תרבות לה טן
 |
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
| |
| הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. | |
שגיאות פרמטריות בתבנית:תקופה
פרמטרים [ תקופה באה, תת קבוצה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
 | |
| אזור גאוגרפי |
מרכז אירופה מערב אירופה קלטים |
|---|---|
| אתרים עיקריים | לה טן |
| תקופה |
תקופת הברזל  |
| טווח תאריכים | 450 לפנה"ס – 25 לפנה"ס (כ־425 שנים) |
| תרבות קודמת | תרבות הלשטט |
| תרבות הבאה |
תרבות פשוורסק, גאליה, בריטניה, רייטיה, היספניה, האימפריה הרומית, תרבות זרובינצי, הרפובליקה הרומית, תרבות פויינשט-לוקאשבקה, גרמאניה |
 | |
  | |
תרבות לה טן (בצרפתית: La Tène) היא תרבות אירופאית מתקופת הברזל. היא התפתחה ופרחה בתקופת הברזל המאוחרת (בין 450 לפנה"ס ועד לכיבוש הרומאי במאה הראשונה לפנה"ס) בעקבות התרבות האלשטאט האופיינית לתקופת הברזל המוקדמת. בחבל אטרוריה בגאליה הטרום-רומאית ובמה שנקראה תרבות גולאסקה היא הושפעה במידה ניכרת על ידי תרבות יוון אולם הסגנון האומנותי שנפוץ בה היה נקי מהשפעות ים תיכוניות.
תפוצת התרבות לה טן כללה אזור רחב לרבות שטחים המשתייכים כיום לצרפת, בלגיה, שווייץ, אוסטריה, אנגליה, דרום גרמניה, הרפובליקה הצ'כית, צפון ומרכז איטליה, סלובניה, הונגריה וליכטנשטיין, כמו כן חלקים סמוכים מארצות השפלה, סלובקיה , סרביה, קרואטיה, רומניה, דהינו טרנסילבניה, וחבל זקרפטיה שבמערב אוקראינה בת זמננו.
הקלטיברים ממערב חצי האי האיברי חלקט היבטים רבים של תרבות לה טן, להוציא בדרך כלל הסגנון האמנותי. צפונה התפשטה תרבות לה טן אל תרבות תקופת הברזל הטרום-רומאית של צפון אירופה, לרבות תרבות יאסטורף מצפון גרמניה ודנמרק וכמו כן כל הדרך אל גלטיה באסיה הקטנה (כיום בטורקיה).
מרכזה של תרבות לה טן הייתה גאליה הקדומה על גווניה המקומיים הרבים. לעיתים קרובות נבדלת תרבות לה טן מהתרבויות המוקדמות והשכנות בעיקר על ידי הסגנון לה טן של האמנות הקלטית , שהתאפיין בעיטור "מתפתל" במיוחד, בעיקר בעיבוד המתכות.
תרבות לה טן שאלה את שמה מהאתר בעל אותו השם הנמצא בצד הצפוני של אגם נשאטל בשווייץ, שבו אלפי חפצים פרהיסטוריים נתגלו בעקבות שפל מפלס המים מ-1857, בנסיבות עבודות הסדרת מי היורה באותה תקופה. הארכאולוגים השתמשו במונח "לה טן" עבור שלב מאוחר של התרבות ואמנות הקלטים הקדומים, והוא התקבע במודעות הציבורית, על אף היותו שנוי במחלוקת בקרב המדענים המודרנים.
