תסמונת קרינה חריפה
| תחום |
רפואת חירום  |
|---|---|
| קישורים ומאגרי מידע | |
| eMedicine |
834015 |
| MeSH | D054508 |
| סיווגים | |
| ICD-10 |
T66 |
  | |
תסמונת קרינה חריפה (מוכרת גם כהרעלת קרינה) היא אוסף תסמינים, שמקורם בנזק שנגרם לגוף ביולוגי כתוצאה מחשיפה לקרינה רדיואקטיבית רבה בפרק זמן קצר. על פי רוב, מופיעים התסמינים כעבור 24 שעות מרגע החשיפה. הקרינה פוגעת במולקולות ה-DNA ובמולקולות מרכזיות נוספות בתאים חיים, וכך משבשת את תפקודי הגוף התלויים בתאים שמתחלקים לעיתים תדירות.
גורמי המוות העיקריים הם דימום וזיהום. נזקי הקרינה לטסיות הדם מובילים לדימום בלתי פוסק, ונזקיה לתאי הדם הלבנים משבשים את מערכת החיסון. סיכונים נוספים כוללים נזק מוחי (מחמת חוסר חמצן בשל הפגיעה בתאי הדם האדומים) ופגיעות ישירות במערכת העצבים, שעלולות להוביל גם הן למוות.
קיים יחס ישיר בין כמות הקרינה הנספגת לבין סוגי הסימפטומים ומהירות הופעתם. חשיפה נמוכה לקרינה עלולה להביא לבחילות, הקאות, ירידה בספירת הדם, שלשולים, כאבי ראש, זיהומים, חולשה כללית, נשירת שיער וצואה דמית. קרינה גבוהה יותר עלולה לגרום לבעיות נוירולוגיות קשות ולמוות מהיר. הטיפול בתסמונת כולל מינונים גבוהים של אנטיביוטיקה (למעלה מ-3 גרם מספר פעמים ביום), שימוש ביודיד האשלגן, טיפול בדימומים, ומנוחה מוחלטת. טיפולים נוספים שזמינים בבתי החולים הם עירויי דם, השתלת מח עצם, איזון המלחים בגוף וטיהור המעי.
תסמונת קרינה חריפה אובחנה ברבים מניצולי הטלת פצצות האטום על הירושימה ועל נגסאקי ב-1945, ובעובדי ההצלה שטיפלו בתאונה בכור הגרעיני באסון צ'רנוביל ב-1986.
| שלב מחלת הקרינה | תסמין | עוצמת קרינת הנשורת ביחידות גריי | ||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| 1-2Gy אין משמעות לטיפול רפואי |
2-6Gy ברמה זו טיפול רפואי יציל את רוב הנפגעים |
6-8Gy ברמה זו טיפול רפואי יציל כחצי מהנפגעים |
8-30Gy אין משמעות לטיפול רפואי |
מעל 30Gy אין משמעות לטיפול רפואי | ||
| לאחר החשיפה לנשורת | בחילה והקאה | 5-50% | 50-100% | 75-100% | 90-100% | 100% |
| • פרק זמן עד להופעת התסמין | 2-6 שעות | 1-2 שעות | 10-60 דקות | פחות מ-10 דקות | מיד לאחר החשיפה | |
| • משך זמן | פחות מ24 שעות | 24-48 שעות | יותר מ 48 שעות | יותר מ 48 שעות | 48 שעות- מוות | |
| שילשול | ללא | קל (10%) | קשה (10%) | קשה (90%) | קשה (100%) | |
| • פרק זמן עד להופעת התסמין | -- | 3-8 שעות | 1-2 שעות | פחות משעה | פחות מחצי שעה | |
| כאב ראש | חלוש | בינוני(50%) | ניכר (80%) | חמור (80–90%) | חמור (100%) | |
| • פרק זמן עד להופעת התסמין | -- | 4-24 שעות | 3-4 שעות | 1-2 שעות | פחות משעה | |
| חום | מועט או כלל לא | בינוני (50%) | גבוה (100%) | גבוה מאוד (100%) | גבוה מאוד (100%) | |
| • פרק זמן עד להופעת התסמין | -- | 1-3 שעות | פחות משעה | פחות משעה | פחות מחצי שעה | |
| תפקוד שכלי ומוטורי | אין פגיעה בתפקוד | פגיעה ביכולות שיכליות בין 6 ל-20 שעות | פגיעה ביכולות שיכליות נמשכת למעלה מ-20 שעות | אובדן תפקוד מהיר | פירכוסים, עוויתות, אובדן קואורדינציה מוחלט | |
| שלב רדום | 28–31 ימים | 7–28 ימים | פחות משבוע | ללא | ללא | |
| חולי גלוי | לויקופניה קלה; תשישות; חולשה; |
לויקופניה; פריחה; דימום; זיהומים; נשירת שיער; |
לויקופניה חמורה; חום גבוה; שילשול; הקאה; סחרחורת ובלבול; אובדן מתח שריר; מאזן מלחים משובש; |
בחילה ; הקאה ; שילשול חמור; חום גבוה ; מאזן מלחים משובש; הלם |
מוות | |
| תמותה | שיעור תמותה ללא טיפול | 0%-5% | 5%-100% | 95%-100% | 100% | 100% |
| שיעור תמותה עם טיפול בסיסי | 0%-5% | 5%-50% | 50%-100% | 100% | 100% | |
הטיפול במחלת קרינה
[עריכת קוד מקור | עריכה]טיפול בנפגעים, גם במסגרת שאינה בית חולים או מרפאה, יציל את מרבית הנפגעים שספגו מנת קרינה בינונית. טיפול בבתי חולים מעלה את סיכויי ההחלמה ומציל רבים מהנפגעים ברמה קשה.
