תקיפת שגרירות ישראל במצרים (2011)
תקיפת שגרירות ישראל במצרים התרחשה ב-9 בספטמבר 2011, כאשר אלפי מפגינים מצרים פשטו על בניין השגרירות הישראלית בגיזה שבמצרים לאחר שמוטטו את קיר הביטחון מבטון שהקיף את הבניין.
ששה מאנשי השגרירות, ששהו בעת התקיפה בחדר מאובטח בבניין השגרירות, פונו בהמשך מהמקום על ידי יחידת קומנדו מצרית, לאחר התערבותם האישית של נשיא ארצות הברית ברק אובמה ומזכיר ההגנה של ארצות הברית לאון פאנטה.
בעקבות התקיפה הוטסו 85 אנשי צוות השגרירות ובני משפחותיהם חזרה לישראל בעוד שסגן השגריר הישראלי נשאר בקהיר. בעקבות התקרית הכריז צבא מצרים על מצב כוננות.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – יחסי ישראל–מצרים
במהלך 2011, היחסים בין ישראל ומצרים הידרדרו באופן חמור לאחר ההפיכה במצרים והדחתו של נשיא מצרים חוסני מובארכ והגיעו לנקודת השפל הנמוכה ביותר[דרוש מקור] מאז נחתם הסכם השלום בין ישראל למצרים בשנת 1979. חוסר היציבות הפוליטית במצרים הוביל לכך שהגבול בין ישראל למצרים הפך לאזור של עימות וחוסר יציבות עקב פעילות מיליטנטית מוגברת בחצי האי סיני, ובמקביל להתגברות של פעולות מחאה חריפות נגד ישראל ברחובות מצרים.
במהלך 18 באוגוסט 2011 חוליית מחבלים חמושה חצתה את הגבול ישראל-מצרים, כ-12 ק"מ מצפון לאילת, וביצעה סדרת פיגועים בחלקה הדרומי של ישראל בהם הצליחה לרצוח שמונה ישראלים. בחילופי האש בין כוחות צה"ל למחבלים אשר התקיימו במהלך המרדף אחרי התוקפים נהרגו 7 מהמחבלים, חמישה חיילים מצרים וכן חייל צה"ל ולוחם ימ"מ. מותם של החיילים המצרים מהאש הישראלית הצית גל של הפגנות מחאה חריפות מול השגרירות הישראלית בגיזה. במהלך הפגנה ב-20 באוגוסט 2011 הצליח מפגין מצרי לטפס על חזית בניין השגרירות הישראלית בגיזה ולהסיר את דגל ישראל שהתנוסס על הבניין.
בעקבות המתיחות, השלטונות במצרים שקלו אף להחזיר את השגריר המצרי בתל אביב למצרים. בסופו של דבר ישראל התנצלה בפומבי על הריגתם בשוגג של החיילים המצרים במהלך חילופי האש. אף על פי כן, השלטונות במצרים מסרו בתגובה כי ההתנצלות של ישראל לא מספיקה.
התקיפה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-9 בספטמבר 2011 החלו להתאסף מאות מפגינים מצריים מחוץ לשגרירות הישראלית. בסביבות השעה 18:30 החלו המפגינים לנסות להפיל את קיר הביטחון שהקיף את הבניין באמצעות פטישים ואיל ניגוח. קיר ביטחון זה, עשוי הבטון, הוצב מחוץ לבניין השגרירות הישראלית בעקבות מחאות אינטנסיביות שהתקיימו מול בניין השגרירות במהלך אוגוסט 2011.
התקיפה על בניין השגרירות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשעה 00:30 במהלך יום שבת, 10 בספטמבר 2011, אלפי מפגינים מצרים הצליחו למוטט את קיר הביטחון. בסביבות השעה 01:00 בלילה המפגינים הצליחו להיכנס ללובי של הבניין ומשם ההמון פרץ לשאר חלקי הבניין. המפגינים בזזו את בניין השגרירות הישראלית וזרקו פריטים שונים, בהם מסמכים, מחלונות הבניין אל הרחוב ההומה. רבים מהמסמכים נסרקו וזכו בהמשך לניתוחים וביקורות במדיה המצרית. במקביל, במהלך התקיפה, מספר אנשי צוות של השגרירות הישראלית שהו בתוך בניין השגרירות בתוך חדר מאובטח, בעוד שרק דלת הפלדה של החדר חצצה בין הפורעים לאנשי השגרירות.