פריודיזציה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
תולדות המחקר של תרבות לה טן
[עריכת קוד מקור | עריכה]החפירות באתר לה טן התחילו ב-1857, לפני עבודות ההסדרה של מי היורה שהנמיכו את מפלס האגם נשאטל בכמעט 3 מטרים. העבודות ניזומו על ידי הנס קופ, דייג ואספן, ונוהלו על ידי הקולונל פרידריך שוואב, אפשרו גילויים של כלי נשק (חרבות) וקישוטים עתיקים. ב-1863 הארכאולוג השוויצרי פרדיננד קלר, שהיה מודע לכתביו של פייר ז'אן אדואר דזור על "בתי הכלונסאות") פירש את הממצאים שנתגלו כשרידי כפר קלטי על כלונסאות ופרסם את מסקנותיו ב-1868 בדו"ח ראשון על בתי הכלונסאות שנתגלו בשווייץ (Pfahlbaubericht) [1] הגאולוג פייר ז'אן אדואר דזור מנשאטל סבר שזה היה בית מלאכה לייצור כלי נשק שנבנה על כלונסאות ונהרס על ידי אויבים. אמיל ווגא (Vouga) חשף בתוך אפיק ישן חפצים ארכאולוגיים רבים ופרסם את ממצאיו ב-1883 בספר מתמצת שנקרא "ההלווטים בלה טן Les Helvètes à La Tène. בעקבותיו ב-1886 פרסם ויקטור גרוס את "לה טן, אופידום הלווטי". בשנים 1917-1907 נערכו חפירות רשמיות על ידי ועדת החפירות שבראשה עמד ויליאם וויבר, ואחרי 1909 - על ידי פול ווגא. ב-1923 פורסם דו"ח שסיכם אותן La Tène :monographie de la station (לה טן - מונוגרפיה של אתר). החוקרים שיערו שהאתר שימש כמחסן, נקודת בקורת או מכס.
.
ב-2007 דו"ח מסכם שמומן על ידי קרן המחקר השווייצרי השלים את פרסום המחקר La Tène : la recherche - les questions - les réponses (לה טן - המחקר - השאלות - התשובות) [2] ב-2001 נחנך המוזיאון הארכאולוגי לטניום (Laténium) המאפשר לקהל הרחב להתרשם משרידי התרבות לה טן. משם האתר שבו נמצאה כמות גדולה של חפצים ושרידי מגורים פרוטוהיסטוריים נגזר ב-1872 שמה של תקופת לה טן - תקופה הברזל השנייה. שם זה נקבע בעקבות עבודת הארכאולוג השוודי ברור אמיל הילדברנד שהציע כרונולוגיה של הפרוטוהיסטוריה האירופית, שבה תקופת הברזל הישנה נקראה תרבות האלשטאט. פירוש הממצאים כיום הוא זה שמדובר באתר העלאת קרבנות:הסתבר ששני גשרים שחצו את הנחל הקדום טיאל היו נקודות העלאת קרבנות שהושלכו ישר למים של מתחם פולחני תחת כיפת השמיים. אפשרות אחרת הייתה שטקסי ההקרבה נערכו בפלטפורמות שעל הגשרים ובהמשך נשרפו הקרבנות על ידי לוחמים. [3]
| טישלר (1885) | ריינקה (1902) | תאריך |
|---|---|---|
| לה טן | לה טן A | 450–380 לפנה"ס |
| לה טן I | לה טן B | 380–250 לפנה"ס |
| לה טן II | לה טן C | 250–150 לפנה"ס |
| לה טן III | לה טן D | 150–1 לפנה"ס |
גלריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
גבר בעל מעמד -
תלבושת של לוחם -
קסדה מברונזה -
כיסוי ציר של מרכבה -
קרניים מטורס -
סיר נחושת עם מכסה -
תלבושת של לוחם גאלי -
פסל של לוחם -
קסדה גאלית מברוזנה -
דיסק קלטי מזהב -
La Téne burial goods -
חרב קלטי -
מטבע זהב גאלי -
ראי רומאי-קלטי -
צמיד מזהב מקבר הנסיכה בריינהיים -
קנקן - אוינוכואה (משופץ)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תרבות לה טן, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Gianna Reginelli Servais La Tène, un site, un mythe hronique en images vol 1 1957-1923, Hauterive Office et Musée cantonal d'archéologie de Neuchâtel Archéologie neuchâteloise nr.39, 2007,isbn=978-2-940347-35-3
- ^ http://savoirs.ens.fr/expose.php?id=894site=savoirs.ens.frThierry Lejars - La Tène, site mythique de- l’archéologie celtique - histoire d'une découverte 7 juin 2012, video
- ^ Lejars