן רוג'רס, טכנאית הקול, פרינס אהב את האווירה ה"מאולתרת, עם מנטליות של בית ספר בית"[9].

השוני בין האולפנים גרם להבדלי איכות בין השירים: "Paisley Park", שהוקלט במחסן, הוא באופן יחסי גולמי וגס לעומת ההקלטה העדיפה של "Pop Life", שהוקלט באולפן רגיל[9]. רוג'רס אומרת שבשביל פרינס, הדקויות של ההבדלים באיכות הצליל היו "משניות לקסם שבביצוע מסוים":

הוא לא היה קפדן בדיוק באודיו [...] הוא הכיר בכך שאף אחד לא נכנס לחנות התקליטים לחפש צלילים, הוא הולך לשם לחפש מוזיקה. מה שהוא היה צריך מציוד האודיו ומהאנשים שהפעילו אותו זה רק לתת לאות לזרום – לא לתת לשום דבר להתקלקל או לגרום לו לעצור. התשובה הייתה חייבת תמיד להיות 'כן' – אז היית צריך להבין איך לבצע את זה!

צליל האלבום הוא בסגנון פסיכדלי דחוס, ונעשה בו שימוש בכלים לא שגרתיים ובמילים מסתוריות. הצליל והעטיפה של האלבום עוררו השוואות לאלבומם של "הביטלס" "Sgt. Pepper's Lonely Hearts Club Band"[3][7]. פרינס דיבר בריאיון על הצליל הפסיכדלי, העטיפה וההשוואות:

ההשפעה לא הייתה 'הביטלס'. הם היו נהדרים עבור מה שהם עשו, אבל אני לא יודע איך זה היה מחזיק מעמד היום. העטיפה נבעה מזה שחשבתי שלאנשים נמאס להסתכל עלי. מי רוצה עוד תמונה שלו? הייתי רוצה כל כך הרבה תמונות רק של האישה שלי, אז הייתי רוצה את הדבר האמיתי. מה שהיה קצת יותר התרחשות מעוד סתם תמונה, היה אם הייתה איזושהי דרך שבה יכולתי להתממש בעריסות של האנשים כשהם משמיעים את התקליט. לא מפריע לי [שהאלבום מכונה 'פסיכדלי'], משום שזו הייתה התקופה היחידה בהיסטוריה הקרובה שילדה שירים וצבעים. 'לד זפלין', לדוגמה, יגרמו לך להרגיש שונה בכל שיר.

— ניל קרלן, פרינס מדבר: הדממה מופרת, באתר "רולינג סטון", 12 בספטמבר 1985

את עטיפת האלבום צייר האמן האמריקאי ג'ים וורן (אנ').

הצלחה וביקורת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
דירוגים מקצועיים
ציוני ביקורות
מקור ציון
AllMusic [10]
בלנדר (אנ') [11]
שיקגו סאן-טיימס [12]
אנטרטיינמנט ויקלי C
הגרדיאן [2]
פיצ'פורק 8.8/10[8]
קיו (אנ')
מדריך האלבומים של רולינג סטון (אנ') [1]
מדריך האלבומים האלטרנטיבי של ספין (אנ') 4/10[13]
וילג' ווייס -B[14]

אף על פי שיחסי הציבור לאלבום היו מועטים באופן מכוון, והמוזיקה הייתה באופן כללי פחות נגישה לרדיו מאשר זו של "Purple Rain", בכל זאת שני סינגלים ממנו היו להיטי טופ 10 בארצות הברית – שם גם האלבום הגיע למעמד פלטינה כפולה. הביקורות בזמן היציאה לאור היו מעורבות, אך ביקורות רטרוספקטיביות מתארות את האלבום כמשובח.

לדברי פרינס, ג'ורג' קלינטון אהב מאוד את האלבום[15].

בביקורת רטרוספקטיבית חיובית, אלן לייט מ"פיצ'פורק" תיאר את האלבום במילים ”פרויקט אמיץ ומאוד אישי, שחוקר צלילים ורעיונות שהיו כמעט מהממים בהגיעם מאייקון פופ בשיאו”[8].

סימון פרייס מ"הגרדיאן" כתב: ”תמיד נשמע יותר טוב ממה שאתה חושב שיהיה, כשאתה מבקר שוב”.

רשימת השירים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל השירים נכתבו והולחנו על ידי פרינס (למעט היכן שמצוין אחרת). 

