לדלג לתוכן

תיבה (רהיט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תיבה בסגנון אירופאי עם רצועת מתכת ומנגנון נעילה.

תיבה היא סוג של רהיט הנועד בדרך כלל לאכסן חפצים אישיים. התיבה לרוב מלבנית בעלת מכסה נשלף או בעל ציר. לצורך שמירה על חפצים נהוג לרוב להתקין מנגנון נעילה המונע את פתיחתת המכסה. לעיתים חלל הפנימי של התיבה מחולק בעזרת מחיצות.

משום מידותיה הקטנות והאפשרות להזיז אותה בקלות יחסית נהוג היה בעבר להשתמש בתיבה כדי לשנע כבודה ממקום למקום. שימוש זה נעלם כמעט לגמרי בעת המודרנית עם העלייה בשימוש של קופסאות ומזוודות.

העדויות הראשונות לשימוש בתיבה ניתן למצוא אצל המצרים הקדמונים שיצרו אותן מעץ או קנים ארוגים, בסביבות 3000 לפני הספירה.[1] השימושים המוקדמים כללו אחסון של בד משובח, כלי נשק, מזון ופריטים יקרי ערך.[2] בימי הביניים ובתקופות הרנסאנס המוקדמות באירופה, תיבות נמוכות שימשו לעיתים קרובות כספסלים בעוד תיבות גבוהות יותר שימשו שולחנות צד.

התיבה מופיעה בפולקלור של עמים רבים. למשל בסיפור של פנדורה מהמיתולוגיה היוונית התיבה הכילה את כל צרות האנושות. בסיפורי פיראטים מוזכרות לרוב תיבות אוצר המכילות עושר גדול וקבורות מתחת לאדמה כך שניתן למצוא אותן רק בעזרת מפת אוצר.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תיבה בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Extraordinary Origins of Everyday Things. Reader's Digest. 27 בנובמבר 2009. p. 12. ISBN 978-0276445699. {{cite book}}: (עזרה)
  2. ^ Nuefeldt, V., Editor in Chief. (1988) Webster’s New World Dictionary. Publisher: Simon and Schuster, Inc.