תנ"ך ז'נבה

תנ"ך ז'נבה (וליתר דיוק ביבליית ז'נבה) הוא אחד התרגומים ההיסטוריים המשמעותיים של הביבליה, כתבי הקודש הנוצריים הכוללים את הברית הישנה והברית החדשה, לאנגלית. הוא נוצר לאחר תרגום התנ"ך הגדול וקדם לתרגום המלך ג'יימס ב-51 שנים. תנ"ך זה היה התנ"ך העיקרי ששימש את הזרם הפרוטסטנטי במאה ה-16, ועמד לפני ויליאם שייקספיר, אוליבר קרומוול, ג'ון דאן, ג'ון נוקס (מייסד הפרסביטריאניזם)(אנ') וג'ון בניין (מחבר הספר האלגורי מסעות ההלך)(אנ').

חשיבותה הרבה של גרסה זו היא בשל העובדה שהגיעה עם מגוון מדריכים ועזרי לימוד מקראיים עבור הקהל הרחב, והיה התנ"ך הראשון שחולק לפסוקים (חלוקת הפרקים נעשתה כשלוש מאות שנה קודם לכן). כן נוספו ציטוטים והפניות לפסוקים מקבילים ורלוונטיים אחרים, ובכך התאפשר לקורא להשוות בין הפסוקים בכל התנ"ך, ולהגיע להבנה טובה יותר ותלויה פחות. כמו כן הוכנסו מבואות לכל ספרי התנ"ך שסיכמו את כל החומר, וכללו מפות, טבלאות, חיתוכי עץ, איורים, מדדים ותוספות נוספות. שיפורים אלו, הובילו בסופו של דבר את המוניטין של ביבליית ז'נבה בהיסטוריה של לימוד התנ"ך ותפוצתו בקרב הקהל הרחב.

רקע

ב-1530 תרגם ויליאם טינדייל את החומש מהיוונית שבמהדורת הקספלה לאנגלית, ו-5 שנים לאחר מכן פרסם מיילס קאברדייל את כל הביבליה באנגלית. תרגומו זה היה הראשון באנגלית שינק ישירות מהמקור העברי (של התנ"ך) והיווני (של הברית החדשה), והראשון שהופץ באופן נרחב באמצעות הדפוס. בתקופה זו שלטה באנגליה המלכה מרי הראשונה (1553-1558), אשר ניסתה להחזיר את אנגליה מהנצרות הפרוטסטנטית, אותה אימץ אביה, אל זו הקתולית והכפיפות לאפיפיורות ברומא.

על רקע רדיפותיה הבלתי פוסקות את הפרוטסטנטים, ברחו מספר מלומדים פרוטסטנטים מאנגליה לז'נבה שבשווייץ, שהייתה אז רפובליקה עצמאית, כשז'אן קלווין, ומאוחר יותר תיאודור בזה, מהווים בה את המנהיגות הרוחנית והתאולוגית. בין המלומדים הללו היה גם ויליאם וויטינגהם, שפיקח על מלאכת התרגום, ובשיתוף עם מיילס קאברדייל, כריסטופר גודמן, אנתוני גילבי, תומאס סמפסון וויליאם קול, הם יצרו את התרגום המכונה היום בשם תנ"ך ז'נבה, שהיה מבוסס על התנ"ך של טינדייל. לתנ"ך צורפו הערותיו של קלווין עצמו שהיו בעלי השפעה רבה בפרשנות הפופולרית והשפיעו על עמדת הציבור בנושאים מגוונים ושונים. העבודה עצמה הושלמה לאחר הצטרפותה של אליזבת הראשונה מלכת אנגליה (שהומלכה ב-1559), כאשר רוב המנהיגים הדתיים חזרו לאנגליה מן הגלות שנכפתה עליהם.

