AC/DC

AC/DC
	;
מקום הקמה	סידני
מוקד פעילות	סידני, אוסטרליה
תקופת הפעילות	מ-1973
סוגה	הארד רוק • הבי מטאל • בלוז רוק • רוק אנד רול
חברת תקליטים	אטלנטיק רקורדס; EMI; אפיק רקורדס
פרסים והוקרה	היכל התהילה של הרוק אנד רול (2003)
	acdc.com
	פרופיל ב-IMDb
חברים
	אנגוס יאנג; פיל ראד; קליף ויליאמס; סטיבי יאנג; בריאן ג'ונסון
חברים לשעבר
	מלקולם יאנג (נפטר ב-18 בנובמבר 2017); בון סקוט (נפטר 19 בפברואר 1980); דייב אוונס; סיימון רייט; כריס סלייד

ערך זה עוסק בלהקה אוסטרלית. אם התכוונתם לממיר מזרם-חילופין לזרם-ישר, ראו מיישר זרם.

AC/DC (משווק כ-ACϟDC) היא להקת הארד רוק אוסטרלית שנוסדה בשנות ה-70, מן הלהקות הבולטות ביותר בתקופה זו. נחשבת לאחת מלהקות הרוק המצליחות ביותר בכל הזמנים.

הלהקה היא אחת מן הפופולריות ברחבי העולם. נכון לשנת 2010 נמכרו יותר מ-200 מיליון עותקים של אלבומיה ברחבי העולם וב-71 מיליון עותקים בארצות הברית, כשהאלבום Back in Black נמכר לבדו בכ-49 מיליון עותקים (22 מיליון בארצות הברית בלבד). מכירותיו של Back in Black הפכו אותו לאלבום הנמכר ביותר של הלהקה ולאלבום השני הנמכר ביותר בעולם (לאחר Thriller של מייקל ג'קסון). הלהקה נבחרה על ידי VH1 ללהקת הרוק הכבד הרביעית הטובה ביותר בהיסטוריה, ועל ידי MTV ללהקת המטאל השביעית הטובה ביותר בהיסטוריה. הפופולריות של הלהקה נשמרה גם במילניום השלישי, כשאלבומם Black Ice הגיע לראש מצעד האלבומים.

AC/DC דורגה במקום ה-72 בקטגוריה "100 המוזיקאים הטובים בכל הזמנים" של מגזין הרולינג סטון^[1].

היסטוריה

מקור השם

בשנות השמונים נפוצה שמועה שהשם AC/DC הוא קיצור של Anti-Christ/Devil Children^[2]; היא אומצה גם בידי השמרנים, שרצו להציג את תדמית הלהקה כשל שטניסטים (ראו פולחן השטן ברוק הכבד), וגם מצד מעריצי הלהקה, שרצו לקחת חלק בתרבות הנגד של שנות השמונים. למעשה, השם AC/DC הוא קיצור של Alternating Current/Direct Current (זרם חילופין/זרם ישר) והוא הוצע ללהקה בידי אחותם, מרגרט, לאחר שראתה אותו על תווית של מכונת תפירה. לשם קונוטציות ביסקסואליות^[^{דרוש מקור]}, אליהן הלהקה לא הייתה מודעת כשבחרה אותו.

השנים הראשונות (1973–1980)

הלהקה נוסדה בשנת 1973 על ידי שני אחים שהיגרו מסקוטלנד, אנגוס ומלקולם יאנג יחד עם הבסיסט לארי ואן קרידט, הסולן דייב אוואנס והמתופף קולין בורגס. באותה תקופה אנגוס אימץ לעצמו את תלבושת תלמיד בית הספר בהופעות, לאחר שאחותו הציעה זאת, תלבושת שהפכה עם הזמן לסמלה הבולט ביותר של הלהקה.

האחים יאנג החליטו במהרה שאוונס לא מתאים לתפקיד סולן הלהקה, מכיוון שהם הרגישו שהוא מתאים יותר לסגנון הגלאם רוק ואוונס הוחלף לעיתים תכופות בהופעות בזמר אחר. אוונס פרש מהלהקה פחות משנה לאחר יום הקמתה.