מחלת קרינה אינה מדבקת, למעט במקרה של אכילת אורגניזם שספג מנת קרינה גבוהה. בהירושימה ונגסאקי[1] טיפלו רופאים ואחיות ללא הגנה בחולים שספגו מנות קרינה גבוהות מאד של 50 גריי ומעלה, ללא נזק או קיצור בתוחלת חייהם של המטפלים.
הטיפול האפשרי במקרי פגיעה המונית
[עריכת קוד מקור | עריכה]במקרים של פגיעה המונית אין אפשרות לטיפול אינטנסיבי בבתי חולים. עם זאת ניתן לשפר את סיכויי ההחלמה פי שניים ויותר על ידי טיפול שאפשר לתת בכל מסגרת, גם במקלטים, ובלבד שהמקלט מצויד בחומרי חבישה, כמויות גדולות מאוד של אנטיביוטיקה, כדורי יודיד אשלגן, ואפשרות לתת לנפגע מנוחה שלמה במיטות או ערסלים. הטיפול במחלה כולל ארבעה אמצעים עיקריים: חבישה של דימומים, כדורי יודיד האשלגן[2], הצפת אנטיביוטיקה ומנוחה מוחלטת.
מטרת יודיד האשלגן היא להציף את בלוטת התריס, כך שלא תאגור יוד רדיואקטיבי בתוכה. יש להתחיל את הטיפול מוקדם ככל האפשר. הצפת הבלוטה במנה יומית של 130 מיליגרם לתינוקות בגיל שנה ומעלה, ילדים ומבוגרים, מורידה ב-99% את הסיכון לפגיעה בבלוטת התריס. מנות גדולות יותר לא משפרות תוצאה זו ויש להימנע מהן. יש להתמיד בטיפול לאורך עשרה ימים[3].
הצפת האנטיביוטיקה - מתן אנטיביוטיקה במינון גבוה מאוד - מאפשרת לגוף שהמערכת החיסונית שלו פגועה להתמודד עם זיהומים, ולכן גם נדרשת מנוחה מוחלטת. יש להמתין עם הטיפול האנטיביוטי כיממה לאחר החשיפה, משום שנפגעים שהשלב השני (נשירת שיער ושטפי דם רבים תחת העור) מופיע אצלם תוך פחות מיממה אינם שורדים בין כה וכה. המינונים המצוינים בספרות רפואית הם כ-12 גרם של אנטיביוטיקה, מחולקים לשלוש או ארבע מנות, בכל יום.
טיפול מתקדם
[עריכת קוד מקור | עריכה]כל האמור לעיל מתייחס לטיפול המוגבל האפשרי במקרי פגיעה המוניים, כשלא ניתן לספק טיפול באמצעים מתקדמים יותר. במקרים שניתנים לטיפול אינטנסיבי בבתי חולים סיכויי השרידה גבוהים יותר באופן משמעותי, בייחוד בנפגעים שספגו מנת קרינה גבוהה. באסון צ'רנוביל שרדו כ-30 אחוזים מהנפגעים שסבלו מפגיעה קשה, וייתכן שהיו שורדים אף יותר אלמלא הפגיעה כללה גם כוויות נרחבות בדרגה 2 ו-3.
הטיפול מוסיף:
- מעקב ואיזון של מאזן המלחים בגוף.
- שיקום של טסיות הדם באמצעות עירויי דם. בכך מקטינים את הסיכוי שהנפגע ידמם למוות עקב אי קרישת דם.
- השתלת מח עצם. באופן זה מתאפשר שיקום של כל אוכלוסיית תאי הדם, כולל תאי הדם הלבנים ועל כן שיקום מערכת החיסון.
- טיהור המעי. קיימות שיטות מגוונות לטיפול זה, ואפשר להשתמש בהן במקביל. השיטות המוצלחות ביותר הן טיפול בפחם פעיל, הזרמת תמיסת פוליאתילן גליקול בכמות גדולה דרך מערכת העיכול, וטיפול בקלאטורים לסילוק אטומים של אקטינידים רדיואקטיביים מתוך הגוף[4][5][6].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מחלת קרינה חדה, בתוך: כתב עת הרפואה הצבאית, כרך 7 חוברת 3
רן לוי, על רדיואקטיביות ומחלת קרינה, באתר "עושים היסטוריה" (שידור של הפודקאסט וטקסט מלא שלו)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Cresson Kearny, Nuclear War Survival Skills , עמוד 110
- ^ Cresson Kearny, Nuclear War Survival Skills , עמוד 111
- ^ Cresson Kearny, Nuclear War Survival Skills , עמוד 112
- ^ This pill may be a cure for radiation poisoning, ideas.ted.com (באנגלית אמריקאית)
- ^ Gut Decontamination, pharmadost.info (באנגלית אמריקאית)
- ^ מחלת קרינה חדה, באתר ima.org.il
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.