מהדורות

המהדורה המלאה הראשונה של תנ"ך ז'נבה, יחד עם הברית החדשה בגרסה מתוקנת יותר, הופיעה לראשונה בשנת 1560. היא הודפסה במהדורת כיס זולה, וכך הוברחו עותקים רבים לאנגליה. ב-1575 הודפסה לראשונה באנגליה, ומאז הודפסו למעלה מ-150 מהדורות שונות של תנ"ך זה, האחרון כנראה ב-1644. התנ"ך הראשון שהודפס בסקוטלנד היה תנ"ך ז'נבה, שיצא לאור לראשונה בשנת 1579. המעורבות החברתית של נוקס וקלווין ביצירת תנ"ך ז'נבה הורגשה במיוחד במדינה זו, שם נחקק חוק (בשנת 1579) המחייב כל בית אשר בידו האמצעים המספיקים לרכוש עותק, לעשות זאת.

המלך ג'יימס הראשון ותנ"ך ז'נבה

עם מותה של אליזבת ב-1603, עלה על כיסא המלכות באנגליה המלך ג'יימס הראשון. שנה לאחר מכן אירח המלך ועידה בנושאים הנוגעים לענייני דת, המכונה מועצת המפטון קורט (על שם המקום בו נערכה הוועידה, ארמון המפטון קורט). הכנס בא על רקע המאבק המר בין הפרוטסטנטים לקתולים באנגליה ובסקוטלנד, וניסה לגשר על הפערים הדתיים-תאולוגיים שהיו בין המלך ג'יימס לנציגי הכנסייה האנגליקנית, כולל המנהיגים הפוריטנים האנגלים. אחד העניינים שנידונו בוועידה היה נושא תרגום התנ"ך והברית החדשה לאנגלית. בעוד תנ"ך ז'נבה היה התנ"ך המועדף על האנגליקנים והפוריטנים במהלך העידן האליזבתני, המלך ג'יימס הראשון לא אהב את התרגום ואף הביע את דעתו בכנס באופן ברור: "אני חושב שמכל תרגומי התנ"ך לאנגלית, תרגום ז'נבה הוא הכי גרוע." ככל הנראה, סלידתו מגרסה זו לא הייתה בהכרח מעצם התרגום, אלא בעיקר בשל ההסברים והערות השוליים. לדבריו הוא הרגיש כי ההערות הן "מאוד חלקיות, לא נאמנות, חתרניות, ומתענגות מהתרברבות מסוכנת ובוגדנית ..." סביר להניח, כי ג'יימס ראה בפרשנות של תנ"ך ז'נבה לפסוקים מקראיים מסוימים המרדה וחתרנות כנגד מוסד המלוכה.

אחת הדוגמאות המובהקות לכך הוא סיפורן של המיילדות שפרה ופועה, שסירבו למלא אחר פקודת המלך פרעה ”אִם בֵּן הוּא וַהֲמִתֶּן אֹתוֹ וְאִם בַּת הִיא וָחָיָה”. בהערות השוליים שיבח תנ"ך ז'נבה את הסירוב הזה, ומתח ביקורת רק על כך שהן שיקרו כשהסבירו לפרעה את מעשיהן. כך אומרת ההערה שם: "מִריין מוצדק, אך התחזותן רעה". המסקנה העולה מהערות מסוג זה היא כי המלך יכול אף הוא להיחקר על ידי הציבור וכי אינו חסין מביקורת. באופן היפותטי, יוכלו אנשים בשם יראת האלוהים (או צו מצפונם) להמרות את פי מלכם.

לכן, כאשר הציעו הפוריטנים לקראת סוף הכנס את הרעיון של יצירת תרגום חדש של התנ"ך והברית החדשה שיהיה מקובל על פרוטסטנטים וקתולים כאחד, אימץ ג'יימס את הרעיון. הוא הזמין ומימן את התרגום החדש של התנ"ך (המכונה: תרגום המלך ג'יימס), אשר בסופו של דבר הפך לגרסה המפורסמת ביותר של התנ"ך בשפה האנגלית.