לדלג לתוכן

תנועה ציבורית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ניסוחים ארוכים, מנופחים לכדי פלצנות, שלא מאפשרים להבין את העובדות הפשוטות שעומדות מאחוריהם.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ניסוחים ארוכים, מנופחים לכדי פלצנות, שלא מאפשרים להבין את העובדות הפשוטות שעומדות מאחוריהם.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
תנועה ציבורית
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מטה הארגון תל אביב-יפו עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 2006–הווה (כ־18 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס רוזנבלום לאמנויות הבמה (2016) עריכת הנתון בוויקינתונים
www.publicmovement.org
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
רקדנים בפרפורמנס בסוזן דלאל תל אביב
תנועה ציבורית בפרפורמנס, "יש בי סכנה: שבעה מגעים לימים של אי־אמון", דצמבר 2020, סוזן דלאל, תל אביב

תנועה ציבורית היא קבוצת אומנים פרפורמטיבים המייצרת פעולות במרחב הציבורי. התנועה נוסדה בדצמבר 2006 על ידי דנה יהלומי ועומר קריגר, ומאז פרישתו של עומר קריגר ב-2011, דנה יהלומי מובילה את הקבוצה לבדה. דרך מופעים הנעים בין מחול לתיאטרון בודקת הקבוצה צורות של סדר חברתי, כוריאוגרפיות של ציבור וטקסים פומביים וסמויים. תנועה ציבורית מתעניינת באפשרויות הפוליטיות והאסתטיות הטמונות בקבוצת אנשים שפועלת יחד. הפעולות שלהם מאפשרות אופוזיציה חתרנית הפועלת לא פעם מתוך הממסד עצמו. הקבוצה מזוהה עם שפה אסתטית ברורה ומוקפדת – מדים לבנים בוהקים, שיער אסוף בקפידה לנשים ודגל רשמי.[1][2]

תנועה ציבורית הציגה את פעולותיה במרחבים ציבוריים, במרכזי תרבות ובמוזיאונים שונים בישראל ומחוצה לה, ביניהם מוזיאון תל אביב, מוזיאון הגוגנהיים בניו יורק, הניו מוזיאום בניו יורק, פסטיבל פרפורמה, גלריית זכטה בוורשה, מוזיאון ואן אבה בהולנד, המרכז הישראלי לאמנות דיגיטלית חולון, ארטפורט תל אביב, תיאטרון הבל אם אופר בברלין, המרכז לאמנות עכשווית במלבורן, הביאנלה לאמנות אסיה בטייוואן, פסטיבל באלטיק סירקל בפינלנד, הביאנלה של ברלין 2012, פסטיבל שטיירישר הרבסט באוסטריה ועוד. בשנת 2015 ראה אור בהוצאת הספרים הגרמנית, סטרנברג, הספר Solution 263: Double Agent, אשר נכתב על ידי דנה יהלומי ואלינה קטסוף, מנהלת אגף אסטרטגיה ופרוטוקול של תנועה ציבורית.

ייסוד הקבוצה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תנועה ציבורית הוקמה ב-2006 בתל אביב על ידי עומר קריגר ודנה יהלומי. קריגר, אמן ואוצר הפסטיבל לאמנות ציבורית חדשה "מתחת להר" (2011-15), ויהלומי, אמנית וכוריאוגרפית, ביקשו ליצור מסגרת שתהווה מעבדה מחקרית משותפת לפעולה במרחב הציבורי ובמה לדיאלוג יצירתי בין חברים קבועים. השניים הנהיגו את הקבוצה יחד עד לפרישתו של קריגר ב-2011, אז לקחה על עצמה יהלומי את הנהגת הקבוצה.

הפעולה הראשונה של הקבוצה, ״תאונה״, התרחשה ב-29.12.2006 בצומת הרחובות שדרות בן ציון ומלצ'ט בתל אביב, ונמשכה דקה אחת. הפעולה כללה שנים עשר משתתפים והורכבה משתי תאונות דרכים סימטריות וסימולטניות, שבוצעו בכוריאוגרפיה מדויקת ומתוזמנת היטב.