בספטמבר 1974 החליף את אוונס הזמר בון סקוט, בעקבות המלצה של ג'ורג' יאנג, אחיהם של מלקולם ואנגוס. סקוט, בדומה לאחים יאנג, גם הוא יליד סקוטלנד שהיגר עם משפחתו לאוסטרליה. הסינגל היחיד שהלהקה הקליטה עם אוונס, "Can I Sit Next To You, Girl" / "Rockin' in the Parlour", עובד והוקלט מחדש יחד עם סקוט והופיע כשני שירים שונים באלבום הלהקה T.N.T מ-1975.

באוקטובר אותה שנה הקליטה הלהקה את אלבומה הראשון, שהופץ באוסטרליה בלבד - High Voltage. האלבום הוקלט במשך 10 ימים. הרכב הלהקה הקבוע באותה תקופה כלל בנוסף לאחים יאנג וסקוט גם את הבסיסט מארק אוונס והמתופף פיל ראד. שנה מאוחר יותר יצא אלבומה השני של הלהקה, T.N.T, גם הוא באוסטרליה בלבד; הסינגל שיצא מתוכו, It's a Long Way to the Top (If You Wanna Rock 'n' Roll), זכה להצלחה גדולה.

בין השנים 1974 עד 1977 הלהקה הופיעה פעמים רבות בטלוויזיה האוסטרלית בתוכניות בנושא מוזיקה פופולרית, דבר שהביא ללהקה פרסום נרחב באוסטרליה. אחרי אפריל 1977 לא הופיעה הלהקה בטלוויזיה במשך יותר מ-20 שנה^[3].

ב-1976 חתמה הלהקה בחברת התקליטים אטלנטיק רקורדס ויצאה לסיבוב הופעות באירופה. האלבום הראשון של הלהקה שצבר הצלחה עולמית הוא אלבום אוסף משנת 1976, שהכיל שירים משני אלבומיה הראשונים שהופצו באוסטרליה בלבד; האלבום נקרא גם הוא High Voltage. נכון להיום, האלבום נמכר ביותר מ-3 מיליון עותקים^[4] באותה שנה יצא בתפוצה עולמית האלבום הרביעי של הלהקה, Dirty Deeds Done Dirt Cheap. שנה מאוחר יותר פוטר מארק אוונס, בסיסט הלהקה, לטענתו בשל חילוקי דעות עם האחים יאנג, והוא הוחלף על ידי קליף ויליאמס. ל-AC\DC של אותם ימים יוחסה השפעה רבה על הגל החדש של ההבי מטאל הבריטי. בשנת 1977 החלה הלהקה להופיע גם בארצות הברית. אלבומה הבא של הלהקה, Powerage, התאפיין בריפים הכבדים של ויליאמס, אדי ואן היילן טען שיחד עם Highway To Hell זהו האלבום האהוב עליו של AC\DC.

ההצלחה המשמעותית הראשונה של הלהקה באה בעקבות האיחוד שלה עם המפיק המוזיקלי מאט לאנג. האלבום הבא של הלהקה, Highway To Hell, אותו הפיק לאנג הגיע למקום ה-17 במצעד האלבומים האמריקאי^[3].באלבום זה חל שינוי בסגנון מילות השירים, כאשר הן נהפכו לפחות קומיות והפכו יותר למילים המאפיינות בלדות רוק, עם זאת המקצבים המהירים הקליטים שאפיינו את הלהקה לפני, אפיינו גם את אלבום זה.

ב-19 בפברואר 1980 סקוט התעלף במכונית של מכרו, אליסטר קינר, לאחר שתייה מופרזת של אלכוהול, מותו נקבע יום מאוחר יותר, סיבת המוות הרשמית נקבעה כהרעלת אלכוהול. סקוט קבור בעיר פרימנטל שבאוסטרליה המערבית.