בכל אותה העת, ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו ובכירים ישראלים נוספים צפו במתרחש בזמן אמת באמצעות מצלמות המעקב שהותקנו ברחבי בניין השגרירות.
דובר משרד החוץ הישראלי יגאל פלמור העריך כי קרוב ל-3,000 מפגינים השתתפו בהריסת קיר הביטחון.
חילוץ אנשי צוות השגרירות ודעיכת המהומות
[עריכת קוד מקור | עריכה]מיד לאחר שהמפגינים חדרו לבניין לשגרירות, פנה שר הביטחון הישראלי אהוד ברק למזכיר ההגנה האמריקני לאון פאנטה וביקש את סיועו בהצלת אנשי השגרירות. בעקבות כך, הפעילה ארצות הברית לחץ על גורמים בכירים במצרים שיפעלו כדי להגן על הדיפלומטים הישראלים. בכיר ביטחוני מצרי ציין לאחר האירוע כי יחידת הקומנדו המצרית נשלחה לשגרירות רק לאחר שהשגריר הישראלי יצחק לבנון שוחח בטלפון עם חבר אנונימי במועצה הצבאית השלטת של מצרים, וביקש ממנו להסדיר את פינויים הבטוח של עובדי השגרירות הישראלית. רק לאחר התערבות הממשל האמריקאי שלחו השלטונות המצרים כוחות קומנדו מצריים אל תוך בניין השגרירות, שהצליחו להוציא בבטחה את ששת הישראלים.
בשעה 2:40 בלילה, שגריר ישראל במצרים, כ-85 דיפלומטים ישראלים נוספים ובני משפחותיהם הגיעו לשדה התעופה והוטסו ממצרים. רק סגן השגריר הישראלי נשאר במצרים, ועבר לשהות בבניין שגרירות ארצות הברית במצרים[1]. ההפגנה וביזת הבניין נמשכו עד לשעות הבוקר המוקדמות כאשר מפגינים רבים הבעירו צמיגים והעלו מספר ניידות משטרה מצריות באש. כוחות המשטרה הצליחו בסופו של דבר לשים קץ למהומות ולפזר את אלפי הפורעים באמצעות גז מדמיע ויריות אזהרה באוויר. בסיכומו של יום האירועים, דווחו המצרים על קרוב לאלף פצועים ושלושה הרוגים מבין המתפרעים.
לאחר האירוע שיבחו ראש הממשלה נתניהו וראש המוסד לשעבר אפרים הלוי את פעולותיו של נשיא ארצות הברית ברק אובמה, אשר סייע לוודא כי אנשי השגרירות יפונו מהבניין בשלום.
אחרית דבר
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעקבות האירוע, הצבא המצרי הכריז על מצב כוננות במדינה.
בבוקר יום שבת, 10 בספטמבר, המועצה הצבאית השלטת במצרים דחתה את בקשות ההתפטרות שהוגשו בעקבות האירוע על ידי ראש ממשלת מצרים עיסאם שרף ומספר שרים מצריים – בקשות אלו הוגשו בשל כך שאלו כשלו בהתמודדות עם הפרעות[2].
יום לאחר ההתקפה על בניין השגרירות הותקפה גם קבוצת עיתונאים שהגיעה לזירת המהומות. העיתונאים הותקפו על ידי קבוצת מפגינים שעדיין שהתה בקרבת זירת המהומות. שני עיתונאים הופלו לקרקע ונרמסו, אך הם הצליחו בהמשך לברוח לרכבם ולסגת מהמקום בעוד המפגינים יידו אבנים לעברם.
