תמי אימי מכון למחקר ולפתוח
 | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| תקופת הפעילות |
1952–הווה (כ־73 שנים)  |
| קואורדינטות | 32°47′18″N 35°02′21″E / 32.788304°N 35.039288°E |
|
www | |
|
(למפת חיפה רגילה)   מיקום המעבדות  | |
  | |
תמי אימי מכון למחקר ולפתוח בע"מ נוסדה בשנת 1951 כחברה ממשלתית בשם תעשיות מחצבי ישראל בע"מ והייתה תחת אחריות משרד הפיתוח. בשנת 1964 נרשמה תחת שמה החדש. משנת 1975 חברת בת של כימיקלים לישראל.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]חברת "מחצבי ישראל" החלה לפעול באפריל 1951[1], במטרה לנצל מחצבים שנתגלו בסקרים גאולוגיים, שביצע חיל המדע של צה"ל בנגב, בשיתוף חוקרי מכון ויצמן. התכנון היה שהחברה תפעל כחברת החזקות ממשלתית שתחתה יוקמו חברות בת שתוקמנה לשם ניצולם של מחצבי הנגב, בשיתוף המגזר הפרטי, אך שחברת האם תמשיך להחזיק בשליטה בהן[2]. המנכ"ל הראשון של החברה היה יוסף בלומנפלד, כימאי יהודי-צרפתי (שהיה נשוי לרחל אחותה של ורה ויצמן) בעל ניסיון רב שעשה את התפקיד בהתנדבות[3], ליושב ראש החברה מונה הרמטכ"ל הראשון יעקב דורי[4]. עם הקמת החברה זוהו מספר תחומים בהם ניתן לנצל את המחצבים, כולל: הפקת נפט מפצלי שמן בישראל, כריית נחושת בתמנע, כריית ברזל במכתשים, הפקת פוספטים וחרסית במספר אתרים בנגב[5]. לצורך כך הוקמו חברת "פוספטים בנגב" בשנת 1951, חברת "חרסית וחול זך בנגב" בשנת 1952[6]; במקביל הוחל בדיונים עם חברה בלגית על הקמת מכרות נחושת תמנע והוחל בכרייה ניסיונית במקום[7][8]. חברת בת שלישית שהוקמה באותה עת הייתה חברת "מפעלי תובלה", שתפקידה היה לשמש כזרוע לוגיסטיקה משותפת של חברות הקבוצה[9].
בתחילת 1954 הודיעה החברה על תחילת ההפקה של עופרת ברזל במכתש הגדול[10], אולם בספטמבר נמסר שכמות הברזל במקום דלה[11]. באותה שנה גם הוקם מכרה הברזל מנרה ברכס רמים[12], אך שם לא הייתה כדאיות כלכלית[13].
ביולי 1954 התפטר מנכ"ל החברה יוסף בלומנפלד שחזר לצרפת, שם היו בבעלותו מספר מפעלים כימיים[14]. והוא הוחלף בידי אליעזר בודנקין. בשנת 1958 הוחלט לערוך ארגון מחדש בפעילות החברה ולהפוך את המחקר והפיתוח לעיקר פעילותה. לצורך כך אוחדה פעילות זאת עם פעילות המחקר של מפעל "דשנים וחומרים כימיים", תחת ניהולו של אלכסנדר גולדברג[15].
בינואר 1964 הופרדה פעילות המחקר והפיתוח משאר הפעילות של חברת "מחצבי ישראל" והחלה לפעול תחת השם "תעשיות מחצבי ישראל" (או בקיצור תמ"י)[16]. באפריל 1965 חנכה החברה מעבדה מודרנית שנקרא על שמו של יוסף בלומנפלד[17]. בשנת 1975 הפכה לחברת בת של "כימיקלים לישראל"[18].
פעילות מחקר ופיתוח
[עריכת קוד מקור | עריכה]במסגרת פעילות חברת "מחצבי ישראל" הוקמה מחלקת מחקר שתפקידיה היה ביצוע סקרים גאולוגיים לשם איתור מכרות ומחצבים בעלי ערך כלכלי, ביצוע מחקרי מעבדה לשם ניצול המחצבים, תכנון ליווי והפעלת מפעלי תעשיית המכרות והמחצבים[19][20]. בישראל התגלו חמישה מחצבים מתכתיים, שרק לאחד מהם כדאיות כרייה והוא הנחושת בתמנע. שאר המרבצים המתכתיים המצויים באדמת ישראל הם הזהב והברזל, המצויים על גבול הכדאיות הכלכלית, וגם מנגן ואורניום, אשר המרבצים שלהם לא נחפרים, משום שהם מתחת לסף הכדאיות הכלכלית.
החל מ-1958 מעבדות המחקר והפיתוח של "מחצבי ישראל" פועלות במפעל "דשנים וחומרים כימיים" בקריית אתא. שם כבר פעל צוות בראשותו של אלכסנדר גולדברג[21]. המעבדות היו לארגון הגדול ביותר בישראל שעסק במחקר שימושי בתחום הכימיה וניצול מחצבים והחל לספק שירותים גם ללקוחות מחוץ לישראל. מנהל המעבדות באותה עת היה ד״ר אברהם בניאל[22].
