תניניים
 תניניים
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| סדרה: | תנינאים |
| משפחה: | תניניים |
| שם מדעי | |
 Crocodylidae
| |
| תחום תפוצה | |
| |
תַּנִּינִיִּים[1] (שם מדעי: Crocodylidae) היא משפחה של זוחלים בסדרת התנינאים מקבוצת הארכוזאוריה הקרובים מבחינה פילוגנטית לעופות. המין היחיד מהמשפחה שתפוצתו כללה בעבר את ארץ ישראל הוא תנין היאור, אולם אוכלוסייתו נכחדה מנופי הארץ בתחילת המאה ה-20.
.jpg)
.jpg)
גוף התנינים מכוסה בלוחות קרניים שמתחתם מונחים לוחות עצם. הגפיים האחוריות ארוכות מן הקדמיות ועליהן ארבע אצבעות לעומת חמש אצבעות בגפיים הקדמיות. זנבם משמש לשחייה. לב התנינים הוא המפותח בכל הזוחלים והוא דומה במבנהו ללב העופות והיונקים. ראשם מוארך, ולאורך מלתעותיהם כמה עשרות שיניים חדות וחרוטיות. השיניים משמשות לתפיסה ולא ללעיסה או לחיתוך. החיתוך נעשה על ידי סיבוב גופו של התנין במים וקריעת נתחי בשר מהטרף, שנבלעים בשלמותם. לתנינים יש לאורך לסתותיהם, גופם וגפיהם מערכת חושית יעילה לאיתור תנודות במים וכך הם מגלים את טרפם (לעומת האליגטוריים שלהם יש חיישני לחץ עוריים רק בלסתות). בלשונם יש בלוטות המפרישות מלחים עודפים מהגוף ובכך מאפשרות להם להתקיים גם במים מלוחים.
נקבת התנין מגיעה לבגרות מינית בגיל 15 והיא פורייה במשך כ-20 שנה. היא מטילה כמה עשרות ביצים בבור שהיא חופרת בקרקע. אחרי כן מכסה את הביצים בחול ובעלים ומשגיחה כל העת שלא יתגלו על ידי טורפים שונים.
כדי להתחמם הם רובצים תחת השמש, וטבילה במים מצננת אותם. בחורף גופם קר יותר בכמה מעלות צלזיוס מאשר בקיץ, אך למרות זאת, דווקא בעונה הקרה הם פעילים יותר, אף כי שהייה במים קרים מאטה את קצב חילוף החומרים.
מיון התנינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- תת-משפחה מקוסוכיניים (Mekosuchinae) – נכחדה
- תת-משפחה תנינים (Crocodylinae)
- סוג: תנין (Crocodylus)
- סוג תנין צר-חרטום (Mecistops)
- סוג ומין יחיד תנין גמדי (Osteolaemus tetraspis)
- סוג אאותקודון (Euthecodon) – נכחד
- סוג Rimasuchus – נכחד
- סוג וואיי (Voay) – נכחד
מינים חיים מהמשפחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במשפחה שרדו 14 מינים, רוב המינים בסדרה:
| שם | שם מדעי | תמונה/איור | תפוצה | אורך | |||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| סוג: תנין (Crocodylus) | |||||||||
| תנין אמריקאי | Crocodylus acutus |  |
 |
אורך: 4.1 מ' | |||||
| תנין אורינוקו | Crcodylus intermedius |  |
 |
אורך: 3.6–4.8 מ' | |||||
| תנין ג'ונסטון | Crocodylus johnstoni |  |
 |
אורך: 2.3–3 מ' | |||||
| תנין פיליפיני | Crocodylus mindorensis |  |
 |
אורך: 1.5–3.1 מ' | |||||
| תנין מורלט | Crocodylus moreletii |  |
 |
אורך: 2.2–3 מ' | |||||
| תנין היאור | Crocodylus niloticus |  |
 |
אורך: 4.1–6.5 מ' | |||||
| תנין גינאה החדשה | Crocodylus novaeguineae |  |
 |
אורך: 2.7–3.5 מ' | |||||
| תנין האלי[2] | Crocodylus halli |  |
|
אורך: 3 מ' | |||||
| תנין הביצות | Crocodylus palustris | .jpg) |
 |
אורך: 4–4.5 מ' | |||||
| תנין הים | Crocodylus porosus |  |
 |
אורך: 4.3–7 מ' | |||||
| תנין בורנאו[3] | Crocodylus raninus | .jpg) |
 |
אורך: ? | |||||
| תנין קובני | Crocodylus rhombifer |  |
 |
אורך: 2.1–2.3 מ' | |||||
| תנין סיאמי | Crocodylus siamensis | .jpg) |
 |
אורך: 3–4 מ' | |||||
| סוג: תנין צר-חרטום (Mecistops) | |||||||||
| תנין צר-חרטום מערב-אפריקני | Mecistops cataphractus |  |
 |
אורך: 2–4 מ' | |||||
| תנין צר-חרטום מרכז-אפריקני | Mecistops leptorhynchus |  |
אורך: ? | ||||||
| סוג: תנין גמדי (Osteolaemus) | |||||||||
| תנין גמדי | Osteolaemus tetraspis |  |
 |
אורך: 1.5–1.9 מ' | |||||
על סיווגו של הגאביאל החקיין (טומיסטומה) במשפחה זו קיימת מחלוקת עזה: בעוד שמיונים המסתמכים על מאפיינים מורפולוגיים מראים כי הגאביאל החקיין משתייך דווקא למשפחת התניניים, המיונים המולקולריים מראים כי הוא שייך דווקא למשפחת הגאביאליים[4].