עידן בריאן ג'ונסון (1980-2016)

אחרי מותו של סקוט הלהקה שקלה להתפרק אך לאור בקשת המשפחה לפיה סקוט היה רוצה שהלהקה תמשיך להתקיים גם לאחר מותו, הלהקה החלה בחיפושים אחרי זמר שיחליף את סקוט, לאחר מספר זמרים אחרים שנשקלו נבחר סולן להקת Geordie, בריאן ג'ונסון.

אנגוס יאנג נזכר מאוחר יותר:

אני זוכר שהפעם הראשונה ששמעתי על בריאן הייתה מבון, הוא ציין שבזמן שהוא היה בסיבוב הופעות של הלהקה בבריטניה הוא ציין שבריאן היה בלהקה בשם Geordie ובון אמר 'בריאן ג'ונסון, הוא זמר רוקנרול מעולה, בסגנון ליטל ריצ'רד, ריצ'רד היה אלילו הגדול ביותר של בון ואני מניח שבפעם הראשונה שהוא ראה אותו הוא חשב שהבחור הזה יודע על מה מדובר כשזה מגיע לרוקנרול, וכשהחלטנו להמשיך בריאן היה השם הראשון שעלה לי ולמלקולם בראש, ובדקנו איך אפשר להשיג אותו

ג'ונסון התקבל ללהקה כמה ימים לאחר האודישן שנערך לו.

עם ג'ונסון הלהקה סיימה את כתיבת השירים לאלבום Back in Black, הקלטת האלבום נערכה כמה חודשים לאחר מותו של סקוט. מתוך האלבום שוחררו כמה מהשירים הידועים ביותר של הלהקה - "Back In Black","Hells Bells" ,"You Shook Me All Night Long" ו"Rock and Roll Ain't Noise Pollution", האלבום הפך לאלבום המצליח ביותר של הלהקה כאשר הוא טיפס לראשי המצעדים בבריטניה ובארצות הברית. ברבות השנים הוא הפך לאחד האלבומים הנמכרים ביותר בהיסטוריה עם מכירות כלל עולמיות של למעלה מ-50 מיליון עותקים^[5].

גם אלבומה הבא של הלהקה For Those About to Rock We Salute You שיצא שנה מאוחר יותר זכה להצלחה ולשבחי המבקרים, עם זאת שנתיים מאוחר יותר, ב-1983 הלהקה הוציאה אלבום בהפקה עצמית בשם Flick of the Switch שהיה שונה מאלבומיהם הקודמים של הלהקה ואופיין המילים ולחנים עמוקים יותר, האלבום זכה להצלחה מועטה יותר מקודמיו.

ב-1983 הוחלף מתופף הלהקה פיל ראד לאחר שסבל מבעיות סמים, בסימון רייט לאחר שהלהקה ערכה יותר מ-700 אודישנים ברחבי אנגליה וארצות הברית. בשנת 1986 הלהקה הוציאה את אלבומה הבא Who Made Who, האלבום שימש כפסקול סרטו של סטיבן קינג מקסימום אוברדרייב והסינגל מתוכו שנשא את אותו שם הגיע לראשי המצעדים, באלבום היו שירים וקטעים אינסטרומנטליים חדשים לצד להיטים ישנים של הלהקה. אלבומה הבא של הלהקה Blow Up Your Video יצא בהפקתם של מפיקיהם הישנים הארי ונדה וג'ורג' יאנג, על אף שהאלבום קיבל ביקורות ממוצעות הוא היה להצלחה מסחרית ועלה לראשי מצעדי המכירות באנגליה, בשנת 1988 במהלך סיבוב ההופעות שליווה את האלבום הודיע מלקולם שהוא פורש זמנית לצורך טיפול בבעיית האלכוהוליזם שלו, הוא הוחלף על ידי אחיינו, סטיבי יאנג, לאותה תקופה.

