תמיר שפר
 | |
| לידה | 22 בפברואר 1962 (בן 62) |
|---|---|
| ענף מדעי | תקשורת פוליטית והתנהגות בוחרים |
| מקום לימודים | |
| מוסדות | האוניברסיטה העברית בירושלים |
| פרסים והוקרה | The International Journal of Press/Politics Hazel Gaudet-Erskine |
תמיר שפר (נולד ב-22 בפברואר 1962) הוא פרופסור מן המניין במחלקות למדע המדינה ולתקשורת ולעיתונאות באוניברסיטה העברית בירושלים. מכהן כרקטור האוניברסיטה העברית החל משנת 2022[1].
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שפר נולד וגדל בקיבוץ ניר דוד, שסביו היו ממקימיו. את שירותו הצבאי עשה בחיל התותחנים, שם שירת במילואים בדרגת סגן-אלוף. בשנת 1994 סיים תואר ראשון בתקשורת באוניברסיטת קליפורניה בברקלי בהצטיינות יתרה. בשנת 2001 סיים בהצטיינות דוקטורט בתקשורת פוליטית באוניברסיטה העברית.
הוא נשוי לאלונה שפר-קארו, מנהלת בכירה במגזר הציבורי ודירקטורית בחברות ציבוריות, ולהם שלושה ילדים.
פעילות אקדמית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2002 מונה למרצה במחלקות למדע המדינה ולתקשורת באוניברסיטה העברית, ובשנת 2007 מונה למרצה בכיר עם קביעות במחלקות אלה. בשנת 2010 קודם לדרגת פרופסור חבר ובשנת 2014 קודם לדרגת פרופסור מן המניין. בשנים 2012–2016 שימש שפר בתור סגן דקאן להוראה בפקולטה למדעי החברה. בשנת 2016 נבחר לתפקיד דיקן הפקולטה ובשנת 2020 נבחר לכהונה נוספת. בשנת 2022 נבחר לתפקיד רקטור האוניברסיטה העברית[2].
מחקרים ופרסומים
[עריכת קוד מקור | עריכה]שפר הוא מומחה לתקשורת פוליטית והתנהגות בוחרים. מחקריו מתמקדים באינטראקציה בין מדיה לפוליטיקה, בדגש על תקשורת פוליטית השוואתית ודיגיטלית. הוא חוקר בין היתר את תפקיד הכישורים הכריזמטיים של פוליטיקאים בזירת התקשורת הפוליטית ומחוצה לה. נחשב לאחד החוקרים המרכזיים בחקר פרסונליזציה פוליטית, ומחקריו חושפים כיצד פוליטיקאים בישראל ובעולם הופכים למשמעותיים יותר בפוליטיקה על חשבונם של מוסדות פוליטיים, כגון מפלגות וממשלות.
הוא היה חבר במספר קבוצות מחקר בין-לאומיות של חוקרי תקשורת פוליטית, הכוללות חוקרים מקרוב לעשרים מדינות[3]. במסגרת זו הוא חקר כיצד משפיעים גורמים כמו מבנה המערכת הפוליטית וחוזקה של הדמוקרטיה על תהליכים פוליטיים ותקשורתיים. באוניברסיטה העברית הוא מוביל, ביחד עם פרופסור שאול שנהב, מעבדת מחקר של תקשורת פוליטית דיגיטלית[4]. מעבדת המחקר מבצעת ניתוח טקסטואלי ממוחשב של נרטיבים פוליטיים תוך התבססות על מודלים של למידה עמוקה, כדי להבין תהליכים פוליטיים ותקשורתיים.
שפר כתב עשרות מאמרים, אשר פורסמו בכתבי עת אקדמיים מובילים. הוא נחשב לאחד מהחוקרים המצוטטים בישראל מבין מדעני המדינה והתקשורת[5].
הוקרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הספר שכתב שפר עם גדי וולפספלד וסקוט אלתאוס – "Building Theory in Political Communication" – זכה בפרס "The International Journal of Press/Politics Hazel Gaudet-Erskine" לספר הטוב ביותר בתקשורת פוליטית לשנת 2023[6].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Prof. Tamir Sheafer, באתר האוניברסיטה העברית בירושלים
תמיר שפר, ברשת החברתית LinkedIn- תמיר שפר, באתר ResearchGate
- תמיר שפר, באתר גוגל סקולר
- תמיר שפר, באתר Academia.edu
- אבי בליזובסקי, גם השנה שלוש אוניברסיטאות ישראליות מככבות בין מאה הטובות במדד שנחאי, באתר "הידען", 17 באוגוסט 2024
- עפר לבנת, מדד שנגחאי: הטכניון במקום ה-8 בעולם בהנדסת אווירונאוטיקה וחלל, באתר מעריב אונליין, 29 ביוני 2017
- רויטל בלומנפלד, שבטי ישראל – גם בקלפי: מדוע ברגע האמת אנו "חוזרים הביתה"?, באתר וואלה, 19 במרץ 2015
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ פרופ' תמיר שפר נבחר לרקטור האוניברסיטה ויכנס לתפקידו באוקטובר 2022, במקום פרופ' ברק מדינה, שמכהן כרקטור משנת 2017, באתר האוניברסיטה העברית בירושלים, 22 במאי 2022
- ^ חוקר התקשורת הפוליטית פרופ' תמיר שפר ימונה לרקטור בעברית, באתר אייס, 22 במאי 2022
- ^ Past members, NEPOCS
- ^ DeepStory, האוניברסיטה העברית בירושלים
- ^ Tamir Sheafer, Google Scholar
- ^ Call for Nominations: The International Journal of Press/Politics Hazel Gaudet-Erskine Best Book Award 2024, ecrea – European Communication Research and Education Association, 11 January 2024
בקרת זהויות  |
|
|---|