כמו כן המיון של תנין מערב-אפריקני שנחשב לתת-מין של תנין היאור נחשב כיום למין עצמאי ותנין צר-חרטום הפך לסוג בעל 2 מינים שהופרדו מהסוג תנין.
התניניים והאדם
[עריכת קוד מקור | עריכה]עקב פגיעת התנינים באדם ובחיות משק, נרדפים יצורים אלה ומושמדים ברבים מהמקומות בהם הם מתקיימים. מלבד זאת, ניצודים התנינים כספורט או בשל עורם ובמקומות מסוימים אף מכינים תופים מפוחלציהם. עור התנין יקר למדי וככל שקשקשי הבטן קטנים יותר, כך מתאים יותר מין התנין לתעשיית העורות. בשל המחיר הגבוה המושג עבור עור התנין הוקמו ברחבי בתבל חוות רבות לגידול תנינים.
בסוף שנות ה-80 של המאה ה-20 הפכו קרבות תנין-אדם לפופולריים בקרב הקהל. האמת מאחורי המופעים הללו פשוטה למדי: התנינים מייצרים חומצת חלב רבה מדי בזמן מתקפתם ולא מצליחים להיפטר ממנה אלא לאחר זמן ניכר. חומצת החלב הרבה שמצטברת משתקת אותם למעשה (כמו אדם שכל שריריו תפוסים), ואז אפילו תיגש אליהם ילדה קטנה, לא יוכלו לעשות לה כל רע. לכן אותו "לוחם" לכאורה מתיש את התנין במקום בטוח מסכנה, ורק אז הוא ניגש אליו ומצליח לטפס עליו, אולם במקרים רבים התנין עלול להתיש עצמו למוות. בעקבות המודעות הגוברת לצער בעלי חיים בשנים האחרונות, במספר מדינות, בהן ישראל, נאסרו קרבות אלה.
שימור
[עריכת קוד מקור | עריכה]במקומות רבים יצרו תוכנית ניהול לציד תניני בר המושתתת על איזון בין הצרכים הכלכליים של הכפריים לבין הצורך להגן על התנינים, משום שברור היה לרשויות שכדי לשמר את אוכלוסיות התנינים חייבים להמשיך לספק מקור הכנסה למקומיים. על פי התוכנית מותר ציד של תנינים קטנים בלבד, ואילו על הפרטים הבוגרים שמסוגלים להתרבות יש לחוס. לתנינים הקטנים ממחצית המטר גם כן מניחים ומשחררים אותם מיד למים אם הם נלכדים. כמו כן מבודדים מקומות שבהם אסור לצוד והם מהווים מקלט מפני ציידים, וגם מכריזים על תקופה בה אין צדים כדי לא להפריע לרבייה.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מל ווייט, כאשר התנינים שלטו בעולם, נשיונל ג'יאוגרפיק ישראל, גיליון 138, נובמבר 2009
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אתר על תנינאים באתר crocodilian.com
- Insights into Crocodile Lifestyles מבית NewHolland.com.au - קובץ PDF ובו סקירה מקיפה על חיי התנין (בעיקר על התנינים באוסטרליה) בליווי תמונות
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מילון בעלי חיים: נכר (תשל"ב), 1972, באתר האקדמיה ללשון העברית
- ^ הופרד מתנין גינאה החדשה ב-2019
- ^ הופרד מתנין הים ב-2019
- ^ John Harshman, Christopher J Huddleston, Jonathan P Bollback, Thomas J Parsons and Michael J Braun, True and false gharials: A nuclear gene phylogeny of Crocodylia, Systematic Biology. Washington: June 2003. Vol. 52, Iss. 3; p. 386.