אלבומה הבא של הלהקה, The Razors Edge, יצא שנתיים מאוחר יותר. על העיבוד המוזיקלי באלבום היה אחראי מייק פרייסר שעבד לפני כן עם בון ג'ובי ואירוסמית', מתוך האלבום יצאו הלהיטים "Thunderstruck" ו-"Are You Ready". מספר הופעות מתוך סיבוב ההופעות שליווה את האלבום צולמו והופיעו באלבום ההופעה החיה Live שיצא ב-1992, האלבום נחשב לאחד אלבומי ההופעה החיה הטובים ביותר שיצאו בשנות ה-90^[6]. באלבום זה תפקידי התופים הוקלטו על ידי המתופף הוולשי כריס סלייד. סלייד החליף את המתופף סיימון רייט שעזב בשנת 1989. במהלך הקלטת האלבום התבקש להצטרף ללהקה כחבר מן המניין ויצא עם הלהקה לסיבוב הופעות, בהן ההופעה המפורסמת בדונינגטון. באחת ההופעות בסיבוב הופעות זה שנערכה ביוטה 3 מעריצים של הלהקה נהרגו לאחר שהבמה התרסקה עליהם, ההופעה נעצרה כ-20 דקות אחרי לאחר שנהיה ברור למאבטחים ולחברי הלהקה על המתרחש, חברי הלהקה ובני משפחות ההרוגים הגיעו להסכם פיצויים מחוץ לכותלי בית המשפט. שנה מאוחר יותר הלהקה הקליטה את השיר Big Gun לפסקול הסרט אחרון גיבורי הפעולה בכיכובו של ארנולד שוורצנגר, השיר הגיע למצעד הרוק של הבילבורד והיה השיר הראשון של הלהקה שהגיע להישג זה^[3].

ב-1994 יצא אלבומה הבא של הלהקה Ballbreaker, פיל ראד שפרש מהלהקה 11 שנים קודם הוזמן על ידי האחים יאנג לשוב לתפקידו כמתופף הקבוע של הלהקה והקליט את תפקידי התופים באלבום. האלבום זכה לפלטינה כפולה בארצות הברית אך ספג ביקורות צוננות ממבקרי המוזיקה. אלבום האולפן הבא של הלהקה Stiff Upper Lip יצא בשנת 2000, האלבום זכה לביקורות טובות יותר מקודמו וטיפס למקום הראשון במצעדי המכירות ב-5 מדינות בהן גרמניה וארגנטינה.

בשנת 2002 חתמה הלהקה חוזה ארוך טווח עם חברת התקליטים סוני מיוזיק אנטרטיינמנט שבשנים הבאות הוציאה גרסאות מחודשות לאלבומי הלהקה, ב-2003 הלהקה הוכנסה להיכל התהילה של הרוק אנד רול. באותה שנה הופיעה הלהקה יחד עם הרולינג סטונז וראש בפסטיבל מוזיקה בטורונטו מול קהל של כחצי מיליון בני אדם. המופע נעשה במטרה להילחם בתדמית השלילית של העיר שנוצרה עקב מגפת הסארס שפרצה בה באותה שנה, וכן הוא היה למופע היקר ביותר שהתקיים בהיסטוריה של צפון אמריקה^[7].

באוקטובר 2008 יצא אלבום האולפן הבא של הלהקה, הראשון מזה 8 שנים, Black Ice. האלבום זכה להצלחה גדולה, הגיע למקום הראשון במצעדים ב-29 מדינות וקיבל פלטינה כפולה ב-8 מהן, סך הכל מכר האלבום 6 וחצי מיליון עותקים. סיבוב ההופעות שליווה את האלבום Black Ice World Tour התחיל מעט לאחר יציאת האלבום ונמשך 10 חודשים. סיבוב ההופעות היה אחד המוצלחים כלכלית בהיסטוריה עם הכנסות כלליות של יותר מ-440 מיליון דולר.

ב-2007 שיר הלהקה מ-1977 "Let There Be Rock" נכלל בפסקול משחק הווידאו המוזיקלי רוק בנד 2. רבים מלהיטי הלהקה לאורך השנים הרכיבו את פסקול הסרט איירון מן 2; אלבום הפסקול יצא באפריל 2010.