צד א'
מס' שם משך
1. Around the World in a Day (פרינס, ג'ון ל. נלסון (אנ') (אבא של פרינס), דייוויד קולמן) 3:28
2. Paisley Park 4:42
3. Condition of the Heart 6:48
4. Raspberry Beret 3:33
5. Tamborine 2:47
צד ב'
מס' שם משך
6. America 3:42
7. Pop Life 3:43
8. The Ladder (פרינס, ג'ון ל. נלסון) 5:29
9. Temptation 8:18
משך כולל:
 42:33

מצעדים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצעדים שבועיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
‏
‏‏  מצעדים שבועיים (1985)
מדינה מצעד מיקום שיא
אוסטריה Ö3 אוסטריה טופ 40‏ 7[25]
אוסטרליה מצעד האלבומים האוסטרלי 12[26]
ארצות הברית בילבורד 200 1[17]
מצעד אלבומי ה-R&B/היפ-הופ 4[18]
גרמניה GfK – טופ 100 10[23]
הולנד מצעד 100 האלבומים ההולנדיים 1[24]
הממלכה המאוחדת מצעד האלבומים הבריטי 5[19]
נורווגיה VG-lista 10[22]
ניו זילנד המצעד הניו זילנדי הרשמי 16[16]
קנדה מצעד האלבומים הקנדי 16
שוודיה סוורייטופליסטן 1[21]
שווייץ המצעד השווייצרי 8[20]
  • האלבום צעד מחדש לאחר מות פרינס ב־2016.
‏
‏‏  מצעדים שבועיים (2016)
מדינה מצעד מיקום שיא
ארצות הברית בילבורד 200 51
צרפת SNEP 134[27]

סינגלים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • מיקומי שיא בבילבורד ובמצעד הסינגלים הבריטי.
סינגל מצעד מיקום

שיא

Raspberry Beret בילבורד הוט 100[28] 2
מצעד שירי ה-R&B/היפ-הופ[29] 4
מצעד הסינגלים הבריטי[30] 25
Paisley Park (לא יצא בארצות הברית) מצעד הסינגלים הבריטי[30] 18
Pop Life בילבורד הוט 100[28] 7
מצעד שירי ה-R&B/היפ הופ[29] 8
מצעד הסינגלים הבריטי[30] 60
America (לא יצא בבריטניה) בילבורד הוט 100[28] 46
מצעד שירי ה-R&B/היפ הופ[29] 35

נתוני מכירות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מדינה הסמכה יחידות מאושרות / מכירות
ארצות הברית (RIAA)[31] פלטינה ×2 2,000,000^
הממלכה המאוחדת (BPI)[32] זהב 100,000^
ניו זילנד (RMNZ)[33] זהב 7500^
^אומדן היחידות המופצות מבוסס על הסמכת האלבום בלבד

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביאורים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ ו־Flying Cloud Drive Warehouse, אידן פריירי, מינסוטה להקלטת "The Ladder".

