לדלג לתוכן

תעשיית החרסינה של הרנד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תעשיית החרסינה של הרנד
נתונים כלליים
תקופת הפעילות 1826–הווה (כ־198 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום המטה הרנד עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 47°07′59″N 17°45′16″E / 47.13293°N 17.75441°E / 47.13293; 17.75441 
 
herend.com/hu/
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
אגרטל של הרנד, מוזיאון טירת פשטטיץ', קסטהיי
מערכת קפה הרנד, מוטיב סיני

תעשיית החרסינה של הרנדהונגרית: Herendi Porcelánmanufaktúra) מייצרת כמעט מאז היווסדה בשנת 1826 את יצירות המופת של עבודות היד שלה בהתאם למסורותיה. בעבר נקראה החרסינה "זהב לבן", הזכות להחזיק בכלי חרסינה הייתה זכות מיוחדת, משמעות הבעלות על כלי חרסינה הייתה דרגה חברתית, זה היה אובייקט שיצר געגועים אליו, כמיהה, והוא היווה ערך. העיבוד של משחת החרסינה הגולמית דרך יציקת הדיסק, היציקה של אנשי המקצוע ושריפתו באש הכבשן עד להחלקה האחרונה של מכחול הצבע נעשית בעבודת יד בהרנד עד היום. כך נולדים הערכים הידועים והמוכרים בכל יבשת מיושבת בעולם. כך נולדה החרסינה (פורצלן) של הרנד כהונגריקום[1], כלומר חלק מהמורשת ההונגרית.

כאשר קודמו של המפעל, בית המלאכה לכלי חרס וכלי אבן, נפתח בשנת 1826 על ידי וינצה שטינגל באמצע טרנסדנוביה, כמה קילומטרים מאגם הבלטון, איש לא יכול היה לנחש שעד מהרה יהיה שמו של היישוב הזעיר, הרנד, ידוע כל כך ברחבי העולם. בגלל קשיים כלכליים, מוריץ פישר עתיר ההון קנה את בית המלאכה הקטן בשנת 1839 (כ-13 שנים לאחר היווסדו) ומאז מיוצרים רק כלי חרסינה בהרנד. כל הקווי יתר המוצרים בוטלו. ההצלחה לא איחרה לבוא. תעשיית החרסינה של הרנד זכתה בין היתר בתואר ספק החצר הקיסרית והמלכותית תוך ציפייה להצלחות בינלאומיות. האריסטוקרטיה ההונגרית הורתה להשלים על אוספי החרסינה השבריריים שלה כמעט אך ורק בהרנד ובאמצעות הכלים המחליפים האלה (במקום אלה שנשברו) המפעל הכיר השתמש ומשתמש במוטיבים ישנים רבים שאחרים שכחו זה מכבר. היום יש להרנד 16,000 צורות לבנות שונות ו-4,000 דגמים מצוירים שונים, בסך הכל למעלה מ-64 מיליון מוצרי חרסינה שונים יוצרו במפעלי הרנד עד תחילת המאה ה-21. אחד המדינאים ההונגרים הגדולים, לאיוש קושוט, דיבר בהערכה על תעשיית החרסינה של הרנד, כאשר בשנת 1842 אמר כך: "מוריץ פישר, בעל מפעל חרסינה של הרנד ברישיון מלכותי במחוז וספרם קיים כבר 4 שנים והעניק קישוט מבורך מאוד לתערוכת המלאכה עם עבודות מפעל החרסינה שלו. בנוסף לקערות ולצלחות עם קצוות מוזהבים עשירים, אחרים פשוט מצוירים, המיוצרים לשולחן הנסיכותי, העונה גם על צורכי שולחן זה...."

ייצור בעבודת יד

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישוטי חרסינה וכלי שולחן מיוצרים בהקפדה הגדולה ביותר בהרנד. מסירותם ובקיאותם של יצרני וציירי החרסינה הם שלבים בסיפור ההצלחה של הרנד פורצלן וכך הם גם הפרסים שזכה המפעל בתערוכות עולמיות - בלונדון ב-1851 וב-1862, בפריז ב-1867, בווינה ב-1873, בבריסל ב-1935 ובפריז שוב ב-1937. תעשיית החרסינה של הרנד שרדה מלחמות, אסונות טבע ומשברים כלכליים עולמיים. זה מוכיח, לדברי המפעל, שהמסורת שמטפחים היא נצחית! גם בעולם המודרני החרסינה של הרנד בעבודת יד היא אחד האוצרות הבולטים בעולם. תעשיית החרסינה של הרנד, בתור תעשיית החרסינה הגדולה בעולם, מציעה את "יופי החושים" - שנצרב בפורצלן.

נקודות ציון חשובות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
1826 ייסוד בית מלאכה על ידי וינצה שינגל וניסיונות לייצר חרסינה
1839 מוריץ פישר רוכש את בית המלאכה
1842 תערוכת התעשייה ההונגרית הראשונה. מדליית ארד למפעל המתחיל הקטן
1851 בתערוכה העולמית בלונדון המלכה ויקטוריה מזמינה סט כלי קפה של הרנד עם דוגמת פרפרים עבור טירת וינדזור. הדוגמה תיקרא לימים ויקטוריה
1855 מדליית זהב ביריד העולמי בפריז. הקיסר פרנץ יוזף מזמין מערכת הרנד עבור הנסיכה הגדולה אליזבט
1857 מוריץ פישר מעניק כלי הרנדי ליום הולדתו ה-88 של המדען אלכסנדר פון הומבולדט
1863 מוריץ פישר מקבל תואר אבירות מהקיסר ומוצג לפניו
1867 מוריץ פישר מקבל תואר אצולה, סמל ותוספת לשמו מהקיסר
1872 מוריץ פישר מקבל תואר ספק החצר הקיסרית
1873 הצלחה רבה בתערוכה העולמית בווינה. הקיסר פרנץ יוזף מעניק מערכות הרנדי לצאר הרוסי אלכסנדר השני למלך איטליה ויטוריו אמנואלה השני ולמלך רומניה קרול
1876 מנהל המפעל הוא שמואל פישר שמעסיק 100 עובדים
1876–1884 המפעל מנוהל על ידי הבנים פישר:לאו, דז'ה, שמואל, גזה, ז'יגמונד, וילמוש ובלה
1880 מותו של מוריץ פישר בעיר הולדתו טטה
1884 המפעל עובר לבעלות המדינה
1896 סוגרים את המפעל ובאותה השנה מציעים אותו לרכישה לפישר ינה נכדו של המייסד שרוכש אותו
1900 הצלחה בתערוכה העולמית בהנהלתו של ינה פישר
1917–1918 במלחמת העולם הראשונה המפעל בקושי פועל. עובדיו מגויסים
1923 המפעל הופך לחברה בערבון מוגבל תחת ניהולו האמנותי של ינה פישר
1929 אדה טלץ' הפסל מתמנה למנהל המפעל

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ הונגריקום הוא מונח קיבוצי המציין ערך ראוי להבחנה והדגשה, אשר על פי אופייניו, ייחודו ואיכותו נוצר על ידי ההונגרים הוא שייך לביצועים המובילים של ההונגרים. חוק הונגריקום בהונגריה מגדיר ומסדיר מהו הונגריקום.