פרישתו של מלקולם והמשך דרכה של הלהקה (2014 - הווה)

ב-23 בספטמבר 2014 הודיעה הלהקה שמלקולם יאנג, ממייסדי הלהקה, נאלץ לפרוש ממנה עקב מחלת השיטיון שממנה סבל. מלקולם החל לגלות סימני שיטיון עוד במהלכו של מסע ההופעות של Black Ice. מלקולם חזר לביתו שם קיבל טיפול והשגחה רפואית^[8] אך ב-18 בנובמבר 2017 נפטר מהמחלה.^[9]

בנובמבר 2014 יצא אלבום חדש של הלהקה, "Rock Or Bust". זהו האלבום הראשון בהיסטוריה של הלהקה בו מלקולם יאנג לא לקח חלק. במקומו של מלקולם יאנג הצטרף ללהקה אחיינו, סטיבי יאנג.

בשנת 2015 התכוננה הלהקה לצאת לסיבוב הופעות באירופה וארה״ב לרגל שנת ה 40 להקמת הלהקה והוצאת האלבום Rock Or Bust. המתופף פיל ראד הסתבך בפלילים ולא היה יכול לקחת חלק בהופעות מאחר שהוגש נגדו כתב אישום בניו זילנד על אחזקת סמים ואיום בהרג. את מקומו מאחורי התופים תפס כריס סלייד פעם נוספת והלהקה יצאה לסיבוב ההופעות.

באפריל 2016 נאלץ בריאן ג'ונסון לפרוש מהלהקה בהמלצת רופא, שהורה לו להפסיק להופיע מכיוון שהתחיל לסבול מבעיות שמיעה.^[10] את מקומו החליף אקסל רוז מלהקת Guns n' Roses. ביולי של אותה השנה הודיע הבסיסט קליף ויליאמס, כי הוא מתכוון לפרוש מהלהקה לאחר סיבוב ההופעות. הוא הסביר כי סיבת פרישתו היא פרישתם של מלקולם יאנג, פיל ראד, ובריאן ג'ונסון קודם לכן.^[11]

באוגוסט 2018 נפוצו שמועות על הימצאותם של חברי הלהקה בוונקובר, קנדה, לצורך הקלטת אלבום נוסף. לאחר ימים מספר נפוצו תמונות פפראצי ברשתות החברתיות המראות את סטיבי יאנג, בריאן ג׳ונסון ופיל ראד מחוץ לאולפני Warehouse Studios^[12]^[13]. גם בתקופה יותר מאוחרת נרשמו התבטאויות של מוזיקאים כגון די סניידר ודייב גרוהל על חזרתם של ג׳ונסון וראד ללהקה^[14]^[15].

ב 18 בספטמבר 2020 עלו לאתר הרשמי של הלהקה תמונות המראות את הלהקה על במה עם בריאן ג׳ונסון ופיל ראד, ככל הנראה לצורך צילום וידאו קליפ. התמונות, שככל הנראה הועלו בשגגה, הורדו בתוך זמן קצר אך הופצו מחדש ברשתות החברתיות^[16]^[17] על ידי מעריצים כהוכחה לכך שהלהקה חוזרת לפעילות בהרכב הקלאסי לראשונה מאז שנת 2015^[18]. כמו כן נרמז שהלהקה תוציא אלבום בחודש נובמבר.

ב 21 בספטמבר 2020 הודלף שקליף ויליאמס, פיל ראד ובריאן ג׳ונסון חזרו ללהקה^[19].

בתאריך ה 30 בספטמבר 2020, הלהקה פרסמה באתר הרשמי שלה שההרכב חזר לפעילות עם פיל ראד, קליף ויליאמס ובריאן ג׳ונסון^[20]^[21].

ב 7 באוקטובר 2020, פרסמה הלהקה סינגל חדש בשם "Shot in the Dark"^[22] ב-13 בנובמבר הוציאו לאור אלבום אולפן חדש בשם Power Up לזכרו של מלקולם יאנג^[23].