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 דייוויד הורד ונתן ברקט (ביקורת מאת מאתוס מיכלאנג'לו), The New Rolling Stone Album Guide, מהדורה רביעית מעודכנת, סיימון ושוסטר, 2004, עמ' 654-7, ISBN 978-0-7432-0169-8, בדיקה אחרונה 22 בפברואר 2021
  2. ^ 1 2 סימון פרייס, ביקורת "הגרדיאן" לכל אלבומי פרינס, באתר הגרדיאן, ‏22 באפריל 2016, בדיקה אחרונה 2 בפברואר 2021
  3. ^ 1 2 רוברט פלמר, ביקורת "הניו יורק טיימס", באתר הניו יורק טיימס, OCLC 1645522, ‏22 באפריל 1985, בדיקה אחרונה 27 בינואר 2021
  4. ^ ניק הסטד, פרינס: בהערכה לוירטואוז, גאון מתמשך, באתר אינדפנדנט, ‏22 באפריל 2016, בדיקה אחרונה 27 בינואר 2021
  5. ^ David Aretha, Awesome African-American Rock and Soul Musicians, Enslow Publishers, עמ' 93, ISBN 9781598451405
  6. ^ ביוגרפיה של פרינס, באתר ארכיון האינטרנט, אורכב מהמקור ב־1 ביוני 2016, בדיקה אחרונה 27 בינואר 2021
  7. ^ 1 2 Freeman, Kim (4 במאי 1985). "Radio Is Mixed On Prince Album". Billboard. New York. 97 (18): 1, 72. {{cite journal}}: (עזרה)
  8. ^ 1 2 3 4 אלן לייט, ביקורת "פיצ'פורק", באתר פיצ'פורק, ‏29 באפריל 2016, בדיקה אחרונה 28 בינואר 2021
  9. ^ 1 2 גרהאם תומסון, איך פרינס יצר את הקלאסיקה הפסיכדלית שלו, מסביב לעולם ביום, באתר Uncut (אנ'), ‏17 באפריל 2020, בדיקה אחרונה 18 בפברואר 2021
  10. ^ סטיבן תומאס ארלוויין, ביקורת ‏"AllMusic", באתר AllMusic, בדיקה אחרונה 28 בינואר 2021
  11. ^ קית' האריס, ביקורת "בלנדר", באתר ארכיון האינטרנט, ‏יוני–יולי 2001, אורכב מה מקור ב־20 באוגוסט 2004, בדיקה אחרונה 28 בינואר 2021
  12. ^ מרטין קלר, ביקורת "שיקגו סאן טיימס" (הדיסקוגרפיה של פרינס), באתר ארכיון האינטרנט, ‏4 באפריל 1993, אורכב מהמקור ב־8 באפריל 2017, בדיקה אחרונה 28 בינואר 2021
  13. ^ אריק ויסברד, קרייג מרקס, Spin Alternative Record Guide, ניו יורק: Vintage Books, 1995, ISBN 0679755748
  14. ^ רוברט קריסטיגו, ביקורת "וילג' וויס" (ב"מדריך לצרכן" של רוברט קריסטיגו), באתר robertchristgau.com, ‏30 ביולי 1985, בדיקה אחרונה 28 בינואר 2021
  15. ^ ניל קרלן, פרינס מדבר: הדממה מופרת, באתר רולינג סטון, ‏12 בספטמבר 1985, בדיקה אחרונה 28 בינואר 2021
  16. ^ המצעד הניו זילנדי, באתר charts.nz, בדיקה אחרונה 27 בינואר 2021
  17. ^ בילבורד 200 – 1 ביוני 1985, באתר בילבורד, בדיקה אחרונה ב־21 בנובמבר 2021
  18. ^ בילבורד R&B/Hip-Hop ‏15 ביוני 1985, באתר בילבורד, בדיקה אחרונה ב־21 בנובמבר 2021
  19. ^ פרינס בחברת המצעדים הרשמית, כדי לראות את האלבום יש להקליק על לשונית "Albums" (שצמודה לרשימה), באתר חברת המצעדים הרשמית, בדיקה אחרונה 28 בינואר 2021
  20. ^ המצעד השווייצרי, באתר hitparade.ch, בדיקה אחרונה 28 בינואר 2021
  21. ^ המצעד השוודי, באתר swedishcharts.com, בדיקה אחרונה 28 בינואר 2021
  22. ^ המצעד הנורווגי, באתר norwegiancharts.com, בדיקה אחרונה 28 בינואר 2021
  23. ^ המצעד הגרמני, יש להקליד את שם האלבום בשורת החיפוש, באתר offiziellecharts.de, בדיקה אחרונה 28 בינואר 2021
  24. ^ המצעד ההולנדי, באתר dutchcharts.nl, בדיקה אחרונה 28 בינואר 2021
  25. ^ המצעד האוסטרי, באתר austriancharts.at, בדיקה אחרונה 27 בינואר 2021
  26. ^ דייוויד קנט, Australian Chart Book: 1970-1992, St Ives, New South Wales: Kent Music Report, 1993, ISBN 0-646-11917-6
  27. ^ המצעד הצרפתי 2016, באתר lescharts.com, בדיקה אחרונה 28 בינואר 2021
  28. ^ 1 2 3 היסטוריית פרינס בבילבורד הוט 100, באתר בילבורד, בדיקה אחרונה ב־21 בנובמבר 2021
  29. ^ 1 2 3 היסטוריית פרינס במצעד שירי ה-R&B/היפ-הופ, באתר בילבורד, בדיקה אחרונה ב־21 בנובמבר 2021
  30. ^ 1 2 3 היסטוריית פרינס במצעד הבריטי (אלבומים/סינגלים), באתר חברת המצעדים הרשמית, בדיקה אחרונה 28 בינואר 2021
  31. ^ פלטינה כפולה בארצות הברית, באתר RIAA, בדיקה אחרונה 27 בינואר 2021
  32. ^ מכירות בבריטניה, באתר איגוד תעשיית ההקלטות הבריטי, ב־"Format" יש לבחור "Albums". ב־"Search BPI awards" יש להקליד את שם האלבום, בדיקה אחרונה 27 בינואר 2021
  33. ^ זהב בניו זילנד, באתר nztop40.co.nz, בדיקה אחרונה 27 בינואר 2021
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=Around_the_World_in_a_Day&oldid=39562901"