מאפיינים חזותיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקבוצה מונה גברים ונשים, ומזוהה עם שפה אסתטית ברורה ומוקפדת – חליפות, זרי פרחים וכתובות אש. העבודות שלהן מאופיינות במעבר חד בין טקסיות מוקפדת לריקוד פרוע. דנה יהלומי: "הטקס מאוד מסודר לכאורה, מדובר בסוג של שפה, אבל גם ככזו היא מכילה את הפירוק, את הארוטיקה, האקסטזה המינית והפיזית, הבין-אישית. כך שהמעברים הם די טבעיים". [3]

פעולות ראשונות 2006–2011

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבחר פעולות בין השנים 2006–2011 בהנהגת עומר קריגר ודנה יהלומי:

  • "תאונה" הפעולה הראשונה של תנועה ציבורית, התקיימה ב-29 בדצמבר 2006, במרכז תל אביב. בצהרי יום שישי נאספו שנים עשר משתתפים לפעולה שהורכבה משתי תאונות דרכים סימטריות וסימולטניות: שתי מכוניות פגעו בו זמנית בשני הולכי רגל שחצו את הצומת בעודם צועדים האחד לכיוון השני. מרגע הפגיעה התייצבו המשתתפים בצורת מלבן מסביב לזירה. הפעולה ארכה דקה, ובסופה קמו שני הולכי הרגל מהכביש, נכנסו למכוניות ונסעו, בעוד ששאר המשתתפים התפזרו איש איש לדרכו.
  • "עמדות" אשר הוצגה לראשונה ב-2009, היא כוריאוגרפיה להפגנה בהשתתפות הציבור. ״עמדות״ נבנית באמצעות סדרה של פעולות פיזיות ויצירה של שתי קבוצות יריבות המגלמות בגופן דרישות, העדפות ושאיפות. שני סוכני תנועה ציבורית הניצבים בשני צידי החלל ואוחזים בידם סרט שחור, מכריזים באמצעות מגפון שורה של מושגים שונים או מנוגדים זה לזה, והציבור נקרא לעבור מצד אחד של הסרט למשנהו, בהתאם למושג איתו הוא מזדהה יותר – סוציאליזם/ קפיטליזם, גברים/ נשים ועוד. ״עמדות״ משמשת להפגנה של קונפליקטים ומתחים הרלוונטיים לזמן, למקום ולמוסד בהם היא מבוצעת. זוהי הפעולה הראשונה של תנועה ציבורית שיכולה להתקיים ללא נוכחות חבריה, ושהזכויות להפעלתה יכולות להינתן למוסד אחד בכל מדינה בעולם. בשנת 2011 העבודה נמכרה למוזיאון ואן אבה שבהולנד.[4]
  • "פיגוע" שהוצגה לראשונה בעכו ב-2008, היא מפגן כח חגיגי המשלב תרגיל היערכות לשעת חירום, אירוע רב-נפגעים, ותרחישי אסון שונים. האירוע הוצג על ידי פרפורמרים, בשיתוף מומחים מכוחות הביטחון וההצלה ומתנדבים מקומיים. בזירת האירוע הופגנו פעולות חילוץ והצלה בשילוב כלי רכב, ציוד מכני-הנדסי ואביזרי רפואה דחופה. במהלך התרגיל הופעלו כלי תקשורת, הורגשה פעילות ערה של כוחות ונשמעו קולות נפץ.[5]
  • ״אביב בוורשה״ התקיימה בוורשה ב-2009, ביום שקדם ליום השנה למרד גטו ורשה. בפעולה השתתפו כ-1,300 בני אדם, ביניהם תושבי העיר וקבוצות נוער יהודי מרחבי העולם שסיירו באזור. תנועה ציבורית, יחד עם משתפי-פעולה פולנים, הובילה צעדה באזור בו שכן הגטו היהודי בעיר, בעקבות משלחות הנוער היהודי והישראלי הפוקדות את האזור, כל שנה באביב. הציבור שנאסף צעד יחד והשתתף בסדרת טקסים ומחוות לאורך מסלול שכלל את בונקר הפיקוד של מרד הגטו, ביתו של לודוויג זמנהוף, והאנדרטה לזכר כריעת הברך של קנצלר גרמניה, וילי ברנדט, ב-1970. המצעד הסתיים ברחבת אנדרטת גיבורי המרד של נתן רפופורט, בה נערך טקס שכלל הנחת זר תנועה ציבורית, נאום ומחול לאנדרטת רפופורט. הפעולה הסתיימה במסיבה במועדון כלודנה 25.