בעקבות האירוע הצהיר שר ההסברה המצרי אוסאמה הייכל כי מצרים עדיין מחויבת לכל האמנות הבינלאומיות אשר עליהן חתומה מצרים, והוסיף כי מצרים מחויבת לשלומם של כל הדיפלומטים הזרים השוהים במצרים. בנוסף, הייכל ציין כי מצרים תנקוט בשורה של צעדים על מנת להבטיח כי לא יתרחשו מהומות נוספות[3]
במסיבת עיתונאים שנערכה בערב של 10 בספטמבר הדגיש נתניהו את הצורך לשמור על היחסים האסטרטגיים של ישראל עם מצרים, אשר חיוניים ליציבות האזור. בנוסף, נתניהו הודה ליחידת הקומנדו המצרית על כך שמנעה אסון. הוא הצהיר כי הסכם השלום עם מצרים לא יפגע למרות המחאות האלימות.
בתקשורת
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-24 באפריל 2018 שידרה כאן 11 את הסרט "דלת ברזל אחת" העוסק באירועים במסגרת התוכנית זמן אמת בהשתתפות שר ההגנה האמריקני לשעבר ליאון פאנטה וראש הממשלה בנימין נתניהו. יומיים לאחר מכן קשת שידרה את סרטו של העיתונאי יואב לימור "נצורים בקהיר" שכלל תיעוד בלעדי ממצלמות האבטחה.
סדרת הדרמה "תחריר" שצולמה בשנת 2023 צפויה לעסוק באירועים אלו.[4] את הסדרה כתבו אריאל בנבג'י ושלמה משיח והיא תשודר ביס. בסדרה יככבו בין השאר מאור שוויצר ויעל אלקנה.[5]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אלי ברדנשטיין, שגריר ישראל בקהיר ועשרות דיפלומטים הוטסו לארץ, באתר nrg, 10 בספטמבר 2011
- הדרמה במצרים: שלב אחרי שלב עד החילוץ הדרמטי, באתר nana10, 10 בספטמבר 2011
- אמיר תיבון, נתניהו חשף: "איימנו על מצרים שנשלח כוח צה"ל לחילוץ אנשי השגרירות", באתר וואלה, 10 במאי 2016
- דיווח מפורט של עיתונאי מצרי שהיה עד ראייה מחוץ לבניין השגרירות [1].
- אסף ליברמן, דלת ברזל אחת, תוכנית התחקירים זמן אמת, כאן 11
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ברק רביד, שגריר ישראל במצרים, העובדים ובני משפחותיהם פונו בטיסה מיוחדת, באתר הארץ, 10 בספטמבר 2011
- ^ רועי נחמיאס, "ראש ממשלת מצרים הציע להתפטר - ונדחה", באתר ynet, 10 בספטמבר 2011
- ^ מצרים: נעמיד לדין את המתפרעים באזור שגרירות ישראל, באתר ynet, 10 בספטמבר 2011
- ^ רן בוקר, תצטלם סדרה חדשה על אירועי הכאוס בשגרירות ישראל בקהיר, באתר ynet, 10 ביולי 2023
- ^ "מצלמים בתקופה הכי מורכבת": הסדרה שחוזרת למצור על השגרירות בקהיר, באתר חדשות 13, 18 בפברואר 2024
פיגועי טרור נגד ישראלים בעשור השני של המאה ה-21 | ||
---|---|---|
פיגועים נגד ישראלים שבוצעו בישראל ובשטחים | < • 2010 • 2011 • 2012 • 2013 • 2014 • 2015 • 2016 • 2017 • 2018 • 2019 • > | |
פיגועים נגד ישראלים שבוצעו בחו"ל | תקיפת שגרירות ישראל במצרים (9 בספטמבר 2011) • הפיגועים נגד הדיפלומטים הישראלים בהודו ובגאורגיה (13 בפברואר 2012) • פיגוע הירי בטולוז (11 במרץ 2012) • הפיגוע באוטובוס בנמל התעופה בורגס (18 ביולי 2012) • פיגוע ההתאבדות באיסטנבול (מרץ 2016) (19 במרץ 2016) • התקרית בשגרירות ישראל בעמאן (23 ביולי 2017) | |