לדלג לתוכן

תקרית חוואנגגוטון

תקרית חוואנגגוטון
皇姑屯事件
תאריך 4 ביוני 1928 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום Huanggutun railway station עריכת הנתון בוויקינתונים
מטרה ג'אנג דזוו-לין עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 41°48′32″N 123°24′12″E / 41.80888889°N 123.40333333°E / 41.80888889; 123.40333333
סוג רצח פוליטי, פיגוע תופת, train attack, דגל כוזב עריכת הנתון בוויקינתונים
הרוגים 20 עריכת הנתון בוויקינתונים
פצועים 53 עריכת הנתון בוויקינתונים
מבצע צבא קוואנטונג עריכת הנתון בוויקינתונים
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
הרכבת לאחר התקרית

תקרית חְװַאנְגּגּוּטוּן (מנדרינית: 皇姑屯事件) אירעה בשן-יאנג ב-4 ביוני 1928 והייתה התנקשות פוליטית באיל המלחמה של מנצ'וריה (צפון-מזרח סין), גָ'אנְג דְזְווֹ-לין. ההתנקשות הוצאה לפועל בהוראת קצינים ראקציונרים באימפריה היפנית שפעלו על דעת עצמם מחשש לאיחוד כוחות בין ג'אנג וצִ'יאַנְג קַאי-שֵׁק, מנהיג מפלגת הקְווֹמִינְטַנג שפעלה לאחד את סין ובכך להוריד מהשפעתה של האימפריה היפנית בצפון-מזרח סין.

ג'אנג דזוו-לין

מאז מותו של נשיא הרפובליקה הסינית, יואן שה-קאי בשנת 1916, הרפובליקה הסינית נכנסה לתוך תקופת המצביאים, במסגרתה סין פוצלה בין אנשי צבא ומנהיגים אזוריים אשר נלחמו בשכניהם לכוח והשפעה. הממשלה הריכוזית לא הייתה קיימת ובבירה בייג'ינג ישבה ממשלת בייאנג, שאמנם נוהלה כממשלה הרשמית של הרפובליקה דה יורה, אך הייתה חסרת כל סמכות בפועל וניתנה לחסדי איל המלחמה ששלט בשטחי הבירה בכל תקופה. בדרום סין, במחוז גואנגדונג, אבי הרפובליקה הסינית, סון יאט-סן הקים והסדיר את תורתה של המפלגה הלאומית (קוומינטנג) אשר פעלה לאיחוד כל סין.

בשנת 1925 נפטר סון יאט-סן מסרטן ויורשו, צ'יאנג קאי שק החל לתכנן את המשלחת הצפונית, מסע צבאי לאיחוד מרכז וצפון סין תחת ממשלה ריכוזית אחידה. שטחי המצביאים היו מחולקים בין קליקות, הגדולות שבהם היו קליקת זילי תחת קאו קון, קליקת אנחווי תחת דואן צ'ירוי וקליקת פנג, תחת ג'אנג דזוו-לין אשר שלט על כל צפון מזרח סין (מנצ'וריה) ומעבר. עם התקדמות כוחותיו של הקוומינטנג ונפילת קליקת אנחווי, קליקת פנג כבשה את בייג'ינג וג'אנג דזוו-לין הפך בפועל לנשיא הרפובליקה הסינית. מאבקו של ג'אנג בעליית כוחות הקוומינטנג לא צלח ובמאי 1928 התקרבו כוחות צבא הקוומינטנג לבייג'ינג.

לקליקת פנג היו קשרים חזקים עם האימפריה היפנית, אשר צרכה את משאבי הטבע של מנצ'וריה בעזרת סחר. חלק מצבאו של ג'אנג בקליקת פנג הורכב מצבא קוואנטונג, זרוע של הצבא הקיסרי היפני. עם היחלשות כוחותיו של ג'אנג ושל קליקת פנג עלה החשש בממשל היפני ובהנהגה הצבאית היפנית שג'אנג יגיע להסדר עם ממשלת הקוומינטנג של צ'יאנג ויעביר את מנצ'וריה לחזקת הקוומינטנג. מפקד מרכזי בחיל המודיעין היפני, קנג'י דויהארה, הביע תמיכה ברעיון ההתנקשות בג'אנג במטרה למנוע את סיפוח מנצ'וריה אל שאר סין תחת ממשל הקוומינטנג.

בהבינו את המצב המחמיר בשביל קליקת פנג, ג'אנג הגיע ב-3 ביוני 1928 לתחנת הרכבת בבייג'ינג ויצא בחזרה אל בירת הקליקה שלו, מוּקְדֶן (כיום שן-יאנג). למחרת, בשעה חמש ועשרים לפנות בוקר, בעוד ג'אנג מעשן ברכבת נכנסה האחרונה בשערי מוקדן. בזמן שעבר קרונו האישי של ג'אנג מתחת לגשר, הגשר התפוצץ ונפל על הרכבת. יועץ יפני שהיה עם ג'אנג ברכבת עזר לו לצאת מהרכבת המפורקת בעוד ג'אנג דימם מידו השמאלית ואפו. בתוך 20 דקות מכונית פורד הגיעה לאתר התאונה ובתוכה נהג ורופא. ג'אנג הובא במכונית לבית חולים יפני בעיר ולאחר מספר שעות הוא מת מפצעיו.

המתנקשים היו קצינים בצבא קוואנטונג. על רשלנותו ואי יכולתו, ראש ממשלת יפן, טנאקה גיאיצ'י, פוטר בידי הוראת קיסר יפן הירוהיטו. פעילים פנימיים ביפן ומנצ'וריה פעלו להשתיק את המאורע ובסופו של דבר, על אף שמספר קצינים פוטרו, הקולונל קומוטו דאיסקו, מראשי התוכנית להתנקשות, לא הועמד לדין וקצינים רדיקלים וראקציונרים רבים בצבא הפנימו שאי-ציות למשטר הדמוקרטי ששנאו משתלם. קנג'י דויהארה הואשם רק לאחר כניעת האימפריה היפנית בסוף מלחמת העולם השנייה, בפשעי מלחמה בעת הועמד אל מול בית הדין הבינלאומי הצבאי למזרח הרחוק והוצא להורג בתלייה.

בנו של ג'אנג, ג'אנג סואה-ליאנג, ירש את אביו והסדיר, נגד כל פעולות היפנים, את יחסיו עם הקוומינטנג לאיחוד מנצ'וריה בסין הלאומית. שלוש שנים מאוחר יותר, ראקציונרים בצבא היפני ביימו את תקרית מוקדן, אשר שירתה כתירוץ למען הפלישה היפנית למנצ'וריה, אשר הביאה להפיכת מנצ'וריה למדינת חסות יפנית בשם מנצ'וקוו אשר השפיעה רבות על יחסי יפן וסין הלאומית אשר לבסוף התפרקו לגמרי בתחילת מלחמת סין–יפן השנייה בשנת 1937.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • צ'יאנג קאי שק, הגנרליסימו הסיני והאומה שאיבד, ג'ונתן פנבי

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תקרית חוואנגגוטון בוויקישיתוף