פעולות 2011 ואילך

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • "אוסף לאומי" שהתקיימה במוזיאון תל אביב ב-2015, התבססה כולה על פרפורמנס מתמשך. התערוכה, שנוצרה עבור המוזיאון ובהשראתו, נעה בחלליו השונים – גם בכאלה הסגורים בדרך כלל לקהל הרחב - והופעלה על ידי חברי תנועה ציבורית במשך שישה שבועות רצופים. התערוכה בחנה את תפקידו המכריע של המוזיאון בהגדרתה של זהות לאומית ותרבותית ואת התלות ההדוקה בין מוסד המוזיאון למוסד המדינה ומושג הלאום, וכן עמדה על כוחו של המוזיאון בתהליך היווצרותן של קהילה, חברה ומדינה.[6]
  • ?Salon: Birthrite palestine התקיימה בניו מיוזיאום, ניו יורק, ב-2012 כסדרה של חמישה סלונים שונים שהתקיימו לאורך חודשי התערוכה The Ungovernables. כל סלון אימץ מודל שיח פרפורמטיבי אחר ובדק באמצעותו כיצד המודלים הקיימים בשיח הרווח יכולים לייצר סביבה בה המשתתפים מרגישים ופועלים כסוכנים אקטיביים. סדרת הסלונים נבנתה כשבבסיסה השאלה האם צריכה להתקיים Birthright Palestine, תוך שהיא מנתחת ומפרקת את התופעה של מסעות ״תגלית״ בישראל (Birthright Israel).[7][8]
  • "משמר כבוד" התקיימה במסגרת הביאנלה הרביעית של אסיה לאמנות ב-2013. תנועה ציבורית יצרה כוריאוגרפיה חדשה להחלפת משמרות הכבוד, בשיתוף ובביצוע משמר הכבוד הווטרני של הרפובליקה הסינית (טאיוואן). אחת לשבוע, במקביל לטקס הצבאי המסורתי של הורדת הדגל בכיכר המרכזית שבבירה טייפה, הציגו ארבעה מחברי המשמר כוריאוגרפיה ייחודית של חילופי המשמרות בהיכל הזיכרון לצ'יאנג קאי שק, מי שהוביל את טאיוואן לעצמאות ב 1949. ״משמר כבוד״ מבקשת לחגוג את המצב הלימינאלי בו מצויה טאיוואן, ככזו שמעולם לא הוכרה כמדינה על ידי האו"ם, ומהווה מעין מדינה ללא לאום או לאום ללא מדינה.[9]
  • "כוריאגרפיות של כח" התקיימה במוזיאון הגוגנהיים שבניו יורק ב-2016 כתהלוכה בהשתתפות הציבור שנעה בין הגלריות של אוסף המוזיאון. לאורך התהלוכה יצרה התנועה טקסים, מפגשים גופניים, נאומים קצרים ועוד. התערוכה הציגה רגעים מההיסטוריה של הגוגנהיים אשר חושפים את המנגנון הפוליטי החבוי של אוסף המוזיאון. מתוך הנראטיב הזה, ציורי האוסף מופעלים כשליחים, סוכנים ודיפלומטים, באופן שבו תנועותיהם מעידות על תפקידו הציבורי של המוזיאון ועל יחסי הכוחות שמשפיעים ומעצבים את בנייתו של אוסף.[10]
  • תדרוך הוא פרפורמנס אחד-על-אחד המתנהל כמפגש פרטי עם סוכן תנועה ציבורית אשר במהלכו נחשפים קונפליקטים נסתרים שלא ניתן להציגם כחלק מתערוכה. המשתתפים, מעצם חשיפתם למידע, הופכים בעצמם לסוכנים של מידע.
    • תדרוך I ממפה מערכות יחסים המבוססות על כוח ובריתות בעולם האמנות, על מקורות מימון והחרם האקדמי והתרבותי על ישראל. תדרוך I הופעל בטריאנלה של הניו מיוזיאום 2012, Baltic Circle Festival, בפסטיבל מתחת להר כחלק מעונת התרבות בירושלים, ועוד.
    • תדרוך II פורש רשת מורכבת של קשרים ושיחות שהיו חלק ממחקר שערכה תנועה ציבורית אודות אמנות מודרנית שנעשתה בפלסטין לפני 1948. תדרוך II בוצע כחלק מהתערוכה "אוסף לאומי" במוזיאון תל אביב, במוזיאון הגוגנהיים בניו יורק ובפסטיבל Spielart במינכן.[11]