אחת הצלחות הגדלות של החברה הייתה פיתוח תהליך חדש לייצור חנקת אשלגן, שאותו הגה אברהם בניאל. אחרי מספר שנות פיתוח התהליך יושם בהצלחה בחברת חיפה כימיקלים[23]. שברבות השנים הפכה לתאגיד בינלאומי לייצור דשנים לחקלאות וכימיקלים לתעשייה[24].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של תמי אימי מכון למחקר ולפתוח באנגלית- אתר האינטרנט הרשמי של תמי אימי מכון למחקר ולפתוח בעברית
- מחקרים של מחצבי ישראל לשלב מסחרי, הארץ, 1 בדצמבר 1965
- שי טחנאי, מארץ המחצבים לארץ המכתשים - מדרשת שדה בוקר
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ דיון על פעולות חב' "מחצבי ישראל", הארץ, 1 באפריל 1951
מועצת מחצבי ישראל נתכנסה לישיבתה הראשונה, דבר, 1 באפריל 1951 - ^ גלגוליה של חברת "מחצבי ישראל", מעריב, 1 באפריל 1951
- ^ מדוע התפטר ד"ר י.בלומנפלר?, דבר, 29 ביולי 1954
- ^ י.דורי יו"ר הנהלת "מחצבי ישראל", על המשמר, 1 באפריל 1951
- ^ נתן דונביץ, נפט יופק מאבן הביטומאן בארץ - מומחים אמריקאים הוזמנו לשם כך - הצליחו ניסויי הפקת הנחושת והברזל - יוקמו חברות־בת לניצול המחצבים, הארץ, 2 באפריל 1951
המשך הכתבה - חברות-בת ל"מחצבי ישראל", הארץ, 2 באפריל 1951 - ^ חברה לחמרי קרמיקה, הארץ, 17 ביולי 1952
הוקמה חברה להפקת הקאולין בנגב, על המשמר, 18 ביולי 1952 - ^ נתן דונביץ, הסכם לניצול הנחושת בנגב ייחתם היום בין ממשלת ישראל וחברה בלגית, הארץ, 4 במאי 1952
נחתם בראשי־תיבות ההסכם עם הבלגים בדבר ניצול הנחושת בנגב, הארץ, 5 במאי 1952 - ^ סט"א, הוחל בכריית נחושת כסביבת אילת, קול העם, 17 באפריל 1952
בישראל - מקורות נחושת עשירים, קול העם, 28 במאי 1952 - ^ מכרות ־תמנה יוכלו לספק את כל תצרוכת ישראל בנחושת, על המשמר, 8 בינואר 1953
- ^ עתי"ם, מקווים להפיק 30 אלף טון ברזל לשנה, זמנים, 26 בפברואר 1954
- ^ עפרות הברזל במכתש הגדול נתגלו כ"דלים", הארץ, 23 בספטמבר 1954
- ^ צבי גולדברג, עם כורי הברזל בגליל, על המשמר, 29 באוגוסט 1954
מתקדמות עבודות לגילוי עפרות־ברזל בגליל, על המשמר, 24 במאי 1954 - ^ ספקות בדבר כדאות הניצול של עפרות הברזל במנרה, למרחב, 27 במאי 1958
- ^ התפטר מנהל 'מחצבי ישראל', הארץ, 27 ביולי 1954
- ^ שאול בן חיים, "טראסט־־המוחות" ישראלי יוקם ב"מחצבי ישראל" - עשרות מהנדסים ומומחים יעסקו במחקר ובתכנון ארוך־טווח, לא רק בישראל אלא גם בחוץ־לארץ, מעריב, 13 ביוני 1958
בודנקין מסביר את השינויים ב"מחצבי ישראל", מעריב, 1 ביוני 1958 - ^ חברת תמ"י פיתחה המצאות המביאות תועלת למשק, הארץ, 2 בנובמבר 1970
- ^ נחנכה המעבדה החדשה בתעשיות מחצבי ישראל, הארץ, 13 באפריל 1965
- ^ גורם חשוב לתיעוש הכימי ולמאזן הכלכלי הלאומי תמי — מכון למחקר ופיתוח - גורם חשוב לתיעוש הכימי ולמאזן הכלכלי הלאומי, דבר, 23 באפריל 1975
- ^ סיפורם של מדענים שחדרו לחיק הטבע השומם - חפשו אוצרות בנגב, "העולם הזה", גיליון 964 מ-5 באפריל 1956, עמוד 15
- ^ מומחי מחצבים עורכים סקר גיאולוגי באיזור הרי יהודה, הארץ, 30 בדצמבר 1952
- ^ א. גולדברג-מנהל - מחצבי ישראל, הארץ, 30 במאי 1958
- ^ יוסף שביט, במעבדות מחצבי ישראל - מדענים ישראלים עוסקים בעבודות מחקר לפיתוח אוצרותינו הטבעיים, ידע ישראלי - ענף יצוא, דבר, 17 במרץ 1960
פעולות־מחקר נרחבות במעבדות "מחצבי ישראל', על המשמר, 9 ביולי 1959 - ^ אריה נשר, חיפה כימיקלים – מפעל העומד במבחן מיליונים מיצוא מוצר , שהומצא ע"י מחצבי ישראל, הארץ, 4 בדצמבר 1970
- ^ מיכל פלטי, יזמות לנצח: פרופ' אברהם בניאל מקים חברה בגיל 98, באתר גלובס, 31 ביולי 2016