פרסים, מענקים ומלגות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • פרס רוזנבלום: תנועה ציבורית זכתה בפרס בעבור פעילות מצטיינת (2016)
  • Faena Art Prize / Special Mention: תנועה ציבורית קיבלה ציון לשבח במסגרת התחרות של מרכז האמנות פאינה בבואנוס איירס, ארגנטינה (2016)
  • אנטיפסטיבל / Live Art Prize: תנועה ציבורית נבחרה להיות אחת מארבעת המועמדים לפרס (2016).
  • Future Generation Art: תנועה ציבורית נבחרה להיות אחת מעשרים האמנים המועמדים לפרס של מרכז האמנות פינצ'וק בקייב, אוקראינה, ולקראת התחרות יצרה את הפעולה ״פרשת דרכים״ (2015)
  • מועצת הפיס לתרבות ואמנות: מענק תמיכה עבור קטלוג דיגיטלי לתערוכה ״אוסף לאומי״ (2016); מענק תמיכה עבור הפעולה מענק תמיכה עבור הפעולה ״זירת אימונים״ שהתקיימה במלבורן, אוסטרליה (2015); מענק תמיכה עבור התערוכה ״אוסף לאומי״ שהתקיימה במוזיאון תל אביב (2014); מענק תמיכה עבור הפעולה (2012) SALONS: Birthright Palestine?
  • קרן משפחת אוסטרובסקי: מענק תמיכה עבור התערוכה ״אוסף לאומי (2015); מענק תמיכה עבור הפעולה ?SALONS: Birthright Palestine שהתקיימה בניו מיוזיאום, ניו ירק (2011)
  • ארטפורט: תנועה ציבורית התארחה במשך שנה בתוכנית שהות אמן כחלק מקרן אריסון (2014–2015)
  • אאוטסט: מענק תמיכה עבור התערוכה ״אוסף לאומי״ שהתקיימה במוזיאון תל אביב (2015) מענק תמיכה עבור הפעולה ״תרגיל באזרחות״ שהתקיימה באוניברסיטת תל אביב (2010)
  • קרן קרושנברג: מענק אמן מצטיין (2013)
  • קרן ארטיס: מענקי תמיכה בפעולות של תנועה ציבורית מחוץ לישראל החל מ-2011
  • משרד התרבות והספורט - מינהל תרבות: תמיכה שנתית על בסיס פרויקטאלי, החל מ-2008

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ BOMB Magazine — Dana Yahalomi/Public Movement by Chen Tamir, bombmagazine.org (באנגלית)
  2. ^ אלי ערמון אזולאי, כוריאוגרפיה של פיגוע: ראיון עם מייסדי "תנועה ציבורית", באתר הארץ, 29 בדצמבר 2011
  3. ^ אלי ערמון אזולאי, כוריאוגרפיה של פיגוע: ראיון עם מייסדי "תנועה ציבורית", באתר הארץ, 29 בדצמבר 2011
  4. ^ עמדות |, באתר www.publicmovement.org
  5. ^ שני ליטמן, קבוצת "תנועה ציבורית" בתערוכה שמתרוצצת במוזיאון, באתר הארץ, 27 באוקטובר 2015
  6. ^ תנועה ציבורית: אוסף לאומי   - מוזיאון תל אביב לאמנות, באתר www.tamuseum.org.il (ארכיון)
  7. ^ New Museum - Digital Archive, archive.newmuseum.org
  8. ^ "Birthrights: At the New Museum Triennial, Public Movement Asks, 'Birthright Palestine?'". Observer (באנגלית אמריקאית). 2012-04-10. נבדק ב-2017-03-08.
  9. ^ Public Movement — Asian Art Biennial, www.asianartbiennial.org (ב־Chinese (Taiwan))
  10. ^ "Guggenheim Hosts US Premiere of Performance by Public Movement". Guggenheim (באנגלית אמריקאית). 2016-06-16. נבדק ב-2017-03-08.(הקישור אינו פעיל)
  11. ^ "Guggenheim Hosts US Premiere of Performance by Public Movement". Guggenheim (באנגלית אמריקאית). 2016-06-16. נבדק ב-2017-03-08.(הקישור אינו פעיל)